שאלה בדברי הקרית ספר

[אוצר החכמה]

קיבלתי שאלה זו במייל מגיסי הגר"מ סומפולינסקי שליט"א ע"מ להעלותה כאן.

הרמב''ם בפ''ד מנזירות הלכה י' כ' מי שאמר הריני נזיר יום אחד לפני מיתתי, הרי זה אסור לשתות יין ולהטמא ולגלח לעולם.
ובקרית ספר באותו מקום כ' הריני נזיר לעולם אסור באיסורי נזיר לעולם שמא ימות מחר ואינו לוקה דהויא התראת ספק ואם שתה יין או גלח או נטמא וחי עד יום שלישי איגלאי מילתא דלא עבד איסורא.עכ''ד. [url]ופשוט דחסר כאן מילים בקרית ספר ולא מצאתי דפוס שתקנו את המילים.[/url]
אמנם בחזון יחזקאל רומז לענין. דהאחרונים הקשו על הרמב''ם דזה נזיר לפחות מל' יום, ותי' החזון יחזקאל שהדין שאין נזירות פחות מל' יום הוא רק בנזירות רגילה ולא בנזיר עולם והאומר יום אחד לפני מיתתי הוא אומר שיהיה נזיר עד סוף חייו וזה נזיר עולם. וסיים ועיין בקרית ספר.
ויש להעיר עוד בדברי הקרית ספר דמסברא לא שייך לחייב אותו ממלקות משום דעד שהוא מת עדיין איננו יודעים שעבר עבירה כי אם לא ימות ביום זה איננו נזיר, ואם ימות כבר אי אפשר להלקותו אחר שמת. ולמה צריך הקרית ספר לפטור אותו ממלקות משום דהוי התראת ספק.

אולי כבוד הרבנים הגאונים שליט''א יוכלו לעזור לי.

[חשבונות רבים]

לוד"מ הו"א דזה גופא כוונת הק"ס דהא להלכה התראת ספק שמה התראה.

[כזית]

נפק"מ אם לאחר ששתה יין נעשה טריפה באופן שבודאי ימות תוך זמן קצר.
ואע"פ שלענין מיתת בי"ד טריפה אינו נהרג , לענין מלקות לכאו' לוקה.

[סגי נהור]

למה מחק הרב משנ"נ הערתו, שנפק"מ אם יפטרו היורשים מחיוב ממון בקלב"מ?