פורום אוצר החכמה

מה המקור לאיסר זירוז לידה (ע' באשכול שקשור קצת viewtopic.php?f=17&t=19722& )?

ראה זה מצאתי בפירוש הרוקח על מגילת קהלת ג:יא (עמ' רכז) שכתב בזה"ל
"את הכל עשה יפה בעתו וגם את העלם נתן בלבם" וגם את העלם כל שכן שממתין את עתו וכדכתיב "הידעת עת לדת וגו" (איוב לט) לכך אין לעשות למקשה שתמהר לילד פן תלד במזל רע.
ע"כ לשונו.

האם יש עוד מקורות לזה?

לשון מהרח"ו בשער רוה"ק: "תיקון ד', לכותב קמיע לאשה המקשה לילד, הנה האיש הזה גורם להוציא העובר ההוא שלא בזמנו...", יעו"ש. (אמנם צריך הבנה כראוי, וכתבתי כמורה מקום בעלמא).

אין איסור, ודברי האגרו"מ לא נתקבלו על דעת הפוסקים.

גם זו לטובה כתב:אין איסור, ודברי האגרו"מ לא נתקבלו על דעת הפוסקים.

מעניין מי הם הפוסקים שלפי הכרעתם לא התקבלה דעת האגרו"מ, יש צוות שהתמנה לזה?
[אולי יותר מדוייק לומר כי הם חולקים, ואז יש דעות שונות, ודעביד כמר וכו', אבל לדחות האגרו"מ מכל וכל??]

אגב, היתה לי שאלה כזו לפני קרוב לכ' שנים. שאלתי את הגר"ח קניבסקי ואמר לי שסתם לזרז [בשביל שלא יתנגש בתאריך קשה, כמו בתאריכי חגים או בנסיבות משפחתיות וכדומה] אסור, בגלל שלידה היא שעת סכנה וה' מציל את האשה. אבל לתת לו את הענין ולא להכניס אותה לסכנה בידיים. ואם יש צורך לפי דעת רופא, יש לשאול רופא מומחה כמה שזה נחוץ לפי כלל הרפואה ולעשות מה שחייבים. עכת"ד.

בעיני זה חידוש שעלה על דעת מי לזרז את הלידה בגלל תאריך לא נוח.

שמעתי מאחד האסטרולוגים שהיו אי פעם בשנים האחרונות וכבר אינו בחיים, בזמנו חזה רעידת אדמה ומזה הוא התפרסם מאוד, שתמיד כאשר רצה להקדים ולזרז לידה מפני התאריך לא עלתה בידו בדרך פלא. פעם המנתח לא הגיע ופעם זה ופעם מכשול אחר.
בנוגע לרעידת האדמה שחזה, סיפר לי שזה היה סתם הצגה, לטענתו כל אמצע חודש כשהלבנה מתמעטת הימים עולים ואז מתחרש רעידות האדמה, ואכן עקבתי ולכאו' הוא צודק בזה.
---
עוד אבקש להוסיף שכמעט ואין היום לידה שלא עושים זירוז אם זה בעירוי בחדר לידה, אם זה סטריפינג איני זוכר כעת בדיוק איך הוא נקרא בלע"ז.
א. ההוראות של משרד הבריאות שאסור בארץ להזמין לידה קיסרית.
ב. כאשר רואים באונטרסלנד שאין תועלת לו לעובר להיות במים וכבר אינו מוסיף משקל והיא בשבוע הארבעים לעשות את הטיפול הנ"ל. סטריפינג מבלי לידע את היולדת
ג. העירוי שהם נותנים בחדר לידה מזרז את הלידה.

עד כמה שידוע לי.

מאיר סובל כתב:אגב, היתה לי שאלה כזו לפני קרוב לכ' שנים. שאלתי את הגר"ח קניבסקי ואמר לי שסתם לזרז [בשביל שלא יתנגש בתאריך קשה, כמו בתאריכי חגים או בנסיבות משפחתיות וכדומה] אסור, בגלל שלידה היא שעת סכנה וה' מציל את האשה. אבל לתת לו את הענין ולא להכניס אותה לסכנה בידיים. ואם יש צורך לפי דעת רופא, יש לשאול רופא מומחה כמה שזה נחוץ לפי כלל הרפואה ולעשות מה שחייבים. עכת"ד.

