אליהו בן עמרם כתב:קיי"ל שסומכים על רוב פרות שאינן טריפה, ולכן חלבן מותר.
כיום ישנם מכשירי הדמיה (כמו אם.אר.איי. ואולי גם אולטראסאונד), שאפשר לכאורה לבדוק איתם את הרקמות הרכות בגוף.
וא"כ למה סומכים על הרוב ולא בודקים כל פרה במכשירים אלה, על מנת לוודא שאינן טריפה וחלבן מותר?
בברכה המשולשת כתב:אולי קשור קצת למחלוקת ט"ז וש"ך על חיוב לטרוח בבירור כשיש חזקת היתר
אליהו בן עמרם כתב:בברכה המשולשת כתב:אולי קשור קצת למחלוקת ט"ז וש"ך על חיוב לטרוח בבירור כשיש חזקת היתר
לא הבנתי. הרי לאחר שחיטה חייב לטרוח ולבדוק את הריאה. ומאי שנא לפני שחיטה ואחר שחיטה?
ידידיה כתב:אליהו בן עמרם כתב:קיי"ל שסומכים על רוב פרות שאינן טריפה, ולכן חלבן מותר.
כיום ישנם מכשירי הדמיה (כמו אם.אר.איי. ואולי גם אולטראסאונד), שאפשר לכאורה לבדוק איתם את הרקמות הרכות בגוף.
וא"כ למה סומכים על הרוב ולא בודקים כל פרה במכשירים אלה, על מנת לוודא שאינן טריפה וחלבן מותר?
עיקר הטריפות כידוע הן בריאה.
האם מר ראה פעם כיצד בודקים ריאה?
קראקובער כתב:למה ללכת עד לאוטרוסאנד? רש"ש בכורות מביא ד"מ בשם ר"י החסיד שיש להעביר היד על גבי בהמה אם תשפיל לארץ תחת ידו ודאי כשרה ולמה לא צריכים לבדוק כל בהמה לפני החליבה?
אליהו בן עמרם כתב:ידידיה כתב:אליהו בן עמרם כתב:קיי"ל שסומכים על רוב פרות שאינן טריפה, ולכן חלבן מותר.
כיום ישנם מכשירי הדמיה (כמו אם.אר.איי. ואולי גם אולטראסאונד), שאפשר לכאורה לבדוק איתם את הרקמות הרכות בגוף.
וא"כ למה סומכים על הרוב ולא בודקים כל פרה במכשירים אלה, על מנת לוודא שאינן טריפה וחלבן מותר?
עיקר הטריפות כידוע הן בריאה.
האם מר ראה פעם כיצד בודקים ריאה?
מסתמא כוונת מר ל-"מיעוט המצוי" בטריפות הריאה. נכון, ואמנם כוונתי לשאול שיבדקו את הפרות החולבות בחייהן ולא לסמוך על הרוב במקומות שיש מיעוט המצוי, בדיוק כפי שבודקים לאחר שחיטה דווקא היכן שיש "מיעוט המצוי", כריאה.
ולענין שאלתך אם ראיתי: אמנם כן, אך לא הבנתי למה כוונתך? אני שואל שיבדקו מחיים, כדי להכשיר החלב בוודאי, ולא רק בהסתמכות על רוב.
אליהו בן עמרם כתב:קראקובער כתב:למה ללכת עד לאוטרוסאנד? רש"ש בכורות מביא ד"מ בשם ר"י החסיד שיש להעביר היד על גבי בהמה אם תשפיל לארץ תחת ידו ודאי כשרה ולמה לא צריכים לבדוק כל בהמה לפני החליבה?
איני כדאי לשים ראשי "בין הרים הגבוהים" כר"י החסיד. מה שברור שלא שמעתי מי שסומך על זה להלכה. אבל מה התשובה לשאלתי?
