שליח לגזילה

[איש טלז]

שאלני חכ"א מדוע אמרינן דאין שליח בגזילה משום דאין שליח לדבר עבירה ותיפוק ליה דלדעת הרבה מן הראשונים ס"ל דל"מ שליחות היכא דהוי חב לאחרים וא"כ למאי בעי לדינא דשליח לדבר עבירה והוא תמיהה גדולה
עמדו בזה ?

[ביליצר]

שאלני חכ"א מדוע אמרינן דאין שליח בגזילה משום דאין שליח לדבר עבירה ותיפוק ליה דלדעת הרבה מן הראשונים ס"ל דל"מ שליחות היכא דהוי חב לאחרים וא"כ למאי בעי לדינא דשליח לדבר עבירה והוא תמיהה גדולה
עמדו בזה ?

עיין פנ"י שם פ"ד ע"ב דאכן הטעם דאין מועיל שליחות במקום דחב לאחריני הוא משום דאין שליח לדבר עבירה.

[ישא ברכה]

שאלני חכ"א מדוע אמרינן דאין שליח בגזילה משום דאין שליח לדבר עבירה ותיפוק ליה דלדעת הרבה מן הראשונים ס"ל דל"מ שליחות היכא דהוי חב לאחרים וא"כ למאי בעי לדינא דשליח לדבר עבירה והוא תמיהה גדולה
עמדו בזה ?

בעז"ה

אינני מונח בענינים, רק זכרוני מימות בחרותי ששמעתי בשיעור כללי שביאר א' מרה"י שהחיסרון של"מ שליחות היכא דחב לאחריני הוא מאחר וזכות האדם למנות שליח היא דוקא כלפי עניניו האישיים ואין לו יכולת למנות שליחים שהם ייצגו אותו אצל אנשים אחרים, וחב לאחריני הוא במקום שיש כאן צד נוסף בעל דברים. ולפי"ז יש מקום ליישב דבגזילה שנעשה בע"כ בכל מקרה אין בזה חיסרון של חב לאחריני.

אינני ערב לביאור הדבירם, ואינני מונח בסוגיות, אני רק מעתיק מזכרוני יסוד ששמעתי, ולכן גם לא הזכרתי שם החכם שאמר זאת.

[רון]

שאלני חכ"א מדוע אמרינן דאין שליח בגזילה משום דאין שליח לדבר עבירה ותיפוק ליה דלדעת הרבה מן הראשונים ס"ל דל"מ שליחות היכא דהוי חב לאחרים וא"כ למאי בעי לדינא דשליח לדבר עבירה והוא תמיהה גדולה
עמדו בזה ?

לא הבנתי השאלה של כת"ר שליט"א,

הלא הא דבעינן למיתי עלה מדין חב לאחרים, הוא רק בכה"ג דלעצמו מהני לתפוס, ואם היה המשלח כאן בעצמו היה יכול לזכות, ובזה נתחדש דלשלוח שליח לחוב לאחרים לא מהני, דשלוחו כמותו לא מועיל לחוב לאחרים.
אבל כאשר הוא עצמו עושה פעולה שכל כולה חוב, כגזילה, מה שייך לומר דלא התחדש דינא דשליחות לחוב, הלא אם הוא עצמו היה עושה היה זה חובה והיה מועילה פעולה זו לחוב, וממילא יכול לשלוח שליח לזה ג"כ לולא דינא דאשלד"ע.

[סגי נהור]

שאלני חכ"א מדוע אמרינן דאין שליח בגזילה משום דאין שליח לדבר עבירה ותיפוק ליה דלדעת הרבה מן הראשונים ס"ל דל"מ שליחות היכא דהוי חב לאחרים וא"כ למאי בעי לדינא דשליח לדבר עבירה והוא תמיהה גדולה
עמדו בזה ?

איני מבין הדמיון בין המקרים. במקרה של זכיה (לשיטת זכיה מטעם שליחות) הרי הזוכה נעשה שליח כדי לזכות עבור המשלח, היינו כדי שהמשלח יזכה בחפץ הנקנה ויכנס לרשותו בדין, ובזה לא מהני היכא דחב לאחרים.
אבל במקרה של גזילה הרי אינו זוכה בחפץ, והשליחות היא רק לייחס את עוון הגזילה למשלח ולא לשליח, ומה ענין חב לאחרים לכאן?

אדרבה, ניתן לומר כך: המשלח את חבירו לזכות עבורו במקום שחב לאחרים לא מהני, ולכן אם עבר ונטל נעשה שלוחו לגזול אי לאו דאשלד"ע.

[לענין]

שאלני חכ"א מדוע אמרינן דאין שליח בגזילה משום דאין שליח לדבר עבירה ותיפוק ליה דלדעת הרבה מן הראשונים ס"ל דל"מ שליחות היכא דהוי חב לאחרים וא"כ למאי בעי לדינא דשליח לדבר עבירה והוא תמיהה גדולה
עמדו בזה ?

