המחאה מחברת אורנג' - חשש ריבית?

[אִיךְ-מֶיְין]

לאחרונה קיבלתי המחאה ע"ס 20 שקלים מחברת הסלולאר אורנג' וכתבו שם שבעקבות תביעה שהיתה עליהם הם מחזירים ללקוחותיהם וכו'.
הבנתי שביהמ"ש חייב אותם לשלם גם הפרשי ריבית והצמדה.
האם מותר לגבות המחאה זו?
אני מדגיש שהשאלה היא למי שאינו רוצה להסתמך על 'היתר עסקה' (ובלא"ה לא ברור שההית"ע שלהם שוה את הנייר שלו...).

ואולי בכלל בכה"ג גם היתר עסקה בר תוקף לא מועיל?

[מאיר סובל]

אין ריבית אלא מה שבא מיד לווה ליד מלוה.


הלווית להם פעם משהו? מסתמא לא.
זו תביעת נזיקין וכדומה. (שאף תחילת פרעון ואזקפי' במלווה לא היה). ולא על גביה מיותרת, שיכולה להיות כהלוואה, כי אז לא היו עושים "תביעה ייצוגית". זה על איזה שירות שהבטיחו ולא נתנו, או לא עמדו בכללי משרד התקשורת במשהו, וכדומה. אפילו לא "נזיקין" כמשמעות ההלכה. א"כ זו כמתנה בעלמא, פיצוי. ואין סיבה לחשש.

[אִיךְ-מֶיְין]

אין ריבית אלא מה שבא מיד לווה ליד מלוה.


הלווית להם פעם משהו? מסתמא לא.
זו תביעת נזיקין וכדומה. (שאף תחילת פרעון ואזקפי' במלווה לא היה). ולא על גביה מיותרת, שיכולה להיות כהלוואה, כי אז לא היו עושים "תביעה ייצוגית". זה על איזה שירות שהבטיחו ולא נתנו, או לא עמדו בכללי משרד התקשורת במשהו, וכדומה. אפילו לא "נזיקין" כמשמעות ההלכה. א"כ זו כמתנה בעלמא, פיצוי. ואין סיבה לחשש.

מי שגנב ממני כסף ומחזירו בתוספת ריבית אין ע"ז איסור?

[מאיר סובל]

זו שאלה אחרת.



לא מצאתי לזה מקור בשו"ע אלא בט"ז סי' קעו סק"ט, נראה דדומה לחותן שהתחייב בחופה סך פלוני ולא התנה מיד שאם יעכב ישלם יותר, וכשהתעכב רצה להוסיף על זמן העיכוב דאסור. יעוי"ש. וה"נ גניבה שחל חיוב התשלום מיד, אם לא משלם מיד ורוצה להוסיף חייב הית"ע.

[אליהו.ב]

מה זה קשור לריבית
יש פה שאלה בסיסית הרבה יותר בחשש גזל
שאתה בעצם לוקח מהם כסף שנגבה בערכאות, שמאוד יתכן שע"פ ד"ת בכלל לא היה מגיע.
זו השאלה !

[שמש]

כפי שהסביר הרב סובל אין כאן 'הלוואה' אלא פיצוי. בנוסף אין כאן חשש מ'כסף שנגבה בערכאות שלא כדין' מאחר וכל פעילות החברה היא ע"פ החוק הישראלי ועצם ההכרה בה כחברה בארץ מחייבת אותה לדון בפני מערכת המשפט הישראלית ואין לך 'קיבלו עלייהו' גדול מזה (בד"כ תאגידים כאלו גם מצהירים בכל מסמכיהם שהם דנים רק בבית המשפט המחוזי ב... וכן מחייבים את לקוחותיהם לתבוע אותם רק שם כך שוודאי חשיב קיבלו עלייהו).
בנוסף, בהנחה שמדובר בחב' אורנג' (ולא במפעילה לשעבר כאן בארץ - חב' פרטנר הישראלית) זו חברה אירופאית-צרפתית שבעל המניות הגדול בה הוא ממשלת צרפת כך שגם המחמירים לדון חברה בע"מ כדין הבעלים לכאורה יקלו כאן גם ללא הסיבות הנ"ל.

[מאיר סובל]

לא צריך להגיע לקבלו עלייהו וכו', הרי לא מדובר שהמקבל דרש זאת מהם, הם החליטו לפצותו.
לא עניינו מה סיבתם שהם החליטו על הפיצוי.

[קראקובער]

רוב בעלי מניות הם בכלל יהודים? זה לא בבעלות חברה צרפתית?

[ישנו]

אין ריבית אלא מה שבא מיד לווה ליד מלוה.


הלווית להם פעם משהו? מסתמא לא.
זו תביעת נזיקין וכדומה. (שאף תחילת פרעון ואזקפי' במלווה לא היה). ולא על גביה מיותרת, שיכולה להיות כהלוואה, כי אז לא היו עושים "תביעה ייצוגית". זה על איזה שירות שהבטיחו ולא נתנו, או לא עמדו בכללי משרד התקשורת במשהו, וכדומה. אפילו לא "נזיקין" כמשמעות ההלכה. א"כ זו כמתנה בעלמא, פיצוי. ואין סיבה לחשש.

