רוב בהמות כשרות

[מלבב]

איך סומכים על רוב בהמות כשרות באופן שהבהמה קבוע, הרי וודאי יש מיעוט בהמות טריפות, אז זה כמו שהתערב בהמות כשרות עם טריפות שבוודאי לא סומכים על רוב בהמות כשרות.

[שומע ומשמיע]

זה רובא דליתיה קמן, ולא שייך בזה קבוע.

[מלבב]

זה רובא דליתיה קמן, ולא שייך בזה קבוע.

אם לא היה וודאי טריפות בעולם אתה צודק, אבל כיון שיש וודאי טריפות בעולם, אז כל בהמה הוא בספק אם הוא מאותם בהמות טריפות, ממילא הוי רוב דאיתא קמן.

הרי אם נתערב בהמה טריפה אחת בין הרסה בהמות כשרות, וכי יועיל רוב דלית קמן? וודאי שלא, אז מה זה משנה איך יודעים שהתערב טריפה, אם ע"י עדים או ע"י חזקה או מסתברא.

[שומע ומשמיע]

זה רובא דליתיה קמן, ולא שייך בזה קבוע.

אם לא היה וודאי טריפות בעולם אתה צודק, אבל כיון שיש וודאי טריפות בעולם, אז כל בהמה הוא בספק אם הוא מאותם בהמות טריפות, ממילא הוי רוב דאיתא קמן.
לא הבנתי, כל רובא דליתיה יש בעולם גם מיעוט

הרי אם נתערב בהמה טריפה אחת בין הרסה בהמות כשרות, וכי יועיל רוב דלית קמן? וודאי שלא, אז מה זה משנה איך יודעים שהתערב טריפה, אם ע"י עדים או ע"י חזקה או מסתברא.
כי אז הספק נולד מכוח מה שקרה לפנינו, ולא מכוח מה שיודיעם שיש מיעוט ורוב בעלמא. ורוב צריך להכריע את הספק.

[מלבב]

זה רובא דליתיה קמן, ולא שייך בזה קבוע.

אם לא היה וודאי טריפות בעולם אתה צודק, אבל כיון שיש וודאי טריפות בעולם, אז כל בהמה הוא בספק אם הוא מאותם בהמות טריפות, ממילא הוי רוב דאיתא קמן.
לא הבנתי, כל רובא דליתיה יש בעולם גם מיעוט
אז על כל רובא דליתא קמן שהוא קבוע יש לשאול

הרי אם נתערב בהמה טריפה אחת בין הרבה בהמות כשרות, וכי יועיל רוב דלית קמן? וודאי שלא, אז מה זה משנה איך יודעים שהתערב טריפה, אם ע"י עדים או ע"י חזקה או מסתברא.
כי אז הספק נולד מכוח מה שקרה לפנינו, ולא מכוח מה שיודיעם שיש מיעוט ורוב בעלמא. ורוב צריך להכריע את הספק.

מה זה לפנינו, וכי צריך לראות בעינים או ע״י עדים, וכי אין פה אנן סהדי שיש מיעוט טריפות, מה לי עדים מה לי אנן סהדי, ואם מניחים ע״י איזה חזקה שנתערב וכי לא יאסר.

[שומע ומשמיע]

'מה לי' אתה יכול להגיד על עצם החילוק בן רובא דאיתיה ורובא דליתיה.

[מלבב]

'מה לי' אתה יכול להגיד על עצם החילוק בן רובא דאיתיה ורובא דליתיה.

כפי שהאחרונים מסבירים שרובא דליתא קמן זה יותר סברא כיון שזה דרכי הטבע, לכן זה מועיל גם במקומות שרובא דאיתא קמן לא מועיל.

אבל אני שואל שאם יש גם רובא דאיתא קמן, למה המיעוט האיסור לא יאסור, הרי הרוב דליתא קמן לא יכול להגיד שאין בכלל מיעוט איסור לפנינו, וכיון שאנו יודעים בוודאי שיש, נמצא שיש פה ספק איסור אי לאו רובא דאיתא קמן, ואז חזרנו לכללי רובא דאיתא קמן וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.

