מלבב כתב:לכאורה זה סעודה בפני עצמה ואין בה שיעור סעודה.
הפשטן כתב:מלבב כתב:לכאורה זה סעודה בפני עצמה ואין בה שיעור סעודה.
אבל (לפחות לפי רוב השיטות) - מדאו' אין משמעות לברכת על המחי' - ולכן מדאו' זה נחשב כאילו טרם ברך, א"כ לפי זה אולי נגיד - שלפחות מדאו' תצטרפנה שתי הסעודות יחדיו - ושממילא יתחייב בברה"מ...
מלבב כתב:הפשטן כתב:מלבב כתב:לכאורה זה סעודה בפני עצמה ואין בה שיעור סעודה.
אבל (לפחות לפי רוב השיטות) - מדאו' אין משמעות לברכת על המחי' - ולכן מדאו' זה נחשב כאילו טרם ברך, א"כ לפי זה אולי נגיד - שלפחות מדאו' תצטרפנה שתי הסעודות יחדיו - ושממילא יתחייב בברה"מ...
איך יתכן דמדאורייתא זה נחשב טרם בירך, הרי גם אם שבע מפת הבאה בכיסנין, אם לא אכל כשיעור שאחרים קובעים עליו מברך רק על המחיה, והרי מחויב לברך מדאורייתא כיון ששבע, בע"כ דמדאורייתא יוצאים במעין שלש.
הפשטן כתב:מלבב כתב:איך יתכן דמדאורייתא זה נחשב טרם בירך, הרי גם אם שבע מפת הבאה בכיסנין, אם לא אכל כשיעור שאחרים קובעים עליו מברך רק על המחיה, והרי מחויב לברך מדאורייתא כיון ששבע, בע"כ דמדאורייתא יוצאים במעין שלש.
לא דיברתי על מי ששבע אחרי שסיים לאכול את שני-השליש הראשונים.
עזריאל ברגר כתב:בביאורו של הרב יקותיאל גרין לסדר ברכות הנהנין מאדמו"ר הזקן כותב שזה ספק, ואל יעשה כך לכתחילה.
סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:בביאורו של הרב יקותיאל גרין לסדר ברכות הנהנין מאדמו"ר הזקן כותב שזה ספק, ואל יעשה כך לכתחילה.
לא ראיתי דבריו, אבל הרי אדה"ז חושש לדעת הראב"ד שכשבע חייב בברכת המזון אף אם אכל פחות משיעור קביעות סעודה, ולכן פוסק שאם שבע אפילו מאכילה מועטת יטול ידיו ויאכל לחם תחילה. ולפי זה אין שאלה כלל בעניננו. אמנם השואל כאן כנראה אינו פוסק כך.
עזריאל ברגר כתב:סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:בביאורו של הרב יקותיאל גרין לסדר ברכות הנהנין מאדמו"ר הזקן כותב שזה ספק, ואל יעשה כך לכתחילה.
לא ראיתי דבריו, אבל הרי אדה"ז חושש לדעת הראב"ד שכשבע חייב בברכת המזון אף אם אכל פחות משיעור קביעות סעודה, ולכן פוסק שאם שבע אפילו מאכילה מועטת יטול ידיו ויאכל לחם תחילה. ולפי זה אין שאלה כלל בעניננו. אמנם השואל כאן כנראה אינו פוסק כך.
ראה אריכות דברי הנ"ל.
עזריאל ברגר כתב:ומשמע מדבריו שמה שאכל לפני כן - מצטרף לשביעה, אבל לא לד' ביצים.
אוצר החכמה כתב:הפשטן כתב:מלבב כתב:איך יתכן דמדאורייתא זה נחשב טרם בירך, הרי גם אם שבע מפת הבאה בכיסנין, אם לא אכל כשיעור שאחרים קובעים עליו מברך רק על המחיה, והרי מחויב לברך מדאורייתא כיון ששבע, בע"כ דמדאורייתא יוצאים במעין שלש.
לא דיברתי על מי ששבע אחרי שסיים לאכול את שני-השליש הראשונים.
אם כך ישאל אותך המלבב להבנתך מה העניין במה שבפעם השנייה השלים לשיעור קביעות סעודה. אם לא השלים ושבע הרי שאלתך קיימת. ואם לא שבע אפילו שהשלים לשיעור סעודה אין שאלה.
סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:בביאורו של הרב יקותיאל גרין לסדר ברכות הנהנין מאדמו"ר הזקן כותב שזה ספק, ואל יעשה כך לכתחילה.
לא ראיתי דבריו, אבל הרי אדה"ז חושש לדעת הראב"ד שכשבע חייב בברכת המזון אף אם אכל פחות משיעור קביעות סעודה, ולכן פוסק שאם שבע אפילו מאכילה מועטת יטול ידיו ויאכל לחם תחילה. ולפי זה אין שאלה כלל בעניננו. אמנם השואל כאן כנראה אינו פוסק כך.
בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:בביאורו של הרב יקותיאל גרין לסדר ברכות הנהנין מאדמו"ר הזקן כותב שזה ספק, ואל יעשה כך לכתחילה.
לא ראיתי דבריו, אבל הרי אדה"ז חושש לדעת הראב"ד שכשבע חייב בברכת המזון אף אם אכל פחות משיעור קביעות סעודה, ולכן פוסק שאם שבע אפילו מאכילה מועטת יטול ידיו ויאכל לחם תחילה. ולפי זה אין שאלה כלל בעניננו. אמנם השואל כאן כנראה אינו פוסק כך.
ומה דין האוכל סעודה גדולה של בשר ותפוחי אדמה עד (קרוב ל)שביעה, ואח"כ אכל כזית עוגה לקינוח שהשלימה לשביעה?
עזריאל ברגר כתב:בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:לא ראיתי דבריו, אבל הרי אדה"ז חושש לדעת הראב"ד שכשבע חייב בברכת המזון אף אם אכל פחות משיעור קביעות סעודה, ולכן פוסק שאם שבע אפילו מאכילה מועטת יטול ידיו ויאכל לחם תחילה. ולפי זה אין שאלה כלל בעניננו. אמנם השואל כאן כנראה אינו פוסק כך.
ומה דין האוכל סעודה גדולה של בשר ותפוחי אדמה עד (קרוב ל)שביעה, ואח"כ אכל כזית עוגה לקינוח שהשלימה לשביעה?
אדה"ז כותב שהמאכלים האחרים מצטרפים כאשר הם "לפתן", או כבנדו"ד ששניהם מיני מזונות שראויים לקבוע עליהם סעודה.
אבל אם עיקר שביעתו היתה ממאכלים שאינם קשורים ל"לחם שאינו גמור" - לכאורה אין מקום לחשש, ויברך על המחיה ובורא נפשות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 172 אורחים