"תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אליהו בן עמרם
הודעות: 663
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

"תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' מאי 01, 2018 10:33 pm

ברבינו בחיי - פרשת אמור - פכ"ב פס' ל"ג - על איסור חילול ה' והמשכו "ונקדשתי בתוך בנ"י" - איתא, וז"ל:
"וארז"ל על עוון זה...כולם תולין ומיתה ממרקת. ואמנם מצינו תקנה לעוון חילול ה', כשיקדש את ה' כנגד מה שחילל, ולכן סמך לו ונקדשתי. וכן אמר הכתוב (משלי) בחסד ואמת יכופר עוון, כלומר עוון הרשע והשקר שהם הפך חסד ואמת, כענין החולי שאינו מתרפא אלא בהפכו. ומפורש ארז"ל חטא אדם בלשון הרע יעסוק בתורה, חטא אדם בעיניו יזילם דמעות...ועוד ארז"ל אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות, רגליים ממהרות לרוץ לרע יהיו רצין לדבר מצוה, ידיים שופכות דם נקי יקשור תפילין על ידו וייתן צדקה לעניים" עכ"ל.

והנה כמה הרהורי דברים העולים לכאורה מדברי רבינו:
א. היסוד של "תיקוני" העבירות נלמד מסמיכות המילים "ונקדשתי וכו'" לאיסור חילול ה'. כלומר זהו המקור מן התורה. אולי לפ"ז מהני אף מדאוריתא?
ב. מהות ה"תיקון" = ריפוי החולי/עבירה, בעשיית ההפך מהחולי. (ולכאורה לא כפי שבאר החפץ חיים בשמירת הלשון בענין לימוד תורה המתקנת עוון לה"ר, מצד שהמספר לה"ר קנה לו מוות נצחי, ולכן ירפא עצמו ב"אכילת עץ החיים", כלומר ע"י לימוד התורה, שהמשמעות לכאורה היא ביטול העונש, ולא תיקון מעשה החטא).
ג. מה מקומו של "תיקון" זה בין ארבעת חילוקי הכפרה? האם זה בא "במקום" או "בתוספת". ואם בתוספת, האם חייב בזה כמו שחייב לעשות תשובה - לדעת רבינו בחיי? ולמה לא נזכר בכלל בגמ' המדברת בענין 4 חילוקי הכפרה? (בגמ' ערכין ט"ו: ראיתי מן האחרונים שפירשו לגבי תיקון לה"ר בלימוד תורה, שזה בא כ"צעד מניעה" ע"מ שלא ימשיך לחטוא, אך בדברי רבינו בחיי לא כך הם פני הדברים לכאורה).
ד. קידוש ה' שהוא הפך מחילול ה' - מובן (זה "ביזוי" וזה "כיבוד"). אך כיצד נבין זאת בענין לימוד התורה שהוא הפך לשון הרע? אלא א"כ מדברים על תיקון ה"דברים בטלים" שיש בלשון הרע (שזהו לכאורה "ביטול תורה" באיכות גבוהה יותר), ולכן תיקונו בלימוד תורה...אבל מה עם הצדדים הנוספים שיש בלשון הרע, לדוגמא מצד הפגיעה ב"בן אדם לחבירו", מה התיקון שיש בלימוד תורה לפגיעה זו?
ה. רבינו בחיי מדגיש לכאורה שהתיקון של החטא הנעשה באיבר מסוים צריך לקבל את תיקונו באותו איבר. וא"כ, לה"ר שנעשה בפיו ולשונו, צריך לקבל תיקון בלימוד תורה בפיו ולשונו בדווקא, ולא יהני רק הרהור בדברי תורה בליבו? ומה העניין בדיוק בלעשות את ה"תיקון" באותו איבר? האם בעצם מהותו של ענין ה"תיקון" אינו אלא לחפש "מצוה" שמהותה ההפך מהעבירה, גם אם לאו דווקא באותו איבר?
ו. מה ענינן של "דמעות" המתקנות את עוון הראייה האסורה? האם זו "מצוה"? ולמה זה "ההפך" מהקלקול? ומה נבאר בעניין תיקון הנחת תפילין לשופך דם נקי? (זה וזה "בידו" אך מה ההבנה בזה? למה זה "הפכו" של הקלקול?
ז. אולי אפשר לומר שתיקונו של שופך דם נקי ע"י מתן צדקה לעניים, באורו, שבאותה יד שהמית חיים, יחייה מתים בצדקה (כי העני - חשוב כ"מת").
ח. האם ניתן להמשיך עם אותו מהלך לרעיונות נוספים? לדוגמא: אכל מאכלות אסורות, יחזר אחר אכילה בסעודות מצוה, או ירבה באכילה בשבת ויו"ט. ומה עוד ניתן להציע כדוגמת אלה?
ט. הניח תפילין פסולות, ייתן צדקה לעניים???

הוה אמינא
הודעות: 729
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: "תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

הודעהעל ידי הוה אמינא » ד' מאי 02, 2018 7:31 am

הדברים מפורשים בסגנון זהה גם בשע"ת לרבינו יונה

אליהו בן עמרם
הודעות: 663
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: "תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ד' מאי 02, 2018 8:53 pm

הוה אמינא כתב:הדברים מפורשים בסגנון זהה גם בשע"ת לרבינו יונה


יישר כח.
לאחר העיון בדברי רבינו יונה, נראה לכאורה שדרכו בענין זה לומר, שעשיית המצוות ה"נגדיות" לעבירות, סגולתן לבטל את העונש הצפוי לבעל התשובה (כחלק מכפרתו), כגון בעבירות שתשובתו תולה והיסורין ממרקין או בחילול ה' שכפרתו נגמרת רק במיתתו. וכדרכו של החפץ חיים בבאור סגולת לימוד התורה למי אשר דיבר לה"ר על הגמ' בערכין ט"ו: (שכנראה מקורו מדברי רבינו יונה).
וא"כ לפי דרכו של רבינו יונה, בוודאי אין חיוב לעשות מצוות כנגד העבירות, אלא אם רוצה להנצל מיסורין או מיתה "כדאי" לו לעסוק במצוות האמורות כ"רפואה" לביטול העונש, כלומר "במקום" אחד מחלקי הכפרה. ולכן מובן גם שזה לא נזכר בין ארבעת חילוקי הכפרה. ומובן גם שיכול לעשות מצוות שסגולתן "רפואה" גם אם אינן ה"הפך" מן ה"חולי" של העבירה, כגון: "צדקה תציל ממות" ולימוד התורה שהוא "רפואה לכל מכה" (עפ"י הדוגמא והבאור המפורש בזה של רבינו יונה).
אבל האם לכך כוונת רבינו בחיי שמדבר על תיקון החטא בדרך של עשיית ה"הפך" מן החולי? אני לא בטוח.
ועוד שינויים מצאתי בדברי רבינו יונה לעומת דברי רבינו בחיי:
בעניין "חטא העיניים" - רבינו יונה כתב ש"יתנהג בשחות העיניים", וזה מובן מאד, כי הוסיף גדר נוסף ל"שמירת העיניים", ובכך הרחיק עצמו יותר והתאמץ יותר במניעת החטא, שזה עצמו יכול להיות מצוה. משא"כ רבינו בחיי כתב "יזילם דמעות" - וזה עדיין לא מובן מה הבאור בזה לפי דרכו, כפי שכתבתי לעייל.
בעניין "ידיים שופכות דם נקי" רבינו יונה כתב רק על פתיחת ידו לעניים, ואילו רבינו בחיי הוסיף "קשירת תפילין על ידו", וזה עדיין לא מובן: מדוע זה ההפך מן הקלקול?

מכל מקום, מדברי רבינו יונה נראה כי אפשר להמשיך עם אותו מהלך גם למקרים אחרים ולמצוות אחרות כי "הצדיקים באותו דבר שחטא בו מתרצים".

