פורום אוצר החכמה

איך הבהמה ניתרת בשחיטה, הרי כל שניקב הוושט במשהו, או הגרגרת ברובה, היא טריפה, ועדיין אינה שחוטה עד שישחוט רוב שני הסימנים בבהמה, ומדוע לא נטרפה לפני השחיטה?

עי' בית הלוי ח"ב סי' טז

נראה שזה מוגדר מעשה אחד ארוך של שחיטה, ושם המעשה של שחיטה אינו מחשיב זאת לטריפה.
וביותר למ"ד ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף [אולם וודאי שגם למ"ד אינה אלא לבסוף].
וכמדומני שיש לעיין בשיעורי רבי אלחנן עמ"ס חולין.

נוצר תאנה כתב:איך הבהמה ניתרת בשחיטה, הרי כל שניקב הוושט במשהו, או הגרגרת ברובה, היא טריפה, ועדיין אינה שחוטה עד שישחוט רוב שני הסימנים בבהמה, ומדוע לא נטרפה לפני השחיטה?

כמדומה שנקב בושט אינה טריפה אלא נבילה.

לא הבנתי כוונת מר. בכל אופן במשנה ריש אלו טרפות נמנה נקב בוושט בין י"ח הטריפות.

ר' אלחנן מדבר על זה בקובץ שמועות לחולין, אות י"ז. הוא מביא ראיה מהגמ' בחולין ק"מ, שבתחילת השחיטה יש באמת דין טריפה, ע"ש. (אמנם לשון הגמ' שם "אי שביק להו מטרפי", ומשמע לכאורה שאין דין טריפה אם לא יעצור את השחיטה.)
מה שכתבו כאן שהיא נבילה, הכוונה כנראה לדברי הרשב"א בתחילת פרק אלו טריפות, שנקובת הושט יש לה דין "מעשה נבילה", כלומר: אינה נבילה בפועל לגבי לטמא במגע ובמשא, אבל לא תועיל לה שחיטה בכלל וכשתמות תטמא.

נוצר תאנה כתב:לא הבנתי כוונת מר. בכל אופן במשנה ריש אלו טרפות נמנה נקב בוושט בין י"ח הטריפות.

כמדומה שהוא מתכוין דאה"נ נקובה הוי טריפה, אבל בד"כ כל פסולין שבאים ע"י שחיטה הוי נבילה, כמו הגרמה ועיקור ושהיה. ולכן מסתמא אי נימא דנפסלה בניקוב ע"י מעשה השחיטה הוי נבילה.

התכוונתי להלכה מפורשת בשו"ע.
יו"ד לג, ג

וושט או תורבץ הוושט שניקב לחללו בכל שהוא -- נבילה:.


ואכן זהו נידון בגמ, בראשונים ובפוסקים.
אבל ודאי שפסק השו"ע הוא יסוד עבורנו.


לעניין הנדון באשכול יש לעיין, אם הכוונה נבילה ולא טריפה, ודאי שיתכן לומר שבמקום שחיטה אין דין זה.

אך אם נפרש נבילה בנוסף לטריפה, שאלת פותח האשכול במקומה עומדת.

נוצר תאנה כתב:לא הבנתי כוונת מר. בכל אופן במשנה ריש אלו טרפות נמנה נקב בוושט בין י"ח הטריפות.

אכן כיוונתם לקושיית הפוסקים.

תודה רבה לעונים למ"מ ולסברות.

היוצא מכל זה שרש"י בדף כ' ע"ב ד"ה וכי, משיב על שאלתי, וז"ל "וטרפה ליכא למימר שזה דרך הכשרה דאם לא שהה והניחה לאחר שעשה בה מעשה אין כאן טרפות וכן בכל השוחטין משנקב הוושט יש כאן מעשה טרפה וכי גמר שחיטתו מיתכשרא אם לא שהה שיעור שהייה", והסברא כנראה כמו שהוזכר כאן שבמעשה השחיטה אין הבהמה נטרפת.

הבית הלוי דן שדוקא אם שחט במקום שחיטה שייך סברא זו, הא אם התחיל לחתוך שלא במקום שחיטה נטרפה הבהמה אף בכה"ג, ולכאו' חילוק זה חזי' גם בדף מג ע"ב שאם התחיל לשחוט בתורבץ הוושט, למ"ד שהוא מקום שחיטה אין הבהמה נטרפת, ולמ"ד שאינה מקום שחיטה נטרפת.

ר' אלחנן מחדש שאף שהבהמה כשרה מ"מ משעה שניקב עד ששחט רוב סימנין שם טריפה עליה.

ומה שהוזכר שנקב בוושט נבילה, עי' ש"ך שם [יו"ד לג] שמסיק דהיינו דוקא דמיקרי נפסלה בשחיטה, הא קודם שחיטה טריפה הוי ולא נבילה. וכמו שהוזכר כאן בשם הרשב"א.