כידוע עיקר קריאת התורה היא מצד העולה לתורה ולא מצד הבעל קורא, שכן בזמן חז"ל כל עולה היה קורא בעצמו וכיום שאין בקיאים החזן מוציא יד"ח, אך עדיין חובה על העולה לקרוא בשקט.
לפ"ז לכאו' אין הקורא בתורה משפיע כלל ולכן אם טעה הבעל קורא אך העולה לא טעה אין צריך להחזיר אותו, כיון שעיקר הקריאה היתה כהוגן.
[וההיכי תמצי בזה יכול להיות באופן שהעולה בעצמו הרגיש בטעות הבעל קורא ושאר הציבור לא הרגיש, או שהבעל קורא מתקשה בביטוי אות מסוימת]
וא"ת שלפ"ז לכאו' א"צ אפילו שהבעל קורא יהיה בר מצווה או יהודי, כאן לכאו' י"ל שיש גם צורך שהציבור ישמעו את הקריאה וגם זה חלק מהחיוב, ולכן צריך בר חיובא.