קי"ל לענין יציאת השבת עד שיהיו ג' כוכבים קטנים רצופין (שו"ע או"ח סי' רצ"ג). וראיתי כעת בספר נפלא שיצא 'הזמנים בהבנה', מביא עדות מאחד מבאי ביתו של החזו"א זצ"ל שאמר לו במוצאי שבת להביט למערב לראות אם יש כבר 'עשרה' כוכבים מקובצים. מה הכוונה בזה? הרי כתבו הראשונים והפוסקים דצריך שלשה?
ובאמת, שמצד המציאות יש מקום לדברים הללו, מפני שידוע שככל שהכוכבים קטנים יותר הם נראים בכמות גדולה יותר, ממילא במצב של 'כוכבים קטנים' לא אמור להראות רק שלש, אלא הרבה יותר. אך מ"מ הרי הראשונים כן כתבו 'שלש'.
עכ"פ מה הכוונה בהוראה זו של החזו"א ומה המקור לזה?