ביטול ברוב בדינים

[יושב סתר]

מה דינו של מי שריסק את ביצת ה"עירוב תבשילין" לתוך ביצים אחרות, האם יכול לסמוך על הביצה או שמתבטלת?
ב. האם יכול לאכול מהתערובת? אם כן - כמה? [כל דפריש...?]

[אמיר כרמי]

מה דינו של מי שריסק את ביצת ה"עירוב תבשילין" לתוך ביצים אחרות, האם יכול לסמוך על הביצה או שמתבטלת?
ב. האם יכול לאכול מהתערובת? אם כן - כמה? [כל דפריש...?]

יש איסור לאכול עירוב תבשילין? או שפשוט אם אכלו א"א לסמוך עליו יותר

[יושב סתר]

מה דינו של מי שריסק את ביצת ה"עירוב תבשילין" לתוך ביצים אחרות, האם יכול לסמוך על הביצה או שמתבטלת?
ב. האם יכול לאכול מהתערובת? אם כן - כמה? [כל דפריש...?]

יש איסור לאכול עירוב תבשילין? או שפשוט אם אכלו א"א לסמוך עליו יותר

ברור שאין איסור, הנידון לגבי לסמוך עליו.
השאלה היא האם הוא מתבטל ברוב והרוב יוצר מצב ש"מעלים" אותו מן העולם, או שלמעשה העירוב קיים ולא משנה היכן ובאיזה מצב.

[אוצר החכמה]

בביטול ברוב מתבטלים דינים שיש בחפץ. לדוגמה האיסור, חתיכה של איסור שהתבטלה בהיתר התבטל האיסור שבה אבל החתיכה עצמה נמצאת. אין חלות ביצת עירובי תבשילים שהחלות הזה יכול להתבטל. אותה ביצה שהזמינו צריך שתשאר לשבת. מה ביטולה משנה את המציאות שנשארה לשבת. ומצד שני אם יאכל אותה ביום טוב נאכל עירובו.

[יושב סתר]

בביטול ברוב מתבטלים דינים שיש בחפץ. לדוגמה האיסור, חתיכה של איסור שהתבטלה בהיתר התבטל האיסור שבה אבל החתיכה עצמה נמצאת. אין חלות ביצת עירובי תבשילים שהחלות הזה יכול להתבטל. אותה ביצה שהזמינו צריך שתשאר לשבת. מה ביטולה משנה את המציאות שנשארה לשבת. ומצד שני אם יאכל אותה ביום טוב נאכל עירובו.

אני ממש לא מבין את דבריך. יש חלות ביצת עירוב תבשילין, בוודאי שיש. רק השאלה היא האם החלות יכולה להתבטל, אני מוכן לקבל את זה שלטעמך נראה שלא, אבל באותה מידה יתכן שמישהו אחר יחשוב שכן. הביטול של הביצה יגרום שאנו מתייחסים אליה כמאן דליתא ואם היא לא קיימת אין עירוב. באותה מידה שאם אתה מבטל חתיכת חתול בסיר חמין אתה מבין שהיחס אליו שהוא לא קיים.
לגבי אכילת הביצה, כוונתי לשאול בדרך את"ל שלא מתבטל, האם במצב המדובר של תערובת הביצה ברסק שאר ביצים אם יוכל לאכול מהתערובת כמות קטנה או גדולה ולסמוך ע"כ שנשאר בתערובת שיעור מהביצה.

[יושב סתר]

והסברא שיתכן לשמוע הוא שיאכל מהתערובת מדין כל דפריש ונסמוך שמה שאוכל הוא מהרוב שאינו ביצת העירוב.
וע"ז אמר לי חכ"א שאינו, לפי שהחת"ס דן [בגליון שו"ע או"ח סי' יב א] בכנף של ציצית בשנקרעו שני חוטים שהלכה שפסול מספק כי אין אנו יודעים אולי הוא אותו החוט מצד שני, והק החת"ס דנימא כל דפריש ויוכשר. ותירץ שכד"פ נאמר להתיר את החפץ שבידינו שבו קרה הספק, חלוק מזה ציצית שהחוט שבידינו יוצר ספק על מה שנשאר ולא על החוט עצמו ובזה לא אמרינן כד"פ. מעתה גם כאן אנו באים לומר ע"י הביצה שהוציא כד"פ כדי להכשיר את התערובת שנשארה בצלחת ולא את הביצה עצמה שהוציא, ובזה לא אמרינן.

[יושב סתר]

בזבחים ל"ה הגמ' דנה בדברי ר' יהודה שכוס א' היה ממלא מדם התערובת שאם נשפך דם זה יכשירו, ומק' למה לא נימא שמתבטל ברוב דם התמצית ומתרצי' שלר"י אין דם מבטל דם, ולכאו' זריקת דם הוא "דין" בקרבן, ומה שייך לבטל את הדם אם במציאות הוא ישנו. אולי מבואר בזה שיש ביטול ברוב בכה"ג?

[כח עליון]

משנה מסכת סוכה פרק א משנה ד:

הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבה פסולה ואם היה סיכוך הרבה מהן או שקצצן כשרה

י"א דאם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא המודלה אין צריך לערוב

[פלוריש]

אולי קשור למחלוקת הפמ"ג והעונג יו"ט עם הנצי"ב והערוה"ש, האם ביטול בתערובת עובד לכל הכיוונים, או שהוא רק מבטל דין שיש על העצם ומחזירו למצב היתר ולא מוסיף עליו דין איסור/מצווה (למשל חתיכת היתר שנפלה לחתיכות איסור, או חוטים שלא נטוו לשם ציצית עם חוטים שכן)

[יושב סתר]

רעא.jpg (569.1 KiB) נצפה 2722 פעמים

רעק"א דן מהיכ"ת לדין רוב מפסח שא"א לבדקו שמא ניקב קרום של מוח וע"כ אמרי' רוב, נימא שיערב את הפסח עם כבשים חולין וממילא יותר לשבור עצם ולבדוק. ומסיק שא"כ יתבטל ממנו מצות אכילת קרבן פסח. מוכח שסובר שיש ביטול בכה"ג.
קצת לא הבנתי קושייתו שהלא הוא עצמו מציע לבטל הפסח מדין רוב, הרי שע"כ צריכים לדין רוב.

[עושה חדשות]

קצת לא הבנתי קושייתו שהלא הוא עצמו מציע לבטל הפסח מדין רוב, הרי שע"כ צריכים לדין רוב.

הגמרא מחפשת שם מקור לרובא דלית"ק, לעומת זאת רובא דאית"ק הרי כתיב בקרא, וביטול ברוב שייך לסוג השני כמובן.