פורום אוצר החכמה

זקוק אני לידיעת התשובה על שאלה ישנה.
אי' בגמ' דאין שבועה חלה ע"ד מצוה משום דמושבע ועומד מהר סיני הוא. ומבו' דגוף קבלת התורה הייתה ע"י שבועה. והדבר טעון הגדרה, וכי המחייב שלא לעבור על דין התורה הוא מחמת שעבר על שבועתו, הרי דבר ברור הוא שנעשינו מחוייבים לדינים עצמם ולא רק כקיום לדברי השבועה, והעובר עבירה עובר על גוף הציווי ולא על השבועה.

וראה במהרש"א בשבועות דף כט. שכתב לתרץ קושיית התוס' דמ"ט השביע משה את ישראל, דכמו שהיה ירא שיעבדו ע"ז ה"נ היה לו לירא שלא שיעברו על השבועה, ותי' המהרש"א "דהשבועה עצמה היא קבלת התורה, ואי לאו השבועה בדיבורא בעלמא ליכא קיבול ולא היו נענשים אם יעברו עליה, כדכתיב לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו".

כמדומה חלק מאחרונים (והחזו"א בתוכם) פירשו ש'מושבע ועומד' בהקשר זה הוא לאו דווקא. אלא הכוונה שאין איסור חל על איסור.

ידוע לי. זהו הטעם שהבאתי לד' המהרש"א.