והנכון שנאמר שלא התירו להפשיר אלא במקום שאין היד סולדת בו, אבל במקום שהיד סולדת בו אפילו להפשיר אסור גזירה שמא יניח שם עד שיתבשל, ואפילו בכלי ראשון של חמי טבריה אסרו כן משום דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.
יעקובי כתב:לא הבנתי. הרשב"א מדבר על הפשרה בחמי טבריה, דאסורה, אטו שמא ישכח ויבשל. והרי אף בישול זה עצמו איסורו מדברנן. ובקצרה: הפשרה בחמי טבריה אסורה אטו הבישול שם, והבישול שם אסור אטו בישול באור.
מענה איש כתב:אולי בהקפאה ל''ש לגזור שמא ישכח כיון שאין רצונו שיקפא דהלא הוא רוצה לשתות המים
עזריאל ברגר כתב:מענה איש כתב:אולי בהקפאה ל''ש לגזור שמא ישכח כיון שאין רצונו שיקפא דהלא הוא רוצה לשתות המים
כהאי גוונא בבישול (שאינו רוצה שיתחמם יותר מדי, כי רצונו לתת לתינוק) - אסור.
אוצר החכמה כתב:יעקובי כתב:לא הבנתי. הרשב"א מדבר על הפשרה בחמי טבריה, דאסורה, אטו שמא ישכח ויבשל. והרי אף בישול זה עצמו איסורו מדרבנן. ובקצרה: הפשרה בחמי טבריה אסורה אטו הבישול שם, והבישול שם אסור אטו בישול באור.
לא הבנתי מה לא הבנת הלא אתה בעצמך העלית את האפשרות של החילוק הזה שהזכיר הרב קו ירוק.
הורודנאי כתב:אינני מבין מה עניין הרשב"א לכאן, הרשב"א מזכיר להדיא שהסיבה שאסור דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, וע"כ כשגזרו על בישול בחמי טבריה גזרו שייחשב כמו בישול דאורייתא, ומכיון שעל בישול דאורייתא גזרו ממילא הגזירה גם על בישול דרבנן. אבל לומר שעשו גזירה בכל דין דרבנן והלא גם בשאר איסורים דאורייתא לא מצינו כזאת גזירה.
מענה איש כתב:עזריאל ברגר כתב:מענה איש כתב:אולי בהקפאה ל''ש לגזור שמא ישכח כיון שאין רצונו שיקפא דהלא הוא רוצה לשתות המים
כהאי גוונא בבישול (שאינו רוצה שיתחמם יותר מדי, כי רצונו לתת לתינוק) - אסור.
צודק.
אבל כמדומה שהגרע''י התיר לצורך תינוק וצריך לעיין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 167 אורחים