ת"ר מקושש זה צפחד וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר מה להלן צלפחד אף כאן צלפחד דברי ר' עקיבא אמר לו ר' יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק ואלא הא גמר גזירה שוה ג"ש לא גמר
גז"ש לא גמיר כי לא היה לו קבלה מרבו על הגז"ש. וכמו שתוספות מסביר ריב"ב היה לו קבלה לא לדרוש את הגז"ש של ר"ע. אבל ר"ע כן היה לו קבלה לדרוש אותה.
רש"י מסביר שקושית הגמרא היא שכיוון שהוא גז"ש מיקרי שהתורה גילתה אותו וקושיית הגמרא לפי זה דאם כך אין מקום לתלונה של ריב"ב על ר"ע שגילה והתשובה היא שריב"ב לא גמיר לגז"ש ולא סבירא ליה אותה. אבל לפי זה מה עתיד ר"ע ליתן את הדין על זה הלא הוא כן קיבל גז"ש זו מרבו.
אילולי דברי רש"י הייתי אומר שגז"ש לא מיקרי שהתורה גילתה. וקושיית הגמרא היא מדוע עושה מזה ספק (אם כדבריך ואם לא) הלא הוא גז"ש וע"ז מתרצת הגמרא שלדידיה אין גז"ש ולכן אמר בצורה כזאת.
אבל רש"י לא פירש כך.
ונראה לי שדרך התנאים והאמוראים לומר לשון כזו של התקפה אפילו שהוא רק לשיטתם ולשיטת השני אין בזה שום חסרון. האם זה נכון?