פורום אוצר החכמה

כוונתי לשאול בדוכתא שאסרו חז"ל מטעם שמצויים נחשים,
האם הכוונה שזה סכנה בשיעור כזה שמותר לחלל שבת כדי להימנע ממנו?

בע"ז דף יב: אסרו לשתות מים מנהרות שמא יבלע עלוקה, ואם בלע עלוקה מחללין עליו את השבת, וכן נפסק ברמב"ם ושו"ע. ומשמע בהדיא דבשותה מן הנהר ולא בלע בודאי, לא מחללין עליו את השבת.

כוונתי בזה,
מפני המבואר בחולין ט: דע"י חזקה יש להתיר איסורי גילוי,
ואף לאביי שאמר שם דחמירא סכנתא וכו' ומסקי' כוותיה,
מ"מ מבו' בדברי הרשב"א דבחזקה גמורה היה מודה להקל.
וע"פ ההנחה הנ"ל אולי א"ש קצת.

אגב, ראיתי כעת שבמנחת אברהם הביא בשם הגרי"ז להוכיח, דהא דמגולה אסור אין הפירוש שהוא רק משום סכנה, אלא חכמים אסרו מים מגולים והוא דבר אסור ויש עליהם איסור שתי', ומשו"ה שייך בזה דין דמשקה ישראל.