מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ב' יוני 18, 2018 11:57 am

החושב כתב:
כדכד כתב:הרב החושב!
אולי תסביר לתועלת המעיינים מה בעצם הויכוח של כת"ר עם הרב חיימשה
אני מבין שאתם מתווכחים בנושא הבטחון בה' אבל מעבר לזה לא הבנתי מאומה
אם אפשר למקד את נושא הוויכוח

'חיימשה' טוען שפחד זה דבר פסול בכל מקרה ללא יוצא מן הכלל. פחד, לדבריו, מעיד על חוסר ביטחון.
אני טוען שזה לא נכון. אמנם ביטחון בה' משפיע מאוד מאוד להורדת הפחד והדאגה, אבל אחרי הכל אדם יודע שיתכן שהדברים יתפתחו בצורה לא רצויה וכואבת (הגם שהוא יודע שגם קבלת עונש חמור - בסופו של דבר זה לטובתו), ובמצב כזה כל אדם ללא שום יוצא מן הכלל פוחד. זו תגובה טבעית של הגוף שלא נשלטת בשכל. ולכן לא שייך להטיל בזה פגם.
וגם טיפשי לחשוב שהקב"ה ברא אדם ונטע בו רגש פחד שיתעורר בו במקרים מסוימים - וכל זאת רק בשביל שאדם יתגבר על רגש זה, ובעיקרון זה רגש פסול. אם יש לאדם פחד - ברור שזה טוב ויש בזה תועלת עצומה. וכל מה שיש לנו בזה אסוציאציות של פחיתות וחסרון - הוא רק משום כך שפחד במקומות לא מתאימים ולא מוצדקים הוא בזוי מאוד. וכיון שאנחנו אנשים מרובעים וחיים במשבצות וחושבים בצורה ילדותית התרגלנו לחשוב שפחד במהותו זה פחיתות.

תודה רבה
אם לדעת כת"ר פחד איננו סותר את הבטחון אז מהו הבטחון לדעת כת"ר?
גם אני איני מקבל את הגישה שבטחון הוא שנבטח בה' שתמיד יהיה לנו טוב בטוב הנראה והנגלה וכך יהיה, ואני סבור שהבטחון צריך להיות בכך שה' מנהל את העולם וכך לכולם יהיה טוב בטוב האמתי ואנחנו יכולים להיות רגועים כי גם אם יקרה ח"ו משהו שלא לרצוננו הוא לטובתנו.
לשיטתי גם אין מקום לפחד, אבל מה כת"ר סובר בזה?

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי החושב » ב' יוני 18, 2018 12:27 pm

כדכד כתב:
החושב כתב:
כדכד כתב:הרב החושב!
אולי תסביר לתועלת המעיינים מה בעצם הויכוח של כת"ר עם הרב חיימשה
אני מבין שאתם מתווכחים בנושא הבטחון בה' אבל מעבר לזה לא הבנתי מאומה
אם אפשר למקד את נושא הוויכוח

'חיימשה' טוען שפחד זה דבר פסול בכל מקרה ללא יוצא מן הכלל. פחד, לדבריו, מעיד על חוסר ביטחון.
אני טוען שזה לא נכון. אמנם ביטחון בה' משפיע מאוד מאוד להורדת הפחד והדאגה, אבל אחרי הכל אדם יודע שיתכן שהדברים יתפתחו בצורה לא רצויה וכואבת (הגם שהוא יודע שגם קבלת עונש חמור - בסופו של דבר זה לטובתו), ובמצב כזה כל אדם ללא שום יוצא מן הכלל פוחד. זו תגובה טבעית של הגוף שלא נשלטת בשכל. ולכן לא שייך להטיל בזה פגם.
וגם טיפשי לחשוב שהקב"ה ברא אדם ונטע בו רגש פחד שיתעורר בו במקרים מסוימים - וכל זאת רק בשביל שאדם יתגבר על רגש זה, ובעיקרון זה רגש פסול. אם יש לאדם פחד - ברור שזה טוב ויש בזה תועלת עצומה. וכל מה שיש לנו בזה אסוציאציות של פחיתות וחסרון - הוא רק משום כך שפחד במקומות לא מתאימים ולא מוצדקים הוא בזוי מאוד. וכיון שאנחנו אנשים מרובעים וחיים במשבצות וחושבים בצורה ילדותית התרגלנו לחשוב שפחד במהותו זה פחיתות.

תודה רבה
אם לדעת כת"ר פחד איננו סותר את הבטחון אז מהו הבטחון לדעת כת"ר?
גם אני איני מקבל את הגישה שבטחון הוא שנבטח בה' שתמיד יהיה לנו טוב בטוב הנראה והנגלה וכך יהיה, ואני סבור שהבטחון צריך להיות בכך שה' מנהל את העולם וכך לכולם יהיה טוב בטוב האמתי ואנחנו יכולים להיות רגועים כי גם אם יקרה ח"ו משהו שלא לרצוננו הוא לטובתנו.
לשיטתי גם אין מקום לפחד, אבל מה כת"ר סובר בזה?

מה שכתבת שהכל לטובה - אין בכך ספק, והוא סעיף מפורש בשו"ע. אבל כפי שכבר דובר לעיל, תמוה לטעון שזהו כל עניין הביטחון.
מה שנראה בעיני בעניין זה כתבתי באשכול זה למעלה viewtopic.php?f=17&t=40133&start=80#p460986

לגבי טענתך, שמי שיודע שהכל לטובה אז הוא לא מפחד - נראה לי שזה פשוט לא נכון. תעקוב אחרי הדברים המתרחשים סביבך ותראה. אדם קצת חלוש מזג שעומדים לעשות לו דגימת דם. הוא מפחד. ממה הוא מפחד? הרי הוא יודע בבירור מוחלט שזה טוב ושהכל בסדר. מה יעזור לו להתחזק בביטחון בה'? הוא גם בלי זה בטוח שזה טוב לחלוטין.

נכון, יש גם פחד הנובע מחוסר ביטחון. לא אמרתי שלא. אמרתי רק שלא נכון לטעון שמי שמפחד בהכרח יש לו חסרון בביטחון.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי החושב » ב' יוני 18, 2018 12:31 pm

חיימשה כתב: ומאז נשתנה המהלך של חיי עד כי אינני חפץ ומתפלל על שום דבר מלבד להמשיך ולחוש את קרבת אלקים הזו שוב ושוב, ולקבל את הנדרש עבורי ישירות מידו הגדולה הפתוחה הקדושה והרחבה מידי יום ביומו, ולחלוק את הרגשות הללו עם מי שחפץ לראות את יד ד'.

אתה בן אדם יקר מאוד ועושה דברים חשובים מאוד ונחוצים.
אבל אנחנו כאילו מדברים בשתי שפות.
האמת שצריך לחזק ולהתחזק בביטחון. ובאמת שזו דרך לגיטימית מה שאתה עושה - למשוך לקצה השני, והלוואי וזה יקרב למצב המאוזן.
לעומת זאת, אני באתי לדייק בפרטים ולהעמיד על דיוקם. וכעת אני רואה שלא כאן המקום. היה שלום.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ב' יוני 18, 2018 12:46 pm

החושב כתב:
כדכד כתב:מה שכתבת שהכל לטובה - אין בכך ספק, והוא סעיף מפורש בשו"ע. אבל כפי שכבר דובר לעיל, תמוה לטעון שזהו כל עניין הביטחון.
מה שנראה בעיני בעניין זה כתבתי באשכול זה למעלה viewtopic.php?f=17&t=40133&start=80#p460986

לגבי טענתך, שמי שיודע שהכל לטובה אז הוא לא מפחד - נראה לי שזה פשוט לא נכון. תעקוב אחרי הדברים המתרחשים סביבך ותראה. אדם קצת חלוש מזג שעומדים לעשות לו דגימת דם. הוא מפחד. ממה הוא מפחד? הרי הוא יודע בבירור מוחלט שזה טוב ושהכל בסדר. מה יעזור לו להתחזק בביטחון בה'? הוא גם בלי זה בטוח שזה טוב לחלוטין.

נכון, יש גם פחד הנובע מחוסר ביטחון. לא אמרתי שלא. אמרתי רק שלא נכון לטעון שמי שמפחד בהכרח יש לו חסרון בביטחון.

את דברי כת"ר למעלה באשכול זה ראיתי כבר אז ולא הבנתים לא אז ולא עתה. מהו הבטחון לשיטת כת"ר.
אני לא מגדיר כפחד את התחושה של אדם שעומדים לקחת ממנו דגימת דם. הוא מרגיש שא בנוח כי הוא יודע שיכאב לו פיזית אבל הוא לא מפחד מזה.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי החושב » ב' יוני 18, 2018 1:05 pm

כדכד כתב:את דברי כת"ר למעלה באשכול זה ראיתי כבר אז ולא הבנתים לא אז ולא עתה. מהו הבטחון לשיטת כת"ר.
אני לא מגדיר כפחד את התחושה של אדם שעומדים לקחת ממנו דגימת דם. הוא מרגיש שא בנוח כי הוא יודע שיכאב לו פיזית אבל הוא לא מפחד מזה.

ומה התחושה של חייל שיוצא לקרב, כדורים שורקים מעל ראשו וחלק מחבריו כבר נפלו? אם הוא בעל בטחון אז הוא ירגיש מנוחת הנפש ורוגע כמו שהוא יושב בסעודת שבת ושר זמירות? או שגם לו יש איזו תחושת אי נוחות כי הוא יודע שיש סיכויים לא מבוטלים שעוד מעט הוא ייהרג? והוא לא יסבול מהתסמין הרגיל של החיילים בקרב, הלא הוא (במחילה) שלשול?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יוני 18, 2018 1:07 pm

וגם טיפשי לחשוב שהקב"ה ברא אדם ונטע בו רגש פחד שיתעורר בו במקרים מסוימים - וכל זאת רק בשביל שאדם יתגבר על רגש זה, ובעיקרון זה רגש פסול. אם יש לאדם פחד - ברור שזה טוב ויש בזה תועלת עצומה.


בלי קשר לכל הדיון הכללי. על הטיעון זה אני מפקפק. גם על יצרא דעריות תטען שלא יתכן מאותו שיקול שיהיה צריך להתגבר עליו? ואם תאמר ששם נצרך במקום מצווה וכמעשה דאנשי כנה"ג. גם כאן אמרו חז"ל אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב. אני מפקפק כי אפשר להמציא חילוקים אבל לא נראה לי שהם מספיק חזקים.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי החושב » ב' יוני 18, 2018 1:16 pm

אוצר החכמה כתב:
וגם טיפשי לחשוב שהקב"ה ברא אדם ונטע בו רגש פחד שיתעורר בו במקרים מסוימים - וכל זאת רק בשביל שאדם יתגבר על רגש זה, ובעיקרון זה רגש פסול. אם יש לאדם פחד - ברור שזה טוב ויש בזה תועלת עצומה.

בלי קשר לכל הדיון הכללי. על הטיעון זה אני מפקפק. גם על יצרא דעריות תטען שלא יתכן מאותו שיקול שיהיה צריך להתגבר עליו? ואם תאמר ששם נצרך במקום מצווה וכמעשה דאנשי כנה"ג. גם כאן אמרו חז"ל אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב. אני מפקפק כי אפשר להמציא חילוקים אבל לא נראה לי שהם מספיק חזקים.

לא הבנתי את שאלתך. במיוחד לאור זאת שהבאת דווקא את הדוגמא אשר עליה יש התייחסות מפורשת של חז"ל, וכפי שציינת.
יש יצר משיכה למין השני. יש בו תועלת גדולה לקיום המין. היצר לא מבחין כ"כ בין אשה זו לאחרת. והתורה ציוותה שלא נהיה כבהמות, אלא נכניס את היצר למסגרת, וכאשר הוא רוצה לפרוץ נתגבר עליו.
אותו הדבר הוא בעניין הרעב. ברור שזה רגש (תחושה) נצרך מאוד. אבל אם יש לפניו מאכל אסור - צריך להתגבר.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יוני 18, 2018 1:20 pm

אומר חיימשה אותו דבר בעניין הפחד. צריך לפחד בדברי תורה שלא לאבדם וזה המסגרת אבל פחד בענייני העולם הזה אינו ראוי. איך פרכת את טענתו?

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי החושב » ב' יוני 18, 2018 1:40 pm

אוצר החכמה כתב:אומר חיימשה אותו דבר בעניין הפחד. צריך לפחד בדברי תורה שלא לאבדם וזה המסגרת אבל פחד בענייני העולם הזה אינו ראוי. איך פרכת את טענתו?


האמת, לא על זה בניתי עיקר טענותיי. ואין צורך להזדקק לנושא זה על מנת להפריך את הטענה שפחד זה דבר פסול בתכלית.
מאידך זה נושא מעניין וחשוב לעצמו.
מתוך ויקיפדיה:
פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה, הקיימת לעיתים אצל בני אדם ובעלי חיים, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים (פיזית או מנטלית). למשל, פחד למראה חיה מסוכנת.
ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד תפקיד מרכזי בשרידותו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת פחד יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.

במישור הפיזי הפחד גורם להעלאת הורמון האדרנלין ומביא לתופעות אופייניות כמו הרחבת האישונים, הגברת קצב פעימות הלב, צמרמורת, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי הדם אל השרירים כל זאת כדי להכין את מערכות הגוף להתמודדות פיזית אפשרית עם האיום או הסכנה. תגובה התנהגותית לתחושת הפחד היא בריחה מאזור הסכנה, החזרת מלחמה, או קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות, כאשר שתי האופציות הראשונות אינן אפשריות.

איני רואה טעם ועניין להתכחש לדברים הגיוניים אלו.
הקב"ה ברא את העולם בצורה כל כך מופלאה וחכמה - מבשרי אחזה אלוה. מאוד לא מתאים לקחת השקפות ילדותיות ולעוות על פיהן את הבנת המציאות.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יוני 18, 2018 1:49 pm

אני לא כל כך מסכים איתך.

ראשית אני באמת לא דנתי על עצם טענתך אלא רק על הראיה.
אבל אני לא חושב שזה קשור לדוגמה מויקיפדיה. אף אחד לא מצפה שאדם נורמלי (לאפוקי שוטה מצד אחד או איש קדוש מצד שני) כשיבוא מולו אריה לטרפו לא יזרום בו האנדרנלין וירגיש תחושת פחד ולא לזה הכוונה בבטחון.
הכוונה היא על הדברים המצויים ביום יום כשאדם מרגיש שמישהו בעבודה עלול להזיק לו או שכנו יעשה דבר שירע לו וכל כדומה. שאז יש הפוחדים וחוששים ויש אנשים שאינם חוששים ועל זה אומר חיימשה והסוברים כמוהו (מדרגת האדם למשל ואולי גם החזון איש באופן שונה) שהבטחון בה' צריך לגרום שהאדם יהיה נכון לבו בטוח בה' ולא יחשוש כלל.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי החושב » ב' יוני 18, 2018 2:30 pm

עם זה גם אני מסכים, ולא הייתי מתווכח. וגם המעשה של יעקב לא קשה כלל לפי זה.
הטענה הייתה אחרת, שפחד זה דבר פסול במהותו ואין לו מקום בלב הבוטח. יתרה מזו נטען, שמי שלא עומד בזה ומפחד, אז באמת לא ייוושע.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ב' יוני 18, 2018 2:46 pm

שפחד הוא פסול זה פסוקים מפורשים , פחדו בציון חטאים, והגמרא מדגישה שכן הוא פרט לד''ת. פחד פחדתי ויאתני, אשר יגורתי בא לי, הנה א-ל שועתי אבטח ולא אפחד, חרדת אדם יתן מוקש, משמועה רעה לא ירא,

וזה שהמפחד לא יוושע כתוב בצורה נחרצת בס' המדות

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' יוני 18, 2018 3:07 pm

בקובץ 'מבקשי תורה' (ואינו לפני) התפרסמו פעם מכתבים של הגר"ב רוזנברג זצ"ל בענין דברי החזו"א, שנוגע בנקודות שדנו כאן באשכול.

וראה עוד כאן פרק ה'.

מענה איש
הודעות: 1022
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי מענה איש » ב' יוני 18, 2018 4:26 pm

הרמב''ן בספר האמונה והבטחון פרק א כותב אודות הפחד והבטחון

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ב' יוני 18, 2018 5:17 pm

החושב כתב:
כדכד כתב:את דברי כת"ר למעלה באשכול זה ראיתי כבר אז ולא הבנתים לא אז ולא עתה. מהו הבטחון לשיטת כת"ר.
אני לא מגדיר כפחד את התחושה של אדם שעומדים לקחת ממנו דגימת דם. הוא מרגיש שא בנוח כי הוא יודע שיכאב לו פיזית אבל הוא לא מפחד מזה.

ומה התחושה של חייל שיוצא לקרב, כדורים שורקים מעל ראשו וחלק מחבריו כבר נפלו? אם הוא בעל בטחון אז הוא ירגיש מנוחת הנפש ורוגע כמו שהוא יושב בסעודת שבת ושר זמירות? או שגם לו יש איזו תחושת אי נוחות כי הוא יודע שיש סיכויים לא מבוטלים שעוד מעט הוא ייהרג? ו...

כן
כך כותב הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם שלא יחשוב לא באשתו ולא בבניו וכו' ואף גם שהסיכוי שייהרג הוא קיים אבל אינו צריך לפחד מזה כי זה רצון ה' ולהיפך אם יפחד זה רק יזיק למוטיבציה שלו להלחם

להבין
הודעות: 57
הצטרף: ד' אוגוסט 14, 2013 5:33 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי להבין » ב' יוני 18, 2018 6:35 pm

אני חושב לסכם כך:

כמדומה שכו"ע מודה לשני דברים דלהלן,

א) אמונה, שמאמין שכל מה שעביד רחמנא לטב עביד אפילו אינו מבין בדיוק האיך זה לטובתו

ב) תפלה, שיתפלל שהשם יעזרנו באופן גלוי, שיראה הטוב בחוש, הראנו השם חסדך

ושוב יש השלב המאצעי של בטוחן והוא בין התפלה עד שהענין מסתיים, ועליו הסתבוב לעיל הדיון
אבל נראה שגם בזה אפשר להגיע לעמק השווה שיש בו מקצת משני הדברים הנ"ל א) מקווה שיהא טוב בגלוי ב) יודע שמפי עליון לא תצא הרעות.

אשמח לשומע דעתכם.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' יוני 19, 2018 2:12 am

קשה מאוד להגדיר ביטחון במשפטים ספורים, תורה שלמה היא, ובעיקר זה תלוי ב'' והשבות אל לבבך'' פעם אחר פעם, יום אחרי יום, אירוע אחר אירוע. ובאופן זה יתכן שאנשים פשוטים שאינם בעלי מדרגות מיוחדות יזכו לטעום מדבש הביטחון.
אנסה בכל זאת לסדר מעט, לפי הנלענ'' ד.
א. אמונה, אמיתית וחזקה, כי הכל, אבל הכל ממש, בידי שמים. אם אקום בבוקר מוקדם או מאוחר, שמח או עצוב, אם הקפה של הבוקר יערב לחיכי או לא, אם האוטובוס יהיה עמוס או מרווח, אם המפתח ייכנס לחור ישר או הפוך, אם אמצא מניין מיד או אאלץ להמתין, אם הבעל תפילה יהיה כזה שעושה לי טוב על הלב או נודניק, אם אמצא חניה פנויה מיד או אחרי כמה סיבובי סרק, אם הגמרא בשיעור של הבוקר תמצא במקום או שאצטרך לחפשה, אם חשבון הבנק יהיה מאוזן או אאלץ לרוץ כדי לאזנו, הכל באשר לכל תלוי אך ורק במה שנגזר עלי מאת הבורא, ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות, וכל באי עולם יעמדו לימיני, זה לא ישנה שום דבר מכל הנ"ל, הגזירה אמת והחריצות שקר.
ב. כתוצאה מהנ''ל, ובידיעה שכל מה שנעשה לטובתי נעשה, ובידי האבא שאוהב אותי ודואג לי יותר מכל אחד אחר בעולם, לא שייך לכעוס ולהתרגז על אף אדם בעולם, ועאכו''כ שאין מקום למילה המגונה '' אוף'', שמשמעותה כעס על מה שקורה לי, דהיינו כעס על בורא עולם כביכול.
ג. רוגע ושלווה מוחלטים, כי מה שנגזר הוא מה שיהיה בסוף, ומעשי אליבא דאמת אינם יכולים לשנות מאומה. בן אדם לחוץ בעיקר מחשש שהוא עצמו ייכשל. הוא חושש שיקדיח את תבשילו במעשה או במחדל. כאשר אדם יודע סופית מה יקרה, אפילו אם זה שלילי זה לא כ"כ מלחיץ. אני מטפל בענייני כמו פקיד בבנק שצריך להפקיד, למשוך, להזין סכומים, בלי להיות קשור רגשית לתוצאה.
ד. אני מלא בהודאה לבורא עולם על שהוא מטפל לי בכל העניינים המעצבנים הללו... ומוריד מעל כתפי את העול הכבד שיש לבריות אחרות, ואני מבקש ממנו שימשיך לדאוג לי באופן שארגיש ואראה בחוש את חסדו הנמשך עלי מידי יום ורגע.
אני חש באהבה והתקשרות אמיתית עם מי שמיטיב עמי כ"כ, ואני מרגיש בחוש ובטוח ימשיך להיטיב עמדי, כי חפץ חסד הוא, ואין כילות מצד הנותן. ואפילו אם אינני ראוי, הרי שבזכות הבטחון שאני בוטח בו, בודאי יהמו רחמיו וייטיב עמי טובה גדולה. אינני מתכנן את הדרך בה הקב"ה יעזור לי, ואני סומך עליו שידע אל נכון כיצד לעשות זאת.
ה. בטחון במהותו הוא דבר שברגש, ולכן הוא בכלל המידות ולא בכלל הדעות. כשהאמונה חזקה דייה עד שהיא הופכת לרגש - זהו ביטחון. וע"כ כל הדברים האלה, ובעיקר האחרונים, תלויים ברגש, לא בהבנה שכלית, וככל שאדם ממעט בחשבונות רבים, וכי למה יגיע לי, האם הקב"ה הבטיח לי, וכיו"ב, אלא להיפך, יבטח במדת החסד והרחמים, כך יקל עליו לעלות במעלות הבטחון.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' יוני 19, 2018 11:21 am

עוד יש להוסיף בזה נקודה מרכזית, אשר בה טמון יסוד העיקרי להדרכת מי שרוצה לזכות להנהגת '' הבוטח ''.
לכאורה קשה, אם הביטחון הוא יסוד התורה כולה ומעלתו רבה כ"כ, מדוע אין לנו דרך ברורה מחז''ל מה הנה ההגדרות של דיני הבטחון והנהגת הבוטח, אלא אוסף עצום של פסוקים ומימרות חז"ל, שיטות ראשונים ואחרונים הנראות כשונות ואף סותרות זו לזו?
התשובה לזה, כי הביטחון הוא דבר המסור ללב ולרגש, ואין אפשרות לצוות על הרגשות באופן כללי איך להרגיש שיהיה דבר השווה לכל נפש, כשם שלא נצווה לבעל טרי פרטי דינים איך לקיים את שלום ביתו, אלא ניתן לו כמה דוגמאות, שהם ההכרחיים ומינימליים בין כל האוהבים, וכל היתר כמה שיזכה להרגיש ידע מעצמו, ומה שאינו מרגיש - אין טעם להורות לו כי יקיימנו כקוף ולא יגיע לתכלית הנרצה.

כן הוא בעניין הבטחון, אין שיעור למעלה, ככל שאדם ידבק באהבת בוראו וישליך יהבו עליו, כך מידת ההגנה והישועה לה יזכה גדולה יותר, ומעצמו יוכל להרגיש מה חובתו בהשתדלות, ומה מעבר לזה ונוגד את בטחונו, ולא יזדקק כלל להוראות מהו בטחון ועד כמה יכול לסמוך על זה, עד שיוכל להיות גנב בעת הגנבה שבוטח ומועיל לו הבטחון כנאמר בגמ' וכדברי הגר"א, שהוא מציאות שהוטבע בבריאה שהבוטח נושע, יהיה מה שיהיה.
כמו"כ לעניין הדאגה והפחד הנז' למעלה, מי שבוטח באמת, ממילא אינו מרגיש פחד או דאגה, ומי שקשה לו להרגיש בטחון חזק כ"כ, ממילא הוא כן דואג ופוחד, ולא שייך כמעט לצוות עליו שלא לדאוג ולפחד, אלא עליו להגביר בטחונו עד שממילא לא ידאג.
וההבדל הזה הוא לא רק בין אדם לאדם, אלא אף באותו אדם עצמו, בעת שביטחונו חזק, הוא שייך למדרגה העליונה עד שאינו יודע פחד ובטוח שיוושע בדיוק כפי תקוותו, ושעה אח"כ אם בטחונו בלב חלש יותר, הרי עליו להתמקד בעך שכל מה שהקב''ה עושה ויאמין שהוא לטובה, ואף יחוייב ביותר השתדלות, והדאגה היא לגיטימית לפי מצבו אך מורה על חיסרון בדרגת הבטחון בזמן הנוכחי.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ד' יוני 20, 2018 10:41 pm

כיון שנכתבו למעלה דברים שבעיני מופרכים, כאילו הענין של שלילת הפחד והדאגה הם דברים שמנוגדים לראשונים, מצאתי לנכון להעתיק כאן מהמקורות, כשהדברים לענ''ד חד משמעיים, אמנם לא קלים להשגה, אך מדובר במצוות עשה מדאורייתא!

הירא וחרד מבשר ודם הוא מסובב מוקש ומכשול לנפשו ומביא עליו צרה אעפ"י שלא היתה ראויה לבוא עליו
[רבינו בחיי ס"פ עקב]

"כי מי שירא אחר הבטחת הכהן, אינו בוטח בד' כראוי, ולא יעשה לו הנס.
[רמב"ן דברים]

"ימס לבבכם מפני הפחד, וממילא שמירה העליונה תסור ג"כ מכם, כי שמירתו היא לפי גדר בטחונו של האדם בו כידוע" [ח"ח שמה"ל ב' י"ט]

"ע"י שיחרד האדם ויפחד מאיזה דבר ולא בטח בד' זהו עצמו גורם לו שינתן לפניו מוקש שלא היה כלל מקודם,... והרמב"ם במניין המצוות מנה זה בחשבון הלאוין... כי אחרי שהוא ירא, יכול להיות נלכד חלילה עבור זה דמלחמתם של ישראל לא היתה בגבורתם רק בבטחונם, וכאמהמה"כ בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם" [בית הלוי ק' הבטחון]

"שיראת בשר ודם הוא פחיתות הנפש וחסרון גדול בחק יראת ד', והירא מסבב עליו מוקש ומביא עליו צרה" [ר' בחיי ס"פ עקב]

"ואשר נאמר וירא יעקב, שהיה מתירא מן החטא ומתאמץ ביראת ד', והחרדה שירא מן האדם היא חטא נפשו... ומגברת הצרה [רבינו יונה משלי ג' כ"ו]

"כי הנה ידע שהשי"ת רב להושיע אחרי שהצרה קרובה כמו לפני הצרה, וא"כ איך יחרד הלב וימס , הלא התקווה תחזקהו". [שם]

"וכאשר האדם נפגש במקרה...סכנה, ואשר שורש אמונתו מפיגה פחדתו... עניין זה יקראוהו מדת הביטחון" [חזו"א או"ב ]

נעזרתי בקונטרס הנהדר ביטחון אי''ש של הר' אברהם גולדברג וייש''כ להרב מעט דבש שציין לשם.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי החושב » ה' יוני 21, 2018 2:22 am

אמנם אמרתי כי לא אדקדק יותר על דבריך, ואניח לך לחזק את הצבור (אף כי באמת, לדעתי, הנזק מדבריך הוא רב על התועלת. כי מתאמץ אתה ביותר לצייר את העניין הנשגב בצבעים מוזרים הרחוקים מן השכל אשר יוצרים רושם כי מדובר במשהו לא רלוונטי לחיינו ולמדרגתנו), אך קצת קשה לי להתאפק ולראות כיצד אתה מוציא דברים מהקשרם על ידי הצגת ציטוטים קטועים או משובשים.
שתי דוגמאות שצדה עיני.
חיימשה כתב:"כי מי שירא אחר הבטחת הכהן, אינו בוטח בד' כראוי, ולא יעשה לו הנס.
[רמב"ן דברים]

כדאי לעיין גם בהמשך דברי הרמב"ן - על איזה סוג פחד מדובר. הדברים מוסבים על דברי רבי עקיבא (סוטה מד.):
"ר' עקיבא אומר: הירא ורך הלבב - כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה."
אכן, מי שמפחד בצורה כזו שהפחד מנטרל אותו ועוד לפני שהתחיל הקרב לבו כבר כמעט פרח - הוא דבר בזוי מאוד.
חייל שנמצא בחזית ומרגיש תחושה לא נעימה של פחד אשר הוא מגביר קצב פעימות לבו, מוציא אותו משלוותו וגורם להילחם בצורה תקיפה ואגרסיבית יותר - הוא גבור אמתי ואין שום פגם בביטחונו בה'.

חיימשה כתב:"ואשר נאמר וירא יעקב, שהיה מתירא מן החטא ומתאמץ ביראת ד', והחרדה שירא מן האדם היא חטא נפשו... ומגברת הצרה [רבינו יונה משלי ג' כ"ו]

נדהמת לראות דבריו אלו של רבינו יונה שכביכול מאשים את יעקב אבינו. אמרתי לעצמי, לא יתכן שכתב כך.
פתחתי ספר, ואכן לא כתב. לפני המילים 'והחרדה שירא' היית צריך להכניס שלוש נקודות. הוא הן שייכות לקטע אחר לגמרי.
מקווה שמדובר בחוסר דיוק תמים. כי אם עשית זאת בכוונה - הוא מעשה חמור מאוד מאוד.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ה' יוני 21, 2018 9:00 am

החושב כתב:אמנם אמרתי כי לא אדקדק יותר על דבריך, ואניח לך לחזק את הצבור (אף כי באמת, לדעתי, הנזק מדבריך הוא רב על התועלת. כי מתאמץ אתה ביותר לצייר את העניין הנשגב בצבעים מוזרים הרחוקים מן השכל אשר יוצרים רושם כי מדובר במשהו לא רלוונטי לחיינו ולמדרגתנו), אך קצת קשה לי להתאפק ולראות כיצד אתה מוציא דברים מהקשרם על ידי הצגת ציטוטים קטועים או משובשים.
שתי דוגמאות שצדה עיני.
חיימשה כתב:"כי מי שירא אחר הבטחת הכהן, אינו בוטח בד' כראוי, ולא יעשה לו הנס.
[רמב"ן דברים]

כדאי לעיין גם בהמשך דברי הרמב"ן - על איזה סוג פחד מדובר. הדברים מוסבים על דברי רבי עקיבא (סוטה מד.):
"ר' עקיבא אומר: הירא ורך הלבב - כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה."
אכן, מי שמפחד בצורה כזו שהפחד מנטרל אותו ועוד לפני שהתחיל הקרב לבו כבר כמעט פרח - הוא דבר בזוי מאוד.
חייל שנמצא בחזית ומרגיש תחושה לא נעימה של פחד אשר הוא מגביר קצב פעימות לבו, מוציא אותו משלוותו וגורם להילחם בצורה תקיפה ואגרסיבית יותר - הוא גבור אמתי ואין שום פגם בביטחונו בה'.

חיימשה כתב:"ואשר נאמר וירא יעקב, שהיה מתירא מן החטא ומתאמץ ביראת ד', והחרדה שירא מן האדם היא חטא נפשו... ומגברת הצרה [רבינו יונה משלי ג' כ"ו]

נדהמת לראות דבריו אלו של רבינו יונה שכביכול מאשים את יעקב אבינו. אמרתי לעצמי, לא יתכן שכתב כך.
פתחתי ספר, ואכן לא כתב. לפני המילים 'והחרדה שירא' היית צריך להכניס שלוש נקודות. הוא הן שייכות לקטע אחר לגמרי.
מקווה שמדובר בחוסר דיוק תמים. כי אם עשית זאת בכוונה - הוא מעשה חמור מאוד מאוד.

אתה מנסה בכל מחיר לייצר ויכוח שאינו קיים.
אתה בעצמך הסברת למעלה שהפחד שמנטרל חייל הוא טבעי ואי אפשר שיהיה שלילי... ואני לא כתבתי בשום מקום שהתגברות האנדרלין של חייל היא שלילית... גם לא הבנתי מה רצית עם ה3 נקודות ברבינו יונה.

באופן כללי אין ספק שהתגברות על תגובת הפחד הטבעית והעדר דאגה מהצפוי בעתיד הם 2 תנאים בסיסיים הנדרשים ואף מתנות מוענקים לבוטח, לפי דברי חז"ל והראשונים.

לא כתבתי בשום מקום שהכוונה היא לתחושת הבהלה הטבעית של הרגע הראשון, וברור שזה עצמו תלוי במדרגה של הבוטח.
ניתן לשער שר' חנינא ב''ד כאשר שם את עקבו על חור הנחש לא חש התרגשות ופחד, וברור שאין זו מדרגה שנדרשת מל בוטח אלא הרף העליון, ומכאן ועד לתחושת פחד רגילה הקיימת אצל מי שלא זכה לבטחון יש כו"כ דרגות.

מנין לך מה רחוק מחיינו ומדרגתינו? האם ניסית לעבוד ע"כ לאורך זמן? או שהחלטת ''עפ"י ההגיון'' שזה כך?
אם ההגיון הוא מורה דרכך, באמת תצטרך להסתפק בבטחון בדרגה מינימלית, כי הביטחון הוא רגש נרכש, ולא מובנה בהגיון.
נערך לאחרונה על ידי חיימשה ב ה' יוני 21, 2018 9:11 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ה' יוני 21, 2018 9:05 am

ייתכן שהציטוט מרבינו יונה אמנם לא הובן כראוי.

רבינו יונה כותב שהחרדה פסולה בתכלית, והיראה שירא יעקב לא היתה מעשיו אלא יראת שמים מהחטא.
רבינו יונה בא לשלול בדיוק את ההוכחה שאתה הבאת מיעקב שיש לגיטימציה לפחד.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ה' יוני 21, 2018 10:23 am

ייתכן שיעלה בדעת הקורא שאני כותב דברים תיאורטיים לא מעשיים, או לחלופין שאני עשוי מפלדה ללא חת, ואין הדברים מתאימים לכל אדם.
ע"כ אכתוב כאן דוגמה מנסיוני האישי, וימחלו לי החוששים ביותר מ 'אספקלריא'.
אני בטבע אדם רך הלבב, מה שקורים בימינו 'טיפוס לחוץ'.
ערב נישואי בני הבכור, לא מצאתי מנוח לנפשי מגודל המעמסה הכספית והארגונית גם יחד.
הגיעו הדברים לידי כך שאחזני שיתוק של ממש, עד שנאלץ הייתי לשכור מומחה כירופרקט שבא לביתי כל יום לטפל בזה כדי שאוכל לצעוד על רגלי לחתונה... ריקודים מאן דכר שמייהו.
בהמשך, ע"י מקרה לא פשוט שהוזכר לעיל, זיכני הבורא יתברך לטעום טעימה קלה מקצה קצה המזלג של מדת הבטחון.
זכיתי ב''ה להשיא מאז 3 בנות. מטבע הדברים המצב הכלכלי בתקופה זו לא הפך להיות מרווח יותר...
כיום אינני דואג לארגן אפילו את הכספים הנדרשים לשלם בזמן החתונה עצמה, עד ליום החופה ממש, או יום אחד קודם, ואני מגיע לחתונה מלא שמחה ואורך רוח, מלא הרגשת הודיה על הטוב שזכיתי לו, רוקד בכל כוחי שש ושמח.
וב''ה, שתים מן מסודרות עם דירה מכובדת משלהן, ואני סמוך ובטוח בחסדי הבורא שלא יעזבני גם על השלישית.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 21, 2018 12:15 pm

הרב החושב!
כשבקשתיך להסזביר את המחלוקת עם הרב חיימשה נעתרת והסברת
אבל עתה איני מבין מהו הבטחון לשיטתו של מר?
אם הבוטח עדיין מפחד אז במה מתבטא הבטחון לשיטת כת"ר?

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ו' יוני 22, 2018 11:22 am

אין אדם שומע לי ומפסיד!

מעשה באיש עסקים שהגיע לר''מ פיינשטיין זצ"ל וביקש היתר לעשות עיסקה ענקית בתשעת הימים.
כיוון שהיה דבר האבד בסכום עצום, התיר לו.
שאל היהודי אם מותר לו להתגלח לפני הפגישה כדי להרשים יותר את הסוחרים שמולו, ואסר לו.
היהודי לא שלט בעצמו, וברגע האחרון התגלח...
הפגישה התקדמה לשביעות רצון 2 הצדדים,
לפתע הביטו בו נציגי הצד השני במבט חודר ושאלו:
מניין נדע שאת אדם ישר ולא רמאי ונוכל?
התחייך היהודי ואמר:
אני יהודי דתי, אצלנו הנאמנות לפני הכל!
יהודי דתי? תהו הנציגים, איה הקוצים שאמורים להיות בימים אלו על הסנטר שלך? אם אינך נאמן לאלקיך איך אנו יכולים לסמוך עליך?
אספו את הניירת והסתלקו!
את הלקח לא שכח היהודי כל ימי חייו...

( הנני בידך ).

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » א' יוני 24, 2018 11:29 am

האם יש לאדם לבטוח שיהיה לו כל הדרוש לו בחיים, או שמא מובטח רק המינימום האפשרי, ואם כן, מה השמחה הגדולה?

הנה דברי רש"י בגמרא כתובות עז:
עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו, אומרת הגמרא, בעתם לא נאמר אלא בעתו,
ופירש'י, הכל לפי מה שהוא צריך, כל יחיד ויחיד לפי למודו!

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » א' יוני 24, 2018 11:37 am

והנה בפסוק הנ"ל טמון לימוד עצום עבורנו.
הקב"ה מבטיח למשברים אליו את אכלם בעתו, זאת אומרת בזמן שהם צריכים לו בדיוק, ולפי הצרכים וההרגלים שלהם בדיוק.
והאדם? הוא רוצה לראות את הכסף בחשבון הבנק שבוע קודם...
משל למה הדבר דומה, לאדם שדודו העשיר הבטיח לו שיממן עבורו את הוצאות חתונת בנו. הוא אף מורה לו: תשלם את כל ההוצאות בשיקים דחויים ליום החתונה, כאשר אבוא להשתתף בשמחה אפקיד את מלוא הסכום המצטבר.
מגיע חודש לפני החתונה, והכסף עוד לא נכנס לבנק.
הדוד העשיר מקבל ד''ש שאחיינו מסתובב בפנים נפולות, בגלל שהכסף עדיין לא הופקד בחשבון... איזה פנים יש לזה?

הקב"ה הבטיח לתת לך ''בעיתו'', אך אתה לחוץ עד השמים כמה ימים קודם... זו הבעיה שלך!

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ב' יוני 25, 2018 11:10 am

נאמר בפסוק: תוחלת ממושכה מחלה לב, ובפסוק אחר נאמר '' תוחלת צדיקים שמחה''!

וטעון ביאור, אם תוחלת גורמת מחלת לב, למה התוחלת של הצדיקים, היינו הביטחון בד' והתקווה שימלא משאלתם, גורמת שמחה? הרי סוף סוף הם נאלצים להמתין ולקוות?

מבאר רבינו יונה כך:
א. כי אין ממושכה תוחלתם, כי ישועתם קרובה לבוא!

ב. ואם לא יגיע העניין שמיחלים עליו, אזי תהיה ''צדקת התוחלת'' ( = שכר הבטחון ), סיבה לתועלת וחסדים יותר גדולים רבים ונכבדים מן העניין אשר בקשה נפשם, ככתוב הבוטח בד' חסד יסובבנו.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי עקביה » ב' יוני 25, 2018 11:37 am

הסיפור דלעיל הזכיר לי סיפור שסיפר ר' משה גרילק.
מעשה בבחור ישיבה באמריקה שפנה ללימודי משפטים, עשה חיל בלימודיו, עד שהוזמן לריאיון עבודה במשרד עו"ד גדול.
בעודו יושב בחדר ההמתנה התלבט שמא בעל המשרד לא יראה בעין יפה את עובדת היותו יהודי דתי, ולכן הוריד את הכיפה מראשו וטמנה בכיסו.
כשנכנס לריאיון, הוא רואה למבוכתו הגדולה את בעל המשרד - יהודי חרדי עם כיפה וזקן, ולא עוד אלא שלהוותו אמר לו בעל המשרד שהוא ראה את מה שעשה ע"י מצלמות האבטחה, וכי הם אינם מעוניינים באדם שאינו עומד על עקרונותיו, ופטרו לשלום.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ה' יוני 28, 2018 11:45 am

מצאתי אתמול דברי מרן רי''ז הלוי עה''ת, על הפסוק קוה אל ד', שכל הקוראם ירצה לצאת בריקוד של שמחה.
אם יש כאן מי שיכול לזכות את הרבים ולהעלותם תע''ב!

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » א' יולי 08, 2018 10:39 am

בטחתי בחסד אלקים עולם ועד,
פי' המלבים :
כי הטוב שיגיע לאדם מצד מעשיו וזכויותיו אינו בטוח שיתמיד לעולם, כי ישתנה בהשתנות מעשיו,
אבל הטוב הבא מחסד השי"ת שלא עפ"י המשפט כפי מעשיו הטובים, הוא יהיה לעולם, כי חסד ד' לא ישתנה!

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי כדכד » א' אוגוסט 26, 2018 5:17 pm

בדגל מחנה אפרים פ' בשלח שואל על הכתוב "ברוך הגבר אשר יבטח בד' והיה ה' מבטחו" שלכאורה זו כפילות"יבטח בד'" "והיה ד' מבטחו" והוא משיב כי בבטחון בה' ה' הוא גם המבטיח וגם הדבר שבו בוטחים, כלומר, אדם שבוטח בד' שיספק את פרנסתו דרך העבודה שלו אז זה לא בטחון שלם כי ה' הוא המבטיח אבל הוא בוטח בסיבה. אם הוא בוטח בה' שה' יזמן לו את מה שהוא צריך זה "והיה ה' מבטחו".

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי דרומי » ה' מרץ 19, 2020 3:39 pm

"תחשוב טוב יהיה טוב"
קבצים מצורפים
תחשוב טוב.pdf
(896.89 KiB) הורד 157 פעמים

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: יסודות הבטחון - מובאות לחיזוק, ודיון.

הודעהעל ידי חיימשה » ג' אפריל 21, 2020 9:07 am

החושב כתב:
חיימשה כתב:ממתינים לקיום ההבטחה. אשמח לשמוע את דעתך בשי' החזון איש. עדיין הדברים מעורפלים מאד.

לא עקבתי אחרי האשכול, ועכשיו שהסתכלתי קצת התבלבלתי - לא הבנתי על מה בדיוק נסוב הדיון כעת. (אולי כדאי למקד יותר. רק שהתרשמתי, שבאופן מעשי זה לא הולך כך בפורום, שאחד יגיד "רבותי, עכשיו נדון על נושא X". זה פשוט לא תופס. צריך שיבוא מישהו ויגיד איזו דעה קיצונית בנושא X, ואז מתנפלים עליו ואחרים יוצאים להגנתו, וממילא רווחא שמעתתא).

לגבי החזון איש נראה לי מוסכם כאן על כולם שלא יתכן שהתכוון שהביטחון - זה רק לדעת שהכל נגזר בשמים.
גם אם נוסיף לזה עוד פרמטר, שבסופו של דבר הכל לטובה - נראה משונה לטעון שזה זה עניין הביטחון (אף כי ללא ספק הדבר בפני עצמו הוא אמת). אם אדם יוצא למלחמה ואומרים לו "אל תירא! תתחזק בביטחון! אכן, בהחלט יתכן שתיהרג. ולפי המצב ומאזן הכוחות נראה שיש סיכויים גבוהים לכך. אבל דע לך, שגם אם כך - זה לטובתך! ובכלל זה לא אמור להזיז לך - תיהרג או לא - הרי בין כך הכל לטובה." - נראה שכולם יסכימו שאין זה הביטחון שדובר עליו בכל מקום במקרא ובדברי חכמינו. אולי זה דבר נכון בפני עצמו, אבל לא זה 'הביטחון'.

העתקתי פה ממק''א דברים הנוגעים לענייננו:
עת לימוד נוסף של דברי החזו''א באו''ב עלה בדעתי דבר שנראה פשוט, אבל לא למדתי אותו נכון בקוצר דעתי, והוא מבהיר את הענין ומקטין מאד את נקודת המחלוקת בין החזו''א ושאר השיטות בענין.
ואולי יועיל לעוד מישהו.

החזו''א מחדש חידוש במהות הרגשת הבטחון, היינו מה צריך הבוטח לחשוב בעת צרתו,
לא לחשוב שיהיה טוב כפי דעתו וצונו, אלא לחשוב שהמצב שנראה בעיניו כהיפך הטוב, איננו מצב של צרה כפי הנראה לעינים, כי הכל יכול להתהפך ברגע כמימרא, וגם אם לא יתהפך אז זוהי טובתו.

אבל החזו''א אינו חולק כלל על שכר הבטחון.

שכרו ותוצאות הביטחון הוא שבודאי יהיה לו טוב מאד בעיני בשר, כמו שמפורש היטב בכל הפסוקים ומאחז''ל העוסקים בענין, בוטח בד' ישוגב, חסד יסובבנהו, בו בטח לבי ונעזרתי, בטח בד' ויתן לך משאלות לבך, כל מלחמה אין אנו מתיראים,שעליך אנו בטוחים שאתה מציל אותנו, אתם לאכול ולשמוח שנא' הבוטח בד' חסד יסובבנהו, בטחו בשמי והוא עומד לכם.

וכדברי הגר״א:
שהוא מציאות שהוטבע בבריאה שהבוטח נושע, יהיה מה שיהיה

אשמח לשמוע חוות דעת נוספת בזה.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיימשה » ג' אפריל 28, 2020 8:28 am

אחד הדברים הפחות מובנים בדברי החזו"א באו''ב, הוא דברים אלו:
'' ומטבע הבוטח באמת, בהצנע לכת, ולא ישמע מפיו כי הוא מן הבוטחים''
ובדברי בכל חוה''ל מפורש להיפך 'הבוטח על ד' אינו ירא על בטחונו משום אדם, אלא מתפאר בו, כמאמר החסיד: בד' בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי' עכ''ל,
ויש הרבה פסוקים כיו"ב.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' אוקטובר 09, 2020 1:31 am

חיימשה כתב:נתעוררתי לפתוח אשכול אשר יאפשר לחו''ר אתרא קדישא הדין להביא ציטוטים ומובאות בענייני ביטחון ואמונה, לברר ולחזק איש את אחיו בעניין גדול זה, אשר דדא ביה כולא ביה!

הכותרת היא מדברי מרן הסטייפלער זצ"ל בשיר שכתב.

אם יש מי ששר את השיר הזה?

חיים שאול
הודעות: 1145
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי חיים שאול » ו' אוקטובר 09, 2020 1:46 am

טברייני כתב:
חיימשה כתב: ציטוטים ומובאות בענייני ביטחון ואמונה, לברר ולחזק איש את אחיו בעניין גדול זה, אשר דדא ביה כולא ביה!


הציטוט דילי אינו מכתבי הקודש (ולא ממקורות אסורים, חלילה)
אך הוא נוגע לליבי וחיזק אותי המון בימי משבר קשים בפטירת יקיריי...

אבא אינו סוטר לילדו, אם הוא אינו עומד סמוך אליו...

חיזקתני
ישר כוחך

פולסברג
הודעות: 1750
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: בטחוני בצורי - הוא אוצרי!

הודעהעל ידי פולסברג » ב' יוני 07, 2021 9:11 pm

חיימשה כתב: כל מה שאני כותב הוא מנסיוני האישי בשעות קשות מאד כאשר הייתי במצב של חשש אמיתי לחיי בני יקירי שיחיה לאויוש''ט, ומתוך עומק הכאב והפחד הנורא זיכני אבא רחימא שבשמים להתקרב אליו באמונת אומן, עד שאני רואה במבט לאחור את הימים הנוראים הללו כמתנה הכי גדולה שזכיתי לקבל בימי חלדי, ומאז נשתנה המהלך של חיי עד כי אינני חפץ ומתפלל על שום דבר מלבד להמשיך ולחוש את קרבת אלקים הזו שוב ושוב, ולקבל את הנדרש עבורי ישירות מידו הגדולה הפתוחה הקדושה והרחבה מידי יום ביומו, ולחלוק את הרגשות הללו עם מי שחפץ לראות את יד ד'.
ואם תעיין בדבר באמת ובתמים תווכח כי זוהי הגישה של חז"ל ורבותינו הגדולים, לא צריך לחפש בנרות, אלא לראות את אור הנרות!


דיבורים נפלאים. נשמח לשמוע יותר מהנסיון הישועה ההרגשות והפתגמים המתחזקים.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 181 אורחים