כמה זמן ומתי חי רבי דוסא בן הרכינס?ואחיה השילוני?

[טוב]

שמעתי שיש כמה סתירות בדבר מביאים מהרמבם שראה את חגי הנביא ואחרים אומרים דברים אחרים האם ידוע פתרון התעלומה מתי חי וכמה רבי דוסא בן הרכינס?
ואם חי כ400 שנה האם היו עוד דוגמאות מפליאות כאלה כפשט? כי זה חידוש גדול ביותר

[טוב]

מצאתי פה רשימה

[קראקובער]

אאל"ט זה די מוסכם שרבי יוחנן האריך ימים כל כך בזכות הבחור זעצער..

[קו ירוק]

רמב"ם בהקמה לפי' המשנה (פ"ד) מונה את רבי דוסא בן הרכינס בדור ראשון של התנאים עם שמעון הצדיק.
ומסמא מקורו מגמ' דיבמות טז ע"א.
אלא דאי משו"ה אין הכרח שר' דוסא ראה את חגי הנביא (שחי עוד בתחילת ימי בית שני),
אלא שרבי דוסא העיד (בקבלה מרבותיו) שחגי ישב בשעתו על מדוכא זו.
(וכמו שמצינו בידים פ"ג מ"ג שאותה שמועה עצמה גם רבי אליעזר בן הורקנוס קיבלה מריב"ז ורבו מרבו וכו').

[קאצ'קלה]

שמעתי שיש כמה סתירות בדבר מביאים מהרמב"ם שראה את חגי הנביא ואחרים אומרים דברים אחרים האם ידוע פתרון התעלומה מתי חי וכמה רבי דוסא בן הרכינס?

יש המון מה לכתוב בנושא זה. ואביא כאן משהו ממה שרשום אצלי מזמן:
אלה דברי רב שרירא גאון בתשובה (תשובות הגאונים – גאוני מזרח ומערב סי' קמ):

...הכין חזינא, דלא אמר ר' דוסא בן הרקינס: 'אני ראיתי את חגי הנביא', מיהו זקן גדול היה והאריך בשנים. וכידוע דשיחת כל דור ודור ברירא ומנכרא ונפישי בדור שלישי, בתר מאה ומאתן שנין, ובתר הכין שמעתתא והלכתא מנקטין, ושיחות ומאי דדמו לה משתכח רוביהן... אף הכין ר' דוסא בן הרכינס, אי לא אפשר דחזייה לחגי הנביא, כיון דהאריך שנים הוה ידע מן מאי דחליף ביומיה טפי מן מאן דידע מאן דלא חזי ליה הנהו סבי דחזינהו ר' דוסא ותנו ליה...

גם רבינו חננאל כתב (מובא בשיטה מקובצת ליבמות טז ע"א, נדפס בטוב משה עמ' לו):

פירוש, שדבר זה ברור אצלו בקבלה כאילו ראה אותו בעינו.

וכך הם דברי המאירי בחידושיו ליבמות שם:

לא שהגיעו ימיו של ר' דוסא לימיו של חגי הנביא, אלא שקבלה מומחית היתה בידו על כך.

וראה מה שכתב בפתיחתו לאבות, בית אבות דף ט ע"ב.
וכבר הביאו ראיה ממה שאמרו בגיטין פא ע"א: "אמר ר' יהודא בר' אלעאי: דורות הראשונים - בית שמאי; דורות האחרונים - ר' דוסא בן הרכינס". רואים שר' דוסא בן הרכינס היה אחר החורבן, בדורות האחרונים.
לאידך מובא בירושלמי יבמות פ"א ה"ו אמר ר' דוסא בן הרכינס על ר' אלעזר בן עזריה: "מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא, ועינוי [=עיניו של ר' אלעזר בן עזריה] דמיין לדידיה [=לעיניו של עזרא הסופר]".
והרבה דיברו מזה המפרשים.

[קאצ'קלה]

ואם חי כ400 שנה האם היו עוד דוגמאות מפליאות כאלה כפשט? כי זה חידוש גדול ביותר

יש ר' פרידא. אבל גם אצלו אמרו הפשטנים שחז"ל נקטו לשון גוזמא, ראה: תולדות תנאים ואמוראים ערך ר' פרידא עמ' 1033.

[קאצ'קלה]

אאל"ט זה די מוסכם שרבי יוחנן האריך ימים כל כך בזכות הבחור זעצער..

לא מוסכם בכלל.
לא כל השערה של הג"ר ר"מ ז"ל מוסכמת.
ויותר נראה שהפלגת דברים יש במסורת הגאונים המופיעה בסדר תנאים ואמוראים לגבי אריכות ימיהם של רב ושל ר' יוחנן. וכדרכם של חז"ל להשתמש במספרים שלש מאות וארבע מאות לשם גוזמא, כן השתמשו הגאונים במספרים אלה להפלגת דברים. והכונה היא שהאריכו ימים הרבה.