[עושה חדשות]

...איך קונים לוקחים בהמה מבית המוכר וסומכים על רוב בהמות כשירות והא הוי קבוע וכן ביבום, וכבר עמדתי בזה, והסברתי לעצמי דוקא היכי דהרוב מכח התערובות, ואנו דנין דכל דפריש מרובא פריש בזה יש דין קבוע אבל רוב בהמות כשירות דלאו מדין תערובות דנין דהבהמה זו פירשה מהרוב כשירים, דהא גם בנולדה לפנינו מותרת ול"ש בזה ענין פריש אלא דשדינן לה בתר רובא דעלמא דהוייתה ובריאתה כדרך הרוב, וכן לענין איילונית וסומא דאם הוא בעיר שכולם אין מומחין וא' נתגדל בפנינו בעיר זו, אעכ"פ דנין אותו דדרכו כדרך הרוב דאין שוחטים אא"כ למדו, ובכל הנך דלאו מדין פריש מרובא פריש הוא אין דנין בו דין קבוע. גם י"ל דקבוע הוי רק היכי דיש מיעוט בקבוע בודאי אבל בכל הנך טריפות ואיילונית וכדומה דאותם שידוע לנו שהם טריפות ואיילונית אינם בכלל הספיקות דדנינן עליהם, ועל אותן שאין דנין אין בהם ודאי טריפות ואיילונית וכדומה.

[מלבב]

...איך קונים לוקחים בהמה מבית המוכר וסומכים על רוב בהמות כשירות והא הוי קבוע וכן ביבום, וכבר עמדתי בזה, והסברתי לעצמי דוקא היכי דהרוב מכח התערובות, ואנו דנין דכל דפריש מרובא פריש בזה יש דין קבוע אבל רוב בהמות כשירות דלאו מדין תערובות דנין דהבהמה זו פירשה מהרוב כשירים, דהא גם בנולדה לפנינו מותרת ול"ש בזה ענין פריש אלא דשדינן לה בתר רובא דעלמא דהוייתה ובריאתה כדרך הרוב, וכן לענין איילונית וסומא דאם הוא בעיר שכולם אין מומחין וא' נתגדל בפנינו בעיר זו, אעכ"פ דנין אותו דדרכו כדרך הרוב דאין שוחטים אא"כ למדו, ובכל הנך דלאו מדין פריש מרובא פריש הוא אין דנין בו דין קבוע. גם י"ל דקבוע הוי רק היכי דיש מיעוט בקבוע בודאי אבל בכל הנך טריפות ואיילונית וכדומה דאותם שידוע לנו שהם טריפות ואיילונית אינם בכלל הספיקות דדנינן עליהם, ועל אותן שאין דנין אין בהם ודאי טריפות ואיילונית וכדומה.

התירוץ הראשון מובן, אבל התירוץ השני לא מובן, דמאי שנא מכל חזקה שתלוי בסברא אע״פ שעל דרך רחוק יתכן שיהיה נגד החזקה, וכש״כ בזה ששום בר דעת לא יסתפק בזה כלל.

[כתבן]

כתב בשו"ת חתם סופר (אהע"ז ח"ב סי' קמ"ז): "הארכתי בכמה מקומות, ד[רובא ד]ליתא קמן, נהי בתחילה קאמרינן בפ"ק דחולין - תינח רובא דאיתא קמן, רצונו לומר, דאתחזק רוב התירא קמן, רובא דליתא קמן, כגון קטן וקטנה דלא אתחזק רוב התירא קמן, אלא כך מנהג העולם - רובא דעלמא אינן סריסים ואיילנות, אבל לא אתחזק רוב התירא קמן, דאפשר דכל קטן וקטנה דהאי דרא, כולם סריסים, א"כ מנ"ל דאזלינן בתר האי רובא, דמבואר מזה לפי הס"ד, דרובא דליתא קמן גריע מרובא דאיתא קמן, מכל מקום היינו להס"ד, דפריך מנא לן. אבל לפי המסקנא, דהלכה למשה מסיני היא, דאזלינן אפילו ברובא דליתא קמן, שוב עדיף ליתא קמן מדאיתא קמן. דאיתא קמן עכ"פ אית כאן לפנינו מיעוט הסותר להרוב, ואפשר שיזדמן לפנינו מן המיעוט המוחזק לפנינו, ומעורב בין הרוב, אלא שגזירת הכתוב הוא דאזלינן בתר רובא. וארוב כזה כתב שיטה מקובצת פ"ק דב"מ בשם תוס' הרא"ש, בסוגיא דקפץ אחד מן המנויין לתוכו, דהוה רק ספיקא, אלא רחמנא התירו. אבל רובא דליתא קמן, אין כאן שום חזקת איסור, דאפשר כל הקטנים בדור הזה, כולם בני אולודי, אין גם אחד מהם סריס, ואין כאן אפילו ספק".
וכ"כ להדיא (שם, אהע"ז ח"א סי' ה') גם לענין טריפות: "מה שהקשה בנודע ביהודה סי' ס"ט לרמב"ם וסיעתו, דאין ברי מועיל נגד רוב [א.ה., כלומר שאין עד אחד נאמן להעיד נגד רוב], קשה איך אכלינן בשרא מטבחים, היכי דאיכא רוב טרפות במקולין, במחילת כבודו, נתחלף לו רובא דאיתא קמן בדליתא קמן. דאע"ג דבהס"ד איתא קמן עדיף, אבל בתר דידעינן דאזלינן בתר רובא, רובא דליתיה קמן הוא עדיף, דלא איתחזק המיעוט המתנגד לרוב. כגון רוב בהמות כשרות, הנה כל הטריפות הניכרים לפנינו, אינם בגדר הספק, ושארי בהמות אמרינן, רוב בהמות מימות עולם ועד סוף העולם כשרות ומיעוט טרפות, ואפשר שהיום אין שום בהמה אחת טרפה בעולם, אלא אותן הנודעים לנו, ולא אתחזק המיעוט, וכן כולם".

