בריש נזיר איתא בתוס' דבלשה"ק מהני קבלת נזירות אף כשאינו מבין,
וכבר ידוע הקו' דהרי אין דין של "לשון" בנזירות ומה שייך לשה"ק לכאן.
ועלה בדעתי לבאר דהרי בכל לשון משמעות נזירות אינה אלא פרישות אבל בלשה"ק הרי כבר הגדירה התורה דפרישות באופן כזה הווי נזירות.
ומפורש באוגדה שם דהכא מיירי כשאינו יודע שהוא לשון נדר אבל מכוון שמה שיאמרו החכמים יקבל.
ולכא' קשה אמאי לא יועיל מדין תנאי בנזירות, וג"כ בזה אפש,ל דחסר בקבלת דין נזירות מלבד הפרישות הנ"ל
ומהשתא יש לדון במי שיקבל את כל דיני הנזיר אבל לא בתורת נזיר יחשב לנזיר או לא וצ"ע