הודעהעל ידי אבק פורח » ה' מאי 17, 2018 2:43 pm
למען הדיוק, המג"א כתב בר"ס ש"א שאע"פ שאסור לראות דיוקנאות אם הוא לענג לו שרי. הפמ"ג פירש שכוונת המג"א לא לדיוקנאות אלא לכתב שתחת הצורה וכתב שכללא הוא דכל איסורים אלו מותרים במקום שמתענג ובשעה"צ כתב שהאחרונים דחו את המג"א והפמ"ג נדחק מאד בישובו.
פשטות לשון השעה"צ אינה שהוא חולק על דינו של הפמ"ג אלא שלהסביר כך את המג"א זה דוחק.