תוספות מסכת עבודה זרה דף עא עמוד ב
"ואי ס"ד משיכה בעובד כוכבים אינה קונה אמאי נהרג - פי' הא לא קניה וכל היכא דאיתיה ברשותיה דישראל הוא וקשה דהא ישראל נמי לא קנה הגזילה להיות שלו ואפ"ה קנייה להתחייב באונסין החיוב דשייך ביה וה"נ יש לנו לומר בבן נח שקנאו להתחייב בה מיתה דהיינו החיוב דשייך בה וי"ל דודאי אי גזל שוה פרוטה דהוי ממונא לגבי ישראל וחיסרו אית לן למימר כדפי' אבל פחות משוה פרוטה שלא חיסר הישראל דלאו ממונא הוא וגם ממון העובד כוכבים לא נתרבה שהרי לא קנאה משום הכי פריך אמאי נהרג".
ומבו' דלא חזרו בהם מהא דבעי' שיקנה הגזילה, אלא דתי' דמ"מ כיוון דחסריה חל הקנין. והרי לנו חידוש, דאין גדר קנייני גזילה כסיבה מעצם המשיכה [ואולי הוא אף הטעם להתחייב בה], אלא אדרבא, דכיוון דחיסרו הוא סיבה לקנות, והיינו שהקנין הוא תוצאה מהאיסור. האם יש טעם מסתבר בזה?
[והידוע מהנתה"מ בזה -ואיני מוצאו כרגע- דבכדי שיתחייב באונסין הקנתה לו התורה לא נהירא לי, דאפוכי מטרתא ל"ל, ועוד, דהרי מבו' וודאי מכ"ד דלמשיכה יש משמעות של מעש"ק לקנייני גזילה, ואי"ז קנין החל ע"י התורה אלא ע"י משיכת הגזלן, ועוד, דלכאו' וודאי דבעי' לזה קרא, ומה נענה לשי' התוס' בדס"ו שכ' דל"מ קרא לקנין גזילה בשינוי, ומסברא יש ללומדו כאתנו, אשר שם לא למדו לעצם הקנין אלא לתוכן ההשתנות].