האם הכוונה בזה משום אקדומי פורענותא לא מקדמינן חיפשתי בפוסקים ולכאו' זה חידוש עצום - גם לכאו' יש להשליך מכך על כל מיני ניתוחים פשוטים שאנשים מקדימים ולא מצאתי מי שכותב לאסור משום אקדומי פורענותא.
--
הרפואה נכון להיום גורסת שכל עוד הוא מוסיף משקל אסור לזרז את הלידה מאידך כשאינו מוסיף יותר משקל עדיף לזרז כי הם חוששים מסיבוך כל שהוא כך שאיני מצליח להבין כל כך, מה זאת אומרת לזרז את הלידה - אין רופא בארץ שיסכים לזרז את הלידה כאשר הוא מוסיף משקל ואין רופא שלא יזרז אם אינו מוסיף משקל.

לומד_בישיבה כתב:בנוגע לרעידת האדמה שחזה, סיפר לי שזה היה סתם הצגה, לטענתו כל אמצע חודש כשהלבנה מתמעטת הימים עולים ואז מתחרש רעידות האדמה, ואכן עקבתי ולכאו' הוא צודק בזה.
---
עוד אבקש להוסיף שכמעט ואין היום לידה שלא עושים זירוז אם זה בעירוי בחדר לידה, אם זה סטריפינג איני זוכר כעת בדיוק איך הוא נקרא בלע"ז.
א. ההוראות של משרד הבריאות שאסור בארץ להזמין לידה קיסרית.
ב. כאשר רואים באונטרסלנד שאין תועלת לו לעובר להיות במים וכבר אינו מוסיף משקל והיא בשבוע הארבעים לעשות את הטיפול הנ"ל. סטריפינג מבלי לידע את היולדת
ג. העירוי שהם נותנים בחדר לידה מזרז את הלידה.

עד כמה שידוע לי.

לומד_בישיבה כתב:הרפואה נכון להיום גורסת שכל עוד הוא מוסיף משקל אסור לזרז את הלידה מאידך כשאינו מוסיף יותר משקל עדיף לזרז כי הם חוששים מסיבוך כל שהוא כך שאיני מצליח להבין כל כך, מה זאת אומרת לזרז את הלידה - אין רופא בארץ שיסכים לזרז את הלידה כאשר הוא מוסיף משקל ואין רופא שלא יזרז אם אינו מוסיף משקל.

איפה ברזילי כשצריכים אותו?

לומד_בישיבה כתב:

מאיר סובל כתב:אגב, היתה לי שאלה כזו לפני קרוב לכ' שנים. שאלתי את הגר"ח קניבסקי ואמר לי שסתם לזרז [בשביל שלא יתנגש בתאריך קשה, כמו בתאריכי חגים או בנסיבות משפחתיות וכדומה] אסור, בגלל שלידה היא שעת סכנה וה' מציל את האשה. אבל לתת לו את הענין ולא להכניס אותה לסכנה בידיים. ואם יש צורך לפי דעת רופא, יש לשאול רופא מומחה כמה שזה נחוץ לפי כלל הרפואה ולעשות מה שחייבים. עכת"ד.

האם הכוונה בזה משום אקדומי פורענותא לא מקדמינן חיפשתי בפוסקים ולכאו' זה חידוש עצום - גם לכאו' יש להשליך מכך על כל מיני ניתוחים פשוטים שאנשים מקדימים ולא מצאתי מי שכותב לאסור משום אקדומי פורענותא.
--
הרפואה נכון להיום גורסת שכל עוד הוא מוסיף משקל אסור לזרז את הלידה מאידך כשאינו מוסיף יותר משקל עדיף לזרז כי הם חוששים מסיבוך כל שהוא כך שאיני מצליח להבין כל כך, מה זאת אומרת לזרז את הלידה - אין רופא בארץ שיסכים לזרז את הלידה כאשר הוא מוסיף משקל ואין רופא שלא יזרז אם אינו מוסיף משקל.

אני לא מבין בזה בכלל אבל כל ההכללות האלה הם בודאי לא נכונות, לפעמים מזרזים מכל מיני סיבות גם אם הוא מוסיף משקל, לפעמים כי הוא מוסיף משקל אבל לא מספיק, והרבה פעמים פעמים דווקא בגלל שחוששים שהוא יהיה גדול מידי (זו למשל הסיבה שלא נותנים להריון להמישך יותר מידי במצב של סוכרת).

