אוצר החכמה כתב:מעניין יש בעובר לא תעמוד על דם רעך?
נעזוב את הדוגמה הזאת שמישהו עושה שלא כדין. אשה נמצאת במצב סכנה שאין בזה סכנה לה אלא רק לעוברה. (לו יצויר מקרה כזה) האם מי שאינו מציל עובר על לא תעמוד על דם רעך?
אוצר החכמה כתב:אני מבין שלא מדובר כאן על זה שהבדיקה שלה מאפשרת את ההפלה אלא שגורמת לאנשים להחליט כך.
ואני שואל מקופיא בלי לבדוק. האם יש דוגמאות בכלל לסוג הזה של לפני עיוור. כלומר שהמעשה שלי לא מאפשר לאדם לעשות את האיסור כי האפשרות קיימת בלאו הכי והמעשה שלי לא שינה כלום בזה אלא היא מהווה סיבה שגורמת לו לעשות את זה.
עושה חדשות כתב:יש הרבה נשים מתוך ציבור שומרי התומ"צ שבחרו במקצוע לפרנסת הבית, באולטרא-סאונד מילדותי.
במסגרת התפקיד סוקרת הטכנאית את מצב העובר, ומעירה את תשומת לב ההורים על כל פגם אפשרי.
אם תבחר להעלים פרטים, יבולע לה כמובן.
אבל כאשר יושבים בחדרה הורים שאינם שותומ"צ, וידם קלה על הדק ההפלה, אזי היא נמצאת במיצר.
שמעתי זאת מפי טכנאית אחת, שביכתה את הזילות של הרופאים שבכל מקרה של ספק קל יחסית כבר ממליצים על הפלה,
(ולדבריה, לא מעט פעמים הם יכולים לראות אחרי ההפלה שמדובר בעובר תקין לחלוטין, וההפלה היתה מיותרת.
אלא שלפי החוק הם לא צריכים ליידע את ההורים בנתון הזה, והם כמובן גם אינם עושים זאת).
גם אם נניח שאין אישור להפלה אא"כ במקרה ודאי של מחלה גנטית, הרי התורה בודאי אינה מאשרת בכל מקרה.
לכאו' זה שולל את האפשרות לעסוק במקצוע הנ"ל, בו יש חובה לדווח על כל ספק קל,
וממילא להיות שותפים לעבירה החמורה שבחמורות.
נשאר רק האפשרות לעבוד בשכונה חרדית/דתית, ולהיות בטוחים שלא ייעשה דבר בלי הוראת חכם.
האם העובדות נכונות, והמסקנה שבעקבותיהם?
פלוריש כתב:זו שאלה בכל תפקיד ציבורי. רופא שיתפור בשבת רק תפרים כירורגיים ולא תפרים קוסמטיים יפוטר, שוטר שלא יזעיק ניידת לפריצה אל חנות תכשיטים בשבת כשאין חשש פיקוח נפש, וכו'
סגי נהור כתב:אוצר החכמה כתב:אני מבין שלא מדובר כאן על זה שהבדיקה שלה מאפשרת את ההפלה אלא שגורמת לאנשים להחליט כך.
ואני שואל מקופיא בלי לבדוק. האם יש דוגמאות בכלל לסוג הזה של לפני עיוור. כלומר שהמעשה שלי לא מאפשר לאדם לעשות את האיסור כי האפשרות קיימת בלאו הכי והמעשה שלי לא שינה כלום בזה אלא היא מהווה סיבה שגורמת לו לעשות את זה.
בהחלט. הכאת בנו הגדול, שנאסרה מטעם לפנ"ע כדי שבנו לא יכנו בחזרה, היא רק סיבה שתגרום לבן להכות, ללא שום סיוע להכאה (ואדרבה)...
גם זו לטובה כתב:אפשר (וראוי) לפלפל בדיני לפ"ע לא תעמוד וכו', אבל הדעת נותנת שאף אם לפי גדרי הלכה יבשים אין איסור, אין ספק שאסור להיות שותף במערכת של רציחת העוברים.
גם זו לטובה כתב:פלוריש כתב:זו שאלה בכל תפקיד ציבורי. רופא שיתפור בשבת רק תפרים כירורגיים ולא תפרים קוסמטיים יפוטר, שוטר שלא יזעיק ניידת לפריצה אל חנות תכשיטים בשבת כשאין חשש פיקוח נפש, וכו'
ואכן אין שום היתר לחלל שבת עבור פרנסה.
