הכל מעלין לירושלים - בזמן הזה?

[קו ירוק]

תנינן בשלהי כתובות (ק:) הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין.
והטעם צ"ל מפני שיש בה ריבוי תורה מאוד. אבל לא מפני הטעם שיש בה יותר מצוות כמו הטעם שמעלין לא"י, כי אין בה יותר מצוות משאר א"י. ולכן לא מרבינן עבדים בהעלאה לירושלים והמוציא עבד מירושלים לא יצא לחירות בניגוד להמוציא עבד לעכו. (וע"ש תוס', ותוס' ערכין ג: ואכמ"ל).

הרהרתי לעצמי שמא זו משנה קדמונית, אבל השתא שירושלים חרבה אין דין הכל מעלין לירושלים. כי ריבוי תורה שבה, הוא מצד שפע רוחני של בית המקדש ושהיו שם גדולי העולם סנהדריה גדולה ושאר חכמים. משא"כ בחורבנה.
ומה שפסקה ברמב"ם ושו"ע, כי זה נכלל בתוך הדינים של הכל מעילן לא"י, שזה נוהג גם האידנא.

מה דעת חו"ר הפורום.

[עקביה]

כמדומני שהויואל משה דן בזה באריכות בתחילת ספרו.

[אוצר החכמה]

ומה שפסקה ברמב"ם ושו"ע, כי זה נכלל בתוך הדינים של הכל מעילן לא"י, שזה נוהג גם האידנא.

לא הבנתי את פירוש המשפט הזה. (כוונתך לומר שהביאו אגב דין אחר ושכחו לציין שבעצם אינו נוהג?)

[גלרשטיין]

הכל מעלין לאר״ ולירושלים - ר יעקב זיסברג.pdf

(100.4 KiB) הורד 262 פעמים

הכל מעלין לאר״י ולירושלים הרב יעקב אריאל.pdf

(30.26 KiB) הורד 271 פעמים

הכל מעלין לאר״י ולירושלים הרב דוד חי הכהן.pdf

(21.48 KiB) הורד 248 פעמים

הכל מעלין לאר״י ולירושלים הרב יהודה הרצל הנקין.pdf

(27.26 KiB) הורד 227 פעמים

[קו ירוק]

ומה שפסקה ברמב"ם ושו"ע, כי זה נכלל בתוך הדינים של הכל מעלין לא"י, שזה נוהג גם האידנא.

לא הבנתי את פירוש המשפט הזה. (כוונתך לומר שהביאו אגב דין אחר ושכחו לציין שבעצם אינו נוהג?)

חלילה. לא למה ציינו שאינו נוהג.
אלא שזה דין הנמצא במשניות בתוך ההלכות של הכל מעלין לא"י, שודאי נוהג האידנא (כמו שנמצא במהרי"ט שכך נהוג עלמא), ולכן לא השמיטו הרמב"ם, אפילו שאינו נוהג בזה"ז, ולכן גם השו"ע העתיקו כהרמב"ם.

ומעשה רב, 'הכל מעלין לירושלם ואין מוציאין', ואעפ"כ הגריל"ד שהיה גר בעיר העתיקה העתיק משכנו לעיר החדשה שאיננה ירושלים כמובן.

[לענין]

בדיוק אתמול ראיתי בתחילת שו''ת מהריט''ץ דפשיטא ליה דהוא אף האידנא [וכידוע דברי החת''ס בשו''ת יו''ד סי' רל''ד שהוא מפני מעלתה העצמית של ארץ ישראל, ואף בלא שייכות למצוות התלויות בה, וכדמוכיח מאברהם אבינו].

[אוצר החכמה]

לענ"ד לבא ולומר שהפוסקים והגמרא (כי אתה מדבר אחר החורבן) כולם העתיקו דין שאינו נוהג בזמן הזה ולא טרחו לציין שאינו נוהג זה דבר שצריך ראיה חזקה ואי אפשר לאמרו מסברא בעלמא. (לא הבנתי מה הראיה מהגריל"ד אין למדים הלכה מפי מעשה ויש כמה וכמה הסברים שניתן לתת והלא רב ירד לבבל )

[קו ירוק]

הכל מעלין לאר״ ולירושלים - ר יעקב זיסברג.pdf

הכל מעלין לאר״י ולירושלים הרב יעקב אריאל.pdf

הכל מעלין לאר״י ולירושלים הרב דוד חי הכהן.pdf

הכל מעלין לאר״י ולירושלים הרב יהודה הרצל הנקין.pdf

תודה על ההפניות.

[קו ירוק]

לענ"ד לבא ולומר שהפוסקים והגמרא (כי אתה מדבר אחר החורבן) כולם העתיקו דין שאינו נוהג בזמן הזה ולא טרחו לציין שאינו נוהג זה דבר שצריך ראיה חזקה ואי אפשר לאמרו מסברא בעלמא. (לא הבנתי מה הראיה מהגריל"ד אין למדים הלכה מפי מעשה ויש כמה וכמה הסברים שניתן לתת והלא רב ירד לבבל )

אני מסכים שזה בעיה. לכן העלתי לדיון.
הנקודה היא שכל הראשונים (מלבד רשב"ש סי' ב) כתוב שהכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין, הוא משום קדו' המצוות. ובהכרח ירושלים זה דין מטעם אחר, של ריבוי תורה ויראה שבה.
ועוד קשה לי, שהרי אין דין הכל מעלין עבדים לירושלים, ונתנו תוס' שם טעם כדי שלא יהיו בה חסרי יחס. ומלבד שלכאו' זה נ"מ רק לזמן הבית, אבל זה גופא קשיא, האם זה סיבה לבטלו ממצווה דאורייתא? הרי עבד מחויב לעלות לא"י מצד מצוות דאו' (כאשה), ולמה לא כפו רבו לעלות עמו. האם י"ל שמצד שלא יהיו חסרי יחס בירושלים בטלוהו ממצווה דאו' (הרי ישיבת א"י ודאי מדאו' היא לפי רמב"ן, וגם להרמב"ם ביאר התשב"ץ שזה דאו'). האם בשביל זה חכמים ביטלוהו ממצוות ישיבה? אבל אם זה רק מעלה מדבריהם, כי יש ריבוי תורה מובן שאין עבד בכלל התקנה של כפיה, כדי שלא יגורו עבדים בירושלים.
ועוד קשה לי דמתני' היא להדיא דאין כופין לעלות מעבר הירדן לגליל ויהודה, והרי לית מאן דפליג דכמו שקדושת ירושלים גדולה משאר א"י ולכן כייפינן לעלות מא"י לירושלים (אם זה משום קדושתה), וא"כ הרי גם קדושת ארץ כנען גדולה מקדושת עבר הירדן, ואפ"ה לא מצינו דין כפייה, אלא ע"כ זה משום קדושת המצוות. ורק ירושלים משום ריבוי תורה שבה.

משמעות כמה פוסקי זמנינו שזה נהוג גם האידנא. אינני מבין מדוע. אבל כך הפשוט להם.

[ישא ברכה]

לא הבנתי את קושיתך מעבד. ישוב ירושלים זה לא מצוה אלא ענין גדול (לכאורה מצד קדושת ירושלים), ואין כאן ביטול העבד ממצוה אלא סיבה למה הוא לא יוכל לכפות את רבו על קיום הענין הזה.

בפשטות עיקר הדבר הוא מצד קדושת ירושלים, (גם א"י לכאורה זה מצד קדושתה, ולא רק מצד המצוות, ויתכן שהיינו הך. ומ"מ כל הראשונים ס"ל כר' חיים כהן?).
ובזמן הזה מעלת הישוב מתקיים רק ביושבי ירושלים העתיקה במקומות המקודשים.

[קו ירוק]

אמרתי שאם זה מצד מצוות למה שלא יכפו בעבד. אבל אם זה מעלה בלבד לכן לא תיקנו בעבד. ומעלה של ריבוי תורה ויראה לא שייך האידנא.

אם המצווה לישב בה בירושלים זה מפני קדושתה היתירה על יהודה וגליל. למה לא תיקנו לעלות מעבר הירדן לא"י, משום קדושתה היתירה של ארץ כנען.
ולכאורה ע"כ משום ריבוי תורה ויראה שבה. ולא שייך האידנא.

[ישא ברכה]

אמרתי שאם זה מצד מצוות למה שלא יכפו בעבד. אבל אם זה מעלה בלבד לא תיקנו בעבד.

אם המצווה לישב בה בירושלים זה מפני קדושתה היתירה על יהודה וגליל. למה לא תיקנו לעלות מעבר הירדן לא"י, משום קדושתה היתירה של ארץ כנען.
ולכאורה ע"כ משום ריבוי תורה ויראה שבה.

מצוה ודאי לא שייך שהרי הקב"ה לא אמר זאת בתורה, וזה גם לא הלכה למשה מסיני.

גם אם יש פער בקדושה בין עבר הירדן לא"י, הרי זה לא נמנה במתני' דעשר קדושות. אני לא יודע עד כמה יש מקום להקשות מפני מה תיקנו באופן מסוים ולא תיקנו באופן אחר.
אגב, האם אכן ברור שהכל מעלין לא נאמר גם על עלייה מעבר הירדן לא"י?

[קו ירוק]

מצווה מדרבנן, ולכן תקינו כפיה.

איו נ"מ אם קדושת עבר הירדן נמנית במשנה דעשר קדושות, יש בארץ כנען קדושה יתירה.
מלבד זאת זה נאמר במדרש רבה נשא ח, א"י כשרה לבית שכינה (במה גדולה). ועה"י לא כשר לבית שכינה, וכתי' אם טמאה ארץ אחוזתכם.
אין כאן מקום לחלק בתקנת חז"ל בכדי.

בכתובות קי. תנינן שלוש ארצות לנישואין ובפירש"י שם. ולא כופין לעלות מעה"י ליהודה וגליל.

[ישא ברכה]

מצווה מדרבנן, ולכן תקינו כפיה.

איו נ"מ אם קדושת עבר הירדן נמנית במשנה דעשר קדושות, יש בארץ כנען קדושה יתירה.
מלבד זאת זה נאמר במדרש רבה נשא ח, א"י כשרה לבית שכינה (במה גדולה). ועה"י לא כשר לבית שכינה, וכתי' אם טמאה ארץ אחוזתכם.
אין כאן מקום לחלק בתקנת חז"ל בכדי.

בכתובות קי. תנינן שלוש ארצות לנישואין ובפירש"י שם. ולא כופין לעלות מעה"י ליהודה וגליל.

לכאורה זה גם לא מדרבנן שהרי אין חיוב לעלות לירושלים (ועל א"י לכאורה יש מצוה, וענין מצוה קיומית אינו מובן ואין לו תקדים בתורה).
יש"כ על המקור לענין עבר הירדן.

[קו ירוק]

תני' בכתובות קי: הכל מעלין לירושלים. יש כאן גם כפיה וגם מצוה מדרבנן כפשוטה: הכל מעלין לירושלים.

בספרות ההלכה כל סברא שתמצא שפסקוה הלכה למעשה, תמצא מי שפסק בסברא הפוך ממנה. ולכן תמצא בספרות ההלכה שמצווה לישב בשכונות הסמוכות לירושלים, ותמצא מי שאומר שלא.
ואעפ"כ בפשוטו הכל מעלין לירושלים זה רק לירושלים המקודשת. ואולי גם לירושלים המקודשת בקדושת בית שני (שקדושתה מדרבנן מפני שתורפה של ירושלים היא ומשו"ה קידושה). אבל בשוא"פ לא לשכונות שסביבותיה גם לא בזמן הבית (ועל זמן הזה אנחנו דנים.. שמא זה לא מצווה).

