הודעהעל ידי אריה מרדכי » ד' יוני 13, 2018 11:15 pm
עיין במצורף באריכות, ושאלתך תלויה בשאלה הידועה האם ניתן לבן דורינו אפשרות לחלוק על הש"ך ולפסוק הלכה שלא כדבריו.
וידועים דברי החוות יאיר סימן קסה [הביאו הפת"ש ס"ק ב] שכתב לענין פסקי השו"ע ונו"כ וז"ל "וא"כ בדורות הללו זר מאד לומר דטעו בשיקול הדעת אחר דק"ל כל מה שנזכר בספרי פוסקים ה"ל כדבר משנה. וכן מה דסתם לן הב"י בש"ע דזכה שנקבע הלכה כמותו ולא חלקו עליו הבאים אחריו אין לומר קים לי כלל נגד הכרעתו אף לדעת י"א דמצי למימר קים לי בכל דבר ממון. וכן בכל מה דסתם הב"י בש"ע ובמקום הג"ה רמ"א דעת חולקי' והסכים עמהם ג"כ ה"ל כדבר משנה בארצות הללו דנוהגין כוותי'. ובמקום שכתב י"א ולא הכריע ה"ל סמ"ע וש"כ בהכרעתן (ואם אין כאן הכרעה אין להוציא ממון ומ"מ אם פסק כבהג"ה להוציא ממון אין מחזירין דאל"כ למה נ"מ כתבו רמ"א ודוק) כדבר משנה בכל ענין. ואם יש ביניהם מחלוקת לא גרע כח ש"כ לדעתי במקום שחולק על הסמ"ע לפסוק כוותי' אף להוציא וה"ל ג"כ כדבר משנה דק"ל כבתראי (ובפנים חדשות דקמ"א ע"ב בשם מהר"ם מינץ ט"ו שא"א בפוסקים הלכה כבתראי) אף כי שמעתי שקשה מאד לפסוק להוציא נגד הסמ"ע והיה לנו לומר דעכ"פ לא ה"ל הפוסק כסמ"ע להחזיקו כטועה בד"מ מ"מ נ"ל כמ"ש. אם לא שהדיין או דיינים יודעים ומכירים שהש"כ עבר הדרך על הסמ"ע בטעם נכון. סוף דבר לא ידעתי לדידן ה"ד טעה בשיקול הדעת".
-
קבצים מצורפים
-
- גדרי טעות בדבר משנה ושיקול הדעת.pdf
- (434.95 KiB) הורד 297 פעמים