פורום אוצר החכמה

כותב הרשב"א (יבמות מ"ז):

אלא כיון שהטבילה כולל עיקר גירות ולצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל, דאפילו בלוקח כלים חדשים מן העכו"ם צריך טבילה, ומן הטענה הזאת וכמו שאמרו בעבודה זרה בגמרא דבני מערבא (פ"ה הט"ו) ולגבי לוקח כלים ישנים נמי אמרו שם (ע"ז עה, ב) מגעילין ומטבילין, לומר דטבילה צריכה לבסוף.

הרשב"א כותב שמה שהצריכו טבילת כלים הבאים מאינו ישראל הוא מאותו הטעם שהצריכו טבילה לגר - "לצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל".

מה אתם מבינים שהטעם בזה?
וכי הכלי 'גוי'?

נכתב כאן בעבר הסיפור על אותו אחד שלקח ילדיו לטבול כלים ותוך כדי כך אמר להם, 'ילדים יקרים, כמה הכלי הזה מסכן שהוא עוד טמא נעבאך, כלי של גוים, בא נקדש ונטהר אותו, בא נעשה אותו יהודי'! מאז הטבילת כלים שלי נראית אחרת...

אגב, בדבר הרשב"א שהזכרת זו לא מליצה בעלמא, אלא ענין הלכתי. יעו' ברשב"א בשלהי עבודה זרה (מסתמא לומדי הדף היומי ישלפו את זה מיד...) שאע"פ שמן התורה אפשר לטבול כלי טמא ברביעית מים, וארבעים סאה זה רק מדרבנן, מ"מ בטבילת כלים חדשים גזה"כ היא דבעי' ארבעים סאה דוקא דומיא דגר [ואני הקטן למדתי מכאן דגם להראשונים שלטבילת אדם סגי במעין כל שהוא, מדאו', מ"מ בטבילת גר גם במעין בעי' ארבעים סאה].

למיטב זכרוני זה איננו חידוש של רבינו הרשב"א אלא ירושלמי מפורש

קמצן_קדוש כתב:כותב הרשב"א (יבמות מ"ז):

אלא כיון שהטבילה כולל עיקר גירות ולצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל, דאפילו בלוקח כלים חדשים מן העכו"ם צריך טבילה, ומן הטענה הזאת וכמו שאמרו בעבודה זרה בגמרא דבני מערבא (פ"ה הט"ו) ולגבי לוקח כלים ישנים נמי אמרו שם (ע"ז עה, ב) מגעילין ומטבילין, לומר דטבילה צריכה לבסוף.

הרשב"א כותב שמה שהצריכו טבילת כלים הבאים מאינו ישראל הוא מאותו הטעם שהצריכו טבילה לגר - "לצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל".
מה אתם מבינים שהטעם בזה?
וכי הכלי 'גוי'?

כמדומני שיש עוד כמה וכמה מקורות בספרים אודות הקדושה והחשיבות שיש לחפצים יהודיים ולעומת זאת בחפצי עכו"ם החולין והטמאים.

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני זה איננו חידוש של רבינו הרשב"א אלא ירושלמי מפורש

תמוה הרי הרשב"א עצמו יבמות שם הביא ירושלמי זה כנ"ל

וראה ט"ז יו"ד ר"ס קכ: וטעם הטבילה כדי שיצאו מטומאתו של גוי לקדושתו של ישראל

ואם בטעמא דקרא (אי בעית אימא קרא, אי בעית אימא אסמכתא) עסקינן, ואמרינן שצריך "לייהד" את הכלים...
בזה יש לי כמה אי הבנות:
א. מילא ניחא אולי להבין שצריך להוציאו מ"גיותו", אבל למה "לייהדו"? מה המשמעות בכלל של "כלי יהודי"? ובמה מתבטאת יהדותו? אלא"כ נימא שהם צריכים להעשות "משמשי האדם השלם"...ולכן בעינן שיהיו "בני מעלה"...
ב. למה דווקא כלים, ומה עם בגדים חדשים שקנו מהגוי, למה שלא נטבילם? הם הלא יותר "קרובים" לאדם ומהווים מבחינה מסוימת חלק ממנו, כדמצינו "מאני מכבדותא"...

לענין כתב:שאע"פ שמן התורה אפשר לטבול כלי טמא ברביעית מים, וארבעים סאה זה רק מדרבנן, מ"מ בטבילת כלים חדשים גזה"כ היא דבעי' ארבעים סאה דוקא דומיא דגר [ואני הקטן למדתי מכאן דגם להראשונים שלטבילת אדם סגי במעין כל שהוא, מדאו', מ"מ בטבילת גר גם במעין בעי' ארבעים סאה].

