עזריאל ברגר כתב:האם ברור שאסור לעשות שותפות עם גוי בקרקע?
ובפרט בשותפות כזאת שכל ענינה הוא לחזק את ישיבתו של היהודי בארה"ק ולא להיפך.
ועצ"ע.
ומה שהזכירו כאן הפקר - אינו מובן לי כלל.
מכירה לגוף של בע"מ שבכללותו יש גויים לא אסרה תורה, כיון שאין כאן מכירה לבעלות פרטית של גוי.
אריה מרדכי כתב:יש לעורר ולהעיר שלכאורה בכל הלואה מבנק ובודאי בנטילת משכנתא כשנעשה ע"פ הית"ע א"כ הבנק נעשה שותף בדירה, ומכיון שלבנק יש בעלי מניות גוים הרי מוכר חלק מדירתו לאותם בעלי המניות וא"כ כיצד נתיר למכור דירה ללוקח שידוע שנוטל משכנתא הלא הוא מוכר את הדירה אף לגוי.
יהודה בן יעקב כתב:תשובת הרב יעקב לנדו שליט"א מראשי ועד ההלכה להשקעות וקרנות - גלאט הוןמכירה לגוף של בע"מ שבכללותו יש גויים לא אסרה תורה, כיון שאין כאן מכירה לבעלות פרטית של גוי.
יהודה בן יעקב כתב:לכא', ללא עיון במקורות, איסור 'לא תחנם' הוא על המוכר קרקע לגוי, אך יהודי הלוקח שותף גוי לקנות עמו קרקע באר"י אינו עובר באיסור זה.
וא"כ לדעת המחמירים הנ"ל, מותר לקנות דירה עם משכנתא מהבנק, שהרי הקונה הוא היהודי בשותפות הגוי, ורק למוכר יש בזה איסור. וא"כ אסור למכור דירה למי שקונה אותה עם משכנתא.
וכן מי שכבר קנה דירה, אסור לו לקחת הלואה מהבנק על סמך היתר עיסקא, משום שבזה הוא מוכר חלק מדירתו לבנק, שיש שם בעלות של גוים.
אריה מרדכי כתב:וכעת מצאתי שדן בזה בשו"ת תשובות והנהגות כרך ד סימן שי ודעתו להחמיר.
ואוסיף כאן הערה נחוצה, שלכאורה רובנו נכשלין באיסור תורה דלא תחנם, שהבנקים בארץ ישראל רשומים בבורסה, ובכל העולם יש שקונים מניות אלו כדי להרויח בהם ע"י שיעלה מחירם, ויש בין הקונים בארץ ובארצות תבל גם גויים, וחלק ניכר מהמניות נקנים ע"י עכו"ם, ומצוי מאד שיהודי לא משלם מה שלוה מהבנק, ומטעם הבנק גובין ממנו את קרקעותיו ושייכים מעתה להבנק, והיינו בשותפות עכו"ם, וזה אסור מה"ת, שלפי דברינו אף אם הגוי לא יגור שמה, עצם בעלותו אסרה תורה והיינו גם בשותפות, וכל בעלי מניות שמשתפין עמהם גויים, לזכות בקרקע ארץ ישראל, נכנסו לחשש איסור תורה דלא תחנם. ובהיתר עיסקא שהוצאתי לאור דקדקתי לציין שהיהודי העושה עסק עם הבנק נעשה שותף רק לעסקים שאין בהם חשש איסור, והיינו כגון איסורי שבת או לא תחנם וכדומה, אבל בהיתר עיסקא הרגיל אצל הבנקים (מלבד הנוסח המהודר שסודר לבנק פא"י באישור בד"ץ דעדה החרדית שנת תשד"מ) לא הוזכר שבעסקים שיש בהם איסור שבת או לא תחנם וכדומה מעיקרא לא משתתף, וצ"ל דס"ל דהשותף במניות אין דינו כשותף ממש, אבל ד"ז צריך הכרעת הפוסקים ולענין חמץ החמירו ואכמ"ל.
