מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ה' מאי 24, 2018 8:17 pm

.
קבצים מצורפים
bc75346f-5ea5-4ffc-aab7-3ea7828dc9dc.jpg
bc75346f-5ea5-4ffc-aab7-3ea7828dc9dc.jpg (184.31 KiB) נצפה 8256 פעמים

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ה' מאי 24, 2018 8:31 pm

עצביהם כסף וזהב מעשי ידי אדם
פי' מהר''מ מקוברין:
עצביהם - המה עצבים בגל שהם חושבים ש ''כסף וזהב המה מעשה ידי אדם'' ולא ידעו ולא יבינו שהכל נגזר מלמעלה.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ו' מאי 25, 2018 11:14 am

בשיחות מוסר מהגר''ח שמואלביץ, מאמר כ', מביא דברים מאלפים, איך מצוות שביעית ניתנה באופן שמחייבת שכל איש ישראל יהיה בעל ביטחון ברמה הכי גבוהה של מלאכי מרום.

בכוחו של אדם להתגבר על יצרו יום או יומיים, וביתר התחזקות יעלה בידו להתגבר שבוע וחודש,
אבל לעמוד כנגדו שנה תמימה, לראות את אדמתו בורה, ויבולו שעמל עליו בזעת אפיו הפקר לכל, וכל דכפין בא ואוכל את פרי עמלו ויגיע כפיו במשך שנה תמימה יום יום, והוא רואה ושותק, זאת למעלה מכח אנוש!
ומצוות שביעית זו לא ליחידי סגולה ניתנה, לא למלאכי השרת, אומה שלמה נתבעת לשמור צו אשר ראוי להינתן למלאכי מרום!
ואינה מצווה למעלה יתירה, אלא תנאי לישיבת ישראל בארצם,
אם ישראל אין להם מידת הביטחון ברמה הכי גבוהה כמו מלאכי מרום, עונשם גלות!
כי הטעם העיקרי של מצוות שמיטה הוא להשריש בישראל את מדת הבטחון,
אחת ל7 שנים על כל ישראל לחיות במשך שנה תמימה חיים עילאיים ללא בסיס חומרי, כי אם להשליך על ד' יהבם ולבטוח בו, וישתרש בלבם העניין עד השמיטה הבאה, ועניין זה הכרח גמור לעם ד'!

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' מאי 25, 2018 11:29 am

יקר כתב:
לייטנר כתב:לא מצאתי שנעמי תכננה להסתמך על אשת בועז.

ראה דרשות חת"ס ח"ב, רצט. ד"ה כי (הובא בגליון באר הפרשה במדבר-שבועות עמ' ב).


נעמי ואשת בועז - חתם סופר בדרשות חלק ב דף רצט, א.PNG
נעמי ואשת בועז - חתם סופר בדרשות חלק ב דף רצט, א.PNG (79.39 KiB) נצפה 8238 פעמים

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ו' מאי 25, 2018 2:18 pm

אויה לנו,
ויכוח בן מאה נפשט, ומתברר שמרן החת''ס חסיד היה, מסתבר תולדות אהרן וע''כ פשוט לו שנעמי לא תפנה לבועז, שאין זה דרך נשים הצנועות.

לא זו בלבד אלא שעיקם כביכול את הכתובים כדי לזכות מן ההפקר בסיפור על ביטחון.

וכנראה מי שיגע כל ימיו במגילת רות ומפרשיה, לא השיגה ידו עד דרשות חת''ס.

והסיבות לכך ידועות...

בא הפרט ולימד על הכלל.
ובל''נ לא אתייחס מכאן ואילך לביקורתם של '' אנשי אמת''.

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי דרומי » ו' מאי 25, 2018 3:14 pm

הרב חיימשה, ברוך שכיוונת!

(ואני אמשיך להביע את דעתי כדרכה של תורה... כמובן בצניעות המתבקשת ומתוך ידיעה ש'שבעים פנים לתורה')

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי לייטנר » ש' מאי 26, 2018 9:02 pm

קטונתי מלהיות בר פלוגתא של החת"ס (וכלימה תכסנני מעצם הצהרה נלוזה זו), ואעפ"כ על משמרתי אעמודה ואכמ"ל.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ש' מאי 26, 2018 10:11 pm

לייטנר כתב:קטונתי מלהיות בר פלוגתא של החת"ס (וכלימה תכסנני מעצם הצהרה נלוזה זו), ואעפ"כ על משמרתי אעמודה ואכמ"ל.

זה מזכיר לי את המג''ש בישיבה קטנה, שהיה אומר ''לענ''ד הקלושה והרטושה והרצוצה, אין בדבריו ממש''.

המסקנה האישית שלי, מהויכוח המוזר שהתנהל כאן, וגם מכמה דיונים קודמים, כי אין כל טעם לנהל דיון בין חסידים למתנגדים, גם בעניינים שלכאורה לא אמורים להיות קשורים לנושא חסו''מ.
אנו פשוט לא דוברי אותה שפה, לא חולקים את אותו עולם מושגים,( זה מזכיר את דברי החזון איש הידועים, מה שאצלנו נקרא כרת וכו', בלי לקבוע כמובן מי עדיף, ע''ז הרי הויכוח).
אותו דבר חיזוק שאצל החסיד נראה כדבר פשוט ומובן מאליו, אצל הליטאי הוא יכול להחשב כהמצאה ממוח קודח, עיקום הכתובים, ועוד שלל כינויים שאוותר על ציטוט חוזר שלהם.

אני אמשיך לנסות לכתוב עפ''י דרכי, אנסה לא להגיב ולהגרר לוויכוחים שאין בהם תועלת, מי שמתחבר לדברים, לחיי.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ש' מאי 26, 2018 10:38 pm

שמעתי מהמשפיע ר''א בידרמן.
בטעם העליה לרגל נאמר, שאדם 3 פעמים בשנה יעזוב את קרקעותיו ורכושו וביתו, יעלה לעבוד וליראות אצל הבורא עולם ויזכור שאין שום דבר משלו.
נשאלת השאלה, הלא נאמר שמי שאין לו קרקע פטור מן הראיה. מה הטעם? האם מי שאין לו קרקע אינו צריך לראות וליראות אצל הבורא?
התשובה היא, שמי שאין לו קרקע, רואה את הקב"ה כל יום!