אני לא חושב כך.
למיטב זכרוני למדים ממלות הפסוק "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" -
"מי נדה" ללמד שצריך ארבעים סאה כנדה. וכ"כ רש"י עהפ"ס "ומי נדה הכתובין כאן דרשו מים הראוים לטבול בהם נדה וכמה הם מ' סאה".

אליהו בן עמרם כתב:ואם בטעמא דקרא (אי בעית אימא קרא, אי בעית אימא אסמכתא) עסקינן, ואמרינן שצריך "לייהד" את הכלים...
בזה יש לי כמה אי הבנות:
א. מילא ניחא אולי להבין שצריך להוציאו מ"גיותו", אבל למה "לייהדו"? מה המשמעות בכלל של "כלי יהודי"? ובמה מתבטאת יהדותו? אלא"כ נימא שהם צריכים להעשות "משמשי האדם השלם"...ולכן בעינן שיהיו "בני מעלה"...
ב. למה דווקא כלים, ומה עם בגדים חדשים שקנו מהגוי, למה שלא נטבילם? הם הלא יותר "קרובים" לאדם ומהווים מבחינה מסוימת חלק ממנו, כדמצינו "מאני מכבדותא"...

הערת הרב בן עמרם לגבי בגדים היא הערה נכונה וחזקה!
מה באמת הפשט בזה??

קמצן_קדוש כתב:

לענין כתב:שאע"פ שמן התורה אפשר לטבול כלי טמא ברביעית מים, וארבעים סאה זה רק מדרבנן, מ"מ בטבילת כלים חדשים גזה"כ היא דבעי' ארבעים סאה דוקא דומיא דגר [ואני הקטן למדתי מכאן דגם להראשונים שלטבילת אדם סגי במעין כל שהוא, מדאו', מ"מ בטבילת גר גם במעין בעי' ארבעים סאה].

אני לא חושב כך.
למיטב זכרוני למדים ממלות הפסוק "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" -
"מי נדה" ללמד שצריך ארבעים סאה כנדה. וכ"כ רש"י עהפ"ס "ומי נדה הכתובין כאן דרשו מים הראוים לטבול בהם נדה וכמה הם מ' סאה".

אבאר דברי.
למה באמת בכל הטבילות הנצרכות לכלים סגי לן מדאו' ברביעית, ודוקא כאן גזרה התורה שיצטרכו ארבעים סאה?
על זה התירוץ שחלוקה טבילת טהרה מטומאה, לטבילת גרות. בטבילה שהיא להטהר צריך שכל הדבר יכלל בתוך המים כדי להטהר ולצאת מטומאתו, ולכן כלי סגי ליה ברביעית, כלי גדול לפי מה שהוא, ואדם בארבעים סאה כיון שגופו עולה בהם. משא"כ טבילת גרות, היא להחיל קדושה, ומה שמחיל קדושה הוא דוקא שיעור של ארבעים סאה, בין על אדם ובין על כלים [וכיון שהראשונים ז"ל באו לומר שלטבילת כלים לא סגי במעין כל שהוא, אלא גם במעין צריכים ארבעים סאה, וכמ"ש הסמ"ק שהביא הטור (יו"ד סי' ק"כ), מזה באתי לומר שגם גר הטובל במעין יצטרך ארבעים סאה].

בענין קרוב- החכמת אדם ובעקבותיו כל הפוסקים כתב שאין לטבול חצי כלי ועוד חצי, כי כאשר טבלת חצי ,החצי השני נשאר בטומאתו והטומאה מתפשטת וקשה והרי לאמור ברשב"א ובירושלמי אין זה כלל גדר טומאה כשאר טומאות ששיך לומר בהם שמתפשטות

מן הדרום כתב:בענין קרוב- החכמת אדם ובעקבותיו כל הפוסקים כתב שאין לטבול חצי כלי ועוד חצי, כי כאשר טבלת חצי ,החצי השני נשאר בטומאתו והטומאה מתפשטת וקשה והרי לאמור ברשב"א ובירושלמי אין זה כלל גדר טומאה כשאר טומאות ששיך לומר בהם שמתפשטות

א. מחילה, דין זה פשוט הוא בראשונים, וכגון רבינו יונה בפ"ח דברכות.
ב. פלא מה נצרך החכ"א להאי טעמא, והלא אף בלי התפשטות הטומאה או כיו"ב, דין הוא שיהא מעשה טבילה לכל הדבר הנטבל (אדם או כלי) בבת אחת.

לענין כתב:פלא מה נצרך החכ"א להאי טעמא

שמא ס"ד לדמותו לגדרי הגעלה.

הא לחמא עניא כתב:הערת הרב בן עמרם לגבי בגדים היא הערה נכונה וחזקה! מה באמת הפשט בזה??

במקו"א נכתב דטומאת הגוי המדוברת כאן היא טומאת מאכליו, ואף כלים חדשים אם היו מיועדים להיטמאות במאכליו.
viewtopic.php?f=17&t=28067&p=289849&hilit#p289592
viewtopic.php?f=7&t=15406&p=285221&hilit#p285221

קמצן_קדוש כתב:כותב הרשב"א (יבמות מ"ז):

אלא כיון שהטבילה כולל עיקר גירות ולצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל, דאפילו בלוקח כלים חדשים מן העכו"ם צריך טבילה, ומן הטענה הזאת וכמו שאמרו בעבודה זרה בגמרא דבני מערבא (פ"ה הט"ו) ולגבי לוקח כלים ישנים נמי אמרו שם (ע"ז עה, ב) מגעילין ומטבילין, לומר דטבילה צריכה לבסוף.

הרשב"א כותב שמה שהצריכו טבילת כלים הבאים מאינו ישראל הוא מאותו הטעם שהצריכו טבילה לגר - "לצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל".

מה אתם מבינים שהטעם בזה?
וכי הכלי 'גוי'?

לדברי הרשב"א כיוון השם משמואל פ’ מטות, שכאשר בא גר לכלל ישראל חלות הקדושה שחלה עליו ע”י מעשה הגרות חלה על כל רכושו וכליו, שאף הם נטהרים בקדושת ישראל ומשום כך סבר על גוי שנתגייר שא”צ לטבול כליו כפסק אביו האבנ"נ.

עושה חדשות כתב:

הא לחמא עניא כתב:הערת הרב בן עמרם לגבי בגדים היא הערה נכונה וחזקה! מה באמת הפשט בזה??

במקו"א נכתב דטומאת הגוי המדוברת כאן היא טומאת מאכליו, ואף כלים חדשים אם היו מיועדים להיטמאות במאכליו.
viewtopic.php?f=17&t=28067&p=289849&hilit#p289592
viewtopic.php?f=7&t=15406&p=285221&hilit#p285221

מצו"ב לבקשתך (מלפני כמה שנים) באשכול ההוא...

אגב אורחא, יש את דעת רבינו יהונתן בשיטמ"ק על מס' ב"ק לענין שור של חש"ו שנתפקח החרש והשתפה השוטה שאף השור חוזר לתמותו, והוא מפני שכנתרפאו הבעלים אף בהמתם נרפאו ממשובתם...

סגי נהור כתב:במקו"א נכתב דטומאת הגוי המדוברת כאן היא טומאת מאכליו, ואף כלים חדשים אם היו מיועדים להיטמאות במאכליו.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... it#p289592
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... it#p285221

מצו"ב לבקשתך (מלפני כמה שנים) באשכול ההוא...[/quote]

זה פלאי פלאים ממש, איך הרבי כתב כאן את כל מה שהאריכו ופלפלו למדני דורנו.
למשל הסימן שהובא כאן מה'בן מלך' לענין טבילת כלים במלחמת מדין - מתייתר לגמרי לאור דברי הרבי (ולא היה לו אוצר החכמה...).

ועדיין אין בנותן טעם כדי לפטור מטבילה את כלי החמץ שנמכרו לגוי, ואין כאן אלא לימוד זכות קלוש.
(את עיקר הנקודה של 'למדני דורנו' יש ללמוד מד' הריטב"א, "משום דסופן להשתמש באיסור ויצאו לקדושה הצריכם הכתוב טבילה אף בחדשים", וכפי שהובא בהערה).

עושה חדשות כתב:ד' הריטב"א, "משום דסופן להשתמש באיסור ויצאו לקדושה הצריכם הכתוב טבילה אף בחדשים", וכפי שהובא בהערה.

לפי הנהוג לטעון בדעת הריטב"א שכל איסורי תורה הם איסורי גברא לכאורה צע"ק לשונו "דסופן להשתמש באיסור" שהרי לגוי זהו היתר גמור.