[החושב]

הרב 'קו ירוק' הניח כמה הנחות, ובעיני הן מחודשות.
מה שכתב שהטעם שהכל מעלין לירושלים הוא מפני ריבוי חכמה - דרוש מקור.
בפשטות אינו כן. וגם לא מפני המצוות. אלא משום שירושלים יש לה קדושה יתרה.
ובפשטות אינה דווקא מפני בית המקדש. אלא שירושלים יש לה קדושה יותר משאר עיירות המוקפות חומה וכמבואר במשנה בכלים פרק א'. ולכן אם אחד מבני הזוג חשקה נפשו להתגורר במקום מקודש יותר - זו היא דרישה לגיטימית מצדו אשר היא זוכה למתן תוקף מצד חכמים.

בעיקר העניין, איני בטוח שזקוקים לחפש טעמים טכניים (כמו האם יש ריבוי מצוות, והאם יש מצוות יישוב וכדומה). שכן מבואר בכתובות שם במשנה הקודמת שלדעת ת"ק מוציאים מנוה הרעה לנוה היפה. וזאת למרות שאין בזה מצווה [אף כי יש לחלק, ששם לא מדובר שאשה יכול להכריח את בעלה].
ובהתאם לכך היה נראה שהדין הזה אינו תלוי בדווקא בגדרים ההלכתיים של קדושה (שילוח מצורעים, בתי ערי חומה) - שזה דווקא בתוך מה שהיה מוקף חומות. אלא הכוונה יותר לעניין הרעיוני והמהותי. והנה פשוט שבניין ירושלים אשר עליו אנחנו מתפללים ואשר יתקיים במהרה בימינו - אין כוונתו כלל ועיקר בדווקא למה שפעם היה מוקף חומות. שאין טעם וריח להגבלה זו, כמובן [והרי גם בזמן הבית גבולות ירושלים זזו, ומה שעכשיו נקרא העיר העתיקה - היה חוץ לירושלים כמעט עד סוף הבית הראשון]. ואדרבה, פרזות תשב ירושלים, כדבר הנביא.
אשר על כן, לכאורה, יש צד גדול לומר שאין לחלק בין שכונת סילוואן והעיר העתיקה לבין השכונות החדשות. והדין ש'הכל מעלין לירושלים' שייך לגבי רחוב הפסגה באותה מידה שהוא שייך לגבי הרחוב פרדס רימונים.

[ישא ברכה]

בעיקר העניין, איני בטוח שזקוקים לחפש טעמים טכניים (כמו האם יש ריבוי מצוות, והאם יש מצוות יישוב וכדומה). שכן מבואר בכתובות שם במשנה הקודמת שלדעת ת"ק מוציאים מנוה הרעה לנוה היפה. וזאת למרות שאין בזה מצווה [אף כי יש לחלק, ששם לא מדובר שאשה יכול להכריח את בעלה].
ובהתאם לכך היה נראה שהדין הזה אינו תלוי בדווקא בגדרים ההלכתיים של קדושה (שילוח מצורעים, בתי ערי חומה) - שזה דווקא בתוך מה שהיה מוקף חומות. אלא הכוונה יותר לעניין הרעיוני והמהותי. והנה פשוט שבניין ירושלים אשר עליו אנחנו מתפללים ואשר יתקיים במהרה בימינו - אין כוונתו כלל ועיקר בדווקא למה שפעם היה מוקף חומות. שאין טעם וריח להגבלה זו, כמובן [והרי גם בזמן הבית גבולות ירושלים זזו, ומה שעכשיו נקרא העיר העתיקה - היה חוץ לירושלים כמעט עד סוף הבית הראשון]. ואדרבה, פרזות תשב ירושלים, כדבר הנביא.
אשר על כן, לכאורה, יש צד גדול לומר שאין לחלק בין שכונת סילוואן והעיר העתיקה לבין השכונות החדשות. והדין ש'הכל מעלין לירושלים' שייך לגבי רחוב הפסגה באותה מידה שהוא שייך לגבי הרחוב פרדס רימונים.

אכן מסתבר שהטעם הוא מפני קדושת ירושלים, ודוקא משום הכי הענין קיים במקום הקדושה שהוא ירושלים המקודשת, (שהרי ירושלים מיוחדת להיותה עיר ה', ע"י קידוש מסוים. שאינו יכול להיעשות בזמנינו). ירושלים רבתי בת זמנינו הינה העיר הקרובה אל המקום המקודש.