יקר
הודעות: 158
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 4:03 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי יקר » א' מאי 27, 2018 1:04 pm

ועל הכל תשליך יהבך על ה', ואל תקמוץ ואל תדאג כלל, שזהו סגולת הביטחון שהקב״ה עושה רצונו של אדם הבוטח בו בלב שלם, ומספיק לו כל צרכיו בכל מקום ובכל עת, ואפילו אינו צדיק כמ״ש: 'והבוטח בה' חסד יסובבנו' (תהילים לב, י) והרבה שלוחים למקום

(מכתבי הצדיק ר׳ יוסף זונדל מסלנט, א)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מאי 27, 2018 1:07 pm

חיימשה כתב:
לייטנר כתב:קטונתי מלהיות בר פלוגתא של החת"ס (וכלימה תכסנני מעצם הצהרה נלוזה זו), ואעפ"כ על משמרתי אעמודה ואכמ"ל.

זה מזכיר לי את המג''ש בישיבה קטנה, שהיה אומר ''לענ''ד הקלושה והרטושה והרצוצה, אין בדבריו ממש''.

המסקנה האישית שלי, מהויכוח המוזר שהתנהל כאן, וגם מכמה דיונים קודמים, כי אין כל טעם לנהל דיון בין חסידים למתנגדים, גם בעניינים שלכאורה לא אמורים להיות קשורים לנושא חסו''מ.
אנו פשוט לא דוברי אותה שפה, לא חולקים את אותו עולם מושגים,( זה מזכיר את דברי החזון איש הידועים, מה שאצלנו נקרא כרת וכו', בלי לקבוע כמובן מי עדיף, ע''ז הרי הויכוח).
אותו דבר חיזוק שאצל החסיד נראה כדבר פשוט ומובן מאליו, אצל הליטאי הוא יכול להחשב כהמצאה ממוח קודח, עיקום הכתובים, ועוד שלל כינויים שאוותר על ציטוט חוזר שלהם.

אני אמשיך לנסות לכתוב עפ''י דרכי, אנסה לא להגיב ולהגרר לוויכוחים שאין בהם תועלת, מי שמתחבר לדברים, לחיי.



לא קשור לחסידים ומתנגדים. אני מתנגד וראיתי בזה סוג של דרוש. לא פשט אבל דרוש אפשרי לאמרו. ק"ו כשהתברר שזה בדיוק מה שזה. דרוש של החת"ס.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » א' מאי 27, 2018 3:17 pm

אוצר החכמה כתב:
חיימשה כתב:
לייטנר כתב:קטונתי מלהיות בר פלוגתא של החת"ס (וכלימה תכסנני מעצם הצהרה נלוזה זו), ואעפ"כ על משמרתי אעמודה ואכמ"ל.

זה מזכיר לי את המג''ש בישיבה קטנה, שהיה אומר ''לענ''ד הקלושה והרטושה והרצוצה, אין בדבריו ממש''.

המסקנה האישית שלי, מהויכוח המוזר שהתנהל כאן, וגם מכמה דיונים קודמים, כי אין כל טעם לנהל דיון בין חסידים למתנגדים, גם בעניינים שלכאורה לא אמורים להיות קשורים לנושא חסו''מ.
אנו פשוט לא דוברי אותה שפה, לא חולקים את אותו עולם מושגים,( זה מזכיר את דברי החזון איש הידועים, מה שאצלנו נקרא כרת וכו', בלי לקבוע כמובן מי עדיף, ע''ז הרי הויכוח).
אותו דבר חיזוק שאצל החסיד נראה כדבר פשוט ומובן מאליו, אצל הליטאי הוא יכול להחשב כהמצאה ממוח קודח, עיקום הכתובים, ועוד שלל כינויים שאוותר על ציטוט חוזר שלהם.

אני אמשיך לנסות לכתוב עפ''י דרכי, אנסה לא להגיב ולהגרר לוויכוחים שאין בהם תועלת, מי שמתחבר לדברים, לחיי.



לא קשור לחסידים ומתנגדים. אני מתנגד וראיתי בזה סוג של דרוש. לא פשט אבל דרוש אפשרי לאמרו. ק"ו כשהתברר שזה בדיוק מה שזה. דרוש של החת"ס.
זה שזה קשור לחסו''מ כתבו החולקים עלי [''וזכה החסיד מן ההפקר בסיפור על ביטחון'' וכו'], והשבתי להם שלא כל דבר שייך לחסו''מ.
למה כיוונתי אני הק' אם לא לסוג של דרוש? ועל מה ולמה זה הזמין מתקפה כפולה לועגת וצינית?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מאי 27, 2018 3:21 pm

לזה התכוונתי בדיוק שאתה אומר סוג של דרוש שאפשר לאמרו. וכאלה דברים אומרים מגידים בכל הדורות.

רק הוספתי שזה שמרן החת"ס גם אמר את זה מחזק את האפשרות לאמרו.
.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי לייטנר » א' מאי 27, 2018 6:30 pm

חיימשה כתב:
לייטנר כתב:קטונתי מלהיות בר פלוגתא של החת"ס (וכלימה תכסנני מעצם הצהרה נלוזה זו), ואעפ"כ על משמרתי אעמודה ואכמ"ל.

זה מזכיר לי את המג''ש בישיבה קטנה, שהיה אומר ''לענ''ד הקלושה והרטושה והרצוצה, אין בדבריו ממש''.

המסקנה האישית שלי, מהויכוח המוזר שהתנהל כאן, וגם מכמה דיונים קודמים, כי אין כל טעם לנהל דיון בין חסידים למתנגדים, גם בעניינים שלכאורה לא אמורים להיות קשורים לנושא חסו''מ.
אנו פשוט לא דוברי אותה שפה, לא חולקים את אותו עולם מושגים,( זה מזכיר את דברי החזון איש הידועים, מה שאצלנו נקרא כרת וכו', בלי לקבוע כמובן מי עדיף, ע''ז הרי הויכוח).
אותו דבר חיזוק שאצל החסיד נראה כדבר פשוט ומובן מאליו, אצל הליטאי הוא יכול להחשב כהמצאה ממוח קודח, עיקום הכתובים, ועוד שלל כינויים שאוותר על ציטוט חוזר שלהם.

אני אמשיך לנסות לכתוב עפ''י דרכי, אנסה לא להגיב ולהגרר לוויכוחים שאין בהם תועלת, מי שמתחבר לדברים, לחיי.


מסתבר שגם אם אתה חסיד, אתה יכול לחשוב אחרת מחסיד אחר...
והדיון על פשט ודרש, הוא ארוך, עמוק ומייגע.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי עקביה » א' מאי 27, 2018 8:56 pm

יורשה לי להבהיר שבשעה שכתבתי את דבריי דלעיל ידעתי שמקורם של דברי הרב חיימשה מהחת"ס. קראתי את זה פעם בבאר הפרשה של ר' אלימלך בידרמן. כדרוש ורעיון אין בכך בעיה, אבל גם החת"ס לא סבר מן הסתם שזהו הפשט ב"קְרֶאןָ לִי מָרָא", הפשט הוא שנעמי מסבירה את עצמה בהמשך דבריה "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'". ובאמת דרוש זה מזכיר את הרעיון של "הפשטות המתחדשים בכל יום" (לשון הרשב"ם בהקדמתו לפרשת וישב). הלא אין ספק שהוא לא היה עולה על דעת אנשים אחרים בזמנים ומקומות אחרים (אשת עובדיה, למשל, צעקה אל אלישע ולא אל אשת אלישע. האשה התקועית באה אל דוד המלך, ולא אל אחת מנשותיו).
מה שהפריע לי הוא הצגת הדברים כאמת היסטורית אחת ויחידה.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ב' מאי 28, 2018 2:03 am

אם כנים דבריך שידעת שהם דברי מרן החת''ס, ובכל זאת היה בך העוז לכתוב על כך את המשפט המזלזל הזה:

כך זכה החסיד מן ההפקר בחיזוק למידת הביטחון מהסיפור שיצר לעצמו.
הרי זה מחזק משמעותית את דברי לעיל, כי לא יכול להתקיים כלל דיאלוג בינינו.
מעניין היכן מצאת בדברי רמז שזו אמת הסטורית אחת ויחידה... סה''כ הצבתי תאוריה סבירה שזה מה שצפויה נעמי לעשות בסיטואציה הנוכחית.
גם ההוכחות שהבאת אינם ממן הטענה.
בודאי אשה שזקוקה למלך פונה אליו להצילה, ואשת נביא פונה לנביא רבו של בעלה ולא לאשתו.
בסיפור של נעמי מדובר בפניה לקבל צדקה מצד קורבה משפחתית, לא במישהו שמקבל את הפנייה מתוקף תפקידו וברור שבזה ניחא לה בהרבה בקשת אשה מבת משפחתה.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ב' מאי 28, 2018 10:53 am

יכול להתקיים דיאלוג בינינו שהרי כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אלא שמטבעו של דיאלוג כל צד מחדד את הנקודה שלו אלא שיש ליזהר לחדד אותה כך שלא תפגע עמוק מדי.
תמהני איך אשכול חיזוק במדת הבטחון הפך לאשכול של התכתשויות
נתחזק ב"ואהבת לרעך כמוך" כפשוטו

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ב' מאי 28, 2018 3:50 pm

כדכד כתב:י
תמהני איך אשכול חיזוק במדת הבטחון הפך לאשכול של התכתשויות

על דא ודאי קא בכינא

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי דרומי » ב' מאי 28, 2018 3:54 pm

תבטח בה' והכל יסתדר

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מאי 28, 2018 4:01 pm

יסוד הביטחון להיות שמח בחלקו
מנורת המאור פרק יד - לשמוח בחלקו עמוד 228
מעשה בשני תינוקות, שהיו משכונה אחת, והיה אחד בן עני והאחד בן עשיר. והיו הולכים לבית הסופר. בכל יום היה הולך בן העשיר ועמו חתיכות בשר וביצים לאכל, וכל מה שהיה מתאוה, ממה שהיה אביו מותיר משולחנו. ובן העני היה הולך לבית הסופר, והיה מוליך עמו שני חירובין. והיה רואה לבן העשיר ממה שהיה אוכל, והיתה נפשו מתעגנת עליו. והיה אביו רואה פניו משונות. הלך ולקח לו ליטרא אחת של בשר ובשלה. וכיון שבה הנער מבית הסופר, אמ' לו אביו, בוא ואכול ממה שאתה מתאוה. עד שהוא הולך לתת לפניו, נכנס הכלב, והושיט ראשו לתוך הקדרה. בקש להוציא ראשו ולא יכול. ויצא הכלב וברח וראשו בתוך הקדרה. אמר לו אביו, בני, עמוד ונצא ונראה להיכן ברח הכלב, הואיל ולא נעשית תאותך, נציל הקדרה. עמד הוא ובנו ורצו אחר הכלב. וכיון שיצאו מתוך הבית, נפל הבית. אמר לבנו, בני, נודה ונשבח להב"ה, ונשמח בחלקנו, שלא יצאנו להציל את הקדרה אלא למלט את נפשותינו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 28, 2018 4:03 pm

עקביה כתב:יורשה לי להבהיר שבשעה שכתבתי את דבריי דלעיל ידעתי שמקורם של דברי הרב חיימשה מהחת"ס. קראתי את זה פעם בבאר הפרשה של ר' אלימלך בידרמן. כדרוש ורעיון אין בכך בעיה, אבל גם החת"ס לא סבר מן הסתם שזהו הפשט ב"קְרֶאןָ לִי מָרָא", הפשט הוא שנעמי מסבירה את עצמה בהמשך דבריה "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'". ובאמת דרוש זה מזכיר את הרעיון של "הפשטות המתחדשים בכל יום" (לשון הרשב"ם בהקדמתו לפרשת וישב). הלא אין ספק שהוא לא היה עולה על דעת אנשים אחרים בזמנים ומקומות אחרים (אשת עובדיה, למשל, צעקה אל אלישע ולא אל אשת אלישע. האשה התקועית באה אל דוד המלך, ולא אל אחת מנשותיו).
מה שהפריע לי הוא הצגת הדברים כאמת היסטורית אחת ויחידה.



אבל הוא לא אמר שזה אמת היסטורית וגם לא הזכיר את הפסוק קראן לי מרא. הוא אמר שיש דבר "מפעים". בעיני השימוש בביטוי הזה בהקשר הזה הוא כבר סוג של דרשנות.

אבל זה שהסתרת שאתה יודע שזה החת"ס זה כבר לא כ"כ יפה..

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ב' מאי 28, 2018 4:31 pm

חיימשה כתב:
כדכד כתב:י
תמהני איך אשכול חיזוק במדת הבטחון הפך לאשכול של התכתשויות

על דא ודאי קא בכינא

במקום לבכות אפשר לחזור למטרה המקורית של האשכול ולהתחזק במדת הבטחון

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי עקביה » ב' מאי 28, 2018 7:35 pm

אוצר החכמה כתב:
עקביה כתב:יורשה לי להבהיר שבשעה שכתבתי את דבריי דלעיל ידעתי שמקורם של דברי הרב חיימשה מהחת"ס. קראתי את זה פעם בבאר הפרשה של ר' אלימלך בידרמן. כדרוש ורעיון אין בכך בעיה, אבל גם החת"ס לא סבר מן הסתם שזהו הפשט ב"קְרֶאןָ לִי מָרָא", הפשט הוא שנעמי מסבירה את עצמה בהמשך דבריה "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'". ובאמת דרוש זה מזכיר את הרעיון של "הפשטות המתחדשים בכל יום" (לשון הרשב"ם בהקדמתו לפרשת וישב). הלא אין ספק שהוא לא היה עולה על דעת אנשים אחרים בזמנים ומקומות אחרים (אשת עובדיה, למשל, צעקה אל אלישע ולא אל אשת אלישע. האשה התקועית באה אל דוד המלך, ולא אל אחת מנשותיו).
מה שהפריע לי הוא הצגת הדברים כאמת היסטורית אחת ויחידה.

אבל הוא לא אמר שזה אמת היסטורית וגם לא הזכיר את הפסוק קראן לי מרא. הוא אמר שיש דבר "מפעים". בעיני השימוש בביטוי הזה בהקשר הזה הוא כבר סוג של דרשנות.
אבל זה שהסתרת שאתה יודע שזה החת"ס זה כבר לא כ"כ יפה..

1. הוא לא אמר שזו אמת היסטורית אבל התייחס לזה כך.
2. בגלל שאני סבור שאין מקום לבנות על הסיפור הזה כהוכחה למשהו (אף כי בתור "הרגש" יש לזה בהחלט מקום) לא כתבתי שזה מהחת"ס.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ב' מאי 28, 2018 8:17 pm

התחבטתי רבות בדברי מרן החזו"א, אשר רבים נופלים ברוחם ממשמעות דבריו כאילו הבטחון אינו כלל קשור לסוף טוב של צערם, אלא אך ורק מעין התחזקות באמונה וקבלת היסורים באהבה.

גם אני הק' הבנתי כן ברוב השנים, עד שאאמו''ר שליט''א האיר עיני כי אין הדבר מתקבל על הדעת כלל שהחזו''א בדעת יחיד יחלוק על המקובל אצל רוב הראשונים שהבינו הדברים כפשוטם, ולא נחלקו אלא במדרגות חובת ההשתדלות, האם אפשר לבטוח בלי השתדלות כלל או שהגזירה נגזרה על כל אדם אפילו בוטח.
פסוק אחד שמצאתי, הכריע בעיני שבודאי המהלך הפשטני המקובל לא יתכן כלל
"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּד' וְהָיָה ד' מִבְטַחוֹ. ְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי."

יש כאן הבטחה בצורה הכי מפורשת וחד משמעית, שמי שיבטח בד' יזכה לניסים שלא כדרך הטבע באופן הכי פשוט ונגלה, בין בהעדר הדאגה ובין בתוצאה הסופית "ולא ימיש מעשות פרי".

ומה שנלענ"ד בדבריו הק' הוא כך:

מצוות הבטחון – היא שבעת שהאדם נפגש בעת סכנה וכדומה, עליו לזכור שלא המקרה הביאו לזה, אלא הכל כתוב ומוכוון מאת הבורא ית' וע"כ לטוב ולמוטב, וממילא אפשרות ההצלה הם הרבה יותר ממה שנראה לעין בשר, כי יד ד' לא תקצר להושיע ברב או במעט, ובן רגע יוכל להסתובב הכל לטובה. וזה גם נותן לו כח ואומץ להאמין באפשרות ההצלה ולהפיג פחדו.
כמו"כ עליו לזכור גם האפשרות של צד היסורים האפשרי לבוא, וגם בזה עליו להתחזק באמונה כי הכל מאתו ית', ועי"כ יקל עליו לקבלם, ובמקום להרבות בהשתדלות ירבה בתשובה ומעש"ט.
אמנם גם בעת כזאת, על הבוטח שורה רוח קדש המבשרו כי אמנם יעזרהו ד' "וזה ענין מתחלף לפי מעלת הבוטח ורוח קדשו".
גמול על הבטחון - מי שמקיים כל זאת באמת, מובטח לו להוושע מצערו גם נגד הטבע ממש, בחסדים גלויים ונראים לעין כל בשר, שזהו שכר הבוטחים בו ית' המובטח בתורה נביאים וכתובים.
[ומכח זה נובע שעל הבוטח גם בעת הסכנה ''שורה רוח קדש המבשרו כי אמנם יעזרהו ד''.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי עקביה » ב' מאי 28, 2018 11:34 pm

גמ' מפורשת דלא כהבנה הפשוטה בחזו"א (הפסוקים ניתנים לפרשנות יותר מהגמ'), אלא כשיטת נובהרדוק.

