בעז"ה
מה הדין גנב או גזלן שהחפץ אבד והיו צריכים לשלם לבעלים, ושוב נמצא החפץ. האם הוא הולך לגנב או שמא חוזר לבעלים (והבעלים מחזיר את הקרן).
אשמח אם מי מחכמי הפורום יוכל להורות לפי אם יש לזה התיחסות בתלמוד או במקום אחר.
יש"כ
דכיון שהשומר משלם דינא הוא שיזכה בקרן [ואדעתא דהכי משך הבהמה בעת שקיבל שמירתו]
גמרא: וכיון שמעל הגזבר יצאו מעותיו לחולין והוו להו דהדיוט
רש"י: והוו ליה דהדיוט - של גזבר, שהרי עליו לשלם להקדש קרן וחומש.
ישנו כתב:בשומר זה גמ' מפורשת בב"מ ל"ה. בסוגיא דכיפי שהקרן חוזרת לבעלים.
ורק אם השומר שילם במקום לעמוד לדין הבעלים מקנה לו את הקרן.
עזריאל ברגר כתב:אמרו בגמרא ריש המפקיד "לכשתגנב ותרצה ותשלמני - הרי פרתי קנויה לך".
אם מכרתי לך את הפרה - האם אוכל לתבוע ממך שתחזיר לי אותה ואחזיר לך את הכסף ששילמת?!
ומעשה דכיפי היה כששילם שלא מרצונו!
חיים סגל כתב:עזריאל ברגר כתב:אמרו בגמרא ריש המפקיד "לכשתגנב ותרצה ותשלמני - הרי פרתי קנויה לך".
אם מכרתי לך את הפרה - האם אוכל לתבוע ממך שתחזיר לי אותה ואחזיר לך את הכסף ששילמת?!
ומעשה דכיפי היה כששילם שלא מרצונו!
כל זה בשומר, אך בגנב עצמו מנלן?
מסתבר שכיון שעיקר חיובו הוא בהחזרת החפץ שגזל, וכל מה שנותן דמים הוא רק כיון שהחפץ נאבד, וממילא כל שחזר החפץ צריך להחזיר החפץ וליטול דמיו בחזרה, דמנלן שהקנו לו הבעלים את החפץ בשעה ששילם?
והלא בשומר חזינן דאילו הטריח אותו אין מקנה לו, ורק משום ששילם מדעתו, וא"כ בגנב שגנב ממנו אפשר שאף אם חזר בתשובה מעצמו ולא הטריחו בב"ד לא הקנה לו - שהרי בתחילה גנבו ממנו בעל כרחו, בשונה משומר שהוא מסר לו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 98 אורחים