ביקשתי לומר שאין זירוז בהזמנה וכל הדיון כאן הוא למותר וכמו שכתבת לנכון, שהכל תלוי לגופו של עניין, ושום רופא בארץ לא יעשה זירוז בגלל תאריך פלוני ואלמוני, אם הוא אינו מעוניין ללכת לכלא.

לעומת זאת בחו"ל בחלק מהמדינות, אכן אפשר לקבוע ניתוח קיסרי על פי בקשת האם - ובתשלום וכו' -.
-----
לגבי רעידות אדמה ואמצע החודש: מחקרים רבים נעשו בנידון, ועד כה לא הוכח שיש אמת בטענה. כדור הארץ, לעומת זאת, אכן גורם רעידות אדמה בכל פעם שמתקרב אל הירח. חשוב לזכור כי הירח קטן במאסתו 1 חלקי 82 מכדור הארץ, כך שקשה להאמין שיש לו השפעה ממשית על רעידות אדמה כאן.

לומד_בישיבה כתב:ביקשתי לומר שאין זירוז בהזמנה וכל הדיון כאן הוא למותר וכמו שכתבת לנכון, שהכל תלוי לגופו של עניין, ושום רופא בארץ לא יעשה זירוז בגלל תאריך פלוני ואלמוני, אם הוא אינו מעוניין ללכת לכלא.

לומד בישיבה, אתה כבר נשוי ואב לילדים שאתה כותב בצורה כל כך נחרצת?
אשה שעברה את התאריך יכולה לבקש מהרופא שיעשה לה סטריפינג, ואם התנאים הבשילו לכך הוא יעשה, והיא גם יכולה לבקש שלא יעשה גם אם הבשילו התנאים ואז הוא לא יעשה, ושום רופא לא ילך לכלא בגלל שעשה סטריפינג בעקבות בקשה של אישה.

כשעברה את התאריך ואינו מוסיף משקל המים נהיים עכורים וקיים חשש לחנק. כך שמעתי מפי פרו' מפורסם הגדול בארץ, (תומך במוסדות תורה) מנהל מחלקה בבית חולים הגדול במזרח התיכון.

במשפחתי הוה עובדא, שהרופא הציע סטריפינג או משהו דומה, וכשהאשה סירבה - הוא לא התעקש.
ברור שזה לא שחור-לבן, ויש מקום לדעת האשה ומשפחתה וכו', וכאן נכנסים לדיון הראשי של האשכול, כפשוט.

מדובר ברופא לא אחראי - רופא אינו חייב לשאול כלל ואינו צריך ליידע אותה, כדי לדחות את הטיפול הנזכר הוא חייב לקבל אישור של מנהל מחלקה.
אם הרפואה טוענת שיש בזה חשש לסיבוך אין כל טעם לשאלתו של פותח האשכול, אלא א"כ מדובר בחו"ל להזמין קיסרית וכמו שכתב הרב אד"ג.

לומד בישיבה, קיבלת על עצמך להתבזות ברבים?

כולנו היינו בחדרי לידה, ומתוך מה שאתה כותב בנושאים אלו, ניכר עד כמה אתה 'מייבין' גם בשאר עניינים.

היום שואלים את החולה על כל טיפול שהולכים לעשות לו.
כבר תמו הזמנים של טיפול רפואי על דעת הרופא בלבד....
בפרט הרופאים מפחדים לקבל החלטות על דעת עצמם שמא יתבעו אותם אח"כ כידוע.

איש רגיל כתב:לומד בישיבה, קיבלת על עצמך להתבזות ברבים?

כולנו היינו בחדרי לידה, ומתוך מה שאתה כותב בנושאים אלו, ניכר עד כמה אתה 'מייבין' גם בשאר עניינים.

כשמתחילים להשמיץ נגמרו הטענות.

מה הם הנסיבות שבעקבתם אפשר להתיר זירוז לידה, חוץ מפיקוח נפש להאם או להולד ?

להתיר? איך אפשר להתיר איסור חמור בלי פיקוח נפש???

כגון במקום צער.
האשה אינה נמצא במצב פיקוח נפש, אבל היא בצער, לא יכולה לישון כראוי מבלי להתעורר חמש שש פעמים בלילה, ובבלל אין יכולה ללכת ולתפקד.

מה האיסור בזירוז??

למה שיהיה אסור?

מקובל אצל גדולי הפוסקים (אג''מ הגריש''א הגרשז''א שבה''ל משנה הלכות וכו' ראה ריש ספר תורת היולדת. להגר'י זילברשטיין) שזה אסור ומותר רק באופנים מסוימים.