תלמוד בבלי מסכת תענית דף ח עמוד א
ואמר רבי אמי: בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה, מניין - מחולדה ובור. ומה המאמין בחולדה ובור - כך, המאמין בהקדוש ברוך הוא - על אחת כמה וכמה.

רש"י מסכת תענית דף ח עמוד א
מחולדה ובור - שהמיתו שני בני אדם, מצוי הוא באגדה: מעשה בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה, אמרה: מי מעיד והיה שם בור אחד וחולדה, אמר הבחור: בור וחולדה עדים בדבר, לימים עבר על אמונתו ונשא אחרת, והוליד שני בנים, אחד נפל לבור ומת, ואחד נשכתו חולדה ומת, אמרה לו אשתו: מה מעשה הוא זה שבנינו מתים במיתה משונה ואמר לה: כך וכך היה המעשה.
המאמין בהקדוש ברוך הוא - שמשימו עד בינו לבין חבירו - על אחת כמה וכמה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 28, 2018 11:48 pm

לפי פירש"י המסקנה מהגמרא שמי שהתחייב לחבירו ובמקום עדים שם את הקב"ה לעד הקב"ה יעניש את העובר על ההתחייבות.
לא הבנתי איך זה קשור לחזון איש על בטחון.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי עקביה » ג' מאי 29, 2018 12:22 am

משמעות הגמ' היא שבאופן כללי מי שנותן אמון בקב"ה על עניין כלשהו, הקב"ה יקיים ויצדיק אמון זה.

(ר' חיים שמואלביץ היה אומר שמגמ' זו יש ללמוד שאם אדם נותן אמון בעצמו שהוא יכול ומסוגל, הוא אכן יוכל).

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 29, 2018 1:55 am

בשם הרמ''מ מקאצק.
הרואה מציאה ונפל עליה, ובא אחר והחזיק בה, המחזיק בה זכה בה.
מדוע?
כי מי שחושב שכדי לזכות במציאה הוא צריך להפיל עצמו עליה, ברמה כזו מוגזמת של השתדלות - המציאה אינה מיועדת עבורו.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ג' מאי 29, 2018 10:26 am

ואני שמעתי וורט חסידי כי מי ש"בנפילה ניחא ליה דליקני" שהוא רוצה לקנות דווקא ע"י נפילה ויאוש הוא לא קונה כי כדי לקנות צריך להתרומם ולכן בהגבהה קונים

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ג' מאי 29, 2018 10:28 am

חיימשה כתב:התחבטתי רבות בדברי מרן החזו"א, אשר רבים נופלים ברוחם ממשמעות דבריו כאילו הבטחון אינו כלל קשור לסוף טוב של צערם, אלא אך ורק מעין התחזקות באמונה וקבלת היסורים באהבה.

גם אני הק' הבנתי כן ברוב השנים, עד שאאמו''ר שליט''א האיר עיני כי אין הדבר מתקבל על הדעת כלל שהחזו''א בדעת יחיד יחלוק על המקובל אצל רוב הראשונים שהבינו הדברים כפשוטם, ולא נחלקו אלא במדרגות חובת ההשתדלות, האם אפשר לבטוח בלי השתדלות כלל או שהגזירה נגזרה על כל אדם אפילו בוטח.
פ/b][/size]

החזו"א אינו חולק על המקובל אצל רוב הראשונים אלא מבין את רוב הראשונים כדבריו וכך גם הפשט בפסוק שהבאת

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 29, 2018 11:00 am

לא הבנתי אם אתה מסכים להבנתי בחזו''א או להיפך.

מעיון בדברי החזון איש נראה, שיותר ממה שהוא בא לפרש ולהסביר הוא בא למחות על אירוע מסויים.( התיאור הארוך והמפורט על איך מתנהג בעל ביטחון מזויף, נראה קצת שהוא מתאר עובדה שאירעה ולא משהו תיאורטי)
האם נכון הדבר, והאם ידוע על מה יצא הקצף?
נערך לאחרונה על ידי חיימשה ב א' יוני 17, 2018 10:22 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ג' מאי 29, 2018 12:11 pm

תודה שהבהרת שלא הייתי ברור
אני מסכים להבנה הפשוטה בחזו"א שהבטחון לא יביא את התוצאה הרצויה אלא שעל הבוטח לבטוח בקב"ה שיהיה לו את מה שטוב לו
איני סבור שהחזו"א קצף על מעשה שהיה אלא שהוא רוצה לשלול הבנה מוטעית במושג הבטחון

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 29, 2018 2:41 pm

אז איך החזו''א יבסביר את כל הפסוקים דלעיל, במיחוד הפסוק שלא ירא בשנת בצורת וכו'?

ואיך יבוארו למשל דברי בעל ספר העיקרים דלהלן: [דוגמא בעלמא מיני רבים]

.
.... שיקווה אל ה' שיישר לפניו דרכו כרחמיו וכרוב חסדיו, ויצילהו מן הדבר שהוא רע אליו, ויבחר לו מה שהוא טוב ונאות לו.
אמר הכתוב: הנה עין ה' אל יראיו למייחלים לחסדו (תהילים ל"ג),
וביאר שזהו בתקווה החלקית, על כן סמך לו להציל ממוות נפשם ולחיותם ברעב.
וכי תמצאן אותו צרות רבות ורעות יחזיק בתומתו ויוסיף אומץ לקוות אל השם, ויחשוב בלבו וידע וישכיל, כי אין מעכב ביד השם מלתת את שאלתו ולעשות את בקשתו, כי יכולתו בלתי בעל תכלית ויש לאל ידו להוציאו מצרה לרווחה כרחמיו וברוב חסדיו שהם בלתי בעל תכלית, ובזה יוסיף לקוות אל השם.
ואולם בתקווה החלקית תגיע ותשלם כוונת המקווה עם התפילה, אמר דוד: קווה קוויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי, ויעלני מבור שאון מטיט היוון ויקם על סלע רגלי וגו'.
וזה לפי שהתקווה החלקית אינה תלויה אלא בו, וכשתהיה לפי מה שראוי, אין שם מונע, כי אין כילות מצד הנותן.
[b]
וכשיתפלל אדם על דבר המקווה יורה שהתקווה ההיא אמיתית, ובזה יוכן לקבל החסד המקווה.
[/b]...כפי מה שיכין המקבל עצמו לקבל החסד מצד התקווה כן תגיע ותשלם תקוותו עם התפילה.
ו...אם כן איך נאמר כי התקווה והתוחלת אל המאמין טוב, עד שנמצא הנביא מזהיר על התקווה יותר מכל הדברים כולם, אמר: ואתה באלוהיך תשוב חסד ומשפט שמור וקווה אל אלוהיך תמיד (הושע י"ב), שיראה שהתקווה דבר הכרחי אל המאמין כשמירת חסד ומשפט או יותר?
והתשובה בזה כי התקווה לדבר שהמקווה מסופק בו אם יגיע אם לאו, תטריד הנפש לחשוב מחשבות כדי להשיגו.
אבל התקווה לדבר שהאדם מובטח בו שיבוא, כמו שיקווה לאור הבוקר, לא יטריד הנפש אבל ישמחנה, בהיותה משערת הטוב ההוא המבוקש והיותה בוטחת שיגיע.
ועל זה הדרך ראוי שתהיה התקווה להשם כשיהיה בוטח בו ביטחון שלם שישלים תקוותו בלי ספק, אחר שיש יכולת בידו ואין מי שיעכב על ידו, לא כמי שמקווה דבר שמסופק
בו אם יגיע ואם לא יגיע.
והתקווה הזאת תחזק הלב ותשמחהו.
אמר הכתוב: חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה' (תהילים ל"א), כי התקווה אליו לא די שלא תחליש הלב אלא שתחזק אותו,
כי המקווה אל השם יתברך, בהיות לבו סמוך ונשען על ה' קדוש ישראל באמת, שימלא שאלתו יוסיף אומץ ויתחזק כוחו, הוא שאמר הכתוב: וייעפו נערים וגו' וקווי ה' יחליפו כוח (ישעיה ל"א).
רוצה לומר: הנערים שאין מדרכם ליעף וליגע, והבחורים שדרכם להחליף כוח, כולם כשול ייכשלו וייעפו וייגעו, ואולם קווי ה' יחליפו כוח, וירבו עצמה.
ומצד שירבו עצמה יוכלו לקוות, ומצד היות התקווה אל השם יתברך, שהוא דבר קיים, יתחזק יותר, עוד שהדברים הללו הם כמתגמלים: התקווה סיבת החוזק, והחוזק סיבת התקווה.
ואל זה רמז המשורר באומרו: קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך וגו' (תהילים כ"ז).
הנה ביאר שהתקווה סיבת החוזק, והחוזק סיבה לקוות יותר.
ועל התקווה הזאת היה מזהיר הנביא באומרו: חסד ומשפט שמור וקווה אל אלוהיך תמיד (הושע י"ב), כי התקווה והתוחלת אל השם יתברך הוא דבר יותר מעולה מכל התהילות שאפשר שישבח האדם להשם יתברך. אמר המשורר: ואני תמיד אייחל והוספתי על כל תהילתך.
וזה יראה דבר זר מאוד, איך אמר שהוא יוסיף על כל תהילות השם יתברך, והרי הכתוב אומר: מי ימלל גבורות ה'? וגו' (שם ק"ו), והיאך אפשר שיוכל האדם לספר תהילות השם יתברך שהם בלתי בעל תכלית, אף כי להוסיף עליהם?
אלא שפירוש הפסוק הוא כך, כי בהיותו מייחל להשם יתברך תמיד, הוא מוסיף על כל התהילות שאפשר שיהלל האדם את השם יתברך.
וכן ביאר זה דוד במקום אחר. אמר: כי התקווה והתוחלת להשם יתברך היא כמו התהילה ביותר מובחר שבמקומות, וכמו היותר מובחר שבקורבנות, והוא הקורבן שאינו בא על חטא אלא בנדר ונדבה.
ולגודל מעלת התקווה היה דוד מזהיר את העם לקוות אל ה' תמיד בלי הפסק, אמר: יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם וגו' (תהילים ק"ל).
וייעד על התקווה הגמול הרוחני שהוא העולם הבא, אמר: קווה אל ה' ושמור דרכו וירוממך לרשת ארץ (שם ל"ז).
הרי שביאר שבשכר התקווה בפרט ושמירת דרך ה' בכלל יירש ארץ החיים.
נערך לאחרונה על ידי חיימשה ב ג' מאי 29, 2018 4:08 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 29, 2018 3:05 pm

מצו''ב תיאור מעשי השגחה פרטית מאתמול אחה''צ ששלח לי ידיד.
התלבטתי אם להעלותו כאן, מאימת המבקרים, קנטרנים,ומבקשי האמת שיטענו שזה שייך לאספקלריה... לבסוף החלטתי שכדאי הוא חיזוק של יהודי אחד עבור כל זה, והריהו לפניכם.

