פורום אוצר החכמה

הכי תנן באהלות פ"ג מ"א: 'כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית, ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה או נושאן כו', ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין. אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית כו' טהור, אמר ר' מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין'. פירוש, דר' דוסא ס"ל דאם נוגע בחצי זית ביד אחת ונוגע ביד שניה בחצי זית, הטומאה אינה מצטרפת, דאין נוגע ונוגע, ואילו חכמים ס"ל דיש נוגע וחוזר ונוגע, ודוקא משם אחד אבל לא משני שמות. ומשום כך אם נוגע בחצי זית ומאהיל על כחצי זית, טהור. ור' מאיר ס"ל דנגיעה ואהל מצטרפים לחכמים דשניהם חשיבי שם אחד, כמו שפירש ברע"ב.

לפ"ז יש לעיין האם שרץ מטמא באהל לר' מאיר, ואם לאו, למה לא, הרי נגיעה ואהל שם אחד הם, ואם מטמא בנגיעה למה לא יטמא באהל.

תוכן כתב:הכי תנן באהלות פ"ג מ"א: 'כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית, ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה או נושאן כו', ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין. אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית כו' טהור, אמר ר' מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין'. פירוש, דר' דוסא ס"ל דאם נוגע בחצי זית ביד אחת ונוגע ביד שניה בחצי זית, הטומאה אינה מצטרפת, דאין נוגע ונוגע, ואילו חכמים ס"ל דיש נוגע וחוזר ונוגע, ודוקא משם אחד אבל לא משני שמות. ומשום כך אם נוגע בחצי זית ומאהיל על כחצי זית, טהור. ור' מאיר ס"ל דנגיעה ואהל מצטרפים לחכמים דשניהם חשיבי שם אחד, כמו שפירש ברע"ב.

לפ"ז יש לעיין האם שרץ מטמא באהל לר' מאיר, ואם לאו, למה לא, הרי נגיעה ואהל שם אחד הם, ואם מטמא בנגיעה למה לא יטמא באהל.

שם אחד הוא בטומאת מת מגזירת הכתוב שיחשב מאהיל כנוגע אבל מה לשרץ בבית הקברות?

ביליצר כתב:

תוכן כתב:הכי תנן באהלות פ"ג מ"א: 'כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית, ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה או נושאן כו', ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין. אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית כו' טהור, אמר ר' מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין'. פירוש, דר' דוסא ס"ל דאם נוגע בחצי זית ביד אחת ונוגע ביד שניה בחצי זית, הטומאה אינה מצטרפת, דאין נוגע ונוגע, ואילו חכמים ס"ל דיש נוגע וחוזר ונוגע, ודוקא משם אחד אבל לא משני שמות. ומשום כך אם נוגע בחצי זית ומאהיל על כחצי זית, טהור. ור' מאיר ס"ל דנגיעה ואהל מצטרפים לחכמים דשניהם חשיבי שם אחד, כמו שפירש ברע"ב.

לפ"ז יש לעיין האם שרץ מטמא באהל לר' מאיר, ואם לאו, למה לא, הרי נגיעה ואהל שם אחד הם, ואם מטמא בנגיעה למה לא יטמא באהל.

שם אחד הוא בטומאת מת מגזירת הכתוב שיחשב מאהיל כנוגע אבל מה לשרץ בבית הקברות?

לא הבנתי דבריך. הרי שם אחד הכוונה שהיינו אהל היינו נגיעה, ולכאורה זה דומה להא דאמרינן בחולין קכ"ה ב' לר' זירא דאם רוצץ את הטומאה ביד אחת ונוגע בטומאה ביד שניה מצטרפים, דתרווייהו נגיעה הוו. וא"כ הדר קושיא לדוכתיה וכי שרץ מטמא באהל לר' מאיר?!

