פורום אוצר החכמה

האם יש איסור ליהנות מחילול שבת הנעשה בפיקוח נפש??

ולסיפור בהרחבה: אדם שמתגורר במודיעין עילית חשקה נפשו ללכת ולשמוח בליל שבת בשלום זכר אצל אחיו, חבירו לספסל הציע לו הצעה: "לך למוקד הרפואי הקרוב ותחכה שם עד שיגיע חולה שצריך פינוי לבית חולים או יולדת ותציע את עצמך להסיע אותם למעייני הישועה". האם שפיר למיעבד הכי?

ידוע שהחפץ חיים אוסר לומר לשון הרע לתועלת אם נהנה מזה, וכן במילי דקנאות מותר רק אם כל כוונתו לשם שמים, וכן אבא שאול לגבי יבום כשנושא לשם אישות אמר שהוא חושש לאשת אח כי אין כוונה רק למצוה (שם מבארים שהוא סובר דחויה ולא הותרה), השאלה היא לגבי חילול שבת?

שאלה נלווית: האם יש למוהל אפשרות להעביר את המילה למוהל אחר, האם יש עניין כלשהו להימנע שהחילול שבת שהותר?

מילה בשבת לכו"ע הותרה.

קראקובער כתב:מילה בשבת לכו"ע הותרה.

האם מותר למוהל לבקש מאבא במיוחד שהוא יבוא וימול את בנו, כי הוא צריך להראות למתלמד איך מוציאים דם - כלומר ליהנות מאותו "הותרה".

ממרומי היער כתב:האם יש איסור ליהנות מחילול שבת הנעשה בפיקוח נפש??
ולסיפור בהרחבה: אדם שמתגורר במודיעין עילית חשקה נפשו ללכת ולשמוח בליל שבת בשלום זכר אצל אחיו, חבירו לספסל הציע לו הצעה: "לך למוקד הרפואי הקרוב ותחכה שם עד שיגיע חולה שצריך פינוי לבית חולים או יולדת ותציע את עצמך להסיע אותם למעייני הישועה". האם שפיר למיעבד הכי?
ידוע שהחפץ חיים אוסר לומר לשון הרע לתועלת אם נהנה מזה, וכן במילי דקנאות מותר רק אם כל כוונתו לשם שמים, וכן אבא שאול לגבי יבום כשנושא לשם אישות אמר שהוא חושש לאשת אח כי אין כוונה רק למצוה (שם מבארים שהוא סובר דחויה ולא הותרה), השאלה היא לגבי חילול שבת?

מבחינת הלכה איני יודע,
אבל זילותא וזלזול בכבוד השבת ושמירתה, ודאי שיש כאן.

מאי שנא מהציל תינוק מטביעה ועלו בידו גם דגים?

כדכד כתב:מאי שנא מהציל תינוק מטביעה ועלו בידו גם דגים?

לא כתוב שהותר ללכת לדוג בשבת ע"י אנשים שטובעים, אלא שאם יש טובע מותר להעלותו אף עם דגים כדי שלא ימנעו מלהציל אך מניין לומר שמותר ללכת לדוג ע"י הצלת נפשות?

שאלתי רבנים כולם אמרו שפשוט שאסור וזה זלזול בשבת!
שאלתי אברכים כולם אמרו: מה הבעיה? דווקא רעיון טוב!
שאלתי בעלי תשובה כולם הזדעזעו עד עומק נשמתן מהחוצפה לזלזל כה בשבת!

בעלון דברי שי"ח (לפני כמה חודשים כמדומני) הביאו מהגר"ח שאין זה ראוי.

הנידון כאן הוא לגבי מי שהכניס את עצמו מרצונו למצב של פיקו"נ בכדי שיוכל לנסוע, אבל יש לדון למי שנכנס בע"כ למצב של פיקו"נ (כגון מתנדב הצלה) והגיע לעיר אחרת האם מותר לו ללכת לשלום זכר שם אע"פ שחוזר לעירו לאחמ"כ.

עלולה להיות גם שאלה של איסור תחומין.

אם מדובר בעיר מוקפת עירוב אין שם בעיה של תחומין דהכל חשיב כמקום אחד.

עושה חדשות כתב:עלולה להיות גם שאלה של איסור תחומין.

תחומין הוא האיסור הקל. הבערת המנוע וכו' הוא האיסור הגדול והמרובה...

על כגון דא אפקוהו למ"ה מבית המדרש

עתה ראיתי בשם הגר"י זילברשטיין שליט"א שאין להזמין בשבת לוכד-נחשים המוכר את הנחש לצרכי רפואה, דהוי מלאכה הצריכה לגופה. ודון מן הא.

כרמי שלי כתב:עתה ראיתי בשם הגר"י זילברשטיין שליט"א שאין להזמין בשבת לוכד-נחשים המוכר את הנחש לצרכי רפואה, דהוי מלאכה הצריכה לגופה. ודון מן הא.

כלומר, שאם לא מצד השינוי מדרבנן לדאורייתא - לית לן בה במה שיש לו הנאה!

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:עלולה להיות גם שאלה של איסור תחומין.

תחומין הוא האיסור הקל. הבערת המנוע וכו' הוא האיסור הגדול והמרובה...

אפשר לומר שהוא נוסע ללניאדו בנתניה והשלו"ז אצל האדמו"ר ואינו צריך לנסוע כי אם ללכת ברגל

כתבתי תחומין למקרה בו הגיע לעיר שאינה מוקפת, ומכיון שיצא מתחומו אין לו אלא ד' אמות.
אבל טעיתי כי הקילו ביוצאים להציל.

ממרומי היער כתב:האם יש איסור ליהנות מחילול שבת הנעשה בפיקוח נפש??
ולסיפור בהרחבה: אדם שמתגורר במודיעין עילית חשקה נפשו ללכת ולשמוח בליל שבת בשלום זכר אצל אחיו, חבירו לספסל הציע לו הצעה: "לך למוקד הרפואי הקרוב ותחכה שם עד שיגיע חולה שצריך פינוי לבית חולים או יולדת ותציע את עצמך להסיע אותם למעייני הישועה". האם שפיר למיעבד הכי?
ידוע שהחפץ חיים אוסר לומר לשון הרע לתועלת אם נהנה מזה, וכן במילי דקנאות מותר רק אם כל כוונתו לשם שמים, וכן אבא שאול לגבי יבום כשנושא לשם אישות אמר שהוא חושש לאשת אח כי אין כוונה רק למצוה (שם מבארים שהוא סובר דחויה ולא הותרה), השאלה היא לגבי חילול שבת?

מענין לענין באותו ענין:
איש הצלה שגר במזרח העיר, וביום השבת קיבל קריאת הצלה במערב העיר [מרחק הליכה ניכר], ולאחר סיום ההצלה בטרם עלייתו לרכב לנסוע הביתה, הוא נזכר שבאותו רחוב יש לו שמחת קידושא רבה של חבר וידיד קרוב.
השאלה היא [כפי ששמעתי פעם מרב אחד] האם מותר לאותו איש הצלה להתעכב באותו אזור לצרכו ללכת להגיד מזל טוב ואח"כ לנסוע הביתה.
כאן יש עוד מקום לדון - מלבד הנושא הנ"ל - גם אם מותר לו ליהנות ממעשה שבת לצרכיו האישיים בו בזמן שלולי זה הוא לא מגיע להגיד מזל טוב.

לכאורה יש בכל זה גם ענין של לזות שפתיים הרחק ממך והייתם נקיים מה' ומישראל וכו'.

שאלה אחרת קצת מקבילה, מתוך קונטרס שהעלו כאן בעבר: