פורום אוצר החכמה

אשמח למקור מדויק
בברכת התורה ובתודה מראש

מהיכי תיתי שתצטרך? בתרומה התורה הצריכה במפורש הע"ש, ובמעשר שני לא הצריכה ומותר מיד. א"כ כל היכא שלא הצריכה טהור מיד.

לענין כתב:אשמח למקור מדויק
בברכת התורה ובתודה מראש

בנדתה תהא עד שתבוא במים ולא יותר.

תודה לעונים

מכאן באתי- ע"ז ע"ה ב'
מתני' הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן באור השפוד והאסכלא מלבנן באור הסכין שפה והיא טהורה:

גמ' תנא וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (במדבר לא, כג) כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת תני בר קפרא מתוך שנאמר (במדבר לא, כג) במי נדה שומע אני שצריך הזאה שלישי ושביעי ת"ל אך חלק א"כ מה ת"ל במי נדה מים שנדה טובלת בהן הוי אומר ארבעים סאה איצטריך למיכתב וטהר ואיצטריך למיכתב במי נדה אי כתב וטהר ה"א וטהר כל דהו כתב רחמנא במי נדה ואי כתב רחמנא במי נדה הוה אמינא הערב שמש כנדה כתב רחמנא וטהר לאלתר

והשאלה הפשוטה הנשאלת, הרי גם נדה אינה צריכה הערב שמש רק לתרומה ולא לבעלה, וא"כ למה כלים חדשים יצטרכו הערב שמש לאכילת חולין? וכבר תמה בזה החתם סופר.

למה טבילת כלים דומה להיתר נידה לבעלה ולא לטהרות,
וטבילת נידה להתירה לבעלה הרי אינה מפורשת בקרא.

כי מצאנו הערב שמש רק בתרומה וקדשים, ולכן לא מובן מה ההו"א לומר שבכלים חדשים יהיה אסור לאכול חולין עד הערב שמש

נדה צריכה הערב שמש? הרי נדה טובלת בלילה?

אגב, מן הסתם אתה מכיר את מה שהוכיח הגרח"ג בחו"ב מהגמרא הזו, שיש איסור מדאו' להשתמש בכלי שאינו טבול, (מה שהרבה נקטו שאין איסור מדאו' אפי' אם טבילת כלים דאו', או אפילו שאין איסור בכלל), דאל"ה מה הנידון להצריך הערב שמש, ולמאי נפק"מ אם טבילת כלים זה רק חיוב לטבול ולא איסור להשתמש. וכבר כתבתי כאן במקו"א מה שיש לפלפל בזה.

צורב מתחיל כתב:נדה צריכה הערב שמש? הרי נדה טובלת בלילה?

ומי אמר שאינה צריכה להמתין עד ליל מחר?
הרי לתרומה וקדשים היא אכן צריכה להמתין!