מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הלכה ולומדע'ס

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עינא דשפיר חזי
הודעות: 240
הצטרף: ג' אפריל 03, 2018 4:21 pm

הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי עינא דשפיר חזי » ב' יולי 23, 2018 1:21 pm

פעמים רבות קורה כאשר נגשים ללמוד סוגיה הלכתית (ברכות, מוקצה וכד') בסגנון ישיבתי מעמיק עם כל הלומדע'ס, ואז מתחילים בלתלות את מחלוקת הראשונים בחקירה נחמדה שעלתה במוחנו או שמוזכרת כבר באחרונים, וממשיכים עם כמה לשיטתו, עד שיוצאת לה 'חבורה' שלמה.
הבעיה היא שהרבה פעמים כאשר מגיעים להלכה רואים שיש סתירות, למשל דעת הרשב"א בעניין מסוים טענת שהוא לשיטתו במחלוקת עם הרמב"ם בעניין אחר, והשו"ע מביא להלכה את הרשב"א בעניין המסוים, על אף שהוא פוסק מו הרמב"ם בעניין האחר. ואז יש כמה אפשרויות:
א. יש כאלה הנכנעים וחוזרים בהם מכל החבורה.
ב. יש כאלה הדוחקים לומר שיש צד שלישי ואותו פסק השו"ע, או שלשו"ע יש את שני הדינים. - זה בד"כ מה שאני עושה.
ג. ויש כאלה הנסחפים לומר שהיות והשו"ע פסק כהרמב"ם ודאי שאינו יכול לפסוק כהרשב"א, ומה שהביא שם את שיטתו זה כדברי הגר"א (שאגב איני יודע היכן הם, ואשמח לקבל מקור לדבריו) שהשו"ע לפעמים רק מעתיק דעות אך אינו מתכון לפסוק כמותם, או שאר טענות דומות כמו "צ"ע" "חזר בו", "זה רק "יש מי שאומר" זה לא הלכה".

לדעתי הדרך השלישית היא פשוט טעות, ובאמת המתבונן ברוב ככל נושאי הכלים של השו"ע שהם מורים לנו את דרך הלימוד שלו הלא הם הב"ח, הט"ז, המג"א, הפמ"ג, המ"ב והבה"ל ועוד, יראה שאין דרכם כלל בעשיית פלפולים שכאלה, ולהכריע ע"פ "לשיטתו" בדברים שאינם מפורשים.

אשמח לשמוע מה דעת הלומדים.

אביגדור
הודעות: 419
הצטרף: ה' יוני 18, 2015 2:38 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי אביגדור » ב' יולי 23, 2018 1:54 pm

מי אמר שהשיטה חייבת להיות או א' או ב' או ג'? אולי כולהו איתנהו והכל לפי העניין.

מדה
הודעות: 40
הצטרף: ב' פברואר 26, 2018 10:16 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי מדה » ב' יולי 23, 2018 3:59 pm

נראה שהכל לפי העניין, כדברי אביגדור. אמנם נראה לי ששאלתו היא על הלומדע'ס עצמה: האם לנו להניח שהלומדע'ס מכוון לאמת, ואם כן אנו מוכרחים לדחוק בדברי השו"ע (או שאנו כוונו לאמת יותר מהמחבר), או שמא יש איזה חסרון בדרך הלומדע'ס עצמה, ואין קושיא בדברי הפוסקים. ואם כצד השני צריכים להבין מה באמת הבעיה עם ההבנה. ואין זה רק שאלה על הבנה בסוגיא מסויימת, אלא שאלה כללית בצורת העיון והלימוד של הלומד.

ולפענ"ד, אין בעיה כ"כ עם סגנון ההבנה הנהוגה, אלא שלא מגיעים למסקנת ההגדרה על ידי הטיפול הראוי בבעייות הפשט. קטן אני בדעה, אבל כמה פעמים נתקלתי בתופעה שיש כאלו שרואים בדבריהם שלא העמיקו כראוי בפשט, שאזי היו כותבים אחרת במבנה או בתוכן. משא"כ המחבר, לדוגמא, היה חניך דרך העיון הספרדי, שהעמיקו עד מאד בפשט הסוגיות והראשונים.

