הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' נובמבר 12, 2020 12:27 am
חזון עובדיה שבת.
מי שאכל אחר קידושא רבה פת כסנין, והסעודה של שבת העיקרית שהיא הפת ותבשיל החמין, עשאה אחר חצות היום, ובסעודה שאכל בה פת שכח להזכיר בבהמ"ז רצה והחליצנו, מהו, האם צריך לחזור לראש בהמ"ז?
הנה בשו"ת זכור ליצחק הררי (סי' פ דף קכא ע"ד) כתב, שבסעודה שניה של שבת שאין שום פוסק שיאמר דלא בעיא פת, ולכ"ע אינו יוצא י"ח במיני תרגימא, לכן הסעודה השניה של השבת נחשבת רק הסעודה שאכל אחר חצות היום, ואם שכח להזכיר שבת צריך לחזור. ע"כ. וכן העלה בשו"ת כנסת ישראל ששון (דף יב סוף ע"ד), שמכיון שבמיני תרגימא שאכל בבוקר לא קיים מצות סעודת שבת, ובסעודה שאוכל במנחה שהיא עם פת, היא החשובה סעודת שבת, אם שכח להזכיר שבת, צריך לחזור. ע"כ. וכדבריהם כתב בשו"ת משנה שכיר ח"א (סי' קי) ד"ה הן אמת, שהסעודה עם מיני תרגימא שעושים אחר קידושא רבה, לא נחשבת לסעודה כלל, ושכן כתב הרב שערי צדק (סי' כב). ע"ש. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"א (סי' נז). וע"ע בשו"ת דברי נחמיה (סי' טז), ובשו"ת דברי ישראל ח"א (סי' פו דף קז ע"א).
ברם בקושטא מ"ש הרב זכור ליצחק הנ"ל שאין שום פוסק שיאמר שסעודה שניה א"צ פת, אין זה מדוייק, כי רבינו ישעיה הראשון בפסקיו לסוכה (דף כז.) כתב, שכל שלשת הסעודות של שבת יכול לקיימן בפרפרת ובמיני תרגימא. וכ"כ בשמו השבולי הלקט (סי' צג). גם בחידושי הרשב"א (שבת קיז:) כתב בשם יש אומרים, שאף אם עשה שלש הסעודות במיני תרגימא יצא. וכ"כ הר"ן בחידושיו (שבת קיז:). וכן מוכח בדברי הרב המגיד (פרק ל ה"ט) שכתב שנחלקו הפוסקים בזה, שיש מי שאומר שיכול להשלים שלשת הסעודות במיני תרגימא. וכן פירש השער המלך (פרק ו מהל' סוכה ה"ז) בכוונת הרב המגיד. ע"ש. ולפי זה מאחר שכמה פוסקים סוברים שיוצאים י"ח סעודה שניה במיני תרגימא, נמצאת הסעודה שאחר חצות היום, היא סעודה שלישית, והרי פסק מרן שבסעודה שלישית אם שכח להזכיר שבת אינו חוזר. ושוב מצאתי בשו"ת דברי דוד (סי' פו) שכתב, אם בסעודה השניה אחר קידושא רבה לא אכל פת, ובסעודה השלישית נזדמן לו פת, ושכח בבהמ"ז ולא הזכיר של שבת, אינו חייב לחזור, דשפיר חשבינן לה לסעודה שלישית, שפסק מרן שאינו חוזר בשביל הזכרת שבת. וכן הובא בעקרי הד"ט (סי' יג ס"ק יד). וכן פסקו בשמו בחסד לאלפים (סי' רצא), ובספר בית מנוחה (עמוד רלז אות ג). וכ"כ בארחות חיים (סי' קפח אות יא), ובספר כף החיים סופר (סי' קפח ס"ק מ), ובספר שמירת שבת כהלכתה ח"ב (עמוד רטו סעיף ט), ובספר ברכת ה' ח"ב (עמוד שפ). גם יש לצרף בזה מ"ש בשבולי הלקט (סי' שדמ), וכן בתניא רבתי (הל' סוכה סי' פד), שאכילת עראי בשבת או ביו"ט חשיבא כאכילת קבע. ע"ש. וכ"כ הריא"ז (בפרק ערבי פסחים דף קא.), שסעודת עראי דשבת נחשבת לסעודת קבע. ע"ש. וכן כתב בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סימן עא), שבת קובעת, שאפילו אכילת עראי חשובה קבע לענין פת הבאה בכסנין. וכ"כ אבא מארי, דכל אכילת שבת חשיבא קבע. ע"ש. וע"ע בברכי יוסף (סי' קסח סק"ה), ובמה שכתבתי בספר חזון עובדיה (סוכות, עמוד קסא). ע"ש. ולפ"ז כבר יצא ידי חובת סעודה שניה בפת כסנין שאכל אחר קידושא רבה, והסעודה שלאחר מכן יש לה דין סעודה שלישית, הילכך אם שכח להזכיר שבת בבהמ"ז אינו חוזר. לפיכך לענין הלכה נקטינן שאף בנ"ד אם שכח להזכיר שבת בסעודה שעשה אחר כמה שעות א"צ לחזור.