[בתבונה]

ביומא יב דעת רבי דוסא שאבנט כהן הדיוט מבוץ
ורבי חולק עליו, ואם זה אותו רבי דוסא איך רבי יהודה הנשיא חולק על דברי רבי דוסא מזמן המקדש שראה מה שהיה במקדש ולפי הרמב"ם היה מאז חגי הנביא.
ונדמה לי שכתבתי פה על זה כבר.
שיש עוד קושיא שהקשו למה הלכה שאבנט כלאים אם משום מחלוקת רבי מחבירו שהלכה כרבי הרי הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, וכאן יש דעת רבי אלעזר בר"ש סובר שאבניטו של כהן הדיוט מבוץ וגם הגמ' הוכיחה שדעת רבי דוסא שמכשיר באבנט של בוץ שלדעתו עבודת כהן הדיוט כשרה בבגדי לבן שעבד בהם כהן גדול ביום כיפור, והיינו מחלוקת רבי מחבריו שאין הלכה כרבי ?
אמנם בדברי רבי דוסא לא יוצא שאבנט של כהן הדיוט רק מבוץ אלא שאבנט של בוץ כשר ויתכן לפרש את דבריו שהוא דין בדיעבד ולא לכתחילה, ואם כן רבי יאמר שאין כאן כל עדות שדעת רבי דוסא שאבנט כשר מבוץ בדיעבד ולא לכתחילה.

[באגרת שמביא היעבץ המתארת את הקרבת קרבן הפסח, שרבים קוראים אותה היום בערב פסח, מתוארים הכהנים עם אבנטים אדומים שמתאימים לשיטת רבי שאבנט של כהן הדיוט כאבניטו של כהן גדול, שהיות ויש באבנט תולעת שני וארגמן יותר מתכלת זה יותר נוטה לאדום, ואילו באיגרת אריסטאס שמתאר את הכהנים והכהן הגדול, משתמע שאבנט כהן הדיוט היה בוץ (שלאחר שמתוארים הכהנים מתואר שלכהן יש אבנט בשלל צבעים), ואם בדיעבד כשר גם מבוץ יתכן שבזמן שהיו עניים התאפשר להם רק לעשות לכהנים הדיוטות אבנטים בדיעבד מבוץ]

[קאצ'קלה]

ביומא יב דעת רבי דוסא שאבנט כהן הדיוט מבוץ
ורבי חולק עליו, ואם זה אותו רבי דוסא איך רבי יהודה הנשיא חולק על דברי רבי דוסא מזמן המקדש שראה מה שהיה במקדש ולפי הרמב"ם היה מאז חגי הנביא.

הרבה דיברו המפרשים בשאלת זהותו של ר' דוסא סתם, אם הוא בן הרכינס או לא. רז"ו רבינוביץ בשערי תורת בבל מכריע ששנים הם, עיי"ש עמ' 374-372 שהאריך בזה.

[טוב]

גם אחיה השילוני חי מאות שנים כיצד נסביר זאת?
הרמבם אומר בתחילת הספר משנה תורה
ה) וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עֵלי מן הזקנים ומפנחס, ושמואל קבל מעֵלי ובית דינו, ודוד קיבל משמואל ובית דינו. ואחיה השילוני מיוצאי מצרים היה, ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטוֹן בימי משה. והוא קבל מדוד ובית דינו.
אז יוצא שהרמבם אומר שאחיה השילוני היה מזמן משה רבינו עד דוד המלך כפשט שזה מאות שנים חידוש גדול מאוד

[דרומי]

אחיה השילוני המשיך לחיות גם לאחר דוד המלך, בימי שלמה ואף בימי ירבעם שלאחר פטירת שלמה

[מחולת המחנים]

גם אחיה השילוני חי מאות שנים כיצד נסביר זאת?
הרמבם אומר בתחילת הספר משנה תורה
ה) וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עֵלי מן הזקנים ומפנחס, ושמואל קבל מעֵלי ובית דינו, ודוד קיבל משמואל ובית דינו. ואחיה השילוני מיוצאי מצרים היה, ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטוֹן בימי משה. והוא קבל מדוד ובית דינו.
אז יוצא שהרמבם אומר שאחיה השילוני היה מזמן משה רבינו עד דוד המלך כפשט שזה מאות שנים חידוש גדול מאוד

עיין בבא בתרא דף קכ"א ע"ב "אחיה השילוני ראה את עמרם, אליהו ראה את אחיה השילוני", ובמה שהשיג הראב"ד כבר ציינו לירושלמי עירובין פ"ה ה"א "ויאמר אליהו התשבי וגו' והלא אליהו טירונין לנביאים היה, אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כילו עמד לפני השכינה".