יח''ד
הודעות: 60
הצטרף: ב' דצמבר 07, 2015 8:24 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי יח''ד » ב' יולי 23, 2018 4:12 pm

עינא דשפיר חזי כתב:פעמים רבות קורה כאשר נגשים ללמוד סוגיה הלכתית (ברכות, מוקצה וכד') בסגנון ישיבתי מעמיק עם כל הלומדע'ס, ואז מתחילים בלתלות את מחלוקת הראשונים בחקירה נחמדה שעלתה במוחנו או שמוזכרת כבר באחרונים, וממשיכים עם כמה לשיטתו, עד שיוצאת לה 'חבורה' שלמה.
הבעיה היא שהרבה פעמים כאשר מגיעים להלכה רואים שיש סתירות, למשל דעת הרשב"א בעניין מסוים טענת שהוא לשיטתו במחלוקת עם הרמב"ם בעניין אחר, והשו"ע מביא להלכה את הרשב"א בעניין המסוים, על אף שהוא פוסק מו הרמב"ם בעניין האחר. ואז יש כמה אפשרויות:
א. יש כאלה הנכנעים וחוזרים בהם מכל החבורה.
ב. יש כאלה הדוחקים לומר שיש צד שלישי ואותו פסק השו"ע, או שלשו"ע יש את שני הדינים. - זה בד"כ מה שאני עושה.
ג. ויש כאלה הנסחפים לומר שהיות והשו"ע פסק כהרמב"ם ודאי שאינו יכול לפסוק כהרשב"א, ומה שהביא שם את שיטתו זה כדברי הגר"א (שאגב איני יודע היכן הם, ואשמח לקבל מקור לדבריו) שהשו"ע לפעמים רק מעתיק דעות אך אינו מתכון לפסוק כמותם, או שאר טענות דומות כמו "צ"ע" "חזר בו", "זה רק "יש מי שאומר" זה לא הלכה".

לדעתי הדרך השלישית היא פשוט טעות, ובאמת המתבונן ברוב ככל נושאי הכלים של השו"ע שהם מורים לנו את דרך הלימוד שלו הלא הם הב"ח, הט"ז, המג"א, הפמ"ג, המ"ב והבה"ל ועוד, יראה שאין דרכם כלל בעשיית פלפולים שכאלה, ולהכריע ע"פ "לשיטתו" בדברים שאינם מפורשים.

אשמח לשמוע מה דעת הלומדים.


הגר"א באו"ח תצ"ח. ובהרבה מקומות מפרש את השו"ע באופן שסותר את עצמו.

עינא דשפיר חזי
הודעות: 240
הצטרף: ג' אפריל 03, 2018 4:21 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי עינא דשפיר חזי » ב' יולי 23, 2018 5:02 pm

יח''ד כתב:הגר"א באו"ח תצ"ח. ובהרבה מקומות מפרש את השו"ע באופן שסותר את עצמו.


זה סימן ארוך, אפשר סעיף ודיבור המתחיל.

עינא דשפיר חזי
הודעות: 240
הצטרף: ג' אפריל 03, 2018 4:21 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי עינא דשפיר חזי » ב' יולי 23, 2018 5:04 pm

מדה כתב:נראה שהכל לפי העניין, כדברי אביגדור. אמנם נראה לי ששאלתו היא על הלומדע'ס עצמה: האם לנו להניח שהלומדע'ס מכוון לאמת, ואם כן אנו מוכרחים לדחוק בדברי השו"ע (או שאנו כוונו לאמת יותר מהמחבר), או שמא יש איזה חסרון בדרך הלומדע'ס עצמה, ואין קושיא בדברי הפוסקים. ואם כצד השני צריכים להבין מה באמת הבעיה עם ההבנה. ואין זה רק שאלה על הבנה בסוגיא מסויימת, אלא שאלה כללית בצורת העיון והלימוד של הלומד.