מפשטות דברי הפוסקים משמע דאסור אם לא בפקוח נפש, או ליולדות או לעובר. וגם עפ"י קבלה אסור, שעלולים להביא עי"ז למותו של הוולד, עי' דברי תורה להאדמו"ר המנחת אלעזר ממונקאטש (ח"ג אות ל'). ועי' באנציקלפדיה הלכתית רפואית ח"ד עמ' 272 אריכות בנושא זו.

מהו ההלכה לגבי צער.
כמה צער חייב לסבול עבור זה ?

הצעיר באלפי כתב:מהו ההלכה לגבי צער.
כמה צער חייב לסבול עבור זה ?

צער נידון הרבה פעמים כפיקו"נ.
מאותו הטעם שהתירו לחלל שבת על יולדת כדי ליישב את דעתה, יש מקום להקל בזירוז, באם הלידה מתארכת מאד והיא סובלת סבל גדול, אך לעשות זירוז מראש וללא צורך, זה לא שמענו להתיר ללא צורך אפואי אמיתי.

בסדר כתב:מפשטות דברי הפוסקים משמע דאסור אם לא בפקוח נפש, או ליולדות או לעובר. וגם עפ"י קבלה אסור, שעלולים להביא עי"ז למותו של הוולד, עי' דברי תורה להאדמו"ר המנחת אלעזר ממונקאטש (ח"ג אות ל'). ועי' באנציקלפדיה הלכתית רפואית ח"ד עמ' 272 אריכות בנושא זו.

אולי תוכל לציין מקור. היכן משמע בפוסקים שמותר רק לצורך פיקוח נפש?
על פניו זה נשמע בגבול ההזוי.
ממילא עוד לחדש איזו הנהגה על פי כל מיני עניינים. אבל לבוא ולטעון שזה איסור גמור ככל איסורי התורה, ואסור לעבור עליו אם לא משום חשש פיקוח נפש - נשמע קצת מוגזם.
כזכור לי, הרב זילברשטיין עצמו אמר רק שלא לעשות זירוז סתם. אבל אם רופאים אומרים\ממליצים לעשות - אז לעשות.

מנין כתב:להתיר? איך אפשר להתיר איסור חמור בלי פיקוח נפש???

אתה בטוח שכולם מבינים שאתה מדבר בציניות? (אני לא)

לא ברור למה השיח כאן מתנהל קצת בצורה משונה.

השאלה הראשונה היא למה צריך היתר בהנחה שהרופאים אומרים שאין בזה סיכון יותר מאשר בהתנהגויות אחרות.

הגרמ"פ כתב טעם לאסור. אני איני מבין אותו אבל צריך להביא אותו ואז אפשר לדון בדברים. וכן ביחס לשאר הדברים שצויינו (מהגריש"א ועוד) ראוי להביא את עיקר הסברא ולדון בה.
כמו כן ביחס לדברי המנח"א בפרט וכל האחרים בכלל יש לדון האם המציאות שדיברו עליה זהה למציאות שלנו כי כידוע לכולם זה תחום שמשתנה כל הזמן מבחינה רפואית.

מאמר שפרסמתי בענין זה בשעתו בקובץ המאור

שמואל ברוך גנוט
ר"מ בישיבת אור התורה
מח"ס ויאמר שמואל, דבר למועד ועוד
אלעד

הקדמת וזירוז הלידה- דבר טוב או רע?

איתא בשבת (קנו, א) : "כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי: האי מאן דבחד בשבא - יהי גבר ולא חדא ביה... האי מאן דבתרי בשבא - יהי גבר רגזן. מאי טעמא - משום דאיפליגו ביה מיא. האי מאן דבתלתא בשבא - יהי גבר עתיר, וזנאי יהא. מאי טעמא - משום דאיברו ביה עשבים. האי מאן דבארבעה בשבא - יהי גבר חכים ונהיר, מאי טעמא - משום דאיתלו ביה מאורות. האי מאן דבחמשה בשבא - יהי גבר גומל חסדים. מאי טעמא - משום דאיברו ביה דגים ועופות. האי מאן דבמעלי שבתא - יהי גבר חזרן, אמר רב נחמן בר יצחק: חזרן במצות. האי מאן דבשבתא יהי - בשבתא ימות, על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא", עכ"ל הש"ס. (ובענין האם ואימתי יש מזל לישראל, נתבאר בהרחבה בס' האיצטגנינות באספקלריה של תורה ח"א, להרה"ג רבי אליעזר הכהן פישר שליט"א, מדברי חז"ל והקדמונים, שיש מזל לישראל ורק ע"י זכות גדולה זוכים לשנות את המזל, עי"ש בארוכה רבתא ואכמ"ל).

למדנו מדברים אלו שמזל האדם נקבע לפי יום לידתו, וכפי שכתב ריב"ל בפנקסו שע"פ כל יום שנולד, כך יקבעו תכונותיו, מידותיו ואופיו.
והנה נאמר בנדה (טז, ב): דרש רב חנינא בר פפא, אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, שנאמר "והלילה אמר הורה גבר", נוטל אותה טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו, רבש"ע טיפה זו מה תהא עליה, חכם או סכל, עשיר או עני, גבור או חלש, אבל צדיק ורשע לא קאמר, כדאמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", עכ"ל הגמרא.

מדברי חז"ל אלו למדנו שמזל האדם נקבע לפי רגע ההריון, וא"כ יש לדעת לפי איזה זמן נקבע מזל האדם, האם לפי זמן ההריון או לפי זמן הלידה.
שטחתי שאלה זו קמיה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ותשובתו היתה: "זה וזה גורם". הבה ונברר דבר זה לאשורו, בקצירת האומר.
הר"ן בדרשותיו (הדרוש השמיני) כתב שהמזל נקבע לפי שני הזמנים גם יחד, ואלו דבריו: "ביארו שהחכמה והעושר תלוים במזל כפי רגע ההריון והלידה", עכ"ל. רבנו בחיי בספרו כד הקמח (ערך השגחה): "ופתח דבריו לומר כי ממסלת הכוכבים והמזלות בימי הלידה ורגעי ההריון נותנין לנולד הרעות והטוב כדעות הוברי שמים המה", עכ"ל.
גם מדברי האברבנאל (דברים פ"ד) אנו רואים שמזל האדם נקבע לפי שני הזמנים יחד, רגע ההריון ורגע הלידה.

האברבנאל מתייחס בדיוק לשאלה זו והוא מסביר את דברי הגמרא, שדנה האם מזל יום גורם או מזל שעה גורם, בשאלה האם שעת ההריון גורמת או שעת הלידה, וז"ל:
"דעת רז"ל המקיימים הדעת הזה מהמזל והוראת המערכת, גם כן הם מזה המין. תראה זה מבואר בענין רבי אלעזר בן פדת בשלהי סדר תעניות לפי שבביאור אמרו שלא נולד בשעתא דמזוני ובמאמר רבא בני חיי ומזוני לאו בזכות תליא מילתא וכו', בשלהי מועד קטן דף כ"ח מבואר גם כן שלא דיבר כי אם כפי שעת המולד ולכן אמר שלא בזכותא תליא מילתא, לפי שהילד ביציאתו לאויר העולם אין בידו לא זכות ולא חובה, אבל הענין תלוי כפי שעת ההריון או הלידה, וכמו שהוכיח מרבה ורב חסדא. וכן ענין דוד ושאול היו כפי מזלם בלידה, והסוגיא במסכת שבת תורה על זה בביאור, כי שם עשו הבדל אם מזל יום גורם ואם מזל שעה גורם, רוצה לומר אם תהיה השעה הראשונה כפי שעת ההריון או כפי שעת הלידה. ואין ספק שהיה דעת רבי חנינא שהיתה ההוראה כפי עת ההריון, ולכן אמר הוא עצמו בהגדת נדה פרק כל היד שהמלאך מביא הטפה לפני הקדוש ב"ה וכו', עכ"ל, עי"ש.

בעל ה'עקידה' כתב שהרגע הקובע למזל הוא רגע ההריון, המשול ללילה, משום שבעצם מושג המזל ישנה שאלה עמוקה, שהיא "חשכה כחשכה של לילה אצל השכל האנושי", כיצד יתכן שהמזל קובע את תכונות האדם ומהלכיו בעוד שהאדם נבחר, לכאורה, לקבוע בעצמו את דרכיו ואורחותיו, לפי כח הבחירה שלו.
לעומתו, כותב הרלב"ג בתחילת ספר איוב, ש"שכל מקרי האדם הם מוגבלים ומסודרים לפי מערכת הכוכבים בעת הלידה", עכ"ל. המהרי"ט בדרשותיו (פרשת בלק, דרוש ראשון) מחדד את הדבר וכותב בנחרצות ששני רגעים קובעים את מזל האדם, רגע ההריון ורגע הלידה, וכן מצינו דעות לכאן ולכאן בדברי עוד קדמונים, ראו על כך בארוכה בס' האיצטגנינות באספקלריה של תורה ח"ב (להרה"ג רבי אליעזר הכהן פישר שליט"א, שיצא לאור בס"ד בקרוב).
נדמה שפתרון הדבר נמצא בדברי הראב"ע ז"ל (שמות פ"ב) הכותב את הדברים הבאים: "רובי הנולדים הם סמוכים לתשעה חדשים. והיודע עת ההריון יכול לדעת עת הלידה. והיודע עת הלידה יכול לדעת עת ההריון, כי דבר מנוסה הוא לקדמונים. וחמשה פעמים נסיתיו גם אני, כי מקום מזל הלבנה ומעלתה ברגע ההריון, היא מעלת מזל הצומח ברגע הלידה. גם מעלה הצומחת רגע ההריון, שם תהיה הלבנה רגע המולד", עכ"ל.

וכ"כ הרשב"ץ ז"ל בספרו מגן אבות (פ"ד המיוחד לתחיית המתים), וז"ל: "וחכמי המשפט נותנים גבולים להריון והם ג' כדעת רז"ל, אלא שנתחלפו להם בשיעוריהם, כי הזמן הקצר להם הוא רע"ג כדברי חז"ל והאמצעי רע"ז ושלשית והארוך רפ"ז ימים. ונותנים בזה כלל כי במקום מזל הלבנה ומעלתה בעת ההריון הוא מעלת הצומח בעת הלידה, ומעלת מזל הצומח בעת ההריון שם תהיה הלבנה בעת הלידה והם ג' זמנים הנזכרים, ואנחנו על דעת רז"ל נסמוך כי הם דברי קבלה", עכ"ל.
ובדומה לכך כתב המהראנ"ח בדרשותיו (פרשת אמור) וז"ל: "כל מקרה האדם מסודרים ומוגבלים לפי מערכת הכוכבים בעת ההריון, לפי ששעת ההריון יש לה הוראה על שעת הלידה ושעת הלידה יש לה הוראה עכ"פ על מעשי איש ופקודתו כל ימי צבאו", עכ"ל.
נמצאנו למדים שזמן ההריון וזמן הלידה, שורש אחד להם, ואם כך, עולים הדברים יפה, כאשר שניהם יחד קובעים את מזל האדם, כאשר בעצם- אחד הם.
דברים אלו נכתבו במפורש בביאור הגר"א ז"ל לספר איוב. וז"ל הגר"א ז"ל: "והנה לפי שהוא כלל גדול בחכמת המזלות, שהמזל שהוא משמש בעת העיבור, אותו מזל עצמו משמש בעת הלידה, ורז"ל אמרו שאותו היום ט' באב היה, נמצא היה העיבור י"ב חודש, ולכן קילל [איוב] מזל היום ומזל הלילה, והכל אחד".

ואלו דבריו הנשגבים של הראב"ד ז"ל, בהקדמתו לספר יצירה:
"באותו רגע שהאשה יולדת מלמטה, הנשמה נשלמת מלמעלה ומשתלחת מן המלכות אל בני אדם, אשר ביתם אל הנולד, ובעת שהנשמה משתלחת וכו', משם תקבל כל העתידות לבוא עליו, ולפיכך ראוי לך להתבונן כי המוליד בשם, רצה לומר שכותב קיע למקשה ומולידה טרם זמן עיתה, פעמים שהורג שתי נפשות ופעמים שגורם לנולד ימים רעים וצרות משונות זו מזו והאלוקים דמו יבקש".

ומסביר הראב"ד: "וביאור זה על דרך משל, נאמר כי עובר זה ראוי להיוולד ביום פלוני במילוי הלבנה... בא המשביע והולידו טרם שנתמלאת הלבנה ובהיותה מביט אליה משונאיה וממבטלי כוחה, הנה הילד ההוא שנולד בזמן ביטול כח חיותו ימים בימים מועטים ודמו מיד זה הפושע יבקש האלוקים, כי ביטל גזירת יוצר והמית את הנפש הזאת והולידו בלא זמנו וגורם לו ליקח ממון שאינו שלו ולישא אשה שאינו שלו, וכללו של דבר שינה עליו כל סדרי בראשית, ודי בזה לכל מבין". הראב"ד מאריך בענין בדברי קבלה עמוקים ומסיים ש"אם תדע יום העיבור, תדע יום הלידה", והמעיין בדבריו בהרחבה, יראה לנכון ששורש ומזל אחד להם, וכדברי רבותינו דלעיל.
אחר שראינו שישנה השפעה עצומה על כל מהלך חיי האדם, תכונותיו וענייניו, לפי המזל השולט בעולם ברגע לידתו, ואחר שראינו את דבריו הנחרצים של הראב"ד בענין, הזועק מרה על נתינת קמיע להקדמת זמן הלידה, מפני החשש שעי"כ ישתנה על מהות הנולד ועניינו, נבין שמן הראוי, כפי מידת האפשר, שלא לזרז את הלידה ולדאוג לכך בכל דרך שהרך הנולד יוולד בזמן שנקבע לו מראש מן השמים, בלי שנשתדל להקדים את שעת הלידה. וכן כתב הרוקח ז"ל (על קהלת ג, יא) וז"ל: "אין לעשות למקשה [ללדת] שתמהר לילד, פן תלד במזל רע". והראוני שהאריך בזה בשו"ת אגר"מ (יו"ד ח"ב סי' עד), וכן בשו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' קפד) מאריך למנוע, כפי האפשר מבחינה רפואית, את הקדמת וזירוז הלידה, עפ"ד המקובלים ועוד מהספה"ק, עי"ש.

ואחר ששמעתי מכמה ידידים שמו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מורה להשתדל שלא לזרז הלידה, נדברתי בזה עם ידידי, נאמנו ונכדו הרה"ג רבי אריה קניבסקי שליט"א, שאמר לי שבדרך כלל מורה מרן שליט"א שאם הרופאים אומרים לעשות זירוז, שיעשו, כיון שאין סכנה בזירוז הלידה בד"כ, אבל כמובן אין בזה תשובה על הכלל וכל מקרה לגופו. והוסיף רבי אריה שליט"א שבמקרים בודדים מתוך אלפים הורה מרן הגר"ח שלא לעשות זירוז ועל פי רוב הוא מכריע שכן יעשו.

ביקשתי מרבי אריה קניבסקי לשאול את רבנו שליט"א שלכאו' מכל האמור לעיל מוכח שמן הראוי שלא להקדים את הלידה, והשיב מרן שליט"א שמורה כך משום חשש לפיקוח נפש, והסביר שכשהרופאים אומרים לעשות זירוז, יש בדרך כלל סיבה רפואית שבגללה אומרים לעשות כן, ולכן מורה לעשות. אבל בסתם בודאי שלא לזרז את הלידה.

אוצר החכמה כתב:לא ברור למה השיח כאן מתנהל קצת בצורה משונה.

השאלה הראשונה היא למה צריך היתר בהנחה שהרופאים אומרים שאין בזה סיכון יותר מאשר בהתנהגויות אחרות.

הגרמ"פ כתב טעם לאסור. אני איני מבין אותו אבל צריך להביא אותו ואז אפשר לדון בדברים. וכן ביחס לשאר הדברים שצויינו (מהגריש"א ועוד) ראוי להביא את עיקר הסברא ולדון בה.
כמו כן ביחס לדברי המנח"א בפרט וכל האחרים בכלל יש לדון האם המציאות שדיברו עליה זהה למציאות שלנו כי כידוע לכולם זה תחום שמשתנה כל הזמן מבחינה רפואית.

פשוט, כי מהנסיון, הרבה פעמים הרופאים והצוות רוצים שקט, ואין להם סבלנות וזמן 'מיותר' ורוצים לגמור והלאה - מנסיון.

לכן לא צריכים לדון בשאלה ההלכתית?
שאלת נאמנות הרופאים היא חלק מהדיון

זאת הבעיה, שנאמנות הרופאים ירדה פלאים.
ממקרים שהיו אצלנו ואצל קרובינו, שהרופאים אמרו שאין מנוס, וחייבים וכו' וכו',,, והתייעצנו עם אחד מהמוצי"ם החשובים בעיה"ק י-ם, אחד מהמומחים בתחום - והוא שמע את הפרטים ואמר בשופו"א - בחסדי ה' הכל היה בסדר גמור, לא דובים ולא יער. לא מקרה אחד ולא שתיים.

