ומה שפסקה ברמב"ם ושו"ע, כי זה נכלל בתוך הדינים של הכל מעילן לא"י, שזה נוהג גם האידנא.
אוצר החכמה כתב:ומה שפסקה ברמב"ם ושו"ע, כי זה נכלל בתוך הדינים של הכל מעלין לא"י, שזה נוהג גם האידנא.
לא הבנתי את פירוש המשפט הזה. (כוונתך לומר שהביאו אגב דין אחר ושכחו לציין שבעצם אינו נוהג?)
גלרשטיין כתב:
אוצר החכמה כתב:לענ"ד לבא ולומר שהפוסקים והגמרא (כי אתה מדבר אחר החורבן) כולם העתיקו דין שאינו נוהג בזמן הזה ולא טרחו לציין שאינו נוהג זה דבר שצריך ראיה חזקה ואי אפשר לאמרו מסברא בעלמא. (לא הבנתי מה הראיה מהגריל"ד אין למדים הלכה מפי מעשה ויש כמה וכמה הסברים שניתן לתת והלא רב ירד לבבל )
קו ירוק כתב:אמרתי שאם זה מצד מצוות למה שלא יכפו בעבד. אבל אם זה מעלה בלבד לא תיקנו בעבד.
אם המצווה לישב בה בירושלים זה מפני קדושתה היתירה על יהודה וגליל. למה לא תיקנו לעלות מעבר הירדן לא"י, משום קדושתה היתירה של ארץ כנען.
ולכאורה ע"כ משום ריבוי תורה ויראה שבה.
קו ירוק כתב:מצווה מדרבנן, ולכן תקינו כפיה.
איו נ"מ אם קדושת עבר הירדן נמנית במשנה דעשר קדושות, יש בארץ כנען קדושה יתירה.
מלבד זאת זה נאמר במדרש רבה נשא ח, א"י כשרה לבית שכינה (במה גדולה). ועה"י לא כשר לבית שכינה, וכתי' אם טמאה ארץ אחוזתכם.
אין כאן מקום לחלק בתקנת חז"ל בכדי.
בכתובות קי. תנינן שלוש ארצות לנישואין ובפירש"י שם. ולא כופין לעלות מעה"י ליהודה וגליל.
החושב כתב:בעיקר העניין, איני בטוח שזקוקים לחפש טעמים טכניים (כמו האם יש ריבוי מצוות, והאם יש מצוות יישוב וכדומה). שכן מבואר בכתובות שם במשנה הקודמת שלדעת ת"ק מוציאים מנוה הרעה לנוה היפה. וזאת למרות שאין בזה מצווה [אף כי יש לחלק, ששם לא מדובר שאשה יכול להכריח את בעלה].
ובהתאם לכך היה נראה שהדין הזה אינו תלוי בדווקא בגדרים ההלכתיים של קדושה (שילוח מצורעים, בתי ערי חומה) - שזה דווקא בתוך מה שהיה מוקף חומות. אלא הכוונה יותר לעניין הרעיוני והמהותי. והנה פשוט שבניין ירושלים אשר עליו אנחנו מתפללים ואשר יתקיים במהרה בימינו - אין כוונתו כלל ועיקר בדווקא למה שפעם היה מוקף חומות. שאין טעם וריח להגבלה זו, כמובן [והרי גם בזמן הבית גבולות ירושלים זזו, ומה שעכשיו נקרא העיר העתיקה - היה חוץ לירושלים כמעט עד סוף הבית הראשון]. ואדרבה, פרזות תשב ירושלים, כדבר הנביא.
אשר על כן, לכאורה, יש צד גדול לומר שאין לחלק בין שכונת סילוואן והעיר העתיקה לבין השכונות החדשות. והדין ש'הכל מעלין לירושלים' שייך לגבי רחוב הפסגה באותה מידה שהוא שייך לגבי הרחוב פרדס רימונים.
החושב כתב:הרב 'קו ירוק' הניח כמה הנחות, ובעיני הן מחודשות.
מה שכתב שהטעם שהכל מעלין לירושלים הוא מפני ריבוי חכמה - דרוש מקור.
בפשטות אינו כן. וגם לא מפני המצוות. אלא משום שירושלים יש לה קדושה יתרה.
ובפשטות אינה דווקא מפני בית המקדש. אלא שירושלים יש לה קדושה יותר משאר עיירות המוקפות חומה וכמבואר במשנה בכלים פרק א'. ולכן אם אחד מבני הזוג חשקה נפשו להתגורר במקום מקודש יותר - זו היא דרישה לגיטימית מצדו אשר היא זוכה למתן תוקף מצד חכמים.
בעיקר העניין, איני בטוח שזקוקים לחפש טעמים טכניים (כמו האם יש ריבוי מצוות, והאם יש מצוות יישוב וכדומה). שכן מבואר בכתובות שם במשנה הקודמת שלדעת ת"ק מוציאים מנוה הרעה לנוה היפה. וזאת למרות שאין בזה מצווה [אף כי יש לחלק, ששם לא מדובר שאשה יכול להכריח את בעלה].
ובהתאם לכך היה נראה שהדין הזה אינו תלוי בדווקא בגדרים ההלכתיים של קדושה (שילוח מצורעים, בתי ערי חומה) - שזה דווקא בתוך מה שהיה מוקף חומות. אלא הכוונה יותר לעניין הרעיוני והמהותי. והנה פשוט שבניין ירושלים אשר עליו אנחנו מתפללים ואשר יתקיים במהרה בימינו - אין כוונתו כלל ועיקר בדווקא למה שפעם היה מוקף חומות. שאין טעם וריח להגבלה זו, כמובן [והרי גם בזמן הבית גבולות ירושלים זזו, ומה שעכשיו נקרא העיר העתיקה - היה חוץ לירושלים כמעט עד סוף הבית הראשון]. ואדרבה, פרזות תשב ירושלים, כדבר הנביא.
אשר על כן, לכאורה, יש צד גדול לומר שאין לחלק בין שכונת סילוואן והעיר העתיקה לבין השכונות החדשות. והדין ש'הכל מעלין לירושלים' שייך לגבי רחוב הפסגה באותה מידה שהוא שייך לגבי הרחוב פרדס רימונים.
קו ירוק כתב:כבר הוכחתי וארחיב יותר:
הן אמת שירושלים מקדושת טפי, אבל זו לא סיבה. שהרי ארץ כנען מקודשת טפי מעבר הירדן, ואעפ"כ לא תקנו כפיה להעלאה מעה"י לארץ כנען, משא"כ מג' ארצות; עה"י יהודה וגליל, אל ירושלים.
שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן תנד
מסתברא לדור במקום מקודש וקדוש לשכינה. וזה אף קודם כיבוש ישראל דמפורש בזוה"ק ... ומצד זה ירושלים מצוה לדור בה יותר מבשאר א"י אפי' בזה"ז דקדושת מקדש וירושלים ודאי קידשה לע"ל. ואפי' למ"ד גם ביהמ"ק וירושלים לא קידשה לעת"ל. הלא שם הקריבו אדם קין והבל ונח [פדר"א פל"א]. ויעקב שם ראה הסולם. ומסברא לדור בירושלים עדיפא:
ועתה אוסיף, שהנה מסתימת המשנה 'הכל מעלין לירושלים' ולא פירטה המשנה שהכונה דוקא לירושלים של בית ראשון לאפוקי מירושלים של בית שני שנתקדשה רק מדרבנן מפני שתורפה של ירושלים היא (שבועות טז. והכי נקטי' להלכתא), א"כ ודאי לא מפאת קדושה יתירה שבה, שהרי כאמור קדושתה רק מדרבנן, ואילו ארץ כנען שקדושתה מדאורייתא, גדולה משל עה"י, ואעפ"כ לא תיקנו העלאה
ומה שכתבת לגבי העלאה מנווה הרע ליפה זה משום שלום בית. ואין קשר כלל לקדושה ומצוות ומעלת המקום.
ובסילואן לא היו גרים בימי הבית.. אלא קברים היו בה.
קו ירוק כתב:תנינן בשלהי כתובות (ק:) הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין.
והטעם צ"ל מפני שיש בה ריבוי תורה מאוד.
דרומי כתב:בשעתו התקיים ויכוח גדול בין האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש לבין ענפים אחרים בחב"ד, האם מרכז החסידים בארץ צריך להיות בירושלים או בחברון. דעת הרש"ב היתה שצריך לחזק את הישוב בחברון, והוא עדיף על פני הישוב בירושלים (באותה תקופה), ואז נכתבו על ידי שני הצדדים מכתבים ארוכים ובין השאר דנו הרבה בנושא האשכול.
כמדומני שחלק מהמכתבים מופיעים בספר 'המשפיע', וגם אפשר למוצאם בספר 'תולדות חב"ד בארץ הקודש'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 229 אורחים