מיגו בטוען איני יודע

[יהודה בן יעקב]

האם מצינו שאומרים מיגו במי שטוען איני יודע??
אשמח לקבל מקורות לחיוב ולשלילה.

[סגי נהור]

מה כוונתך, להאמין לטוען שמא במיגו שהיה יכול לטעון ברי...?

[ביליצר]

האם מצינו שאומרים מיגו במי שטוען איני יודע??
אשמח לקבל מקורות לחיוב ולשלילה.

זהו חידה מספר אבן הבוחן לחידוד התלמידים נדפס בסוף שנות הת"ר ,
תשובה פשוטה...

[יהודה בן יעקב]

אכן, חיסרתי בנוסח השאילה,
האם מצינו שאומרים מיגו במי שטוען איני יודע לפוטרו משבועה??
האם אמרינן שמחמת המיגו נאמן אף בלא שבועה, או דמ"מ צריך להשבע?
אשמח לקבל מקורות.

[שמש]

אכן, חיסרתי בנוסח השאילה,
האם מצינו שאומרים מיגו במי שטוען איני יודע לפוטרו משבועה??
האם אמרינן שמחמת המיגו נאמן אף בלא שבועה, או דמ"מ צריך להשבע?
אשמח לקבל מקורות.

עצם הדין דמיגו לאפטורי משבועה הוא מח' ולרמב"ם והש"ע לא אמרינן ולרא"ש והרמ"א (עכ"פ בשומר) אמרינן.
ובאיני יודע יש להוכיח מסי' עה (ס"י, מב"ק קיח.) דהאומר הלוויתני ואיני יודע אם פרעתיך פטור בדיני אדם וכשאו' איני יודע אם הלוויתני אף בדיני שמים דמשיב אבדה (וא"כ המיגו דאי בעי שתיק פוטרו) וע' בש"ך סי' עה דכשהמלוה טען ברי לי שלא פרעת (אף שאינו יודע אם הלווהו) נשבע הלווה היסת (וא"כ מהני המיגו לפוטרו משבועה רק כשכנגדו אינו ברי) וע"ש.

[יהודה בן יעקב]

הרב שמש, יישר כח גדול.
בספר כהונת עולם [לפני 300 שנה] כתב:

ובכמה דוכתי אמרינן מגו אף בטוען איני יודע, ולא אמר מהריב"ל כן אלא למאי דקשיתיה דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן, אבל כשבאנו לדון מטעם מגו למ"ד דאמרינן לאפטורי משבועה, יהיה אף דטעין איני יודע.

לקטע זה אני מחפש ביאור.
אשמח לקבל כל עזרה

[שמש]

צריך לראות על מה דיבר המהריב"ל כדי להבין בדיוק, מ"מ נראה ביאור הקטעים שהדגשת פשוט לכאורה - שאומרים מיגו באיני יודע (בכמה דוכתי, אני מצאתי אחד אבל כנראה שאפשר למצוא עוד) ואם כן שאו' מיגו בא"י, למ"ד דאמרינן מיגו לפטור משבועה (הרא"ש בשבועות פ"ז ס"ג) גם באיני יודע, אם יש לו מיגו ייפטר משבועה (לכאורה מיירי בשבועה שאינו יודע שהיא שבועה דרבנן).

[יהודה בן יעקב]

יישר כח.
עיינתי בדברי הש"ך סי' עה, ל ולא מצאתי בדבריו דאמרינן מיגו במי שטוען איני יודע כדי לפוטרו. אשמח לדעת אם א' מהאחרונים מבאר את דבריו שפטור משום דיש לו מיגו.

[שמש]

יישר כח.
עיינתי בדברי הש"ך סי' עה, ל ולא מצאתי בדבריו דאמרינן מיגו במי שטוען איני יודע כדי לפוטרו. אשמח לדעת אם א' מהאחרונים מבאר את דבריו שפטור משום דיש לו מיגו.

הטעם שפטור שם באוצר איני יודע אם הלויתני וכד' הוא משום שהמלווה לא תבעו אלא הוא מעצמו פנה אליו ולכן הוא נחשב כמשיב אבדה דיש לו מיגו דאי בעי שתיק שפוטרו מלשלם, ובש"ך שאומר שכשהמלווה ברי חייב הלווה היסת, רואים שכשאינו ברי מהני המיגו גם לפוטרו מהשבועה (זה דיוק שלי אבל לכאורה הוא פשוט).

[יהודה בן יעקב]

כעת ראיתי בספר דרכי חושן [הרב סילמן, חלק ב בסופו קיצור כללי מיגו למעשה, ענף ג אות כא]

אוצר החכמה_28119.jpg (7.17 KiB) נצפה 3099 פעמים

דברי הש"ך [עה, לד]

ועד אחד מעיד שהלוהו - ואף דאין העד מעיד שעדיין לא פרעו או שהוא בתוך זמנו כו', כ"כ הסמ"ע [סק"ל]. ואף על גב דאית ליה מיגו, מ"מ כיון דהשתא טוען איני יודע, ואין נשבעים שבועת התורה באיני יודע, הו"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם.

ובפשוטו מבו' דבאמת יש לו מיגו אע"פ שטוען איני יודע, אך מ"מ אין זה מועיל לפוטרו משבועה, כמו שביאר.

את דברי הביאורים [לכא' הכוונה לנתיבות] לא מצאתי. אשמח לקבל כל מידע בענין.

אמנם ראיתי בדברי השער משפט [עה, ט] דמבו' שהבין בש"ך להיפך

מפשיטות דבריו משמע דהוי קשיא ליה מאי מחויב שבועה ואינו יכול להשבע משלם שייך הכא הא אי טעין ברי היה נאמן במיגו דפרעתי, ועל זה תירץ דמ"מ כיון דהשתא טוען שמא ולא שייך מיגו מחויב לישבע להכחיש את העד בברי וכיון דאינו יכול להשבע משלם. אך מדברי הר"ן בפרק כל הנשבעין (כט, א מדפה"ר ד"ה ומקשו) גבי מה לי הוא מה לי אבוה מוכח להיפך שהוכיח שם דלא אמרינן מיגו דאי בעי אמר איני יודע מהא דאמרינן בפרק הבית והעליה (קטז, ב) גבי היה אחד מהן מכיר אבניו נוטלן כגון שיש עסק שבועה ביניהם דאמר חמשין דידך הן וחמשין לא ידענא דהוי מחויב שבועה ואינו יכול להשבע משלם ואמאי לא מהימן במיגו דלא ידענא להו כלל דאין זה עזות דלא הוה ליה למידע ונימא לאו מחויב שבועה הוא, אלא ודאי דאיני יודע לאו מיגו הוא כלל, עכ"ד. הרי להדיא אף דטוען על השאר איני יודע שייך מיגו. אך יש לדחות וכו'

האם אני צודק בכל הנ"ל??

[הפשוט בפשטותו]

לכידה.PNG (9.68 KiB) נצפה 3096 פעמים

אלו דברי הנתה"מ סי ע"ה סק"ז שהקשה קושיית החידוד הידועה, וכמדומה שבקובץ שיעורים הקשה ותירץ התירוץ הידוע דאכן נאמן שאינו יודע, אבל הנתה"מ סובר דהחסרון באיני יודע הוא משום שאינו נאמן שאינו יודע ולכן הקשה כנ"ל

[יהודה בן יעקב]

קיבלתי תגובה מדיין חשוב שליט"א

מה שהבאת מדברי השעמ"ש [סי' נח, ג] אינו ענין לנדון דידן, דהתם במיגו שאינו לבעל דבר בעצמו, דחידש השעמ"ש דמועיל, ובזה כתב דזהו דוקא כשהבע"ד מסכים ג"כ למה שהלה טוען.
בעיקר הנדון, יעוי' בשער משפט סי' ע"ה סק"ט וסי' פ"ז סק"ה דנקט בפשיטות דמועיל מיגו בטוען א"י, והביא כן מדברי הרמב"ן והר"ן בשבועות, וכן מפורש שם באמת.
אכן לקושטא דמילתא אין דבריו מוסכמים, דהוא ביאר טעמם של הראשונים עפ"ד הש"ך דהיכי דידעינן דהנתבע אינו יודע לא אמרי' בו משאיל"מ, ולכן נמי מועיל המיגו, אך מדברי הש"ך בעצמם בסי' ע"ה שם עולה להיפך, וכדהביא שם השעמ"ש, וע"כ צ"ל דהש"ך מודה דאין מועיל מיגו לפטור מדין משאיל"מ, ודברי הראשונים הנ"ל צ"ל דכוונתם דכיון דאם היה טוען ברי היה מועיל מיגו לפטרו, ממילא לא שייך לומר משאיל"מ, [וביארתי בע"ה בארוכה בספרי משכן שלום ח"ג סי' כ"א], ולפי"ז לא שמענו כלל דין מיגו בא"י.
ועי' נתיה"מ סי' ע"ה סק"ז דלא אמרי' מיגו בא"י דיותר ניח"ל לטעון א"י, ע"ש, הרי דלולא זה היה מועיל מיגו.
עכ"פ ריהטת דברי הראשונים הנ"ל דמועיל מיגו בא"י, ואולי לזה נתכוין המחבר.
אכן בעניי לא מצאתי עוד מקומות לזה, וגם בדברי הראשונים הנ"ל כבר נתבאר דיש עוד מהלך.

[היא שיחתי]

כפי שהעירו כאן
הוא אכן קובץ שיעורים שהקשה דנאמין לשמא במיגו דיטען ברי
[ונפק"מ טפי בשמא גרוע היינו לגבי ברי עדיף בברי טוב ושמא גרוע, דיש חשש משקר, ונאמינו במיגו]