המתנה בין בשר לחלב - חמש שעות כאשר זה בין יום לילה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חיל
הודעות: 30
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

המתנה בין בשר לחלב - חמש שעות כאשר זה בין יום לילה

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' יוני 20, 2018 12:29 pm

מנהג זה מקובל אצלנו מבית אבא (ליטא, וולוז'ין, המשפחה מגיעה מפרוז'נא)

עכשיו אני מחפש מקורות למנהג זה שיסודו אצלנו בהררי קודש.
אשמח לקבל מקורות (בפרט מהמקומות הנ"ל).
וכן, לפי מנהג זה - מה הדין בין סעודה שניה של שבת (סעודת שחרית) לסעודה שלישית, כאשר עבר חמש שעות, אבל טרם שקעה חמה, דהסברא שייכת אף בזה.

תודה מראש


עושה חיל
הודעות: 30
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: המתנה בין בשר לחלב - חמש שעות כאשר זה בין יום לילה

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' יוני 20, 2018 1:34 pm

אכן תודה,
אבל אין שם זכר לשאלתי - בין יום ללילה (כגון אכל בצהריים -לפני השקיעה ועברו חמש שעות וגם שקעה לה חמה ויהי לילה, דלמנהג הנ"ל מותר)

אציין,
למנהגנו הנ"ל אין הבדל בין עוף לבשר, בשניהם ממתינים שש שעות שלמות אבל בין יום ללילה חמש שעות.

אש משמים
הודעות: 1339
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: המתנה בין בשר לחלב - חמש שעות כאשר זה בין יום לילה

הודעהעל ידי אש משמים » ד' יוני 20, 2018 1:53 pm

הדבר הקרוב ביותר (הידוע לי) הוא שידוע בשם מרן הגריש"א זצ"ל ששינת קבע מפרדת בין אכילת בשר לחלב.

דעת_האברך
הודעות: 400
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: המתנה בין בשר לחלב - חמש שעות כאשר זה בין יום לילה

הודעהעל ידי דעת_האברך » ד' יוני 20, 2018 10:32 pm

אבי ז"ל נהג בהמתנה של חמש שעות, ומסתבר לי מאד שנהג כן על פי אביו שהיה מגדולי הרבנים הליטאיים ששימשו ברבנות בארץ הקודש והיה מגזע תרשישים שאביו וזקנו ולמעלה בקודש היו גם כן רבנים חשובים מאד בליטא מצאצאי הגר"א, אך לא זכיתי לשאלו בזה דבר, וכשביררתי אצל דודי ודודתי אם שמעו גם כן מנהג זה מבית אבא לא הצליחו לזכור...
אכן שמעתי מדודתי שזוכרת שאביה (זקני הגאון הנ"ל) הורה לה להיתר באופן שישנה שנת צהריים ביום לאחר הסעודה הבשרית והגיע כבר הלילה, וכמדומני שנסמך בזה על הפרי חדש שמסעודת יום לסעודת לילה חשיב הפרדה לכולי עלמא בצירוף שנת קבע שיש אומרים שמפסקת.
יש בשו"ת דברי יציב שמדבר בזכות המנהג להמתין חמש שעות ועוד ונשמע מדבריו שהיו רבים שנהגו כך, אך אינני זוכר מקומו המדויק.

בקרו טלה
הודעות: 2492
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: המתנה בין בשר לחלב - חמש שעות כאשר זה בין יום לילה

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' יוני 20, 2018 11:44 pm

דעת_האברך כתב:יש בשו"ת דברי יציב שמדבר בזכות המנהג להמתין חמש שעות ועוד ונשמע מדבריו שהיו רבים שנהגו כך, אך אינני זוכר מקומו המדויק.

שו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן סט
בזמן המתנה בין אכילת בשר לחלב.
ב"ה, וואדבערן נ. י., כ"א מנחם אב תשמ"ב

מכתבך נתקבל לנכון לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א. וע"ד ששאלת אם אכן היה נהוג בצאנז להמתין רק ה' שעות בין אכילת בשר ביום לאכילת חלב בלילה, אמר כ"ק מרן שליט"א להשיבך כדלהלן.

הנה מנהג זה מקורו בראפשיטץ, וכפי מה שזכור לי היו מקילים רק בעת הצורך, ולאו דוקא שהמתינו רק ה' שעות אלא שמתחלת שעה ששית לא הקפידו לדייק על המורה שעות שיהיו שש שעות שלימות. ולא זכור לי במדוייק אם גם מלילה ליום הקילו. ועיין בפסקי תשובה ח"ג סי' רפ"ה שהביא מהגאון מטשעכנאוו שגם מלילה ליום הקילו עיין שם. וכבר אמרתי פעם בטעם ומקור המנהג בהלכה, ומחמת חוסר ספרים פה אין בידי לעיין היטב במקור הדברים כראוי ואבוא בקצרה במה שנלע"ד כעת.

הנה בטעמי המצוות להרח"ו בפרשת משפטים כתב ומורי ז"ל היה נוהג שלא לאכול בשר אחר גבינה וגבינה אחר בשר כל היום עכ"ל, ובשער המצוות שם מורי זלה"ה נהג שבכל יום שאכל גבינה לא היה אוכל בשר עד הלילה עכ"ל [ועיין שיו"ב סי' פ"ט אות ו' ובככר לאדן בליקוטים שבסוף הספר סי' ה' אות ח'], ומבואר מזה דשייך קולא בענין זה מיום ללילה.

ובמקור הדברים בש"ס חולין ק"ה ע"א אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בישרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר כי השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא, ונחלקו הראשונים אם הכוונה לסעודה אחרת ומותר לאלתר או שהכוונה לזמן סעודה אחרת דהיינו אחר שעברו שש שעות, עיין תוס' ורא"ש והג"א ובטושו"ע יו"ד ריש סי' פ"ט, וברמ"א דהמנהג הפשוט להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת וכו' ויש מדקדקים להמתין שש שעות וכו' וכן נכון לעשות עיין שם. ושם ברא"ש דפחות משיעור זה אין לאכול גבינה אחר בשר דלא אשכחן מאן דשרי אף בהאי שיעורא אלא מר עוקבא וקא קרי נפשיה חלא בר חמרא עיין שם, וי"ל דלזה קמ"ל שהקיל יותר מאביו שמזה נדע דזה שיעור הכי פחות ואין להקל יותר ודו"ק. (והטעם שלא החמיר כאביו י"ל שהיה כרוך בזה ביטול תורה. וגם אפשר דאם היה שוהה כל כך בין סעודה לסעודה היה צריך להרבות באכילת בשר, ובענותנותו החזיק עצמו בדין ע"ה שאסור לאכול בשר [פסחים מ"ט ע"ב], וגם יתכן שהחמיר על עצמו כר"מ דחייש למיעוטא ואכלינן בישרא רק משום דלא אפשר כמבואר בחולין י"א ע"ב, ולזה העדיף לסמוך על שיעור מצומצם כדי למעט באכילת בשר והבן).

אך י"ל עוד דקמ"ל בזה [שגם בשיעור שלו תלוי הדבר נמי בהתחלפות הזמן מיום ליום כמו בשיעור של אביו, אלא] שאביו החמיר להמתין מעת לעת עד למחר ואילו הוא אכל לסעודתא אחריתא כלומר מיום לחבירו [היינו כשהגיע לילה והוי יומא אחרינא, ואז הקיל] אפילו שלא עברו שש שעות תמימות. וגם י"ל דבזמן הש"ס מצינו שאדם טועה בשעה או בשתי שעות עיין פסחים י"ב, ומסתבר שאביו סמך על ההשערה ששיער בדעתו שכבר עברו כ"ד שעות, וזה הכוונה במה שאמר עד למחר כי השתא, וזה שדקדק רש"י וכתב מעת לעת ולא כ"ד שעות ודו"ק, (וזה דלא כמ"ש בחמודי דניאל הל' תערובות (הב') אות ט"ו לדייק דצריך כ"ד שעות שלימות), ובאופן זה הוי גם בשיעורו של מר עוקבא מסעודה לסעודה שלא דקדק בשש שעות שלימות, ועכ"פ מיום ללילה וכנ"ל ודו"ק.

ובפר"ח סי' פ"ט סק"ו כתב דלאו דוקא שש שעות כגון בחורף שהימים קצרים וכו' אף על גב דליכא בין אכילה לאכילה אלא כמו ד' שעות בקירוב וזה דבר מוסכם אליבא דכו"ע דהא לשון הגמ' הוי בהא סעודתא הוא דלא אכילנא וסעודתא אחרינא אכילנא משמע דמסעודה לסעודה שפיר דמי ולא קמפליג בין ימים קצרים לימים ארוכים וכו' עיין שם, והביאו בגליון מהרש"א. ובפלתי סק"ג צידד להביא ראיה מזמן סעודת ת"ח שלדעת הרמב"ם מתחילים בסוף שעה ששית ואוכלים בשביעית ואין רק ה' שעות עד הערב עיין שם, וע"ע בדגול מרבבה. ובעקרי הד"ט סי' י' סק"ה כתב להעמיד סברת הפר"ח דסגי בשעות זמניות. וכ"כ בסולת למנחה כלל ע"ו דין א' כתב דהמיקל לא הפסיד בזה שהוא רק מצד חומרות המדקדקים וגם לשון הרמב"ם בפ"ט ממאכלות אסורות שכתב כמו שש שעות משמע דלאו דוקא, והרוצה להחמיר יחמיר עכ"ל, ועיין גם בכלבו סו"ס ק"ו ובארחות חיים [ח"ב עמ' של"ה] שנקטו הלשון כמו שיעור ששה שעות. ובדעת קדושים סק"ב כתב דלא שייך בכך שיעור מצומצם כמדת חכמים חסר קורטוב וכו' כי בכך הסעודה המכוון בערך וכו' וביותר בבשר עוף ועל ידי שינה בינתים אולי ג"כ צד קולא שעכ"פ די בפחות שעה או ב' וכו' עיין שם.

ויש לומר דלעת הצורך הקילו לסמוך על שיטות הללו דלא בעינן ו' שעות שלימות, ועכ"פ משעה חמישית ואילך לא דקדקו כל כך.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים