פורום אוצר החכמה

משכח"ל בפשיטות שאדם מת אחרי הביאה עוד קודם שנקלט הזרע, ואח"כ נקלט ונתעברה ונולד וכו', ומסתמא מקיים בזה פ"ו.

אע"פ שהכל תלוי בחייו, שהרי אם מתו בניו בחייו אינו מקיים כלום (מעתה), ואם מתו אחרי מיתתו לא התבטלה מצוותו.

ומן הסתם דובר בפוס' על הפרייה מלאכותית, להסוברים שמקיים בזה פ"ו, האם זה גם כשנעשתה ההפרייה לאח"מ.

יש לצייר עוד להסובר' דאם היו לו בנים בגיותו מקיים פ"ו כאשר נתגיירו, ויל"ע אם נתגיירו לאחר מיתתו. (ובאגב, מה הדין אם נתגיירו הנכדים ולא הבנים).

אני מחוסר קצת הגדרה ותפיסה בזה, אשמח אם תציינו או תבארו.

אפשר בנתינת מעות לגידול יתומים

הא פשיטא, כמדומה, דלגבי יבום לית דינא ובית מיחוש, משא"כ במלאכותית, וא"כ אין הנדונים שוים, ולכאורה קליטת הזרע במעי האשה אין לה עדיפות על השלב של הביאה או על שלבים מאוחרים יותר,
באשר אינך יודע כעצמים בבטן המלאה וגו' וכל שלפום הסתכלות חיצונית נראה כהתמשכות אחת חשיב כהתחלת ההריון.

מקור?

יש תשובת נוב"י
וכמדומני שההרה"ג י"ע שליט"א דן בזה בספרו (שהועלה לכאן בעבר)

למאי נפקא מינה?

הנפק"מ פשוטה. אי נימא שיש בהפריה מלאכותית לאחר מיתה משום קיום מצות פ"ו יש עניין לאדם נשוי שמת בלא בן ובת ונשאר אחריו זרע בהקפאה שאשתו תזכה אותו בקיום המצוה (ומ"מ פשיטא שהיא אינה מחויבת בזה).
לעניין זרע שנקלט אחר מיתה איני מבין צד שלא יקיים בזה פו"ר, ונ"ל שהרב עו"ח הביא את הדוגמא הזו כדי להוכיח ממנה להפריה מלאכותית.

חשבונות רבים כתב:לעניין זרע שנקלט אחר מיתה איני מבין צד שלא יקיים בזה פו"ר.

כבר הפניתי לעיל לנוב"י שעסק בדיוק בשאלה זו

אולי אפשר להוכיח מבועז שמת בלילה ראשון שהיה עם רות, על פי המדרש.

ועובד נקרא בנו לכל דבר וענין.

יתכן שגם לענין פו"ר

אני לא מבין אתה מסתפק בזה שמי שמת לילה אחר הנשואין אין אשתו שנתעברה ממנו צריכה ייבום?

בברכה המשולשת כתב:

חשבונות רבים כתב:לעניין זרע שנקלט אחר מיתה איני מבין צד שלא יקיים בזה פו"ר.

כבר הפניתי לעיל לנוב"י שעסק בדיוק בשאלה זו

כבוד הדר"ג לא ציין היכן הנוב"י, ולאו כו"ע בקיאי כוותך בנוב"י בע"פ כולל סימני התשובות.

אוצר החכמה כתב:אני לא מבין אתה מסתפק בזה שמי שמת לילה אחר הנשואין אין אשתו שנתעברה ממנו צריכה ייבום?

כן נקט הנוב"י שהוזכר.

חשבונות רבים כתב:הנפק"מ פשוטה. אי נימא שיש בהפריה מלאכותית לאחר מיתה משום קיום מצות פ"ו יש עניין לאדם נשוי שמת בלא בן ובת ונשאר אחריו זרע בהקפאה שאשתו תזכה אותו בקיום המצוה (ומ"מ פשיטא שהיא אינה מחויבת בזה).

למה מספיק בן ובת, מה עם בערב אל תנח ידיך..?! אלא מאי יש ענין שיהיה לו המשך בלי קשר לקיום המצווה דהרי מתים פטורים מן המצוות ול"ש שתזכה אותו.

חשבונות רבים כתב:הנפק"מ פשוטה.

הכוונה היתה להעיר, כי השאלה 'האם פלוני המת קיים מצות פריה ורביה' (כגון שמתו בניו לאחר מותו או גר שנתגיירו בניו לאחר מותו) היא שאלת סרק, מאחר שאין הדבר נוגע למעשה.

ובאשר שכתב:

יש עניין לאדם נשוי שמת בלא בן ובת ונשאר אחריו זרע בהקפאה שאשתו תזכה אותו בקיום המצוה

לאחר מיתתו של אדם הרי לכאורה אשתו כשאר פנויות דעלמא.

יש סוברים שקיום פו"ר הוא רק בביאת הילד לעולם וקיומו, לפי"ז נראה שבעל הנפטר כשאשתו מעוברת הרי הוא מקיים פו"ר בלידת בנו אחר מיתתו שלו.

ביקורת תהיה כתב:לאחר מיתתו של אדם הרי לכאורה אשתו כשאר פנויות דעלמא.
Re: קיום מצות 'פרו ורבו' לאחר מיתה

לא הבנתי מה באת לומר.

חשבונות רבים כתב:

ביקורת תהיה כתב:לאחר מיתתו של אדם הרי לכאורה אשתו כשאר פנויות דעלמא.
לא הבנתי מה באת לומר.

תוהה אני אם תתיר זאת גם לפנויה דעלמא שלא היתה אשתו.

אש משמים כתב:יש סוברים שקיום פו"ר הוא רק בביאת הילד לעולם וקיומו, לפי"ז נראה שבעל הנפטר כשאשתו מעוברת הרי הוא מקיים פו"ר בלידת בנו אחר מיתתו שלו.

צא ובשר לבית דין של מעלה!

ב"ד בשל מעלה פוסקים לפי ב"ד של מטה כמבואר בחז"ל ואיני מבין מה הביקורת על הרב אש משמים

ביקורת תהיה כתב:

חשבונות רבים כתב:

ביקורת תהיה כתב:לאחר מיתתו של אדם הרי לכאורה אשתו כשאר פנויות דעלמא.
לא הבנתי מה באת לומר.

תוהה אני אם תתיר זאת גם לפנויה דעלמא שלא היתה אשתו.

מה האיסור בפנויה דעלמא? אני מסכים שזה פרצה וקלקול גדול אבל באשתו זה לא שייך כ"כ, או שאולי גם באלמנתו יש לחוש שתנשא לאחר ויהיה בעיה של הבחנה.
בעצם בכל מקרה צריך לאסור שמא יאמרו שנתעברה בזנות.