אגב, ירושלים בת זמנינו, זו בדיחה. חלק נכבד ממנה אינו אפילו רצף עירוני אלא רק אחריות מונציפאלית. יש דיונים בשלטון לצרף את מבשרת ואת ביתר לירושלים, ואז למפרע יזכו תושבי ביתר למעלת יושבי ירושלים..

[קו ירוק]

הרב 'קו ירוק' הניח כמה הנחות, ובעיני הן מחודשות.
מה שכתב שהטעם שהכל מעלין לירושלים הוא מפני ריבוי חכמה - דרוש מקור.
בפשטות אינו כן. וגם לא מפני המצוות. אלא משום שירושלים יש לה קדושה יתרה.
ובפשטות אינה דווקא מפני בית המקדש. אלא שירושלים יש לה קדושה יותר משאר עיירות המוקפות חומה וכמבואר במשנה בכלים פרק א'. ולכן אם אחד מבני הזוג חשקה נפשו להתגורר במקום מקודש יותר - זו היא דרישה לגיטימית מצדו אשר היא זוכה למתן תוקף מצד חכמים.

בעיקר העניין, איני בטוח שזקוקים לחפש טעמים טכניים (כמו האם יש ריבוי מצוות, והאם יש מצוות יישוב וכדומה). שכן מבואר בכתובות שם במשנה הקודמת שלדעת ת"ק מוציאים מנוה הרעה לנוה היפה. וזאת למרות שאין בזה מצווה [אף כי יש לחלק, ששם לא מדובר שאשה יכול להכריח את בעלה].
ובהתאם לכך היה נראה שהדין הזה אינו תלוי בדווקא בגדרים ההלכתיים של קדושה (שילוח מצורעים, בתי ערי חומה) - שזה דווקא בתוך מה שהיה מוקף חומות. אלא הכוונה יותר לעניין הרעיוני והמהותי. והנה פשוט שבניין ירושלים אשר עליו אנחנו מתפללים ואשר יתקיים במהרה בימינו - אין כוונתו כלל ועיקר בדווקא למה שפעם היה מוקף חומות. שאין טעם וריח להגבלה זו, כמובן [והרי גם בזמן הבית גבולות ירושלים זזו, ומה שעכשיו נקרא העיר העתיקה - היה חוץ לירושלים כמעט עד סוף הבית הראשון]. ואדרבה, פרזות תשב ירושלים, כדבר הנביא.
אשר על כן, לכאורה, יש צד גדול לומר שאין לחלק בין שכונת סילוואן והעיר העתיקה לבין השכונות החדשות. והדין ש'הכל מעלין לירושלים' שייך לגבי רחוב הפסגה באותה מידה שהוא שייך לגבי הרחוב פרדס רימונים.

כבר הוכחתי וארחיב יותר:
הן אמת שירושלים מקדושת טפי, אבל זו לא סיבה. שהרי ארץ כנען מקודשת טפי מעבר הירדן, ואעפ"כ לא תקנו כפיה להעלאה מעה"י לארץ כנען, משא"כ מג' ארצות; עה"י יהודה וגליל, אל ירושלים.
ועתה אוסיף, שהנה מסתימת המשנה 'הכל מעלין לירושלים' ולא פירטה המשנה שהכונה דוקא לירושלים של בית ראשון לאפוקי מירושלים של בית שני שנתקדשה רק מדרבנן מפני שתורפה של ירושלים היא (שבועות טז. והכי נקטי' להלכתא), א"כ ודאי לא מפאת קדושה יתירה שבה, שהרי כאמור קדושתה רק מדרבנן, ואילו ארץ כנען שקדושתה מדאורייתא, גדולה משל עה"י, ואעפ"כ לא תיקנו העלאה
א"כ היות וירושלים אינה במצוות יתירות, וא"ז מצד קדושה יתירה שבה, א"כ מדוע תקנו רבנן ישיבה בירושלים (בפרט שלא היה מושג כזה בזמן בית ראשון, שכל שבט ישב במקומו), אע"כ מצד ריבוי תורה ויראה שבה (שהאריכו בזה חז"ל בהפלגה גדולה באיכה רבתי ועוד מקומות).
וסמך לטעם זה משיטת ר"י בתוס' ריש גיטין, שמקום הרחוק מעיקר א"י, כעכו, יש בו פחות ישיבות ובתי דינים, ולכן המוכר עבדו לעכו אפילו בחלק של א"י יצא לחירות, וזה מפני ריבוי תורה! וזהו המקור שממנו למדתי שיש תקנת חז"ל במקום שיש בו ריבוי תורה ויראה, וא"כ שפיר י"ל שבירושלים תקנו לכו"ע מצד זה.

ומה שכתבת לגבי העלאה מנווה הרע ליפה זה משום שלום בית. ואין קשר כלל לקדושה ומצוות ומעלת המקום.

מה שייך להתבטא 'טעמים טכניים'. הרי בראשונים אנו רואים את ההגדרות האלו של קיום מצוות וישוב הארץ לדין כפיית העלאה.
ובסילואן לא היו גרים בימי הבית.. אלא קברים היו בה.
ואם היו גרים בפרזות הסמוכות ממש לירושלים, הנקראים גם הם ירושלים, שמא דינה כדינה אחרי שגם בה יש ריבוי תורה, אבל לא ידוע שהיו פרברים ליד ירושלים, אלא ירושלים מוקפת חומה ודלתותיה נעולות בלילה.
סו"ד הבאתי הוכחות, וככלות הכל אני דן בקרקע כאמור.

[החושב]

כבר הוכחתי וארחיב יותר:
הן אמת שירושלים מקדושת טפי, אבל זו לא סיבה. שהרי ארץ כנען מקודשת טפי מעבר הירדן, ואעפ"כ לא תקנו כפיה להעלאה מעה"י לארץ כנען, משא"כ מג' ארצות; עה"י יהודה וגליל, אל ירושלים.

יש לדחות.
זה שאנו אומרים ש'מעלין לירושלים' הוא מפני קדושתה, אינה מכריח שיהיה דין של 'מעלין' על כל תוספת קדושה. לירושלים יש תוספת קדושה משמעותית מאוד, ולכן אמרו חכמים שיש זכות לאחד מבני הזוג להכריח את השני לעלות לשם. אבל זה כלל לא מחייב שגם התוספת קדושה של ארץ כנען לעומת עבר הירדן תקנה זכות כזו לאחד מבני הזוג.
וכן מבואר באבני נזר שהטעם משום קדושת ירושלים.

שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן תנד
מסתברא לדור במקום מקודש וקדוש לשכינה. וזה אף קודם כיבוש ישראל דמפורש בזוה"ק ... ומצד זה ירושלים מצוה לדור בה יותר מבשאר א"י אפי' בזה"ז דקדושת מקדש וירושלים ודאי קידשה לע"ל. ואפי' למ"ד גם ביהמ"ק וירושלים לא קידשה לעת"ל. הלא שם הקריבו אדם קין והבל ונח [פדר"א פל"א]. ויעקב שם ראה הסולם. ומסברא לדור בירושלים עדיפא:

ועתה אוסיף, שהנה מסתימת המשנה 'הכל מעלין לירושלים' ולא פירטה המשנה שהכונה דוקא לירושלים של בית ראשון לאפוקי מירושלים של בית שני שנתקדשה רק מדרבנן מפני שתורפה של ירושלים היא (שבועות טז. והכי נקטי' להלכתא), א"כ ודאי לא מפאת קדושה יתירה שבה, שהרי כאמור קדושתה רק מדרבנן, ואילו ארץ כנען שקדושתה מדאורייתא, גדולה משל עה"י, ואעפ"כ לא תיקנו העלאה

יש לדחות בקל.
שהגם שלא הייתה זו קדושה גמורה, אבל 'קדושה שאינה גמורה' הייתה כאן (וכמבואר בשבועות שם; וכנראה הכוונה לקדושה דרבנן). ומבואר שם בתוספות שהיה טעם והכרח גדול לעשות כך (אפילו שיצא מזה תקלה) - כי על ידי שיהיה שם קדושה עליה ימסרו את עצמם יותר עליה. ואם ודאי וודאי שלא היו מחלקים החכמים בתקנתם (לענין מעלין) בין השטח החדש לישן. שהרי כל תכליתם לתת שם קדושה גם לשטח החדש.
ובמיוחד לפי מה שכתבתי לעיל, שמסתבר שלגבי הדין 'הכל מעלין' תלוי בשם העיר, וגם החלק שמחוץ לחומה נקרא ירושלים לעניין זה - כ"ש שהוא מיושב.

ומה שכתבת לגבי העלאה מנווה הרע ליפה זה משום שלום בית. ואין קשר כלל לקדושה ומצוות ומעלת המקום.

איזה שלום בית? משום שלום בית הוא יכול להוציא אותה בלי כתובה?
הבאתי משם רק, ששורש התקנות בזה, שאם זה מקום יותר טוב - אז יש זכות לעבור לשם. ומעתה יש לומר שאין זה כ"כ משנה מדוע המקום הזה הוא יותר טוב. ירושלים זה מקום יותר טוב בצורה חד משמעית. ולכן יש זכות לעבור לשם. למה היא מקום יותר טוב? מסתבר משום שזה המקום הקרוב למקום השראת השכינה - לפני ה'. יתכן גם להוסיף על דרך מה שאמרת - משום 'למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך'.

ובסילואן לא היו גרים בימי הבית.. אלא קברים היו בה.

חשבתי שעיר דוד זה בסילוואן עכשיו. נו, שיהיה ואדי חילווה.

[קו ירוק]

כל הדברים אינם מוכרחים לא לפה ולא לפה.
הפשטות שחכמים השוו מידותיהם. וקדושת הארץ לעומת עבר הירדן לא פחות מאשר א"י מול ירושלים,
ואם כי אין לנו משקל, אבל בחז"ל הרבה מאוד, שעה"י חוצה לארץ לעומת ארץ כנען, וכתי' אך אם טמאה ארץ אחוזתכם, ואין ההולך בה ד"א בן העולם הבא, ואין כפרה לנקבר בה, ולא שורה בה נבואה, ונפישי בה רצחים, וע"ז הדרך הרבה מאוד.

ועכ"פ פשוט כביעתא בכותחא שחוץ לחומת ירושלים אין דין מעלין לירושלים. והאומר כך עליו להביא הוכחה ברורה לדבריו, וזה זר למאוד.

שלום בית לאו דוקא בין איש לאשתו, אלא מה שנוח לו לגור בנוה היפה ולא בנוה הרע.
ולמר שהיסוד לכל תקנ"ח בזה היא ההעדפה לגור במקום טוב, איננה מתאימה וכוללנית מדי. וכ"ש שהרי מעלין מנוה היפה לנוה הרע לירושלים

[יושב ירושלים]

הרב 'קו ירוק' הניח באופן פשוט שהדין ד'הכל מעלין לירושלים' אינו נוגע רק להלכות בין איש לאשתו אלא הוא תקנה דרבנן שיש לעלות לירושלים ואסור לצאת ממנה, עד שהוכיח ממה שיצא הגריל"ד מירושלים דאינו נוהג בזה"ז, ולא הבנתי לדבריו: א. למה לא הוכיח מכל אלו שלא עלו לירושלים וביטלו תקנה זו. ב. האם חז"ל סברו שכל ישראל צריכים לישב בירושלים וא"י כולה תהיה שוממה [ובשלמא בכל הארץ ישבו המצורעים אבל בתי ערי חומה מה תהא עליהם?], והאמת יורה דרכו שככל דברי המשנה שם לא איירי כלל בחיוב לגור במקום מסויים אלא כמו שביאר החושב בטוטו"ד שיש זכות לתבוע לגור במקום מעולה יותר, ולכן גם אפשר להבין יותר את ההבדל בין קדושת עה"י וא"י שבהם חילוק הקדושה לא מורגש באופן מעשי לא"י וירושלים בהם חילוק הקדושה מורגש היטיב מבחינה מעשית.

[קו ירוק]

לא תקנה דרבנן לעלות, וכ"ש לא חיוב, אלא שיש מצווה מדרבנן. ולכן תקנו מעלין (כפיה).
(וצודק הנך שהמשניות הללו מדברות על היחס שבים איש לאשתו, ולא כאן נכתב המצווה לשבת בא"י יותר מבחו"ל. ואמנם גבי י-ם לא נכתב בשו"מ אחר מצווה כזו, אבל מתוך דברי המשנה שמעי' שיש בזה מצווה, שאל"כ לא היו כופין).
ובודאי גם מי שרוצה לעלות לירושלים זה רק באופן שיש לו אפשרות. וכי אם אשה תדרוש מבעלה לגור בירושלים כשאין להם יכולת לבנות בית שם, יוציאנה?
הדברים שברגש מעשי ולא מעשי, שכתב מע"כ, לא הבנתים.

[יושב ירושלים]

אם זה לא תקנה ולא חיוב אז איזה ראיה הבאת מהגריל"ד? האם יש לך ידיעה שאשתו התנגדה ליציאה מהחומות?

[קו ירוק]

יעויין טור אבה"ע סיק' ע"ה (סעי' ג, ד) בשם מהר"מ ומה שחולק עליו. ובנו"כ דהטור.
ועי' הג' אשר"י סוף כתובות בשם מהר"מ, ומה שיישב.
ובנימוקי הגרי"ב על הרא"ש שם.
וביאור הגר"א אבה"ע סי' ע"ה סקי"ז.
אמנם יעויין תוס' ערכין ג: ובספר הישג יד. ולא מצאתי תי' מתאים להבנת התוס' לולא הענין שמעלין לירושלים זה רק משום ת"ת.
אמנם טעם ר"ת בתוס' כתובות קי: מקורם בחז"ל להדיא

[פולסברג]

תנינן בשלהי כתובות (ק:) הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין.
והטעם צ"ל מפני שיש בה ריבוי תורה מאוד.

עי' בדבריו המתוקים של הרימ''ט בעיר הקודש והמקדש, שמוכיח שאין זה הטעם, אלא מפני שירושלים הוא ה'ארץ מולדת' של כאו''א, וע''ז יש יכולת כפייה...

[קו ירוק]

מקורו?

[דרומי]

בשעתו התקיים ויכוח גדול בין האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש לבין ענפים אחרים בחב"ד, האם מרכז החסידים בארץ צריך להיות בירושלים או בחברון. דעת הרש"ב היתה שצריך לחזק את הישוב בחברון, והוא עדיף על פני הישוב בירושלים (באותה תקופה), ואז נכתבו על ידי שני הצדדים מכתבים ארוכים ובין השאר דנו הרבה בנושא האשכול.

כמדומני שחלק מהמכתבים מופיעים בספר 'המשפיע', וגם אפשר למוצאם בספר 'תולדות חב"ד בארץ הקודש'.

[בברכה המשולשת]

בשעתו התקיים ויכוח גדול בין האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש לבין ענפים אחרים בחב"ד, האם מרכז החסידים בארץ צריך להיות בירושלים או בחברון. דעת הרש"ב היתה שצריך לחזק את הישוב בחברון, והוא עדיף על פני הישוב בירושלים (באותה תקופה), ואז נכתבו על ידי שני הצדדים מכתבים ארוכים ובין השאר דנו הרבה בנושא האשכול.

כמדומני שחלק מהמכתבים מופיעים בספר 'המשפיע', וגם אפשר למוצאם בספר 'תולדות חב"ד בארץ הקודש'.

ויש על זה אגרת ארוכה של מרן הראי"ה זצ"ל, לדודו שהיה שייך לאחד מהענפים (אינני זוכר לאיזה)
ומרשז"ה שליט"א בעהמ"ס המשפיע כמדומני ששמעתי פעם שיש עוד חומר באמתחתו בזה.