מה הכריעו הפוס' בשאלה זו? והאם יועיל להתיר אם יש גם גוי אחד בסביבה?חיים סגל כתב:מקופיא נראה שזה ענין של לפני עיור בחד עברא נהרה, שהרי אם היא לא תעשה את זה תעשה זאת טכנאית אחרת שמן הסתם תמסור את אותו מידע. אלא שזה נכנס לשאלה הידועה אם יש היתר זה כשבכל אופן העבירה תעשה ע"י יהודי.
עושה חדשות כתב:חיים סגל כתב:מקופיא נראה שזה ענין של לפני עיור בחד עברא נהרה, שהרי אם היא לא תעשה את זה תעשה זאת טכנאית אחרת שמן הסתם תמסור את אותו מידע. אלא שזה נכנס לשאלה הידועה אם יש היתר זה כשבכל אופן העבירה תעשה ע"י יהודי.
מה הכריעו הפוס' בשאלה זו? והאם יועיל להתיר אם יש גם גוי אחד בסביבה?
כי שאלני ידיד כך:
רעייתו עובדת בפיתרון תקלות באתרי מחשב.
הרבה מזדמן לה שהיא צריכה לפתור בעיה של פרסומת שאינה מופיעה כראוי.
הבעיה היא שהפרסומת לא באה בהכרח לשווק מוצרים של תורה וירא"ש...
וכעת העובדת הנ"ל היא הגורמת לשכנע בעד האיסור המשווק בפרסומת.
ובודאי זה תלוי בשאלה הנ"ל, כי מבלעדיה ג"כ ההכשלה תיעשה ע"י יהודי אחר.
זה יכול להיעשות גם ע"י גויים, אבל בעבודה הזו (בשפה העברית) יש לזה סבירות נמוכה.
מה הדין?
עושה חדשות כתב:מה הכריעו הפוס' בשאלה זו? והאם יועיל להתיר אם יש גם גוי אחד בסביבה?חיים סגל כתב:מקופיא נראה שזה ענין של לפני עיור בחד עברא נהרה, שהרי אם היא לא תעשה את זה תעשה זאת טכנאית אחרת שמן הסתם תמסור את אותו מידע. אלא שזה נכנס לשאלה הידועה אם יש היתר זה כשבכל אופן העבירה תעשה ע"י יהודי.
כי שאלני ידיד כך:
רעייתו עובדת בפיתרון תקלות באתרי מחשב.
הרבה מזדמן לה שהיא צריכה לפתור בעיה של פרסומת שאינה מופיעה כראוי.
הבעיה היא שהפרסומת לא באה בהכרח לשווק מוצרים של תורה וירא"ש...
וכעת העובדת הנ"ל היא הגורמת לשכנע בעד האיסור המשווק בפרסומת.
ובודאי זה תלוי בשאלה הנ"ל, כי מבלעדיה ג"כ ההכשלה תיעשה ע"י יהודי אחר.
זה יכול להיעשות גם ע"י גויים, אבל בעבודה הזו (בשפה העברית) יש לזה סבירות נמוכה.
מה הדין?
אוצר החכמה כתב:אני מבין שלא מדובר כאן על זה שהבדיקה שלה מאפשרת את ההפלה אלא שגורמת לאנשים להחליט כך.
ואני שואל מקופיא בלי לבדוק. האם יש דוגמאות בכלל לסוג הזה של לפני עיוור. כלומר שהמעשה שלי לא מאפשר לאדם לעשות את האיסור כי האפשרות קיימת בלאו הכי והמעשה שלי לא שינה כלום בזה אלא היא מהווה סיבה שגורמת לו לעשות את זה.
עושה חדשות כתב:מה הכריעו הפוס' בשאלה זו? והאם יועיל להתיר אם יש גם גוי אחד בסביבה?חיים סגל כתב:מקופיא נראה שזה ענין של לפני עיור בחד עברא נהרה, שהרי אם היא לא תעשה את זה תעשה זאת טכנאית אחרת שמן הסתם תמסור את אותו מידע. אלא שזה נכנס לשאלה הידועה אם יש היתר זה כשבכל אופן העבירה תעשה ע"י יהודי.
כי שאלני ידיד כך:
רעייתו עובדת בפיתרון תקלות באתרי מחשב.
הרבה מזדמן לה שהיא צריכה לפתור בעיה של פרסומת שאינה מופיעה כראוי.
הבעיה היא שהפרסומת לא באה בהכרח לשווק מוצרים של תורה וירא"ש...
וכעת העובדת הנ"ל היא הגורמת לשכנע בעד האיסור המשווק בפרסומת.
ובודאי זה תלוי בשאלה הנ"ל, כי מבלעדיה ג"כ ההכשלה תיעשה ע"י יהודי אחר.
זה יכול להיעשות גם ע"י גויים, אבל בעבודה הזו (בשפה העברית) יש לזה סבירות נמוכה.
מה הדין?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 159 אורחים