עושה חדשות כתב:שאלני חד, ולא הוה בידי:
חולה שהתירו לו לאכול חצי שיעור, (של איסור או ביוהכ"פ), האם הזהירו לאכול דוקא בב"א ולא להרבות בפעולות, וכמו שאין היתר להוסיף על השיעור ה"ה שאם יכול לאכול את זה בב"א אסור לו לאכול את זה בב' פעולות נפרדות, (אף שהכל תוכדאכ"פ), או שלא הזהירו בזה, ומה הטעם.
ובעצם זאת אותה שאלה גם כאשר נצרך לאכול שיעור שלם או כמה שיעורים, ויכול לאוכלם בב"א ממש, ואז יהיה לו רק ריבוי בשיעורים, ואילו הוא אכלם בפעולות נפרדות, תוכדאכ"פ. האם עבר בכך איסור.
וחשבתי לפלפל בזה קצת, אבל קודם אשמח לדעת האם יש דברים מפורשים.
אם אני מבין למה מר חותר: לשאול, איזה אופן יותר חמור?
א'כ ביחס לשאלה גבי שיעור שלם, אם יאכלנו מעט מעט, על כל מעט הרי יש איסור חצי שיעור...
אמנם לאחר שיגמור את השיעור לא עבר על כל מעט בחצי שיעור (ויש עוד לבאר, למה?), אך כשבאים להתיר מלכתחילה יכול להיות שעדיף להתיר איסור נבילה אחד בכזית בבת אחת מאשר כמה איסורים של חצי שיעור עד לשיעור...
וביחס לדוגמא בחצי שיעור, אם הסיבה לאיסור חצי שיעור מצד 'גזירה' מדאורייתא שמא ישלים לשיעור שלם (כשיטת האחיעזר לפי זכרוני), א'כ נניח נחלק את החצי כזית לשניים, רבע ועוד רבע, הואיל וכשאוכל את הרבע השני לא הוסיף בחשש שמא יגמור, יותר מהחשש שהיה באכילת הרבע הראשון, על כן למעשה הסתבר שהרבע הראשון הוא כהיתר, ולכן אולי עדיף לאכול קמעא קמעא וזה יותר קל. (שלא כמו שכתבתי לעייל).
אך אם נימא שסיבת איסור חצי שיעור אינו מטעם גזירה אלא כאיסור עצמי חדש של 'כל חלב' שלא תלוי בשיעור, א'כ כל מעט ומעט שאוכל בנפרד מרבה באיסורים, ולכן עדיף שיאכל בבת אחת חצי שיעור. (ומה עוד שצ'ע אם יש צירוף של כדי אכילת פרס לשני חצאי שיעורים, ויותר מסתבר שלא, ולכן הלא מרבה באיסורים אם יאכלם קמעא קמעא)
ולפני כמה שנים כאשר עסקתי בכמה חקירות מענינות בעניין חצי שיעור נודע לי שהגר'א גניחובסקי זצ'ל הפך בזה לא מעט כיד ה' הטובה עליו.