פעמים רבות אנו מוצאים מושג זה של 'זקפן עליו במלוה'. הן באיסור רבית בגוי שנתגייר, הן בסוגיא דעייל ונפיק אזוזי והן בשמיטת כספים.
שאלתי בפי, מהו הגדר בזה? האם יש למישהו מקור בגדולי הפוסקים והראשונים בזה? מה הכוונה של האיש הזה שזוקף המעות במלוה? הוא איננו למדן ורוצה להנפיק איזה תועלת בשוק. איזה תועלת יש לו מזה? (השועה"ר אוחז דלא מהני זקפן עליו במלוה בעייל ונפיק אזוזי, כך שא"א לומר שהכוונה היא שהמעות כבר אינם דמי מקח אלא דמי מלוה, דאז א"א לחלוק עליו).
דבר זה היה נוגע למעשה בסכסוך בין שני בעלי עסק, לכן אהיה אסיר תודה לכל מי שיכול לעזור.