הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי טברייני » ו' מאי 25, 2018 11:08 am

אני עורך כעת מאמר בענין זה, אשמח למקורות שונים בענין.
ובעיקר חשוב לי דוגמאות (לצורך דיון והשוואה)
ואפתח במה שאני זוכר כרגע:

א. עירובי חצירות / תבשילין / תחומין - לבצוע עליהם בשבת ללחם משנה, או לברך עליהם 'המוציא'.

ב. הדס של ד' מינים - לברך עליו במוצ"ש.

ג. ערבה של ד' מינים / של הושענות / וכן לולב והדס - לשורפם תחת המצות / בשריפת חמץ.

ד. פתילות של חנוכה - להשתמש בהם למחרת.

ה. לחם משנה שברכו עליו בליל שבת - לברך עליו בסעודה שניה - ולבצוע אותו רק בסעודה שלישית.

ישראל אליהו
הודעות: 1307
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' מאי 25, 2018 2:43 pm

מזיגת הכוס בליל פסח ממים שלנו. כ"כ כמה אחרונים.

מה שנכון נכון
הודעות: 8599
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' מאי 25, 2018 2:55 pm

המ"ב בסכ"א מביא מהמהרי"ל להשתמש בחוטי ציצית שבלו כסימניות לספר.
אולי גם המשנה שממכנסי ואבנטי הכהנים שבלו היו מדליקים בשמחת בית השאובה היא מה"ט.

ישראל אליהו
הודעות: 1307
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' מאי 25, 2018 3:21 pm

כד הקמח לרבינו בחיי (ערך ברכה) כתב, שהמעלה שיש לפת בעה"ב ישראל על פני פת פלטר (שכאשר שניהם לפניו י"א שיברך עליה ולא על פת פלטר), היינו משום שהורמה ממנה חלה.

אגב, אני מחפש ראיה האם יש ענין ליטול ידים מכוס הקידוש, מטעם הואיל ואיתעביד, או דלמא שלא איתעביד המצוה בגוף הכוס אלא ביין.

דרומי
הודעות: 4107
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי דרומי » ו' מאי 25, 2018 3:23 pm

יש דיון לגבי כוס של ברכה שבירכו בסיום סעודה שלישית שנמשכה אחר השקיעה (שכבר אי אפשר לשתותה לכאורה), האם לעשות עליה עצמה הבדלה או שאין עושין מצוות חבילות חבילות. (ראה שועה"ר סי' רצט ס"ז).

מה שנכון נכון
הודעות: 8599
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' מאי 25, 2018 3:28 pm

נט"י אולי אינה דרך כבוד כ"כ לכוס (וגם בד"כ לא יוכל לקיים בו מלא חופנאי מיא). יותר פשוט להסתפק אם ראוי לברך בהמ"ז או להבדיל דוקא על אותו כוס שקדשו וכי"ב.

ושפך וכסה במה ששפך יכסה, עיקר החידוש הוא שלא יכסה ברגל, אך האם ראוי לכסות דוקא בסכין ששחט בה. בשו"ע כח, ו כתוב "בסכין או בכלי אחר", ומשמע שאין עדיפות. אבל כיון שמקור הל' מהרמב"ם לענ"ד אין ראיה ואכמ"ל. ויל"ע בשאר פוסקים. (אולי תלוי בגדר המצוה בשחיטה).
נערך לאחרונה על ידי מה שנכון נכון ב ו' מאי 25, 2018 4:15 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 25, 2018 4:08 pm

האם זה כבוד ומעלה במצוה הראשונה או השניה או שניהם?

ישראל אליהו
הודעות: 1307
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' מאי 25, 2018 5:27 pm

מה שנכון נכון כתב:(וגם בד"כ לא יוכל לקיים בו מלא חופנאי מיא)

מה הבעיה למלאות כמה פעמים.

מנין
הודעות: 508
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי מנין » ו' מאי 25, 2018 5:41 pm

טברייני כתב:
ג. ערבה של ד' מינים / של הושענות / וכן לולב והדס - לשורפם תחת המצות / בשריפת חמץ.

כמובן, אין שום מצוה לשרוף עצים בי"ד ניסן. יש מצוה רק לשרוף חמץ. והכונה להשתמש בערבות כחומר בעירה למצות שריפת חמץ.

לענין
הודעות: 1291
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי לענין » ו' מאי 25, 2018 5:52 pm

ראשית הגז לעשות ממנו ציצית

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי אריך » ו' מאי 25, 2018 5:56 pm

בביאור ענין זה: לפי פשטותו יש לשאול, למה אין להעדיף לקדש חפץ נוסף.

ומצאתי ביאור נפלא בספר עין איה לראי"ה, עמ"ס ברכות לט, ב (ההדגשות שלי)

(ויש להצר על כך שישנו רק בעיקר עמ"ס ברכות שבת, וביותר יש להצטער על כך שאין הספר די ידוע במחוזותינו, והוא ספר אדיר ועצום על אגדות חז"ל, הן במה שהוא נחית לדקדוקים וקושיות מוכרחות, ושיש תמיד בדבריו עם מה להשאר בקומו מן הספר, עם יסודות מחודשים ומרעננים בעבודת ה', בהסתכלות מרוממת ועמוקה)

ר"א ור"א כי הוה מתרמי להו רפתא דעירובא הוו מברכין עלי' המוציא לחם מן הארץ, אמרי הואיל ואתעביד בי' מצוה חדא נעביד כי' מצוה אחריתי. הערה מוסרית יש בזה, כי לההשלמה המוטלת על האדם לזכות בה את הנמצאים כולם דרך הילוך עבודתו ישנם שני אופנים להרבות השלימות בכמות או באיכות. השלימות בכמות היא שירבה נמצאים מושלמים אע"פ שבכ"א לא יהי' כ"א השלמה מועטת, מ"מ מתוך שלא יצטרך להיות מרבה בהשלמתו כ"א ירבה במספר המושלמים. והאיכות היא שישתדל שמי שראוי מהנמצאים לקבל השלימות ישלימהו כפי האפשרי ברב יתרון, ומהשלמה של אחד בתכלית המעלה ימשך טוב לרבים. וזוהי הדרך המשובחת שכוננו חכמינו ז"ל להעמיד תלמידים הרבה ולהגדיל תורה בחוג המוסגלים לקבלה ולא לפזר כוחינו בין בתי כנסיות של עמי הארץ. וכן בכללו ישראל, להרבות עצמה בתורה ויראת ד', ולא לנוד להאיר עמי הארץ וגוים רבים באור ד' בדרך מועט שיכולין לקבל. כי מריבוי האור שיזרח בשלמים הגמורים יאיר אור גדול ג"כ על שאינם שלמים, אבל בהשתדלות לפזר הכוחות על הרבה נושאים, וכ"א לא יהי' שלם בתכלית, לא יבא לעולם אל מטרה נכונה.
ע"כ הורו כי הנושא שכבר נעשה בו מצוה אחת, והותחלה השלמות להיות נקבעת בו, יתעכד בי' מצוה אחריתי, להוסיף שלימות רב כפי שיוכל לקבל ולא להיות משים עין רק להרבות עוד נושא אחר שלא קבל כלל שלמות של מצוה להשלימו, כי השלמת המושלם במקצת קודמת להתחלת השלמה בשאינו מושלם כל עיקר. והוא כלל גדול ג"כ בכל חכמה ומלאכה, כי שלימות העולם בכללו תבא מריבוי בקיאים כ"א במקצע מיוחד בתכלית המעלה, ולא ממי שסופג הכל רק בדרך שיטחי, כי ההשלמה האיכותית גדולה היא בערכה על ההשלמה הכמותית. ויש בזה ג"כ הערה, ששלימות המצות תחול על כל המציאות כולה, ע"כ זה הנושא שבו נעשה המצוה זכה בחלק אחד מהטוב שימשך ע"י לכלל המציאות וקנה יתרון בזה עד שראוי להכירו באיזה מעלה מנושא אחר. ומובן הדבר בהשקפה רחבה על תכלית המוסר והצדק היוצא מכללות עבודת ד' שתרומם את האדם לתכליתו, וע"י האדם תתרומם כל המציאות כולה. כי ירומם את הבע"ח משפלותם ע"י כח הדעת והצדק הנשפע עליו מאור ד', וכל פעול שבעולם יהי' משמש לתכלית המעלה שעבורו נוצר. וכדי להרשים ההשקפה השלמה הזאת שהאדם צריך להביט על כל חלק מהמציאות בעין יפה וטובה, ולהרגיש עצמו מחויב לפעול עבור כולם הטוב והחסד לכל נושא כפי ערכו, ולכבד בעיניו את כל הבריות, באשר הם יצורי ד' ובודאי לשם תכלית נעלה נבראו מטובו. ע"כ יביט על כל נושא של דבר טוב כזוכה בחלק טוב, שיש להתנהג עמו במשפט צדק שלא לגזול חק כבודו. וזה ירשים באדם חק היושר והמשפט בתכלית המעלה, עד שישא ק"ו פנימי בנפשו כמה הדבר מעוות לעשק חק איש רעהו שיש בו דעה והשלמה מורגשת ונברא בצלם אלהים. ולהרשים ג"כ שאין הפעולות הטובות דברים עוברים שאין מניחים רשומם אחרי עבור שעת פעולתם, כ"א גוררים הם אחריהם ברכה ואושר גם לעתים הבאות. ע"כ הואיל ואתעביד בי' מצוה חדא פעם אחת, ראוי להוקיר הפעולה העוברת ולהתבונן כי שרשי' הניחה להיטיב ולהשכיל, ע"כ לתעביד ביה מצוה אחריתי.