ולפענ"ד, אין בעיה כ"כ עם סגנון ההבנה הנהוגה, אלא שלא מגיעים למסקנת ההגדרה על ידי הטיפול הראוי בבעייות הפשט. קטן אני בדעה, אבל כמה פעמים נתקלתי בתופעה שיש כאלו שרואים בדבריהם שלא העמיקו כראוי בפשט, שאזי היו כותבים אחרת במבנה או בתוכן. משא"כ המחבר, לדוגמא, היה חניך דרך העיון הספרדי, שהעמיקו עד מאד בפשט הסוגיות והראשונים.


אכן כך הבנתי, ואני מדגיש ששאלתי היא בעיקר על סוגיות בענייני אורח חיים שם אני מרגיש יותר את הבעיה, משתי סיבות, ראשית הלומדע'ס שם "מאולץ" יותר, זה בד"כ לא חקירות של ר' חיים או ר' שמעון שקופו או ר' אלחנן, אלא של מחברי זמנינו, ושנית צריך בסופו של לימוד להגיע להלכה למעשה.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי לענין » ב' יולי 23, 2018 5:06 pm


יח''ד
הודעות: 60
הצטרף: ב' דצמבר 07, 2015 8:24 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי יח''ד » ב' יולי 23, 2018 6:27 pm

עינא דשפיר חזי כתב:
יח''ד כתב:הגר"א באו"ח תצ"ח. ובהרבה מקומות מפרש את השו"ע באופן שסותר את עצמו.


זה סימן ארוך, אפשר סעיף ודיבור המתחיל.


מזיכרון- סעיף ד'.

עינא דשפיר חזי
הודעות: 240
הצטרף: ג' אפריל 03, 2018 4:21 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי עינא דשפיר חזי » ב' יולי 23, 2018 6:42 pm

לענין כתב:כבר הובא כאן ודפח"ח.
בעניין האיסור לעבור לפני המתפלל ודרכנו בלימוד תורה - אורי בריליאנט. בקציר האומר.pdf

מאמר נחמד, אך הוא נוגע בעיקר בנקודה של סדר הלימוד, להתחיל מהגמ' ורק בסוף החקירות. אני מדבר באופן שאדם אכן התחיל מהגמ' ראה את הראשונים, ואז הגיע להבנות של לומדע'ס.
אתן למשל דוגמא מפורסמת החת"ס חוקר אם מצוות משלוח מנות זה משום סעודה או משום ריבוי אחוה ורעות והוא אף מצליח למצוא לחקירה בסיס בלשונות הראשונים (תרה"ד - משתה ר' שלמה אלקבץ - שמחה), ובספרי זמנינו עטו על החקירה הזו ומצאו כ50 נפק"מ בחקירה הזו (ראיתי אותן בילקו"י בשם ספר עתה באתי, והילקו"י מוסיף שם שאין להסתמך על זה להלכה), רובן נחמדות ומתקבלות על הדעת והשכל הישר, אלא שרבים מהם יוצרים סתירות בנושאי כלים של השו"ע, המג"א מחד פסק כך (וזה מובן לצד שמשלוח מנות זה משום שמחה) ומאידך פסק אחרת(וזה מובן לצד שמשלוח מנות זה משום הסעודה), וכאן זו חקירה שמעלה דוקא החת"ס שהיה איש הלכה ולא ממעמידי תורת החקירות, [אגב החת"ס בעצמו מקשה סתירה ע"פ החקירה שלו ונשאר בצ"ע]. האם היום כשאני בא ללמוד את הסוגיא של משלוח מנות אני אמור ללמוד עם החקירה הזו, או שמא כבר אין בה תועלת.

יש לי דוגמא נוספת ממה שלמדתי עם החברותא שלי בעניין ככר או תינוק במוקצה, שם יש את ההיתר של המרדכי שגם בגד מועיל כככר או תינוק ויש את ההיתר של הרא"ש שגם כשמל"א ניתן לטלטל ע"י כאו"ת, לכאו' אין קשר בינהם, החברותא שלי טען שהם נחלקו מהו הטפילות שיש בכאו"ת האם במעשה הטלטול (בגברא), שאני אומר שהטלטול מתיחס לככר ולא למוקצה, או שמא המוקצה בעצמותו (החפצא) בטל לככר, הרא"ש הבין שהביטול בחפצא וע"כ כל שהמוקצה הוא כלי אני רואה אותו כמגש להחזקת המוקצה , והמרדכי הבין שהביטול בגברא וע"כ כל שהאדם יכול ליחס את הטלטול לבגד ולא למוקצה זה מותר. עד כאן נחמד מאד, אלא שהשו"ע פסק את שני ההיתרים (ריש סימן ש"ח וסימן שי"א) שלפי הביאור הנחמד הזה הם לא עולים בקנה אחד, החברותא שלי אמר שלפי הגר"א יש ליישב שהשו"ע אכן סותר את עצמו ובפרט שכאן לשונו היא "יש מי שאומר" (בשתי המקומות), ויש שולחן גבוה שאומר שכאשר השו"ע מביא דין בשם יש מי שאומר אין כוונתו לפסוק כך (אגב זה מאוד תמוה, וכבר תמה עליו השדי חמד). אני ניסיתי ליישב שהשו"ע סבר שיש את שני הדינים (אגב אני לשיטתי בהודעה הראשונה שאני בד"כ בוחר באפשרות ב').

מקווה שהדברים הובנו, סליחה על האריכות.

עינא דשפיר חזי
הודעות: 240
הצטרף: ג' אפריל 03, 2018 4:21 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי עינא דשפיר חזי » ב' יולי 23, 2018 6:45 pm

יח''ד כתב:
עינא דשפיר חזי כתב:
יח''ד כתב:הגר"א באו"ח תצ"ח. ובהרבה מקומות מפרש את השו"ע באופן שסותר את עצמו.


זה סימן ארוך, אפשר סעיף ודיבור המתחיל.


מזיכרון- סעיף ד'.


אכן זה שם, אני לא מכיר כלל את הסוגיות, אבל זה נראה לי שהסתירה היא ממשית ולא עולה מעומק הסברות של החולקים. ובכלל קשה לי מה הטעם בזה הרי השו"ע כתב ספרו להלכה ואיך יתכן שיכתוב שני פסקים סותרים.

מדה
הודעות: 40
הצטרף: ב' פברואר 26, 2018 10:16 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי מדה » ב' יולי 23, 2018 8:20 pm

עינא דשפיר חזי כתב:
לענין כתב:כבר הובא כאן ודפח"ח.
בעניין האיסור לעבור לפני המתפלל ודרכנו בלימוד תורה - אורי בריליאנט. בקציר האומר.pdf

יש לי דוגמא נוספת ממה שלמדתי עם החברותא שלי בעניין ככר או תינוק במוקצה, שם יש את ההיתר של המרדכי שגם בגד מועיל כככר או תינוק ויש את ההיתר של הרא"ש שגם כשמל"א ניתן לטלטל ע"י כאו"ת, לכאו' אין קשר בינהם, החברותא שלי טען שהם נחלקו מהו הטפילות שיש בכאו"ת האם במעשה הטלטול (בגברא), שאני אומר שהטלטול מתיחס לככר ולא למוקצה, או שמא המוקצה בעצמותו (החפצא) בטל לככר, הרא"ש הבין שהביטול בחפצא וע"כ כל שהמוקצה הוא כלי אני רואה אותו כמגש להחזקת המוקצה , והמרדכי הבין שהביטול בגברא וע"כ כל שהאדם יכול ליחס את הטלטול לבגד ולא למוקצה זה מותר. עד כאן נחמד מאד, אלא שהשו"ע פסק את שני ההיתרים (ריש סימן ש"ח וסימן שי"א) שלפי הביאור הנחמד הזה הם לא עולים בקנה אחד, החברותא שלי אמר שלפי הגר"א יש ליישב שהשו"ע אכן סותר את עצמו ובפרט שכאן לשונו היא "יש מי שאומר" (בשתי המקומות), ויש שולחן גבוה שאומר שכאשר השו"ע מביא דין בשם יש מי שאומר אין כוונתו לפסוק כך (אגב זה מאוד תמוה, וכבר תמה עליו השדי חמד). אני ניסיתי ליישב שהשו"ע סבר שיש את שני הדינים (אגב אני לשיטתי בהודעה הראשונה שאני בד"כ בוחר באפשרות ב').

מקווה שהדברים הובנו, סליחה על האריכות.


