בקרו טלה כתב:תוספות מגילה דף כג.
והא שאין מוציאין ב' ספרי תורות בכל השבתות לקרוא בשניה וביום השבת כמו שעושין ביו"ט נראה לפי שאין בפרשה אלא שני פסוקים ואין קורין בתורה פחות מג' פסוקים ואין להתחיל בפרשה שלמעלה או לסיים בפרשה שלמטה משום דלא הוי מענינו של יום ועוד י"ל לפי שצריך להפטיר בכל שבת מענינו של יום ואי קרינן בשל שבת א"כ יהא צריך להפטיר בדסליק מיניה והיינו בשבת וא"כ יהו כל ההפטרות מענין אחד ועוד י"ל לפי שלעולם אין קורין בספר תורה שני בקרבנות אלא באותן שבאין לכפרה כדפירש לקמן פרק בני העיר (דף לא.) שקורין בהן ביו"ט ומהני לישראל כאילו הקריבום אבל קרבנות שבת אינן באין לכפרה ומש"ה אין קורין בהן:
[ועי"ע בטור סי' רפ"ג ובב"י שם]
חשוב להגדיר במדוייק את הנידון. כי גם השואל לא הגדיר את שאלתו. ישנם שתי סיבות מדוע כן היה צריך לכאורה לקרוא את קרבנות היום,
האחד מתקנת משה רבינו לקרות בכל מועד 'בעניינו של יום'. ומטעם זה קורין בראש חודש בקרבנות המוספין של ראש חודש. אבל בשאר ימים טובים יוצאים ידי חובת עניינו של יום בפרשיות השונות שתיקנו לקרות בהם.
מלבד זאת יש תקנה מאוחרת מימי הגאונים להוציא ספר נוסף בכל יום טוב, לקרות בו במפטיר גם את קרבנות היום, (שהוא גם מעניינו של יום).
דברי התוס' המובאים בטור, והטעמים השונים מדוע אין קורין במוסף של שבת, באים ליישב על תקנת הגאונים מדוע לא תיקנו בשבת לקרות מפטיר בקרבנות היום.
אבל יש כאן שאלה נוספת מדוע אין קריאת התורה בשבת 'בעניינו של יום' מצד תקנת משה רבינו, על כך לא היה די בטעמים החלושים שכתבו התוס', אלא התשובה היא ששבת אינו יום טוב, ואין עליו תקנה מעניינו של יום, וכמו שאמרו בגמרא 'שבת לא איקרי מועד'.