בענין רובו ככולו

[פלתי]

מדוע בד' כוסות יצא ברוב רביעית, ואילו בכזית מצה ומרור אינו מועיל רוב?

[עזריאל ברגר]

השיעור המינימלי לאכילה הוא כזית, ופחות מכך אינו נקרא אכילה (אם כי צ"ע היכא איתמר במרור לשון אכילה).
אבל בשתיה השיעור המינימלי לגבי תעניות וכיו"ב הוא "כמלוא לוגמיו", וזהו הדין בכל כוס של ברכה, שצריך לשתות ממנה כמלוא לוגמיו, שהוא באדם בינוני רוב רביעית.

[פלתי]

השיעור המינימלי לאכילה הוא כזית, ופחות מכך אינו נקרא אכילה (אם כי צ"ע היכא איתמר במרור לשון אכילה).
אבל בשתיה השיעור המינימלי לגבי תעניות וכיו"ב הוא "כמלוא לוגמיו", וזהו הדין בכל כוס של ברכה, שצריך לשתות ממנה כמלוא לוגמיו, שהוא באדם בינוני רוב רביעית.

הנה לפי כמה ראשונים ברכהמ"ז דאורייתא שיעורו בכביצה פת. לפי דבריך מדוע לא יתחייב ברכהמ"ז ברוב כביצה? שהרי בשיעור כזית כבר חשיב אכילה, כמו מלוא לוגמיו גבי שתיה.

שו"ר דלא קשה כל כך

[האמת והשלום]

השיעור המינימלי לאכילה הוא כזית, ופחות מכך אינו נקרא אכילה (אם כי צ"ע היכא איתמר במרור לשון אכילה).
אבל בשתיה השיעור המינימלי לגבי תעניות וכיו"ב הוא "כמלוא לוגמיו", וזהו הדין בכל כוס של ברכה, שצריך לשתות ממנה כמלוא לוגמיו, שהוא באדם בינוני רוב רביעית.

בנוסח הברכה שעל אכילת המרור אומרים אקב"ו על אכילת מרור,הרי לך שצריך אכילה בו.

[ספרים וועלט]

השיעור המינימלי לאכילה הוא כזית, ופחות מכך אינו נקרא אכילה (אם כי צ"ע היכא איתמר במרור לשון אכילה).
אבל בשתיה השיעור המינימלי לגבי תעניות וכיו"ב הוא "כמלוא לוגמיו", וזהו הדין בכל כוס של ברכה, שצריך לשתות ממנה כמלוא לוגמיו, שהוא באדם בינוני רוב רביעית.

בנוסח הברכה שעל אכילת המרור אומרים אקב"ו על אכילת מרור,הרי לך שצריך אכילה בו.

מתעלמים מדברי רא"ש ושאג"א ושאר אחרונים הידועים?!

לגבי גוף השאלה - התשובה פשוטה, במצה ומרור יש דין אכילה המתקיים כאשר אוכלים. אכילה היא בכזית. בשתייה אין כלל כזה "אין שתייה פחותה מרביעית", אלא שצריכים ליקח כוס ולשתות אותה. שיעור כוס הוא רביעית. אז כל שלקח הכוס ושתה ממנה רביעית יצא את ידי חובתו.

[פלתי]

השיעור המינימלי לאכילה הוא כזית, ופחות מכך אינו נקרא אכילה (אם כי צ"ע היכא איתמר במרור לשון אכילה).
אבל בשתיה השיעור המינימלי לגבי תעניות וכיו"ב הוא "כמלוא לוגמיו", וזהו הדין בכל כוס של ברכה, שצריך לשתות ממנה כמלוא לוגמיו, שהוא באדם בינוני רוב רביעית.

בנוסח הברכה שעל אכילת המרור אומרים אקב"ו על אכילת מרור,הרי לך שצריך אכילה בו.

מתעלמים מדברי רא"ש ושאג"א ושאר אחרונים הידועים?!

לגבי גוף השאלה - התשובה פשוטה, במצה ומרור יש דין אכילה המתקיים כאשר אוכלים. אכילה היא בכזית. בשתייה אין כלל כזה "אין שתייה פחותה מרביעית", אלא שצריכים ליקח כוס ולשתות אותה. שיעור כוס הוא רביעית. אז כל שלקח הכוס ושתה ממנה רביעית יצא את ידי חובתו.

אולי פשוט לך. לי עדין לא ברור, מדוע בכוס של רביעית יוצאים ברוב, ואילו בכזית לא יוצאים ברוב.

[אוצר החכמה]

מה לא מובן. הסבירו את העניין די ברור. שעור אכילה הוא בכזית כך שבמקום שחייבו אכילה או אסרו היינו דווקא כזית. שיעור שתייה הוא מלא לוגמיו ולכן זה השיעור שצריך לשתות. יש עוד דין צדדי שבמקום שהצריכו כוס צריך לעשות את הפעולה על כוס של רביעית וממנה לשתות מלא לוגמיו.

[פלתי]

מה לא מובן. הסבירו את העניין די ברור. שעור אכילה הוא בכזית כך שבמקום שחייבו אכילה או אסרו היינו דווקא כזית. שיעור שתייה הוא מלא לוגמיו ולכן זה השיעור שצריך לשתות. יש עוד דין צדדי שבמקום שהצריכו כוס צריך לעשות את הפעולה על כוס של רביעית וממנה לשתות מלא לוגמיו.

זה ההסבר שכתב לעיל הרב ברגר ובהחלט אני יכול להבינו. מה ששאלתי עכשיו הוא לפי הסברו של הרב ס' וועלט שלא זכיתי להבין. אולי הוא נתכוון לאותו הסבר?

[ידידיה]

כמדומה יש שיטה בפוסקים להחמיר בד כוסות יותר מכוס של קידוש, שבקידוש השתייה אינה עניינו של הקידוש, אלא שכדי שיהיה קידוש על כוס צריך לשתות, ודי לזה ברוב רביעית ואולי אף בטעימה בעלמא, אך בד' כוסות יש דין שתייה וצריך לשתות רוב הכוס, שהרי חייב לשתות 4 כוסות.
ואאל"ט המ"ב ממליץ מחמת דעה זו להשתמש בכוס בגודל רביעית ולא יותר לד' כוסות.

[דמשק]

כמדומה יש שיטה בפוסקים להחמיר בד כוסות יותר מכוס של קידוש, שבקידוש השתייה אינה עניינו של הקידוש, אלא שכדי שיהיה קידוש על כוס צריך לשתות, ודי לזה ברוב רביעית ואולי אף בטעימה בעלמא, אך בד' כוסות יש דין שתייה וצריך לשתות רוב הכוס, שהרי חייב לשתות 4 כוסות.
ואאל"ט המ"ב ממליץ מחמת דעה זו להשתמש בכוס בגודל רביעית ולא יותר לד' כוסות.

כ"ה שיטת הרמב"ן מובא בשו"ע סי' תע"ב ס"ט, והביאור הנ"ל כתב הב"ח שם, והרחיב בזה הגרי"ז בפ"ז מחו"מ ה"ט