ביליצער ענה תשובה פשוטה. כאשר התורה אומרת שטומאת מת מטמאה באהל, אז יש מקום לטעון שכיון שהתורה טימאתו כנוגע בשאר טומאות, א"כ מצטרף מאהיל לנוגע כיון דשניהם מטמאים במת. ומה לי מאהיל מה לי נוגע, כיון שזה וגם זה מטמאין.
וזהו רק היכא דגלי לן קרא דמטמא באהל. אבל אין זה הטעם לומר שאהל יחשב כנגיעה בשאר טומאות דלא גלי לן בהן קרא דמטמאין באהל.

פלתי כתב:ביליצער ענה תשובה פשוטה. כאשר התורה אומרת שטומאת מת מטמאה באהל, אז יש מקום לטעון שכיון שהתורה טימאתו כנוגע בשאר טומאות, א"כ מצטרף מאהיל לנוגע כיון דשניהם מטמאים במת. ומה לי מאהיל מה לי נוגע, כיון שזה וגם זה מטמאין.
וזהו רק היכא דגלי לן קרא דמטמא באהל. אבל אין זה הטעם לומר שאהל יחשב כנגיעה בשאר טומאות דלא גלי לן בהן קרא דמטמאין באהל.

הרי משא ומגע לא מצטרפים לכו"ע, אפילו שתרוייהו מטמאים במת, ומאי שנא מגע ואהל, אלא דצ"ל, דמגע ואהל הוו שם אחד, דהיינו, דהם אופן אחד לקבלת טומאה. ולפ"ז קשיא תו, וכי שרץ מטמא באהל?

כמובן שצריך לומר שס"ל לר' דוסא שאהל דומה למגע יותר מאשר דומה למשא, דהאהל עושה כביכול חיבור ונגיעה. אבל זה רק אחרי הגזה"כ דמת מטמא באהל, ולא נאמר שממילא בכל הטומאות יהא אהל כמגע.

פלתי כתב:כמובן שצריך לומר שס"ל לר' דוסא שאהל דומה למגע יותר מאשר דומה למשא, דהאהל עושה כביכול חיבור ונגיעה. אבל זה רק אחרי הגזה"כ דמת מטמא באהל, ולא נאמר שממילא בכל הטומאות יהא אהל כמגע.

אם מגע ואהל אינם דומים לגמרי, והראיה שהרי השרץ מטמא במגע ולא באהל, א"כ למה זה נקרא 'שם אחד'?

התורה גילתה לנו חידוש בטומאת מת שלא רק במגע ממש מטמא אלא אפילו בכעין מגע דהיינו באהל. אבל בשרץ לא חידשה התורה שיהא אהל כמגע.
אין הפירוש שאין שום הבדל בין מגע לאהל. כמובן שיש הבדל, רק התורה גילתה לנו שלענין טומאת מת אין הבדל.

תוכן כתב:

פלתי כתב:כמובן שצריך לומר שס"ל לר' דוסא שאהל דומה למגע יותר מאשר דומה למשא, דהאהל עושה כביכול חיבור ונגיעה. אבל זה רק אחרי הגזה"כ דמת מטמא באהל, ולא נאמר שממילא בכל הטומאות יהא אהל כמגע.

אם מגע ואהל אינם דומים לגמרי, והראיה שהרי השרץ מטמא במגע ולא באהל, א"כ למה זה נקרא 'שם אחד'?

התורה גילתה שטומאת מת (וטומאת מת דוקא) יש לה כח התפשטות, ומתפשטת בכל האהל ועולה ויורדת.
לכן המאהיל ומה שבתוך האהל חשיבי 'נוגעים' בהתפשטות הטומאה, והוא שם א' עם נגיעה במת עצמו.

כ"ז אינו ענין לשאר טומאות שאינן מתפשטות.

סעדיה כתב:התורה גילתה שטומאת מת (וטומאת מת דוקא) יש לה כח התפשטות, ומתפשטת בכל האהל ועולה ויורדת.
לכן המאהיל ומה שבתוך האהל חשיבי 'נוגעים' בהתפשטות הטומאה, והוא שם א' עם נגיעה במת עצמו.

כ"ז אינו ענין לשאר טומאות שאינן מתפשטות.

תנוח את דעתך שהנחת את דעתי.