מה שנכון נכון
הודעות: 8599
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' מאי 26, 2018 9:12 pm

ישראל אליהו כתב:
מה שנכון נכון כתב:(וגם בד"כ לא יוכל לקיים בו מלא חופנאי מיא)

מה הבעיה למלאות כמה פעמים.

מלא חופנאי הוא בנטילה הראשונה, אחרי שכבר יצא יד"ח אין כאן מצוה אלא אבוד מים.

אמנם בכללות כמדומני שמצאנו את 'הואיל' רק בדבר שנעשתה בו מצוה ונגמרה, שאז מכבדים את החפץ בכך שעושים בו מצוה נוספת, אך אם הוא עומד עדיין למצותו לא נאמר ד"ז ואין בו צורך, וע"כ אין דין הואיל שייך לכוס קדוש ולסכין שחיטה.

טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי טברייני » ש' מאי 26, 2018 10:37 pm

אחר עלעול מהיר בדברי רבותינו הנ"ל
ותוך הבטחה להעמיק בדברים יותר, אודה מכל הלב לכל המשיבים והמסייעים.

אך עתה יש לשאול, דהנה כל הדוגמאות הנ"ל עוסקות בשתי מצוות שונות, אך האם יש ענין כזה גם באותה מצוה?
דהיינו האם יש ענין ללמוד בספר שכבר למדתי בו או לא? האם יש ענין ליטול ביום ב' דסוכות אותו לולב דאתמול?

דרומי
הודעות: 4107
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי דרומי » ש' מאי 26, 2018 11:22 pm

אחת הדוגמאות שהביאו היא מפתילות של חנוכה. לא בדקתי בפנים.

שייף נפיק
הודעות: 1413
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי שייף נפיק » ש' מאי 26, 2018 11:46 pm

מצאתי שנכב"ב ב'עיון הפרשה'
''בענין ללמוד מספרים ישנים.
הנה מצינו בכמה מקומות ענין 'הואיל ואיתעביד בה מצוה חדא ליתעבד בה מצוה אחריתי'. ויש להסתפק אם יש לאדם להעדיף ללמוד בספר שכבר למדו בו הרבה מהאי טעמא. (וידוע מה שאמר הגרעק"א לבנו ''אבקשך בני ידידי לפקוח עין על זה שיהיה נדפס על ניר יפה בדיו שחור ואותיות נאותות כי לדעתי הנפש מתפעלת והדעת מתרווחת והכונה מתעוררת מתוך לימוד בספר נאה ומהודר, וההפך אם הכתב מטושטש...", וא"כ י"ל שבכתב מטשושט וכדו' ודאי לא יעדיף על ספר שלא למדו בו, אבל בספר שאותיותיו נאות, י"ל שיעדיף מה שלמדו בו יותר. ודו"ק). ''

טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי טברייני » א' מאי 27, 2018 12:03 am

דרומי כתב:אחת הדוגמאות שהביאו היא מפתילות של חנוכה. לא בדקתי בפנים.


