רמב״ם פרק ו גירושין הלכה כג

[שמואל דוד]

אבל אם אמר גט זה אינו גט. פסול הוא. אינו מועיל. אינו מתיר. אינו משלח. אינו מגרש. חרס הוא. לא אמר כלום. שאין זה לשון מבטל אלא לשון מודיע אמתת הדבר והרי הודיע לנו דבר שאינו כן. כמי שאומר על דבר אסור שהוא מותר או על דבר הטמא שהוא טהור.

ויש להעיר בלשון רבינו דהול״ל ״כמי שאומר על דבר מותר שהוא אסור או על דבר טהור שהוא טמא״ דומיא דגט שאמר על גט כשר שהוא פסול.

[אש משמים]

אולי משום שכשאומר על מותר אסור ועל טהור טמא באמת נאסר הדבר (מדין שוויה או מדין נאמנות) והופך את דינו משא"כ להיפך.

[כזית]

האיסור הוא מציאות, וההיתר העדר,
הטומאה היא מציאות, והטהרה העדר.
גט כשר הוא מציאות, והפסול העדר.

[ביקורת תהיה]

לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא הוּא דִנְקַט, וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם דָּבָר מְגוּנֶּה מִפִּיו.

[שמואל דוד]

ייש"כ לכולם.