פלתי כתב:אליהו בן עמרם כתב:בברכה המשולשת כתב:אולי קשור קצת למחלוקת ט"ז וש"ך על חיוב לטרוח בבירור כשיש חזקת היתר
לא הבנתי. הרי לאחר שחיטה חייב לטרוח ולבדוק את הריאה. ומאי שנא לפני שחיטה ואחר שחיטה?
יש קצת הבדל בין לבדוק פעם אחת לאחר שחיטה, לבין לבדוק פעמיים ביום לפני כל חליבה... (וזאת מנקודת הנחה שהדבר ישים למעשה).
עושה חדשות כתב:לא חושב שאפשר לראות סירכות ע"י US,אולי אפשר ע"י MRI אבל זה כבר ממש סיפור יקר.
בפולמוס של הראשונים על נאבדה הריאה, מבואר עוד חילוק בין שתיית החלב לבדיקת הריאה לאחר שחיטה. עי'.
אליהו בן עמרם כתב:קיי"ל שסומכים על רוב פרות שאינן טריפה, ולכן חלבן מותר.
כיום ישנם מכשירי הדמיה (כמו אם.אר.איי. ואולי גם אולטראסאונד), שאפשר לכאורה לבדוק איתם את הרקמות הרכות בגוף.
וא"כ למה סומכים על הרוב ולא בודקים כל פרה במכשירים אלה, על מנת לוודא שאינן טריפה וחלבן מותר?
אליהו בן עמרם כתב:א. לא הבנתי מה הכוונה "הדבר ישים למעשה"? מבחינה כספית או מבחינה פרקטית? האם יש מכשירים כאלה? למה בדיוק הכוונה?
ב. האם אי אפשר לשמור את הפרות לאחר הבדיקה הנ"ל באופן שלא תהיה ריעותא לפגיעה בריאות? (איני בקי בדיוק כיצד נוצרים החורים בריאה, אם מחמת מחלות או דבר אחר), אבל אין מצב לשמור אותן מפגיעות אלה? (בדיוק כמו גידול ירקות עלים בחממות מפני תולעים).
ידידיה כתב:אליהו בן עמרם כתב:מסתמא כוונת מר ל-"מיעוט המצוי" בטריפות הריאה. נכון, ואמנם כוונתי לשאול שיבדקו את הפרות החולבות בחייהן ולא לסמוך על הרוב במקומות שיש מיעוט המצוי, בדיוק כפי שבודקים לאחר שחיטה דווקא היכן שיש "מיעוט המצוי", כריאה.
ולענין שאלתך אם ראיתי: אמנם כן, אך לא הבנתי למה כוונתך? אני שואל שיבדקו מחיים, כדי להכשיר החלב בוודאי, ולא רק בהסתמכות על רוב.
כוונתי פשוטה, בדרך כלל (ואולי תמיד) אין חור נראה לעין בריאה, אלא סירכא, וצריך לדעת מה טריפה ומה לא על ידי משמוש קילוף וניפוח.
זה שנראה בהדמייה סירכא בשום אופן לא סימן לטריפה, לרובא דרובא דרובא יש סירכות, כולל אלו שמכריעים לכשר חלק, הכל כדינא דגמ ומסורת הפוסקים.
המיכשור בשום אופן לא יוכל להחליף בדיקת פנים וחוץ.
ידידיה כתב:אליהו בן עמרם כתב:קיי"ל שסומכים על רוב פרות שאינן טריפה, ולכן חלבן מותר.
כיום ישנם מכשירי הדמיה (כמו אם.אר.איי. ואולי גם אולטראסאונד), שאפשר לכאורה לבדוק איתם את הרקמות הרכות בגוף.
וא"כ למה סומכים על הרוב ולא בודקים כל פרה במכשירים אלה, על מנת לוודא שאינן טריפה וחלבן מותר?
גם בלי מיכשור ניתן לבדוק, פשוט לשחוט ולבדוק לפני ששותים את החלב.
ומדוע אין חיוב?
אליהו בן עמרם כתב:ידידיה כתב:אליהו בן עמרם כתב:קיי"ל שסומכים על רוב פרות שאינן טריפה, ולכן חלבן מותר.
כיום ישנם מכשירי הדמיה (כמו אם.אר.איי. ואולי גם אולטראסאונד), שאפשר לכאורה לבדוק איתם את הרקמות הרכות בגוף.
וא"כ למה סומכים על הרוב ולא בודקים כל פרה במכשירים אלה, על מנת לוודא שאינן טריפה וחלבן מותר?
גם בלי מיכשור ניתן לבדוק, פשוט לשחוט ולבדוק לפני ששותים את החלב.
ומדוע אין חיוב?
כי זה שינוי מצב, שלא נתחייבנו בו, ועל ה"מצב" של היום - יש ספק ויש רוב.
ואני שואל, שנברר את המצב המסופק של היום.
אליהו בן עמרם כתב:ידידיה כתב:אליהו בן עמרם כתב:מסתמא כוונת מר ל-"מיעוט המצוי" בטריפות הריאה. נכון, ואמנם כוונתי לשאול שיבדקו את הפרות החולבות בחייהן ולא לסמוך על הרוב במקומות שיש מיעוט המצוי, בדיוק כפי שבודקים לאחר שחיטה דווקא היכן שיש "מיעוט המצוי", כריאה.
ולענין שאלתך אם ראיתי: אמנם כן, אך לא הבנתי למה כוונתך? אני שואל שיבדקו מחיים, כדי להכשיר החלב בוודאי, ולא רק בהסתמכות על רוב.
כוונתי פשוטה, בדרך כלל (ואולי תמיד) אין חור נראה לעין בריאה, אלא סירכא, וצריך לדעת מה טריפה ומה לא על ידי משמוש קילוף וניפוח.
זה שנראה בהדמייה סירכא בשום אופן לא סימן לטריפה, לרובא דרובא דרובא יש סירכות, כולל אלו שמכריעים לכשר חלק, הכל כדינא דגמ ומסורת הפוסקים.
המיכשור בשום אופן לא יוכל להחליף בדיקת פנים וחוץ.
וא"כ לדבריך, (מה המקור ל"רובא דרובא יש סירכות"? ונניח שהמכשיר לא יכול לראות חור בסירכה, שזה קצת פלא שהרי הוא כן "רואה" להערכתי שטפי דם זעירים במוח, ל"ע ול"א) יש כמה אפשרויות:
א. לבדוק "מחיים" ולמצוא שיש סירכה, ולהחמיר מחוסר ברירה לא לשתות את חלבה, כי יש ספק עליה. ולשתות רק מחלב של מי שאין בהן סירכות כלל.
ב. להקל לסמוך על הרוב, גם לגבי בהמה שנמצאו בה סירכות בבדיקת המכשיר, מחמת הרוב (אם יש בכלל רוב כזה) של סירכות "חלקות".
ג. לא לבדוק כלום, למרות שיש אפשרות כזאת (ובוודאי שעוד מעט תהיה מדויקת וטובה יותר), ולסמוך על הרוב הרגיל "שאינן טריפה".
אני מבין שאתה מעדיף לסמוך על אפשרות ג'. אבל למה?
פלתי כתב:אליהו בן עמרם כתב:א. לא הבנתי מה הכוונה "הדבר ישים למעשה"? מבחינה כספית או מבחינה פרקטית? האם יש מכשירים כאלה? למה בדיוק הכוונה?
ב. האם אי אפשר לשמור את הפרות לאחר הבדיקה הנ"ל באופן שלא תהיה ריעותא לפגיעה בריאות? (איני בקי בדיוק כיצד נוצרים החורים בריאה, אם מחמת מחלות או דבר אחר), אבל אין מצב לשמור אותן מפגיעות אלה? (בדיוק כמו גידול ירקות עלים בחממות מפני תולעים).
גם מבחינה כספית וגם פרקטית.
ברור שאי אפשר לשמור מפגיעות כאלו.
אליהו בן עמרם כתב:פלתי כתב:אליהו בן עמרם כתב:א. לא הבנתי מה הכוונה "הדבר ישים למעשה"? מבחינה כספית או מבחינה פרקטית? האם יש מכשירים כאלה? למה בדיוק הכוונה?
ב. האם אי אפשר לשמור את הפרות לאחר הבדיקה הנ"ל באופן שלא תהיה ריעותא לפגיעה בריאות? (איני בקי בדיוק כיצד נוצרים החורים בריאה, אם מחמת מחלות או דבר אחר), אבל אין מצב לשמור אותן מפגיעות אלה? (בדיוק כמו גידול ירקות עלים בחממות מפני תולעים).
גם מבחינה כספית וגם פרקטית.
ברור שאי אפשר לשמור מפגיעות כאלו.
עד כמה "כספית" - זה מאפשר לסמוך על הרוב? (אני מניח שחלק מאיתנו זוכרים שקנו בעבר הרחוק צרור פטרוזיליה/ראש כרוב ב- 2 ש"ח, וכיום הם משלמים על גידול מיוחד שמור מתולעים כ-10 ש"ח לשקית פטרוזיליה וכ- 15 ש"ח לק"ג כרוב...ורק כדי להפוך מ"מיעוט המצוי" למיעוט שאינו מצוי...כי עדיין צריך בדיקה...)
מבחינה פרקטית, גם אם היום הבדיקות אולי לא יהיו סופר מדויקות, אך בעתיד הקרוב כנראה הכל יהיה מדויק יותר, וגם זול יותר.
וכי אין טיפול תרופתי למניעת מחלות ריאה? (לגבי השמירה של אחר מכן).
אליהו בן עמרם כתב:וכי אין טיפול תרופתי למניעת מחלות ריאה? (לגבי השמירה של אחר מכן).
ידידיה כתב:אליהו בן עמרם כתב:כי זה שינוי מצב, שלא נתחייבנו בו, ועל ה"מצב" של היום - יש ספק ויש רוב.
ואני שואל, שנברר את המצב המסופק של היום.
מניין שאין חיוב לשנות מצב במקום שאפשר?
פלתי כתב:אליהו בן עמרם כתב:וכי אין טיפול תרופתי למניעת מחלות ריאה? (לגבי השמירה של אחר מכן).
קודם שימציאו תרופה למנוע מחלות ריאה מבני אדם.
אליהו בן עמרם כתב:פלתי כתב:אליהו בן עמרם כתב:וכי אין טיפול תרופתי למניעת מחלות ריאה? (לגבי השמירה של אחר מכן).
קודם שימציאו תרופה למנוע מחלות ריאה מבני אדם.
נניח שמר צודק, ונניח שעל כל פרה שנמצאה ללא טריפה בבדיקות ההדמיה, נקבעה חזקת כשרות "אישית" לה.
האם אין זה טוב יותר מאשר לסמוך על הרוב?
מיכאל וויינשטאק כתב:עי' שו''ת שבט הלוי [?] בענין זכוכית מגדלת אי מקרי אפשר לברורי או דדומה לתולעים דכתבו אחרונים דמותרין משום דלא ניתנה תורה למלאכי השרת והוא ממש נידו''ד
מיכאל וויינשטאק כתב:א. לפי ידיעתי הראשון הוא החיי''א
ב. איני מבין [אולי מקוצר המשיג]
ג. לא אמר אדם מעולם שאסור לבדוק ע''י זכוכית מגדלת אלא שאין צורך, ובבדיקת מחשב שאינו קשה כ''כ וגם יש לתקו מאי דמוצאין אמאי לא, אבל בפרות יהיו הרבה טריפות וקשה הבדיקה בעצם וא''כ אין חיוב וז''פ
ד. גם בבדיקת סת''ם כתבו שאין חיוב לבדוק בזכוכית וכן נוהגין עד היום
מיכאל וויינשטאק כתב:כבר כתבתי בשם שבט הלוי שהסתפק בספיקת מעלתו ותל''מ
עוד חילוק גדול בין בדיקת המחשב ששם אין זה ענין של מלה''ש שהרי הטעות הוא דבר הנראה לעין בשר אלא שאין מוצאין כל הטעותים בבדיקה א' או ב', משא''כ בזכוכית וכן בנידו''ד הרי עצם הדבר הוא דבר שבני אדם [מבלי תחבלות] א''א לראותם כלל וזה פשוט
מה שכתב בתורת 'אולי' לענ''ד אין להם מקום כלל אבל כבר אמרו כשם שאין וכו'
מישהו יכול לבאר את כוונת דברים אלו מאת רבותיו של רש"י?עושה חדשות כתב:אצטט:
שו"ת רש"י סי' סב בשם מהר"י בר' יהודה ממגנצא,
"מה שבא ידידי לדון מחלב שמותר באכילה אפילו סמוך לשחיטה, ואין חוששין שמא תמצא טרפה, אין הנדון דומה לראיה, דחלב רחמנא שרייה בחיי הבהמה אע"ג דאתי מן החי, משא"כ באברי הבהמה דאסירי מחיים, הלכך הנהו אברים כגון כלהו בר מריאה, דכי נשחטה הבהמה הוו בחזקת היתר ולא בעין בדיקה שריין, אבל ריאה דכי נשחטה הבהמה נמי לא הויא בחזקת היתר דהא בעיא בדיקה, כי לא נבדקה כולי עלמא מודו דאסירא".
ובסי' סא בשם הר"י הלוי,
"ודקא אמרת מחלב בהדי בהמה טרפה כו', לאו ראיה היא. חדא דחלב חדוש הוא, דאתי מן החי ושרי, כדכתיב זבת חלב ודבש וכו' ולאו באי אפשר לבדוק תליא מילתא. אבל אבר, בהדי דבחייה בחזקת איסור עומדת, כי נשחטה, אברים ובני מעיים דלא בעין בדיקה, הויין בחזקת היתר. אבל ריאה דלא בדקה, כיון דבעיא בדיקה, מודה רב הונא שהיא בחזקת איסור ואסורה מספק".
עושה חדשות כתב:מישהו יכול לבאר את כוונת דברים אלו מאת רבותיו של רש"י?עושה חדשות כתב:אצטט:
שו"ת רש"י סי' סב בשם מהר"י בר' יהודה ממגנצא,
"מה שבא ידידי לדון מחלב שמותר באכילה אפילו סמוך לשחיטה, ואין חוששין שמא תמצא טרפה, אין הנדון דומה לראיה, דחלב רחמנא שרייה בחיי הבהמה אע"ג דאתי מן החי, משא"כ באברי הבהמה דאסירי מחיים, הלכך הנהו אברים כגון כלהו בר מריאה, דכי נשחטה הבהמה הוו בחזקת היתר ולא בעין בדיקה שריין, אבל ריאה דכי נשחטה הבהמה נמי לא הויא בחזקת היתר דהא בעיא בדיקה, כי לא נבדקה כולי עלמא מודו דאסירא".
ובסי' סא בשם הר"י הלוי,
"ודקא אמרת מחלב בהדי בהמה טרפה כו', לאו ראיה היא. חדא דחלב חדוש הוא, דאתי מן החי ושרי, כדכתיב זבת חלב ודבש וכו' ולאו באי אפשר לבדוק תליא מילתא. אבל אבר, בהדי דבחייה בחזקת איסור עומדת, כי נשחטה, אברים ובני מעיים דלא בעין בדיקה, הויין בחזקת היתר. אבל ריאה דלא בדקה, כיון דבעיא בדיקה, מודה רב הונא שהיא בחזקת איסור ואסורה מספק".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 128 אורחים