איני מבין הדמיון בין המקרים. במקרה של זכיה (לשיטת זכיה מטעם שליחות) הרי הזוכה נעשה שליח כדי לזכות עבור המשלח, היינו כדי שהמשלח יזכה בחפץ הנקנה ויכנס לרשותו בדין, ובזה לא מהני היכא דחב לאחרים.
אבל במקרה של גזילה הרי אינו זוכה בחפץ, והשליחות היא רק לייחס את עוון הגזילה למשלח ולא לשליח, ומה ענין חב לאחרים לכאן?

אדרבה, ניתן לומר כך: המשלח את חבירו לזכות עבורו במקום שחב לאחרים לא מהני, ולכן אם עבר ונטל נעשה שלוחו לגזול אי לאו דאשלד"ע.

פשוט וברור
אחרת למה לא תשאל ומה עם שלוחו של בעל הממון?

[ישנו]

בגזילה יש גם זכייה שהרי קונה בקנייני גזילה ומוריש את הגזילה לבניו כמבואר ריש הגוזל ומאכיל.

[ר' יונה]

בגזילה יש גם זכייה שהרי קונה בקנייני גזילה ומוריש את הגזילה לבניו כמבואר ריש הגוזל ומאכיל.

קנייני גזילה אינם כשאר הקנינים שנקנים מהמוכר או הנותן ללוקח או למקבל, אלא הם זכות בממון שהתורה נתנה לו, והזכות הזאת ניתנה לו כיון שהחפץ אצלו, ולא משום מעשי הגזילה גופא, ואי"ז פרס למה שגנב, אלא זו תוצאה של מציאות שהחפץ אצלו, ולכן זה לא קשור לשליח שהוא רק חלק ממעשי הגזילה.

[ביליצר]

שאלני חכ"א מדוע אמרינן דאין שליח בגזילה משום דאין שליח לדבר עבירה ותיפוק ליה דלדעת הרבה מן הראשונים ס"ל דל"מ שליחות היכא דהוי חב לאחרים וא"כ למאי בעי לדינא דשליח לדבר עבירה והוא תמיהה גדולה
עמדו בזה ?

איני מבין הדמיון בין המקרים. במקרה של זכיה (לשיטת זכיה מטעם שליחות) הרי הזוכה נעשה שליח כדי לזכות עבור המשלח, היינו כדי שהמשלח יזכה בחפץ הנקנה ויכנס לרשותו בדין, ובזה לא מהני היכא דחב לאחרים.
אבל במקרה של גזילה הרי אינו זוכה בחפץ, והשליחות היא רק לייחס את עוון הגזילה למשלח ולא לשליח, ומה ענין חב לאחרים לכאן?

אדרבה, ניתן לומר כך: המשלח את חבירו לזכות עבורו במקום שחב לאחרים לא מהני, ולכן אם עבר ונטל נעשה שלוחו לגזול אי לאו דאשלד"ע.

הראשונים מדברים על שליחות ממש כעובדא דיימר בר חשו שעשאו שליח ולא מדין זכייה.עיין תוספות ועוד,

[איש טלז]

שבתי וראיתי שבקושיה זו עמד הברכ"ש ונקט בזה בשני דרכים האחד כיון דאם לא יקנה משלח יקנה שליח ומימלא ממנ"פ אין בזה חב לאחרים
עוד תי' שם דבגזילה לא בעינן אלא שליחות על המעשה ובשליחות מעשה ליכא חסרון דדבר עבירה והיינו דעצם מצב הגזילה היא המקנה לו קניני הגזילה ואין צריך לתוכן מעשה קנין כקנינים דעלמא
אכן מצינו ב' ראשונים בש"ס שקישרו חסרון חב לאחרים נמי בגזילה חדא שיטת הראב"ד בב"ק עט' ועוד שיטת הרא"ש בנדרים לד' גבי מעילה [שדמי לגזילה בפשטות]

[כהן]

באמת דברי הראב"ד צ"ע שהרי גם גוזל ע"מ לאבד שאין לו קניני גזילה חייב באונסין ומאי שייך בזה דין מגביה מציאה דלא קנה
וגם בדברי הרא"ש צ"ע האם במעילה איכא חיוב בע"מ לאבד [כמדו' הגר"ח בכתבים פשיט"ל דפטור]

[סגי נהור]

עוד תי' שם דבגזילה לא בעינן אלא שליחות על המעשה ובשליחות מעשה ליכא חסרון דדבר עבירה והיינו דעצם מצב הגזילה היא המקנה לו קניני הגזילה ואין צריך לתוכן מעשה קנין כקנינים דעלמא

מסתבר שכוונתך: ליכא חסרון דחב לאחרים.