לטב עביד – כפשוטו – בפרטים הכי קטנים ומעצבנים...
היום נסעתי לאיזור גאולה, ובידי היתה הזמנה לחתונה, מיועדת עבור ידידי שכתובתו ברח' לבוש מרדכי.
אחת הסמטאות שתמיד איזה רכב מסחרי תקוע באמצעה, ולעולם לא תמצא בה חניה כהלכה.
חציתי את הסימטה פעם אחת ללא תוחלת, ואז הגעתי אליה בסיבוב נוסף. חניה לא מצאתי. עצבי היו מתוחים עוד מלפני כן, והמצב היה קצת מסוכן... ואז רכב שלפני נעצר מסיבה כלשהי. עכשיו כבר נבצר ממני להמשיך לסיבוב השלישי.
פתאום נזכרתי... רבש"ע אני כאן כי זה מה שבחרת שאעשה כרגע, ובלי ספק זו לטובה עבורי !
‏הספקתי לחשוב על הדבר הפשוט הזה 15 שניות בערך... ומולי מופיע - מי אם לא י. י. הנמען של ההזמנה עבורו טרחתי עד כאן !
רק שניה לפני כן הייתי זקוק להמון אמונה שההמתנה הזו היא לטובתי, והנה זה מתברר כפשוטו ממש... הוא הושיט את ידו, קיבל את ההזמנה, איחל את אחוליו והמשכתי לנסוע. הכביש היה משוחרר למשעי. עכשיו הוא גם יודע שטרחתי אישית לבוא ולהזמינו, ויש משמעות אחרת להזמנה כזו..
********
משנה עתים... כרצונו
משם המשכתי לזכרון משה לתפלת מנחה.
אני ממש מתבייש לכתוב מה קרה, מי פתי יאמין לדמיונותי? אבל דוקא משום כך אני מרגיש חובה לכתוב ולהתחזק
עקב היותי מותש כ"כ, החלטתי לגשת לעמוד, שם קשה להרדם... וזהו גם המקום הכי פחות צפוף בשטיבלאך...
התחלתי אשרי במתינות עוד בטרם התאסף מניין, אבל היה חם נורא.
להפעיל את המזגן עולה 5 שקלים.
פשפשתי בכיס ולא מצאתי, ניסיתי לעבור בין המתפללים ולא היו מתנדבים. ויתרתי.
.
אחרי חצי קדיש שלפני שמונה עשרה ראיתי בסמוך אלי איש בגיל העמידה מעדות המזרח בעל זקן ופאות ארוכים עם אטמים באוזניים, ספק ראש ישיבה ספק מקובל, והוא מחווה עלי בידיו, מלא בטענות עלי
אולי אמרתי את הקדיש מידי מהר או מידי לאט, בקול או בשקט, בקיצור הוא זעף מאוד....
בראש שלי כבר דמיינתי את הקיתון שהוא עומד לשפוך על ראשי מיד אחרי התפילה, ובאופן טבעי כבר דמיינתי איך אני מחזיר לו מנה אחת אפיים כמו שרק אני יודע.

כל זה לקח מס' שניות. התעשתתי, והחלטתי - לא. שיגיד מה שיגיד, אני בל"נ אקבל באהבה את תוכחתו כך שהוא ילך הביתה מרוצה ושמח , ויהיה עבורי קצת זכות וכפרת עוונות.
התחלתי להתפלל שמונה עשרה, ( כך ראוי לכתוב, אמנם אולי זה היה כבר באמצע... ) וניסיתי להתרכז בתפילה למרות הצפיפות, העייפות, והחום
פתאום אני מרגיש איך המזגן פועל ומקרר אותי
לאט לאט נרגעתי והצלחתי להתפלל תפלה סבירה
! בסיום שמונה עשרה הצצתי בסקרנות לכיוון המזגן., ולתדהמתי הוא כבוי
האויר הקר מגיע מהחלון הסמוך כמו מתריס של מזגן.
מששתי את עצמי אם אינני הוזה. הקב"ה פשוט הפך עבורי את מזג האוויר ברגע אחד משרבי לחורפי
זה נשמע הזוי, ואולי החזאי כבר אמר את זה בבוקר... אבל מאי נפ"מ?
אחרי סיום התפלה המתנתי למנה שצפויה להגיע מכיוון הזקן, אבל לאכזבתי האיש פשוט אמר קדיש יתום ( ממש בשקט... ) והלך לו... הבעל דבר רצה לנסות אותי, וכשזה לא הצליח לו הוא לא המשיך במשחק...
יצאתי החוצה, השארתי את הרכב לחנות שם וצעדתי רגלי, מתענג על הרוח הנעימה. כשחזרתי לקחת את הרכב בשעה עשר, השרב כבר חזר לשלוט בכיפה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' מאי 29, 2018 3:54 pm

עקביה כתב:משמעות הגמ' היא שבאופן כללי מי שנותן אמון בקב"ה על עניין כלשהו, הקב"ה יקיים ויצדיק אמון זה.

(ר' חיים שמואלביץ היה אומר שמגמ' זו יש ללמוד שאם אדם נותן אמון בעצמו שהוא יכול ומסוגל, הוא אכן יוכל).


ומכח הסבר כללי כזה אתה כותב שיש גמרא מפורשת נגד החזון איש???

זה אפילו להבנתך אבל אני לא מסכים שזה מה שיוצא מהגמרא.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ג' מאי 29, 2018 4:47 pm

רציתי להגיב לדברי הרב חיימשה דלעיל שהקשה על דברי אולם הדברים ארוכים מכדי להעתיקם.