וקצת להטעים, מה יש בתיקון האיברים שחטאו בדווקא, באותו איבר שחטא יעשה מצוות? (הלא הם בסה"כ "שלוחים" של פנימיותו/ראשו/שכלו/ליבו.)
אולי אפשר לבאר, שהאדם נאבק בין ה"רוח" ל"חומר". פנימיותו הרוחנית מיוצגת ע"י "ראשו/שכלו/ליבו" ואילו "חומריותו" מיוצגת ע"י האיברים/כלי המעשה/כלי החישה הירודים יותר. ולכן כאשר חטא, בעצם נכנעה פנימיותו הרוחנית לחומריותו ה"איברית", וכאשר רוצה לתקן, צריך להשליט מחדש ולהכניע את איבריו/חומריותו לפנימיותו/רוחניותו.
ועוד אפשר לבאר אולי, כי לכל איבר ישנו "שורש" רוחני גבוה המחייה אותו, ואילו החוטא "ניתק" אותו שורש חיים (בעץ החיים), ולכן "יחיה" אותו מחדש באמצעות מצוות באותם איברים שיחברוהו מחדש לשורש החיים.

הוה אמינא
הודעות: 729
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: "תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

הודעהעל ידי הוה אמינא » ד' מאי 02, 2018 10:50 pm

במחכ"ת, ודאי אין כוונת רבינו יונה על המתקת העונש בלבד, אלא על דרך התשובה המחוייבת. שהרי ספר שערי תשובה לא עוסק בתיקונים, ועיקרי התשובה היא הדרך לשוב בתשובה.
כפרה של יוה"כ או של יסורים או של מיתה, היא מלבד העונש בעיקר "כפרה" כשמה, אשר זוהי תכלית תשובה. ויעויין ברבינו יונה אם מועלת בפנ"ע בלי תשובה יחד עם זה.
ותיקון המעוות בדבר אשר יכול לתקון זהו צורת התשובה.
אשר על כן ודאי לדבריו כן יש חיוב גמור [ולא רק אפשרות למעוניין] לתקן את מה שחטא ע"י תיקון נגדי באותו דבר אשר זדה בו.

אליהו בן עמרם
הודעות: 663
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: "תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ד' מאי 02, 2018 11:48 pm

הוה אמינא כתב:במחכ"ת, ודאי אין כוונת רבינו יונה על המתקת העונש בלבד, אלא על דרך התשובה המחוייבת. שהרי ספר שערי תשובה לא עוסק בתיקונים, ועיקרי התשובה היא הדרך לשוב בתשובה.
כפרה של יוה"כ או של יסורים או של מיתה, היא מלבד העונש בעיקר "כפרה" כשמה, אשר זוהי תכלית תשובה. ויעויין ברבינו יונה אם מועלת בפנ"ע בלי תשובה יחד עם זה.
ותיקון המעוות בדבר אשר יכול לתקון זהו צורת התשובה.
אשר על כן ודאי לדבריו כן יש חיוב גמור [ולא רק אפשרות למעוניין] לתקן את מה שחטא ע"י תיקון נגדי באותו דבר אשר זדה בו.

הנה זה ברור שהעונש הוא חלק מהכפרה. אבל זהו החלק שאינו בידו. ולכן בוודאי שהוא עונש, וגם כפרה, כתוספת למה שתלוי בידו ובמעשיו, הוא החרטה והוידוי וכיוצ'ב.
והואיל ולא נזכר לענ'ד בגמרא בענין חילוקי הכפרה שחייב לעשות מצוות שהם הפך העבירות, ואדרבה כתוב שחלק כפרה אחד כלל אינו בידו, כייסורין ומיתה, אם כן זה וודאי שכל עניין זה אינו אלא כ'פתח' נוסף וכאפשרות נוספת להתכפר ללא צורך בעונש, והיא בידו. אך הואיל וזו אפשרות נוספת, לכן אינו חייב בה, אם רוצה להתכפר בייסורין ומיתה. דאלת'ה אמאי לא נזכרה אפשרות זו בין 4 חילוקי הכפרה? אם אכן מחויב בה.
אמנם דברי רבינו יונה אינם לנגד עיני כעת, אך לפי דקדוקי בדבריו, כך גם משמע ממנו, ועל אף שהוא עוסק בדרכי התשובה המחויבת, אין זה אומר שימנע עצמו מלהמליץ כיצד להתכפר ללא מיתה, כשזה בידו של האדם.