לא הבנתי. לפי ביאורו (שענין ככר או תינוק מועיל משום טפילות לכולי עלמא) אין לנו טעם לחלק בין מת לכלי. אלא ע"כ כדברי השו"ע הרב שכתב (להמחמירים) שאין כאו"ת מועיל כלום, אלא שכיון שהתירו לטלטלו מה שיכול לעשות ב"היתר" יעשה (שו"ע הרב סימן שיא ס"א וראה סימן שח סכ"ב). וכיון שכן, פליגי בעצם ההועילות וטפילות במקרה של כאו"ת בכלי (זה ודאי שכן הוא סברת המתירים, וכמו שכתב הרא"ש). ואם כן אין מקום כלל לקשר ביניהם.
ובעצם דבריו, לא למדתי הסוגיא, אבל גם בגברא גופא יש לחלק בין אם מסתכלים על מצב האדם בהיותו מטלטל (איסור פועל) שאז אפשר לומר כדבריו, או על פעולתו.

עינא דשפיר חזי
הודעות: 240
הצטרף: ג' אפריל 03, 2018 4:21 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי עינא דשפיר חזי » ב' יולי 23, 2018 8:54 pm

מדה כתב:
עינא דשפיר חזי כתב:
לענין כתב:כבר הובא כאן ודפח"ח.
בעניין האיסור לעבור לפני המתפלל ודרכנו בלימוד תורה - אורי בריליאנט. בקציר האומר.pdf

יש לי דוגמא נוספת ממה שלמדתי עם החברותא שלי בעניין ככר או תינוק במוקצה, שם יש את ההיתר של המרדכי שגם בגד מועיל כככר או תינוק ויש את ההיתר של הרא"ש שגם כשמל"א ניתן לטלטל ע"י כאו"ת, לכאו' אין קשר בינהם, החברותא שלי טען שהם נחלקו מהו הטפילות שיש בכאו"ת האם במעשה הטלטול (בגברא), שאני אומר שהטלטול מתיחס לככר ולא למוקצה, או שמא המוקצה בעצמותו (החפצא) בטל לככר, הרא"ש הבין שהביטול בחפצא וע"כ כל שהמוקצה הוא כלי אני רואה אותו כמגש להחזקת המוקצה , והמרדכי הבין שהביטול בגברא וע"כ כל שהאדם יכול ליחס את הטלטול לבגד ולא למוקצה זה מותר. עד כאן נחמד מאד, אלא שהשו"ע פסק את שני ההיתרים (ריש סימן ש"ח וסימן שי"א) שלפי הביאור הנחמד הזה הם לא עולים בקנה אחד, החברותא שלי אמר שלפי הגר"א יש ליישב שהשו"ע אכן סותר את עצמו ובפרט שכאן לשונו היא "יש מי שאומר" (בשתי המקומות), ויש שולחן גבוה שאומר שכאשר השו"ע מביא דין בשם יש מי שאומר אין כוונתו לפסוק כך (אגב זה מאוד תמוה, וכבר תמה עליו השדי חמד). אני ניסיתי ליישב שהשו"ע סבר שיש את שני הדינים (אגב אני לשיטתי בהודעה הראשונה שאני בד"כ בוחר באפשרות ב').

מקווה שהדברים הובנו, סליחה על האריכות.


לא הבנתי. לפי ביאורו (שענין ככר או תינוק מועיל משום טפילות לכולי עלמא) אין לנו טעם לחלק בין מת לכלי. אלא ע"כ כדברי השו"ע הרב שכתב (להמחמירים) שאין כאו"ת מועיל כלום, אלא שכיון שהתירו לטלטלו מה שיכול לעשות ב"היתר" יעשה (שו"ע הרב סימן שיא ס"א וראה סימן שח סכ"ב). וכיון שכן, פליגי בעצם ההועילות וטפילות במקרה של כאו"ת בכלי (זה ודאי שכן הוא סברת המתירים, וכמו שכתב הרא"ש). ואם כן אין מקום כלל לקשר ביניהם.
ובעצם דבריו, לא למדתי הסוגיא, אבל גם בגברא גופא יש לחלק בין אם מסתכלים על מצב האדם בהיותו מטלטל (איסור פועל) שאז אפשר לומר כדבריו, או על פעולתו.


ודאי שככר או תינוק משום טפילות זה כבר לשון רש"י "אגב". אך ודאי שאין זו טפילות אמיתית שכן ודאי כונת האדם לטלטל את המת ולא את הככר, אלא שיש כאן הערמה מסוימת שחכמים התירו, המחל' היא איפה הטפילות כאן שמקילה על הטלטול. מש"כ שאין לחלק בין מת לכלי אכן לדעת הרא"ש אין לחלק וכאו"ת מותר גם לצורך כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל.
לא הבנתי את סוף דבריך, אך לא משנה הבאתי רק דוגמא בעלמא להמחיש את הבעייה.

מדה
הודעות: 40
הצטרף: ב' פברואר 26, 2018 10:16 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי מדה » ב' יולי 23, 2018 9:29 pm

עינא דשפיר חזי כתב:
מדה כתב:וכיון שכן, פליגי בעצם ההועילות וטפילות במקרה של כאו"ת בכלי


ודאי שככר או תינוק משום טפילות זה כבר לשון רש"י "אגב". אך ודאי שאין זו טפילות אמיתית שכן ודאי כונת האדם לטלטל את המת ולא את הככר, אלא שיש כאן הערמה מסוימת שחכמים התירו, המחל' היא איפה הטפילות כאן שמקילה על הטלטול. מש"כ שאין לחלק בין מת לכלי אכן לדעת הרא"ש אין לחלק וכאו"ת מותר גם לצורך כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל.
לא הבנתי את סוף דבריך, אך לא משנה הבאתי רק דוגמא בעלמא להמחיש את הבעייה.


כוונתי דלא פליגי בגדר היתר כאו"ת, אלא האם אמרו היתר זה לגבי כלי (כיון שאינו מוקצה גמור והתירוהו במקרים שונים, וי"ל שגם כאן התירו) או רק במוקצה גמור כיון שאז אין אפשרות אחרת, וכהבנה זו משמע משו"ע הרב סימן שח שציינתי.
אמנם כמו שכתבת אין זה אלא דוגמא, אבל לדעתי (ולדעתך, שכתבת לעיל שאתה מסכים) זה בדיוק הבעיה עם הלומדע'ס, שאומרים סברות בלתי נכונים, ושאם היו מגיעים לסברות אלו מתוך דיון מקיף על פרטי הסוגיות, בדרך כלל לא היו עולות בעיות כאלו. (ואם ירצה, יש לי דומגא לזה מניתוח סוגיא שכתבתי פעם).

החתן סופר
הודעות: 256
הצטרף: ב' מאי 11, 2015 9:58 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי החתן סופר » ב' יולי 23, 2018 9:39 pm

יח''ד כתב:
עינא דשפיר חזי כתב:
יח''ד כתב:הגר"א באו"ח תצ"ח. ובהרבה מקומות מפרש את השו"ע באופן שסותר את עצמו.


זה סימן ארוך, אפשר סעיף ודיבור המתחיל.


מזיכרון- סעיף ד'.


יעויין בהרחבה בספר תוספת אהל להרב קדר זצ"ל הערות למשנ"ב סימן שיח סקס"ב מבאר דרך הגר"א בתפיסתו את פסקי השו"ע.

וישנם עוד מקומות שמרן השו"ע נראה כסותר עצמו והגר"א לשיטתו (הרב קדר לעיל ציין סתירות בהלכות שבת, רנג-רנד, שמ-שטז ועוד מקומות מה דעת מרן השו"ע גבי משאצל"ג ועוד...), למשל או"ח בסימן לב סל"ג, סוף סימן מז גבי נשים מברכות ברכות התורה, ועוד מקומות שונים.
ובאמת שבדרך הגר"א שוב לא צריך לקבא דקשייתא וקבא דתירוצא ועוד ספרים שדנו בסתירות בשו"ע

עינא דשפיר חזי
הודעות: 240
הצטרף: ג' אפריל 03, 2018 4:21 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי עינא דשפיר חזי » ג' יולי 24, 2018 3:59 pm

החתן סופר כתב:יעויין בהרחבה בספר תוספת אהל להרב קדר זצ"ל הערות למשנ"ב סימן שיח סקס"ב מבאר דרך הגר"א בתפיסתו את פסקי השו"ע.


יישר כח.

ולפי זה נמצא שכל דברי הגר"א אינם אמורים אלא במקומות בהם הסתירה מפורשת, כמו הסתירה במשאצל"ג, ולא במקרים בהם הסתירה בלומדע'ס כיון שיקום אח"כ אחד אחר ויבין אחרת.

החתן סופר
הודעות: 256
הצטרף: ב' מאי 11, 2015 9:58 pm

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי החתן סופר » ג' יולי 24, 2018 9:31 pm

עינא דשפיר חזי כתב:פעמים רבות קורה כאשר נגשים ללמוד סוגיה הלכתית (ברכות, מוקצה וכד') בסגנון ישיבתי מעמיק עם כל הלומדע'ס, ואז מתחילים בלתלות את מחלוקת הראשונים בחקירה נחמדה שעלתה במוחנו או שמוזכרת כבר באחרונים, וממשיכים עם כמה לשיטתו, עד שיוצאת לה 'חבורה' שלמה.
הבעיה היא שהרבה פעמים כאשר מגיעים להלכה רואים שיש סתירות, למשל דעת הרשב"א בעניין מסוים טענת שהוא לשיטתו במחלוקת עם הרמב"ם בעניין אחר, והשו"ע מביא להלכה את הרשב"א בעניין המסוים, על אף שהוא פוסק מו הרמב"ם בעניין האחר. ואז יש כמה אפשרויות:
א. יש כאלה הנכנעים וחוזרים בהם מכל החבורה.
ב. יש כאלה הדוחקים לומר שיש צד שלישי ואותו פסק השו"ע, או שלשו"ע יש את שני הדינים. - זה בד"כ מה שאני עושה.
ג. ויש כאלה הנסחפים לומר שהיות והשו"ע פסק כהרמב"ם ודאי שאינו יכול לפסוק כהרשב"א, ומה שהביא שם את שיטתו זה כדברי הגר"א (שאגב איני יודע היכן הם, ואשמח לקבל מקור לדבריו) שהשו"ע לפעמים רק מעתיק דעות אך אינו מתכון לפסוק כמותם, או שאר טענות דומות כמו "צ"ע" "חזר בו", "זה רק "יש מי שאומר" זה לא הלכה".

לדעתי הדרך השלישית היא פשוט טעות, ובאמת המתבונן ברוב ככל נושאי הכלים של השו"ע שהם מורים לנו את דרך הלימוד שלו הלא הם הב"ח, הט"ז, המג"א, הפמ"ג, המ"ב והבה"ל ועוד, יראה שאין דרכם כלל בעשיית פלפולים שכאלה, ולהכריע ע"פ "לשיטתו" בדברים שאינם מפורשים.

אשמח לשמוע מה דעת הלומדים.


בעניין לשיטתו, יש כאן http://www.torahbase.org/%d7%aa%d7%a9%d ... %a2%d7%95/ דברים מהגרא"ז וייס שליט"א קצת מענייני דיומא גבי ת"ב נדחה, תשמע מדקה 9.50 כדקה

מצטרף להנל
הודעות: 72
הצטרף: ב' אוקטובר 12, 2015 12:48 am

Re: הלכה ולומדע'ס

הודעהעל ידי מצטרף להנל » ג' יולי 24, 2018 10:36 pm

עינא דשפיר חזי כתב:
אשמח לשמוע מה דעת הלומדים.

יש לי הצעה שמשום מה אינה מקובלת היום בקרב הלומדים.
לשמור את דעתינו האישית לתום הסוגיא, ורק אחר שנעמול להבין מה כתוב בכל אחד מהראשונים והפוסקים, וכשתמונת הסוגיא תתבהר במקצת ונוכל לחוש מה ניתן להאמר ומה לא, ננסה להבין מה הלומדע'ס בדבריהם.
לטעמי, זה עובד וזה קרוב יותר לאמת, הן באו"ח והן ביו"ד, והפלא ופלא זה הכי נכון בחו"מ, (באהע"ז אין לי מושג).


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 119 אורחים