תשלומין למי שלא קרא קריאת שמע בזמנה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

תשלומין למי שלא קרא קריאת שמע בזמנה

הודעהעל ידי ש. ספראי » א' אוגוסט 05, 2018 1:37 pm

תשלומין למצוות קריאת שמע
הנה מפורסם בעולם שמי שלא קרא ק"ש בזמנה, הפסיד כליל את מצוות ק"ש ואין לה תשלומין. נראה לעסוק בסוגיה זו ולנסות לסייע לאלו ששגגו או נאנסו ולא קראו ק"ש בזמנה, שיוכלו לתקן בזה ולו במעט, וכדלהלן:
כתב השו"ע (נח, ז): "אם לא קראה ביום י"א שיש לה תשלומין בערבית. וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום, ויש חולקים", עכ"ל. במקור הלכה זו כתב הב"י (שם) וז"ל: "כתב הכלבו: טעה בק"ש של שחרית יש אומרים שאין לה תשלומין בערבית ולא של ערבית בשחרית ורבינו חיים כתב דק"ש שוה לענין תפלה, עכ"ל הב"י.
ואלו דברי ספר כלבו (סימן י): "טעה בק"ש של שחרית יש אומרים שאין לה תשלומין בערבית ולא של ערבית בשחרית, שחרית לא מטכסיסי של ערבית וערבית לא מטכסיסי דשחרית וכן דעת בעל ההשלמה ז"ל, ורבינו חיים ז"ל כתב דקריאת שמע שוה לענין תפלה אף על פי שאינן מטבע אחד", עכ"ל הכלבו.
וכן מצינו בדברי הראבי"ה (מגילה סימן תקעא), וז"ל: "מי ששכח ולא בירך ספירת העומר בלילה דאינו יכול לחזור ולספור למחר אפילו בימים, מה שאין כן בתפלה, דגרסינן בפרק תפלת השחר אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו, וכן משמע התם בקריאת שמע. והוא שלא ביטלו במזיד", עכ"ל.
והמשל"מ (תפילה ג, ט) הביא את ד' הב"י בשם הכלבו וכתב: "ותמיה לי שהרי לימוד ערוך הוא בידינו מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש כדבר האמור", עכ"ל.
ודבריו תמוהים לכאו', דהא בש"ס שם (ברכות כו, א) איתא: "אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל מנחה - מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו. מיתיבי: מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות; מעות לא יוכל לתקן - זה שבטל קריאת שמע של ערבית וקריאת שמע של שחרית, או תפלה של ערבית, או תפלה של שחרית; וחסרון לא יוכל להמנות - זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם! - אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן - שבטל במזיד", עכ"ד הגמ'. ולכאו' דברי ר"י דמעוות לא יוכל לתקון איירי במזיד ולא בשוגג, מישך שייכא בין בתפילה ובין בק"ש, ואם קי"ל (עי' שו"ע סי' קח) שיש תשלומין לתפילה, א"כ ה"ה שיהיה תשלומין לק"ש. ושוב שמחתי לראות בד' הגרעק"א על הרמב"ם (הודפס ברמב"ם הוצאת פרנקל עה"ג שם) דכתבב כן בשם הפר"ח (סי' נח), דארבה מוכח מד' הש"ס דאפשר להשלים ק"ש כתפילה, ומעוות לא יוכל לתקון איירי במזיד ולא בשוגג, עי"ש. והוסיף הפר"ח ראיה לדבריו וכתב: "ותדע דלא קתני בברייתא [שם] תפילת מוספין, משום דההיא בכל גוונא אין לה תשלומין, מה שאין כן בהני, דדוקא כשביטל במזיד", עכ"ל.
ואמנם אפשר לבאר את קושיית המשל"מ בדרך הפוכה, שהקשה על החולקים על רבנו חיים, דהא בש"ס משמע שבשוגג יש תשלומין בין לתפילה ובין לק"ש. והכי הבין הגאון האדר"ת ז"ל בקושייתו, עי' בדבריו בארוכה בקונטרס יגדיל תורה (סי' עב, ונדמ"ח על ידי בס"ד בסו"ס חשבונות של מצוה עמוד שפז).
ובסברת החולקין ביאר הפר"ח: "יראה דטעמא דמאן דאמר אין תשלומין לקריאת שמע משום דשאני תפלה דכיון דרחמי נינהו כולי יומא מצלי ואזיל, אבל בקריאת שמע דלא שייך למימר הכי אין לה תשלומין", עכ"ל. והכי נראה מדברי הגר"א ז"ל בביאורו שם, דכתב: "ויש חולקים כו'. דבשלמא תפלה כמש"ש כיון דרחמי".
והנה הגר"א הוסיף והקשה כך: "מ"מ צ"ע דמאי תשלומין שייך כאן ומאי איסור הוא, כיון שאינו אלא כקורא בתורה", עכ"ל הגר"א ז"ל. והיינו דכיון דקי"ל דמי שלא קרא ק"ש בזמנה הפסיד מצוות ק"ש בעונתה, ומכאן ואילך יקראנה כאדם הקורא בתורה (ברכות י, ב), א"כ מה שייך מחלוקת בזה, האם יש תשלומין לק"ש או לא, הרי בלא"ה לא קיים מצוות ק"ש ואם יקראנה, יקרא אותה כאדם הקורא בתורה (וכה"ג ל"ש ביה בל תוסיף, ולענין ברכות ק"ש בלא"ה לא מועיל, דהא קי"ל דאין תשלומין לברכות ק"ש), והיא קושיא אלימתא.
והנראה בזה וכפי שכבר האריכו בזה האחרונים (ועי' עבודת משא ח"א הלכות ק"ש פ"א) דאיכא ב' דינים במצוות ק"ש, א) מצוות ק"ש, ב) מצוות ק"ש בזמנה. ולפי"ז באמת לדין ק"ש בזמנה אין תשלומין כלל, כיון שעבר זמנו. אך למצוות ק"ש חידש הכלבו דשייך לה תשלומין בלילה. וא"כ הכלבו לא חידש שאין איסור לומר ק"ש, אלא שאדרבה, הקורא ק"ש דשחרית בערבית, מקיים ביה מצוות ק"ש.
ועוד נראה בזה באופן דומה, ע"פ יסוד האחרונים (עי' אור שמח פ"א מת"ת באורך, ובס' עבודת משא שם), שבמצוות ק"ש איכא תרתי, א) מצוות קבלת עול מלכות שמים, ב) קיום וחיוב דין ת"ת, וכדעת רשב"י דלא הפסיק ללמוד לק"ש כיון דזה שינון וזה שינון. ולפי"ז י"ל דהכלבו חידש לן דשייך לקיים את חלק הת"ת שבק"ש גם אם קורא ק"ש בלילה, ואף שעבר היום וס"ד דא"א להשלים את חובת ת"ת דהיום בלימוד ת"ת בלילה, וקמ"ל דמהני, כיון דת"ת מצווה תמידית היא ואין לה זמן קבוע, וכדברי הש"ס בעירובין (סה, א) "רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בליליא", והסביר הטור (סי' רלח): "פירוש היה לו חוק קבוע ללמוד כך וכך ליום ופעמים שהיה טרוד ביום ולא היה יכול להשלימו והיה משלימו מיד בלילה". וע"ע בזה בסו"ס משנת תפילין בנספחי הספר.
ואמנם מדברי המשנ"ב (נח, כז) משמע דס"ל שלא יצא כלל בתשלומי ק"ש זה, וז"ל: "שיש לה תשלומין - אין הכונה שיצא בזה ידי ק"ש מאחר שכבר עבר זמנה ואינו אלא כקורא בתורה רק שלכתחילה צריך להשלימה כמו תפילה ע"כ מיבעי ליה לאקדומי חובת שעתא ברישא ותיכף אחר מעריב יקרא עוד שמע בשביל זה הפעם שחיסר אם בשוגג חיסרה כמו שנתבאר לקמן בסימן ק"ח", עכ"ל. ויש להבין, דהא כשמשלים תפילה אין זה בוקי סריקי בעלמא, אלא דין תשלומין גמורים אית ביה, וצ"ע.

שמואל ברוך גנוט- קובץ קול התורה אב התשע"ח. אשמח מאד להערות והארות והשגות.

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים