יבמה שנדרה הנאה מהיבם - אין כופין אותו שיחלוץ לה אלא מבקשין (זו הלכה שנפסקה למעשה ברמב"ם, עכ"פ במקרים מסוימים).
וצריך להבין: הרי היא טוענת "מאיס עלי", וכי היא כשבויה לו להתייבם ורק אח"כ יכפו אותו לגרשה ככל הטוענת "מאיס עלי?!
יודגש שהקושיא היא כמובן אך ורק לשיטת הרמב"ם ודעימיה שכל הטוענת מאיס עלי כופין אותו מיד לגרשה.