ידועים דברי ר"ת הובא להלכה בהגהת הרמ"א סי' יז כמדומני שאע"פ שהנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא רשאות לברך עליהן בתחילה ולא הוי ברכה לבטלה.
וא"כ לפי דרך זו אף אם זכר נפטר מכל סיבה שהיא מחיוב קיום מצוה מסויימת והמשיך עליו חיוב על ידי שקיימה כמו האישה שפיר מברך בתחילה על המצווה.
אלא שהשער הציון בסי' תעה אות לט שמשמר המת לא יוכל לברך,ושאלתי בפי מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
בתודה לחכמי הפורום על הקריאה,וכל עזרה שהיא תתקבל בברכה.