אם הבנתי נכון טענת החזו"א שם (ולא מצאתי אף ראשון שכותב להדיא לא כך) היא שלא מה שהאדם חושב שטוב לו באמת טוב לו, ואף יתכן שלאדם הפרטי טוב יותר משהו מסויים אבל לכלל טוב יותר אחרת.
ממילא אין לבטוח בה' שיהיה מה שהבוטח רוצה שיהיה כי אם לבטוח בה' שיהיה מה שטוב באמת. זו גם כוונת העיקרים שציטטת שהבוטח לה' יקווה לטוב ולא יירא כי הוא יודע שה' מנהיג את העולם באופן הטוב ביותר

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 29, 2018 4:59 pm

כדכד כתב:רציתי להגיב לדברי הרב חיימשה דלעיל שהקשה על דברי אולם הדברים ארוכים מכדי להעתיקם.

אם הבנתי נכון טענת החזו"א שם (ולא מצאתי אף ראשון שכותב להדיא לא כך) היא שלא מה שהאדם חושב שטוב לו באמת טוב לו, ואף יתכן שלאדם הפרטי טוב יותר משהו מסויים אבל לכלל טוב יותר אחרת.
ממילא אין לבטוח בה' שיהיה מה שהבוטח רוצה שיהיה כי אם לבטוח בה' שיהיה מה שטוב באמת. זו גם כוונת העיקרים שציטטת שהבוטח לה' יקווה לטוב ולא יירא כי הוא יודע שה' מנהיג את העולם באופן הטוב ביותר

זה מסתדר לך עם המשפטים הללו?
התקווה לדבר שהאדם מובטח בו שיבוא, כמו שיקווה לאור הבוקר, לא יטריד הנפש אבל ישמחנה, בהיותה משערת הטוב ההוא המבוקש והיותה בוטחת שיגיע
ועל זה הדרך ראוי שתהיה התקווה להשם כשיהיה בוטח בו ביטחון שלם שישלים תקוותו בלי ספק, אחר שיש יכולת בידו ואין מי שיעכב על ידו, לא כמי שמקווה דבר שמסופק בו אם יגיע ואם לא יגיע.
והתקווה הזאת תחזק הלב ותשמחהו
כי אין מעכב ביד השם מלתת את שאלתו ולעשות את בקשתו

אולי אנסח את דברי אחרת... מה צריך להיות כתוב בראשונים כדי שתסכים עמי שזה בוודאות לא כהבנה הפשוטה בחזו''א?

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ג' מאי 29, 2018 5:39 pm

חיימשה כתב:
כדכד כתב:רציתי להגיב לדברי הרב חיימשה דלעיל שהקשה על דברי אולם הדברים ארוכים מכדי להעתיקם.

אם הבנתי נכון טענת החזו"א שם (ולא מצאתי אף ראשון שכותב להדיא לא כך) היא שלא מה שהאדם חושב שטוב לו באמת טוב לו, ואף יתכן שלאדם הפרטי טוב יותר משהו מסויים אבל לכלל טוב יותר אחרת.
ממילא אין לבטוח בה' שיהיה מה שהבוטח רוצה שיהיה כי אם לבטוח בה' שיהיה מה שטוב באמת. זו גם כוונת העיקרים שציטטת שהבוטח לה' יקווה לטוב ולא יירא כי הוא יודע שה' מנהיג את העולם באופן הטוב ביותר

זה מסתדר לך עם המשפטים הללו?
התקווה לדבר שהאדם מובטח בו שיבוא, כמו שיקווה לאור הבוקר, לא יטריד הנפש אבל ישמחנה, בהיותה משערת הטוב ההוא המבוקש והיותה בוטחת שיגיע
ועל זה הדרך ראוי שתהיה התקווה להשם כשיהיה בוטח בו ביטחון שלם שישלים תקוותו בלי ספק, אחר שיש יכולת בידו ואין מי שיעכב על ידו, לא כמי שמקווה דבר שמסופק בו אם יגיע ואם לא יגיע.
והתקווה הזאת תחזק הלב ותשמחהו
כי אין מעכב ביד השם מלתת את שאלתו ולעשות את בקשתו

אולי אנסח את דברי אחרת... מה צריך להיות כתוב בראשונים כדי שתסכים עמי שזה בוודאות לא כהבנה הפשוטה בחזו''א?

התקווה לדבר שהאדם מובטח בו שיבוא, כמו שיקווה לאור הבוקר, לא יטריד הנפש אבל ישמחנה,
הכוונה לדבר שהאדם מובטח בו ולא מה שהוא רוצה שיקרה
הקב"ה הבטיח לו שיהיה לו טוב ולכן הוא צריך להיות רגוע במנוחת הנפש שה' ייטיב לו כמו שהוא יודע שיזרח אור הבוקר אבל ברור שהוא לא אומר שהבוטח בה' בטוח שיקרה מה שהוא רוצה.
ה' לא הבטיח לו את זה

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 29, 2018 7:24 pm

ובהתקיים התקווה, האדם יראה וידע שהכל הסתדר לטובה? או שיהיה עליו להאמין שמה שקרה הוא הטוב עבורו?

ולדבריך, שהקב''ה לא הבטיח את זה, וכי מה זה אם לא הבטחה? זה צ'יק עם סכום תאריך וחתימה!

בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּד' וְהָיָה ד' מִבְטַחוֹ. ְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי."

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ד' מאי 30, 2018 3:08 pm

כדכד כתב:
חיימשה כתב:
כדכד כתב:רציתי להגיב לדברי הרב חיימשה דלעיל שהקשה על דברי אולם הדברים ארוכים מכדי להעתיקם.


הקב"ה הבטיח לו שיהיה לו טוב ולכן הוא צריך להיות רגוע במנוחת הנפש שה' ייטיב לו כמו שהוא יודע שיזרח אור הבוקר אבל ברור שהוא לא אומר שהבוטח בה' בטוח שיקרה מה שהוא רוצה.
ה' לא הבטיח לו את זה

ואם כן ענין הבטחון הוא שלבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי"ת.

רבינו בחיי - כד הקמח


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 145 אורחים