הגימטריא נחשב בין ל"ב מידות שהתורה נדרשת בהן.
אבקש לדעת איפה מורחב על מהותה של חכמה זו, ועל הרעיון העומד מאחריה.
וכי מאחר ששני מילים מספרם שוה, יש להם זהות משותפת?
בהערה הראשונה ע"ד הגימ', תמהתי על ישר לב כמוך שתדקדק בכמו אלה. הנח להם לבעלי הרשומות, ידרשו כחפצם. אם יש אדם אחד שמוצא טעם בכמו אלה, כבר הדיו והנייר שוים ע"ז. וכבר אמרתי וכתבתי, שבמחשבה הגבוהה לא נמצא שום פגישה מקרית, ע"כ מחשבה של מספר גימ', באיזה צורה ודוחק שיהי', עם מחשבה של מחבר, אמיתי או מוסכם, יש להן תמיד איזה יחש מסודר, ויחש זה נותן הוא את ערכו לגרגרים כאלה. אבל כמובן אין מקום לכל דקדוק ופלפול בזה, ואם אחד רוצה לומר רבי חנני', מפני שבדורות המאוחרים כבר הורגלו בכך, ולכוין ע"ז גימ', אין מזחיחין אותו. ולעולם אין רמזים תלויים בכונת המחברים, כ"א ביחש של השכל הכללי הפועל את הדבריות וסולל לה את מסילתו. ועי' אדר"נ שאין חוה קוראה לאדה"ר אלא רבי, ואם אדם קדמאה יכול להיות רבי באגדה ק"ו שחנני' בן חזקי' ב"ג יכול להיות רבי בגימ', שהיא באמת אחת מדרכי האגדה, שהם מאירים את העינים למי שמשכיל את מהלכם ומחשיכים את האור למי שאינו יודע את דרך רוחם. וכן כשיש איזה צד של מוסר לכתוב לפעמים חזקי' מפני כבוד השם, רשאים כבר לרמוז גם זה בגימ'. (אגרות הראיה א, קעט)
רב ייבי כתב:הגימטריא נחשב בין ל"ב מידות שהתורה נדרשת בהן.
אבקש לדעת איפה מורחב על מהותה של חכמה זו, ועל הרעיון העומד מאחריה.
וכי מאחר ששני מילים מספרם שוה, יש להם זהות משותפת?
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 135 אורחים