ראשית יש לדעת שאין רופא סביר שיורה על זירוז ללא התוויה רפואית שבגינה זה נצרך ומה שיש מקרים שבכ"ז לא נתנו (ע"פ הוראת מו"צ מובהק...) והכל היה בסדר אינו ראיה כלל מפני שההתוויה הרפואית היא במקרים רבים עניין של סטטיסטיקה כגון שבשבוע 42-43 עולה אחוז השכיחות של מצוקה עוברית וכד' במאות אחוזים וכד' אך אין זה מוכרח שאכן הולד המסוים הזה יינזק ח"ו. ודרך המו"צ המובהקים שאני מכיר היא להורות לשמוע בקול הרופאים רק לברר שאכן יש סיבה רפואית (ולא תזמון נוח ללידה כמקובל במקומות מסוימים) ולכל היותר לבקש חוות דעת שנייה מרופא אחר כשמתאפשר (אאל"ט בשו"ת מעין אומר ראיתי כן גם בשם הגרע"י זצ"ל שנשאל והורה 'לשמוע בקול הרופאים') ופשוט שכל החששות על שינוי המזל וכו' אינם עומדים במקום שיש חשש אפי' רחוק לפיקו"נ או גם לסבל גדול ומיותר לאישה ו/או לעובר בדבר שאין בו איסור מפורש בפוסקים.

אוהב אוצר כתב:זאת הבעיה, שנאמנות הרופאים ירדה פלאים.
ממקרים שהיו אצלנו ואצל קרובינו, שהרופאים אמרו שאין מנוס, וחייבים וכו' וכו',,, והתייעצנו עם אחד מהמוצי"ם החשובים בעיה"ק י-ם, אחד מהמומחים בתחום - והוא שמע את הפרטים ואמר בשופו"א - בחסדי ה' הכל היה בסדר גמור, לא דובים ולא יער. לא מקרה אחד ולא שתיים.

ואיזו מסקנא יצאה לך מזה?
שבאופן גורף אין להתייחס לדברי הרופאים? מן הסתם לא התכוונת לכך.
אני לא הייתי לומד מזה יותר מאשר שאם מומחה גדול בתחום אומר שבמקרה ספציפי זה אין לחשוש לדברי הרופאים, אז ניתן לסמוך עליו. אבל אם קביעה כזו, מן הסתם, רובם יסכימו, ואין בה חידוש גדול.

דרך אגב, כמדומה באופן אינטואיטיבי הציבור רואה בנידון זה 'שאלה' דווקא כאשר מדובר בזירוז בבית חולים.
ואילו לגבי אמצעים טבעיים (שמן קיק, רפלקסולוגיה, תרגילים למיניהם ושאר תרופות סבתא) לא רואים כל בעיה ושאלה.
ולכאורה, אם בקבלה ומזלות עסקינן, לא כ"כ מאי שנא האי מהאי.

החושב כתב:דרך אגב, כמדומה באופן אינטואיטיבי הציבור רואה בנידון זה 'שאלה' דווקא כאשר מדובר בזירוז בבית חולים.
ואילו לגבי אמצעים טבעיים (שמן קיק, רפלקסולוגיה, תרגילים למיניהם ושאר תרופות סבתא) לא רואים כל בעיה ושאלה.
ולכאורה, אם בקבלה ומזלות עסקינן, לא כ"כ מאי שנא האי מהאי.

נכון. לכאו' אין הבדל.

החושב כתב:דרך אגב, כמדומה באופן אינטואיטיבי הציבור רואה בנידון זה 'שאלה' דווקא כאשר מדובר בזירוז בבית חולים.
ואילו לגבי אמצעים טבעיים (שמן קיק, רפלקסולוגיה, תרגילים למיניהם ושאר תרופות סבתא) לא רואים כל בעיה ושאלה.
ולכאורה, אם בקבלה ומזלות עסקינן, לא כ"כ מאי שנא האי מהאי.

אני חושב שרפלקסלוגיה וכדומה רק מסיר את המניעה של הלידה ומחזיר למצב הטבעי ולא גורם ללידה מוקדמת.

אם הבנתי נכון מהנוגעות בדבר - זה נכון (מ"ש הרב מלבב מקודם).
לעתים הלידה מתעכבת מפני לחצים פיזיים ונפשיים והפעולות הנ"ל גורמות להרפות כך שהוולד יצלא בנקל