ובעצם לא רק בבנקים ישנה בעיה זו, רק החשש הזה קיים בנוגע לכל החברות הגדולות בארץ שרשומים בבורסה כאן או גם בחו"ל, ויש להם משלהם משרדים וקרקעות בארץ, וכשגוי קונה מהחברה מניות, מוכרים להם בזה זכות בקרקע ארץ ישראל, ועוברים באיסור תורה דלא תחנם, ולא מצאנו ידינו ורגלינו במסחר בבורסה בארץ, ורובא דרובא של החברות הגדולות רשומים בבורסה וקונים מניות שלהם בארץ ובחו"ל, וחלק ניכר מהקונים הם עכו"ם, אבל ענין זה של בעלות במניות צריך בירור יסודי ומקיף, ויש לומר שדוקא בחמץ דאסרינן בו גם גורם לממון מחמרינן במניות. אמנם כפי ששמעתי גדר מניות וזכות בעלי מניות הם כפי שקובעים הממשלה, ובשנים האחרונות בארץ וגם בחו"ל הוסיפו בחוקי המדינות על זכות בעלי המניות והם היום כבעלים ממש, וכ"ז צריך עוד בירור יסודי ומקיף.
יהודה בן יעקב כתב:תשובת הרב יעקב לנדו שליט"א מראשי ועד ההלכה להשקעות וקרנות - גלאט הוןמכירה לגוף של בע"מ שבכללותו יש גויים לא אסרה תורה, כיון שאין כאן מכירה לבעלות פרטית של גוי.
החושב כתב:יהודה בן יעקב כתב:תשובת הרב יעקב לנדו שליט"א מראשי ועד ההלכה להשקעות וקרנות - גלאט הוןמכירה לגוף של בע"מ שבכללותו יש גויים לא אסרה תורה, כיון שאין כאן מכירה לבעלות פרטית של גוי.
אז למה צריך היתר עיסקא בכלל? ברבית אסור ללוות רק מיהודי. מגוי מותר. כל שכן מותר ללוות מ'מאף אחד'. אם אם שותפות של גוי בבנק אינה משליכה על כלום, גם שותפות יהודי בבנק לא תשליך. אם כן, מהיכי תיתי לאסור ללוות ברבית?
יהודה בן יעקב כתב:אריה מרדכי כתב:וכעת מצאתי שדן בזה בשו"ת תשובות והנהגות כרך ד סימן שי ודעתו להחמיר.
הדברים אינם מדוייקים, בתשובות והנהגות אינו מדבר לענין מכירת הקרקע לגוי בקניית הדירה ע"י משכנתא מהבנק שחלקו גוים, אלא הוא מדבר לגבי מסירת הדירה לבנק בחדלון פרעון, שחלק מבעלות הבנק היא של גוים, וכן עצם המשתפים גוים בנכסי הבנק עוברים באיסור, [לא כ"כ הבנתי למה, אם שניהם קונים יחד קרקע באר"י מגוי, למה השותף היהודי יעבור איסור, היכן מכר קרקע באר"י לגוי??] וכן בהשקעה בבנק שחלקו של גוים, ומ"מ הדברים אינם ברורים שם כל הצורך.
וביותר שמסקנתו לדינא אינו כמובא לעיל, שהוא לא כתב שדעתו להחמיר, אלא סיים 'וכ"ז צריך עוד בירור יסודי ומקיף'.ואוסיף כאן הערה נחוצה, שלכאורה רובנו נכשלין באיסור תורה דלא תחנם, שהבנקים בארץ ישראל רשומים בבורסה, ובכל העולם יש שקונים מניות אלו כדי להרויח בהם ע"י שיעלה מחירם, ויש בין הקונים בארץ ובארצות תבל גם גויים, וחלק ניכר מהמניות נקנים ע"י עכו"ם, ומצוי מאד שיהודי לא משלם מה שלוה מהבנק, ומטעם הבנק גובין ממנו את קרקעותיו ושייכים מעתה להבנק, והיינו בשותפות עכו"ם, וזה אסור מה"ת, שלפי דברינו אף אם הגוי לא יגור שמה, עצם בעלותו אסרה תורה והיינו גם בשותפות, וכל בעלי מניות שמשתפין עמהם גויים, לזכות בקרקע ארץ ישראל, נכנסו לחשש איסור תורה דלא תחנם. ובהיתר עיסקא שהוצאתי לאור דקדקתי לציין שהיהודי העושה עסק עם הבנק נעשה שותף רק לעסקים שאין בהם חשש איסור, והיינו כגון איסורי שבת או לא תחנם וכדומה, אבל בהיתר עיסקא הרגיל אצל הבנקים (מלבד הנוסח המהודר שסודר לבנק פא"י באישור בד"ץ דעדה החרדית שנת תשד"מ) לא הוזכר שבעסקים שיש בהם איסור שבת או לא תחנם וכדומה מעיקרא לא משתתף, וצ"ל דס"ל דהשותף במניות אין דינו כשותף ממש, אבל ד"ז צריך הכרעת הפוסקים ולענין חמץ החמירו ואכמ"ל.
ובעצם לא רק בבנקים ישנה בעיה זו, רק החשש הזה קיים בנוגע לכל החברות הגדולות בארץ שרשומים בבורסה כאן או גם בחו"ל, ויש להם משלהם משרדים וקרקעות בארץ, וכשגוי קונה מהחברה מניות, מוכרים להם בזה זכות בקרקע ארץ ישראל, ועוברים באיסור תורה דלא תחנם, ולא מצאנו ידינו ורגלינו במסחר בבורסה בארץ, ורובא דרובא של החברות הגדולות רשומים בבורסה וקונים מניות שלהם בארץ ובחו"ל, וחלק ניכר מהקונים הם עכו"ם, אבל ענין זה של בעלות במניות צריך בירור יסודי ומקיף, ויש לומר שדוקא בחמץ דאסרינן בו גם גורם לממון מחמרינן במניות. אמנם כפי ששמעתי גדר מניות וזכות בעלי מניות הם כפי שקובעים הממשלה, ובשנים האחרונות בארץ וגם בחו"ל הוסיפו בחוקי המדינות על זכות בעלי המניות והם היום כבעלים ממש, וכ"ז צריך עוד בירור יסודי ומקיף.
יהודה בן יעקב כתב:החושב כתב:יהודה בן יעקב כתב:תשובת הרב יעקב לנדו שליט"א מראשי ועד ההלכה להשקעות וקרנות - גלאט הוןמכירה לגוף של בע"מ שבכללותו יש גויים לא אסרה תורה, כיון שאין כאן מכירה לבעלות פרטית של גוי.
אז למה צריך היתר עיסקא בכלל? ברבית אסור ללוות רק מיהודי. מגוי מותר. כל שכן מותר ללוות מ'מאף אחד'. אם אם שותפות של גוי בבנק אינה משליכה על כלום, גם שותפות יהודי בבנק לא תשליך. אם כן, מהיכי תיתי לאסור ללוות ברבית?
כפי הנראה הוא מבין כי האיסור של רבית הוא ב'ממון' של ישראל שאסור להלוותו ברבית, וכיון שהחברה היא בבעלות של ישראל אסור לה להלוות ברבית, אך מאידך איסור 'לא תחנם' הוא בחנייה בפועל באר"י, וכיון שע"י ההיתר עיסקא [וכן מניות] הוא מקבל רק בעלות בקרקע באר"י בלי אפשרות חנייה בפועל, אין בזה איסור. [אך כמובן, אם יקבל בעלות בפועל אך יתנוו עמו שישכיר את הנכס רק לישראל, עדיין יהיה אסור].
לענין כתב:כבר העירו בעיקר הענין לגבי מזוזה.
שכאשר מסיים לפרוע את המשכנתא צריך לקבוע את המזוזה מחדש [אמנם לכאורה אין זה שייך לזמן סיום התשלום אלא לזמן הסרת השעבוד, דכל עוד לא הסירו הרי שעדיין הבית הוא בגדר שותפות גוי, ואע''פ שסיים לשלם].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 176 אורחים