פתילות חנוכה מוזכרים בסי' תרע"ג סעי' ד'

אין חוששין לפתילות להחליפם עד שתכלה:


ובפשטות משמע שאין בכך כל ענין, רק שאין חשש של ביזוי מצוה. וא"א ללמוד מכאן להואיל ואיתעביד וכו'.

ובמשנ"ב שם (סקל"א) כתב

דאדרבה הם נוחין להדליק יותר כשהם מודלקין כבר


ומשמע מדבריו דאמנם יש ענין, אך לא מחמת הואיל, ואדרבא מדנקט טעם שנוחין לידלק ולא טעם של הואיל משמע דליכא טעם זה.

ואמנם ראיתי במשנ"ב עוז והדר שכתבו בשם הגהת התעוררות התשובה שזהו טעם השו"ע שאין חוששין מצד הואיל.
(ואינני יודע מיהו הגהת התעוררות התשובה, ואולי כוונתם לרבי שמעון סופר נכד החת"ס בעמח"ס שיר מעון שכתב שו"ת התעוררות התשובה)
נערך לאחרונה על ידי טברייני ב ה' מאי 31, 2018 9:46 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי טברייני » א' מאי 27, 2018 12:05 am

שייף נפיק כתב:מצאתי שנכב"ב ב'עיון הפרשה'
''בענין ללמוד מספרים ישנים.
הנה מצינו בכמה מקומות ענין 'הואיל ואיתעביד בה מצוה חדא ליתעבד בה מצוה אחריתי'. ויש להסתפק אם יש לאדם להעדיף ללמוד בספר שכבר למדו בו הרבה מהאי טעמא. (וידוע מה שאמר הגרעק"א לבנו ''אבקשך בני ידידי לפקוח עין על זה שיהיה נדפס על ניר יפה בדיו שחור ואותיות נאותות כי לדעתי הנפש מתפעלת והדעת מתרווחת והכונה מתעוררת מתוך לימוד בספר נאה ומהודר, וההפך אם הכתב מטושטש...", וא"כ י"ל שבכתב מטשושט וכדו' ודאי לא יעדיף על ספר שלא למדו בו, אבל בספר שאותיותיו נאות, י"ל שיעדיף מה שלמדו בו יותר. ודו"ק). ''


עיון הפרשה הוא הבית אב לחקירתי זו, ושמחתי למצוא ידידים משותפים לעסק עיון הפרשה.

דהנה אי נימא שיש ענין רק במצוות שונות, א"כ אין ענין ללמוד באותו ספר שוב, ואי נימא דיש ענין אף באותה מצוה ודאי שיש להעדיף ספר שלמדו בו.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 27, 2018 12:09 am

טברייני כתב:אני עורך כעת מאמר בענין זה, אשמח למקורות שונים בענין.
ובעיקר חשוב לי דוגמאות (לצורך דיון והשוואה).

תנסה לראות בצרופה, מסתמא יוסיף לך:

טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי טברייני » א' מאי 27, 2018 12:19 am

עושה חדשות כתב:
טברייני כתב:אני עורך כעת מאמר בענין זה, אשמח למקורות שונים בענין.
ובעיקר חשוב לי דוגמאות (לצורך דיון והשוואה).

תנסה לראות בצרופה, מסתמא יוסיף לך:
אשר שמתי ביתו ערבה_ השימוש המשני בערבות הלולב וההושענות למנהג איטליה הקדום.pdf


יישר כח, עברתי על הדברים במהירות (ובל"נ אקרא את כל המאמר)
ברם נראה שהוא לא עוסק בטעם דהואיל, אלא במנהגים השונים מה לעשות עם הערבה המוצאי חג הסוכות.

דרומי
הודעות: 4107
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי דרומי » א' מאי 27, 2018 12:23 am

יש איזה סיפור על הט"ז כמדומה שלא רצה להחליף טליתו. ודו"ק.

טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי טברייני » א' מאי 27, 2018 12:26 am

דרומי כתב:יש איזה סיפור על הט"ז כמדומה שלא רצה להחליף טליתו. ודו"ק.

יש לכם מקור? זה מאוד יעזור לי.

מצאתי באתר של הידברות:
מדוע לא רצה הט"ז להחליף את טליתו גם לאחר שנתבלתה מעט?

שמעתי שמספרים על רבינו הט"ז שכאשר הטלית-גדול שלו נתבלתה, החליטו נשים צדקניות בעיר לבוב להחליפה בטלית חדשה, אך כאשר הביאו לו הנשים את הטלית סירב הט"ז להתעטף בה, ונימק זאת בכך שהטלית הישנה תוכל להעיד עליו בבית דין של מעלה שלא היו לו מחשבות זרות בתפילת שמונה עשרה.


וא"כ אין מכאן ראיה...

דרומי
הודעות: 4107
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי דרומי » א' מאי 27, 2018 12:29 am

.
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב ו' אוגוסט 10, 2018 1:52 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שייף נפיק
הודעות: 1413
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' מאי 27, 2018 12:51 am

שמעתי ממו' הגר"י טשזנר לחקור אם הוא דין בחפצא או גם בגברא וכמדומה שהביא בזה שיטות וראיות כדרכו בקודש

בקרו טלה
הודעות: 2509
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' מאי 27, 2018 1:14 am

לענין כתב:ראשית הגז לעשות ממנו ציצית
קבצים מצורפים
מכתבי תורה - גור.PDF
(201.48 KiB) הורד 39 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 27, 2018 11:45 pm

אנסה להוסיף קצת, (מהרשום אצלי, בעיקר מפי אחרים).
אם עדיין לא כתבת את המאמר, אולי יועיל לשדרג קצת.

א. שאלתי קודם האם זה ענין במצוה הראשונה, היינו שיש בזה כבוד לה שאינה נזרקת אלא משמשת למצוה נוספת, או שזה למטרת כבוד המצוה השניה שאין לוקחין לה מן החולין אלא מן דבר שכבר נעשית בו מצוה. הנה מחד גיסא, ענין עשיית סימניה מציצית, לכאו' מורה שהכבוד הוא כלפי המצוה הראשונה, כי הרי אין דינים והלכות מה ראוי להיות סימניה לספר. (ודו"ק היטב בגר"א או"ח כא, ד). ומאידך בראש יוסף ברכות לט כ' שזה קודם לקדימה של חביב, ומשמע שיש בזה מעלה כעת.

ב. כתבת לעיל על הענין להשתמש באותו לחם מסעודה לסעודה לדין לחם-משנה. לא ידעתי היכן נזכר דבר זה, אלא רק על המהרי"ל הוזכר שעשה כך בפת של העירוב, שהשתמש בו ללח"מ בסעודות הראשונות ובצע עליו בסעודה שלישית. ואדרבה יש לדקדק שלא עשה כך בכל שבת. וטעם הדבר י"ל שבאמת אין ענין לעשות כך באותה מצוה, וזאת כפי שאלתך הנוספת האם לכפול את המצוה באותו דבר ג"כ נכלל בזה. ורק הפת של העירוב שאני, שנעשה בה בתחילה עירוב, ומכבדים את העירוב (או את מצות לח"מ וכנ"ל) שוב ושוב. דו"ק היטב. (בנו"א י"ל, דמצות לח"מ היא בהכנה לבציעה, ואין ענין להשהות את הבציעה סתם מסעודה לסעודה, משא"כ בפת של העירוב).

ג. למה זה לא סותר את הכלל (ואת הרעיון שמאחוריו) ש"אין עושין מצוות חבילות חבילות"? בפשטות לק"מ, הא בבת אחת הא בזה אחר זה. אמנם הר"ן בפסחים לגבי מוציא-מצה כ' דאמרי' הואיל ואיתעבידא וכו'. וצ"ע.

ד. עוד דוגמאות. עי' ב"ח תרפא, והובא בפוסקים. ע"ע מהרש"ל חולין פ"ח סוס"י, (שטיפת הכוס ומים אחרונים!), וגם הובא בפוסקים.

ה. דבר מעניין מאד מופיע בתשב"ץ, ח"ב סי' ז, "ואפש' כשהאירוסין וחתימת הכתוב' נעשים כאחת הוא טוב שיהיו עדי האירוסין עידי הכתובה ויש לדמו' זה לרפתא דערובא בשבתא דמברכין עליה המוציא משום דכיון דאתעבידא ביה חדא מצוה נעביד ביה מצוה אחריתי (ברכו' ל"ט ע"ב) הכא נמי כיון דאתעבידא בהו חדא מצוה נעביד בהו מצוה אחריתי וזה למצוה מן המובחר אבל חיובא ליכא אפילו בכה"ג כ"ש כשלא נעשו האירוסין והנשואין כאחת שאין מטריחין העדים לבא וגם אין אנו טורחין לחזר אחריהם", ויל"פ.

ו. ועוד אחד, מהגר"ד בהר"ן, הבאתי פעם כאן.

ז. בהצלחה.

טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי טברייני » ב' מאי 28, 2018 12:24 am

עושה חדשות כתב:ב. כתבת לעיל על הענין להשתמש באותו לחם מסעודה לסעודה לדין לחם-משנה. לא ידעתי היכן נזכר דבר זה, אלא רק על המהרי"ל הוזכר שעשה כך בפת של העירוב, שהשתמש בו ללח"מ בסעודות הראשונות ובצע עליו בסעודה שלישית. ואדרבה יש לדקדק שלא עשה כך בכל שבת. וטעם הדבר י"ל שבאמת אין ענין לעשות כך באותה מצוה, וזאת כפי שאלתך הנוספת האם לכפול את המצוה באותו דבר ג"כ נכלל בזה. ורק הפת של העירוב שאני, שנעשה בה בתחילה עירוב, ומכבדים את העירוב (או את מצות לח"מ וכנ"ל) שוב ושוב. דו"ק היטב. (בנו"א י"ל, דמצות לח"מ היא בהכנה לבציעה, ואין ענין להשהות את הבציעה סתם מסעודה לסעודה, משא"כ בפת של העירוב).


א. יישר כח על התמיכה העידוד והעזרה הגדולה.

ב. כאשר דייקתם (סעי' ב'), דייקתי גם אני, ושמחתי לראות שכיונתי לדעת גדולים.
ברם, לאחר חיפוש ודיוק רב בדברי המהרי"ל התברר לי שאין ראיה לשלילה,
כלומר: המהרי"ל היה נוהג לעשות עירובי חצרות בכל ע"ש ולא סמך על עירוב דערב פסח שמא יתעפש. אשר על כן, יוצא שנהג כן בכל שבת ושבת, ואין ראיה שאין ענין במצוה אחת. ודוק. ומאידך אין גם ראיה שיש ענין וכפי שדייקתם.

ובמה שכתבתם שלא ידעתם היכן נזכר דבר זה, מצאתי לכך מקור קדום יותר והוא מהריטב"א (שבת קיח:) ושם משמע הרבה יותר בפירוש שיש ענין אף בשבת רגילה, ברם, גם שם אפשר לפרש דמיירי בשבת של עירובי תבשילין וכדו'.

טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי טברייני » ב' מאי 28, 2018 1:11 am

ועוד שאלה שנתקשתי בה:

באורל"צ מ"ד י' כתב
שאין לעשות מחוטים של ציצית שנקרעו פתילות לחנוכה.

ולמה לא? והא הואיל וכו'? ובודאי שאינו ביזוי!

שבענו מטובך
הודעות: 386
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ב' מאי 28, 2018 4:13 am

כמדומה לי שיש נוהגים לחזור ולקנות מעם הכהן את השה של פדיון פטר חמור, כדי לעשות בו מצוות אחרות: שחיטה כדין, חלוקת בשרו לעניים, צמרו לציצית, גידיו ועורו לסת"ם וכיו"ב. אלא שאינני יודע מקור.

דרומי
הודעות: 4107
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי דרומי » ב' מאי 28, 2018 3:41 pm

בהמשך לדיון לעיל לגבי השהיית הלחם-משנה מסעודה לסעודה, האם זה מתאים בכל שבת או דוקא במקרה מיוחד של עירובי תבשילין או חצירות - ראה אריכות בהמצורף כאן
קבצים מצורפים
לקוש בשלח תשלז.pdf
(485.25 KiB) הורד 37 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1506
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי מאיר סובל » ב' מאי 28, 2018 9:40 pm

שבענו מטובך כתב:כמדומה לי שיש נוהגים לחזור ולקנות מעם הכהן את השה של פדיון פטר חמור, כדי לעשות בו מצוות אחרות: שחיטה כדין, חלוקת בשרו לעניים, צמרו לציצית, גידיו ועורו לסת"ם וכיו"ב. אלא שאינני יודע מקור.

זכורני שיש ספר שכתב הגר"י הלל ר"י אהב"ש אודות סדר פדיון פטר חמור שנהג למעשה ומו"מ בשאלה הלכתית שהתעוררה לו אז עקב מנהג זה. אולי יש שם מקור למנהג.

לענין
הודעות: 1291
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי לענין » ב' מאי 28, 2018 9:46 pm

מאיר סובל כתב:
שבענו מטובך כתב:כמדומה לי שיש נוהגים לחזור ולקנות מעם הכהן את השה של פדיון פטר חמור, כדי לעשות בו מצוות אחרות: שחיטה כדין, חלוקת בשרו לעניים, צמרו לציצית, גידיו ועורו לסת"ם וכיו"ב. אלא שאינני יודע מקור.

זכורני שיש ספר שכתב הגר"י הלל ר"י אהב"ש אודות סדר פדיון פטר חמור שנהג למעשה ומו"מ בשאלה הלכתית שהתעוררה לו אז עקב מנהג זה. אולי יש שם מקור למנהג.


א. בענין צמרו לציצית העירותי מזה לעיל (וכפה"נ הוא קונץ מוצלח של הרה"ח בעל ציציות ו. ואכ"מ)
ב. כידוע בעל משמר הלוי תקף חזיתית 'מנהג' זה, וערך על כך מכתבים לגאוני הדור מתוך קנאה גדולה מה ההיתר לבטל תורה בשביל מעמד זה (וגם בזה אכ"מ. תמיד עניין אותי מה היתה השייכות בין הגרמ"מ לגר"י הלל, כיצד נזדמנו לפונדק אחד, ובפרט בענין זה. יבואו הבקיאים - שמכירים את שניהם - ויש כאן כאלה, ואולי יעשירו את ידיעותינו)

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1506
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי מאיר סובל » ג' מאי 29, 2018 4:14 pm

ב. המשמר הלוי כתב להגריש"א ופרסם מכתבו ומכתב התשובה שקיבל מבן הגריש"א יבלח"ט רבי בנימין [אאל"ט] על הענין של רוב עם בפדיון פטר חמור.

אולם הספר והמנהג של הגר"י הלל שהזכרתי הם על נושא אשכול זה - שנהג לקחת את השה מהכהן בדמים כדי לקיים בו הרבה מצוות נוספות, ומפרטן אחת לאחת עם אופן הביצוע של המנהג הזה [לקיים עוד מצוות] למעשה.
על זה לא ידוע לי שהיתה התייחסות של המשמר הלוי.

דרומי
הודעות: 4107
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי דרומי » ו' אוגוסט 10, 2018 1:49 pm

מאמר שהתפרסם בגליון 'הערות וביאורים' היוצא לאור על ידי 'אהלי תורה' בברוקלין, השבוע. מאת הרב ישראל רובין שליט"א
קבצים מצורפים
הואיל ואתעביד בה חדא מצוה.docx
(38.77 KiB) הורד 15 פעמים
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב ש' ספטמבר 22, 2018 11:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אוהב עמו
הודעות: 296
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' אוגוסט 10, 2018 2:05 pm

נתעוררתי שאולי זה היה הטעם של ר' אלה לופיאן להעיר את הבחורים על ידי חוטי הציצית שלו
יתכן או נשמע מופרך?