בברכה המשולשת
הודעות: 9085
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: "תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מאי 03, 2018 7:37 am

ויעויין בדברי רבינו הרקח בכ"ז, כידוע

הוה אמינא
הודעות: 729
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: "תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

הודעהעל ידי הוה אמינא » ה' מאי 03, 2018 9:38 am

אליהו בן עמרם כתב:
הוה אמינא כתב:במחכ"ת, ודאי אין כוונת רבינו יונה על המתקת העונש בלבד, אלא על דרך התשובה המחוייבת. שהרי ספר שערי תשובה לא עוסק בתיקונים, ועיקרי התשובה היא הדרך לשוב בתשובה.
כפרה של יוה"כ או של יסורים או של מיתה, היא מלבד העונש בעיקר "כפרה" כשמה, אשר זוהי תכלית תשובה. ויעויין ברבינו יונה אם מועלת בפנ"ע בלי תשובה יחד עם זה.
ותיקון המעוות בדבר אשר יכול לתקון זהו צורת התשובה.
אשר על כן ודאי לדבריו כן יש חיוב גמור [ולא רק אפשרות למעוניין] לתקן את מה שחטא ע"י תיקון נגדי באותו דבר אשר זדה בו.


אמנם דברי רבינו יונה אינם לנגד עיני כעת, אך לפי דקדוקי בדבריו, כך גם משמע ממנו,





ימתין כ"ת מלענות עד שיהיו הדברים לנגד עיניו. ויעיין כ"ת בדבריו בפנים. בשער הראשון, לא רק בשער ד'.
עיקרי התשובה הם חיובי התשובה ואופן החזרה בתשובה ותיקון המעוות ולא הגנות מעונשים. ואין מקום לסברות שכתב.

אליהו בן עמרם
הודעות: 663
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: "תיקונים" ל"שובבים" - עפ"י הראשונים...

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ו' מאי 11, 2018 1:20 pm

אליהו בן עמרם כתב:ברבינו בחיי - פרשת אמור - פכ"ב פס' ל"ג - על איסור חילול ה' והמשכו "ונקדשתי בתוך בנ"י" - איתא, וז"ל:
"וארז"ל על עוון זה...כולם תולין ומיתה ממרקת. ואמנם מצינו תקנה לעוון חילול ה', כשיקדש את ה' כנגד מה שחילל, ולכן סמך לו ונקדשתי. וכן אמר הכתוב (משלי) בחסד ואמת יכופר עוון, כלומר עוון הרשע והשקר שהם הפך חסד ואמת, כענין החולי שאינו מתרפא אלא בהפכו. ומפורש ארז"ל חטא אדם בלשון הרע יעסוק בתורה, חטא אדם בעיניו יזילם דמעות...ועוד ארז"ל אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות, רגליים ממהרות לרוץ לרע יהיו רצין לדבר מצוה, ידיים שופכות דם נקי יקשור תפילין על ידו וייתן צדקה לעניים" עכ"ל.

ח. האם ניתן להמשיך עם אותו מהלך לרעיונות נוספים? לדוגמא: אכל מאכלות אסורות, יחזר אחר אכילה בסעודות מצוה, או ירבה באכילה בשבת ויו"ט. ומה עוד ניתן להציע כדוגמת אלה?

ולדוגמא: האם נמליץ למי שקלקל עיניו במראות אסורות, לצאת לטיולים ולהתפעל בהסתכלותו ביפי הבריאה, להודות ולהלל את ה' על בריאתו היפה.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אברכון, שמואל דוד ו־ 35 אורחים