יש חידוש של הרמב"ן ושא"ר שאין חזקת טהרה אלא למי שהוא בספק נגיעה בטומאה, אבל מי ש"ודאי נגע" והספק הוא האם היה אותו דבר טמא או לא, בזה אין חזקה.
זכרוני מכזב בי כעת, ואשמח לעזרתכם בכמה דברים פשוטים.
1. מי אומר (אולי חזו"א?) שזה דין מסויים רק בטומאה ולא בשאר דברים?
2. איך זה יסתדר עם הריטב"א ביבמות דס"ט לגבי ביאת פסול, ומשמרת הבית על רוב מומחין בשחיטה?
3. אולי אתם מכירים סיכום של הענין בשלימות ובדרך קצרה.
תודה מראש.