יהודה בן יעקב
הודעות: 811
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' אוגוסט 12, 2018 1:32 am

ספר הבתים שערי ברכה שער ד' סי' י'
יש מן הגדולים שכתב שמפני טעם זה מצוה לבצוע בשבת שחרית על אותו ככר שבצעו בו בליל שבת, ולא מצאתי לדבר זה עיקר, שהככר שבוצעין ממנו צריך שיהיה שלם, ועוד שאין זו מצוה אחרת שהכל ברכת המוציא ומה שיש פנים לומר שהככר השלם הנשאר מן השתי ככרות מברכין עליו המוציא בשחרית

כלומר, דהככר שבצע עליו בליל שבת קיים בו מצות לחם משנה והמוציא, ולכך אין ענין לקיים עליו שוב ברכת המוציא שהכל מצוה אחת, ולפי"ז צ"ל בביאור דברי במ"ב סי' תקכ"ז ס"ק מ"ח לענין הפת של עירוב תבשילין דנכון שיניח אותו ללח"מ בערבית ושחרית, ובמנחה יבצע עליו [ומקורו מהיש"ש בביצה פ"ב סוף סי' י"ח שכתב דכן הי' מנהגו של המהר"ם], דהככר השניה שלא בצע עליו קיים בו רק מצות לחם משנה ולא ברכת המוציא, ולכן יברך עליו בשחרית המוציא שזו מצוה אחרת ממצות לחם משנה.
[והנה במש"כ המ"ב לענין פת של עירוב תבשילין דנכון שיניח אותו ללח"מ בערבית ושחרית, ובמנחה יבצע עליו דכן הי' מנהגו של המהר"ם, הנה כיון שהתקיים בפת זה מצות ע"ת א"כ הוא יותר נכבד וחשוב לענין מצות לח"מ של ערבית ושחרית, ולא אכפת לן שהלח"מ של ערבית ושחרית הם אותה מצוה, כיון שכבר התקיים בו מצוה אחרת של ע"ת יקיים בו ב' מצוות של לח"מ בחשיבות, ומש"כ שבמנחה יבצע עליו, היינו שבזה יקיים מלבד מצות לח"מ אף מצות סעודת שבת].

חיימשה
הודעות: 1175
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי חיימשה » א' אוגוסט 12, 2018 2:16 am

זכורני שיש מדרש שבנ''י במדבר אחר שחיטת הפסח השתמשו בעורו לכתוב עליו תפילין וכו'

שמעתי על א' מחשובי האדמו"רים שנוטל אפר מקלה מתנור המצות, ומניח בראש החתנים שמסדר להם קידושין.

דרומי
הודעות: 4107
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי דרומי » א' אוגוסט 12, 2018 11:12 am

המדרש הובא בקובץ שהעליתי לעיל

קראקובער
הודעות: 2497
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי קראקובער » א' אוגוסט 12, 2018 11:30 am

חיימשה כתב:שמעתי על א' מחשובי האדמו"רים שנוטל אפר מקלה מתנור המצות, ומניח בראש החתנים שמסדר להם קידושין.

אולי כבר עדיף לקחת אפר של כלאי הכרם וערלה שנעשית מצוותו בגוף הדבר במקום הכשר מצווה גרידא.

חיימשה
הודעות: 1175
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי חיימשה » א' אוגוסט 12, 2018 12:41 pm

קראקובער כתב:
חיימשה כתב:שמעתי על א' מחשובי האדמו"רים שנוטל אפר מקלה מתנור המצות, ומניח בראש החתנים שמסדר להם קידושין.

אולי כבר עדיף לקחת אפר של כלאי הכרם וערלה שנעשית מצוותו בגוף הדבר במקום הכשר מצווה גרידא.

אולי עדיף, רק לך תשיג... ואולי יש עדיפות למצוה שהוא עצמו קיים

קראקובער
הודעות: 2497
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות.

הודעהעל ידי קראקובער » א' אוגוסט 12, 2018 1:17 pm

כנראה שמנהג העולם כמו החתם סופר ולמרות שכתוב במשנה שערלה בין הנשרפין אין זה חיוב ממש.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ביקורת תהיה, יואל שילה ו־ 51 אורחים