[מלבב]

כתב בשו"ת חתם סופר (אהע"ז ח"ב סי' קמ"ז): "הארכתי בכמה מקומות, ד[רובא ד]ליתא קמן, נהי בתחילה קאמרינן בפ"ק דחולין - תינח רובא דאיתא קמן, רצונו לומר, דאתחזק רוב התירא קמן, רובא דליתא קמן, כגון קטן וקטנה דלא אתחזק רוב התירא קמן, אלא כך מנהג העולם - רובא דעלמא אינן סריסים ואיילנות, אבל לא אתחזק רוב התירא קמן, דאפשר דכל קטן וקטנה דהאי דרא, כולם סריסים, א"כ מנ"ל דאזלינן בתר האי רובא, דמבואר מזה לפי הס"ד, דרובא דליתא קמן גריע מרובא דאיתא קמן, מכל מקום היינו להס"ד, דפריך מנא לן. אבל לפי המסקנא, דהלכה למשה מסיני היא, דאזלינן אפילו ברובא דליתא קמן, שוב עדיף ליתא קמן מדאיתא קמן. דאיתא קמן עכ"פ אית כאן לפנינו מיעוט הסותר להרוב, ואפשר שיזדמן לפנינו מן המיעוט המוחזק לפנינו, ומעורב בין הרוב, אלא שגזירת הכתוב הוא דאזלינן בתר רובא. וארוב כזה כתב שיטה מקובצת פ"ק דב"מ בשם תוס' הרא"ש, בסוגיא דקפץ אחד מן המנויין לתוכו, דהוה רק ספיקא, אלא רחמנא התירו. אבל רובא דליתא קמן, אין כאן שום חזקת איסור, דאפשר כל הקטנים בדור הזה, כולם בני אולודי, אין גם אחד מהם סריס, ואין כאן אפילו ספק".
וכ"כ להדיא (שם, אהע"ז ח"א סי' ה') גם לענין טריפות: "מה שהקשה בנודע ביהודה סי' ס"ט לרמב"ם וסיעתו, דאין ברי מועיל נגד רוב [א.ה., כלומר שאין עד אחד נאמן להעיד נגד רוב], קשה איך אכלינן בשרא מטבחים, היכי דאיכא רוב טרפות במקולין, במחילת כבודו, נתחלף לו רובא דאיתא קמן בדליתא קמן. דאע"ג דבהס"ד איתא קמן עדיף, אבל בתר דידעינן דאזלינן בתר רובא, רובא דליתיה קמן הוא עדיף, דלא איתחזק המיעוט המתנגד לרוב. כגון רוב בהמות כשרות, הנה כל הטריפות הניכרים לפנינו, אינם בגדר הספק, ושארי בהמות אמרינן, רוב בהמות מימות עולם ועד סוף העולם כשרות ומיעוט טרפות, ואפשר שהיום אין שום בהמה אחת טרפה בעולם, אלא אותן הנודעים לנו, ולא אתחזק המיעוט, וכן כולם".

אינו מובן כנ״ל