מי שגנב ממני כסף ומחזירו בתוספת ריבית אין ע"ז איסור?

כך כת' רעק"א בגליון שו"ע.

[שמש]

לא צריך להגיע לקבלו עלייהו וכו', הרי לא מדובר שהמקבל דרש זאת מהם, הם החליטו לפצותו.
לא עניינו מה סיבתם שהם החליטו על הפיצוי.

אה"נ וכפי שציינתי בראשית דברי. רק באתי להוסיף שאפילו היה תובע מהם את הפיצוי זה מותר.

[שמש]

רוב בעלי מניות הם בכלל יהודים? זה לא בבעלות חברה צרפתית?

אכן כפי שכתבתי לעיל בעל המניות הגדול (כ-13.5%) היא ממשלת צרפת.

[חיימשה]

לא צריך להגיע לקבלו עלייהו וכו', הרי לא מדובר שהמקבל דרש זאת מהם, הם החליטו לפצותו.
לא עניינו מה סיבתם שהם החליטו על הפיצוי.

אה"נ וכפי שציינתי בראשית דברי. רק באתי להוסיף שאפילו היה תובע מהם את הפיצוי זה מותר.

זה לא נכון, כי חייבו אותם בבית משפט, ורין זה מרצונם.
אמנם אע"פ שעפ''ר רוב זה נעשה בדרך של פשרה, עדיין הפשרה נעשית באיום בית המשפט.
לגופו של עניין אני התייעצתי עם דיין מומחה והתיר בשופי, וכנל, שכל פעילום מכח רישיון, וע"כ קיבלו עלייהו.

[אִיךְ-מֶיְין]

לא צריך להגיע לקבלו עלייהו וכו', הרי לא מדובר שהמקבל דרש זאת מהם, הם החליטו לפצותו.
לא עניינו מה סיבתם שהם החליטו על הפיצוי.

אה"נ וכפי שציינתי בראשית דברי. רק באתי להוסיף שאפילו היה תובע מהם את הפיצוי זה מותר.

זה לא נכון, כי חייבו אותם בבית משפט, ורין זה מרצונם.
אמנם אע"פ שעפ''ר רוב זה נעשה בדרך של פשרה, עדיין הפשרה נעשית באיום בית המשפט.
לגופו של עניין אני התייעצתי עם דיין מומחה והתיר בשופי, וכנל, שכל פעילום מכח רישיון, וע"כ קיבלו עלייהו.

על המקרה דנן של אורנג'?

[שמש]

לא צריך להגיע לקבלו עלייהו וכו', הרי לא מדובר שהמקבל דרש זאת מהם, הם החליטו לפצותו.
לא עניינו מה סיבתם שהם החליטו על הפיצוי.

אה"נ וכפי שציינתי בראשית דברי. רק באתי להוסיף שאפילו היה תובע מהם את הפיצוי זה מותר.

זה לא נכון, כי חייבו אותם בבית משפט, ורין זה מרצונם.
אמנם אע"פ שעפ''ר רוב זה נעשה בדרך של פשרה, עדיין הפשרה נעשית באיום בית המשפט.
לגופו של עניין אני התייעצתי עם דיין מומחה והתיר בשופי, וכנל, שכל פעילום מכח רישיון, וע"כ קיבלו עלייהו.

לא הבנתי, אתה כותב 'זה לא נכון' ואח"כ שהתייעצת עם דין שהתיר בשופי מהטעם שכתבתי?
אא"כ אתה מתכוון למ"ש הרב סובל ש'הם החליטו לפצותו' שאין זה מרצונם, אמנם לע"ד זה לא משנה אם זה מרצונם או לא אלא עצם ההגדרה של זה כ'פצוי' ולא כהשבת חוב (ולכך נ"ל שהתכוון גם סובל) ואה"נ גם מצד שפועלים מכוח החוק יש להתיר גם בלי זה.

[חיימשה]

לא צריך להגיע לקבלו עלייהו וכו', הרי לא מדובר שהמקבל דרש זאת מהם, הם החליטו לפצותו.
לא עניינו מה סיבתם שהם החליטו על הפיצוי.

אה"נ וכפי שציינתי בראשית דברי. רק באתי להוסיף שאפילו היה תובע מהם את הפיצוי זה מותר.

זה לא נכון, כי חייבו אותם בבית משפט, ורין זה מרצונם.
אמנם אע"פ שעפ''ר רוב זה נעשה בדרך של פשרה, עדיין הפשרה נעשית באיום בית המשפט.
לגופו של עניין אני התייעצתי עם דיין מומחה והתיר בשופי, וכנל, שכל פעילום מכח רישיון, וע"כ קיבלו עלייהו.

על המקרה דנן של אורנג'?

לא. על הגשת תביעה ייצוגית נגדם

[חיימשה]

לא צריך להגיע לקבלו עלייהו וכו', הרי לא מדובר שהמקבל דרש זאת מהם, הם החליטו לפצותו.
לא עניינו מה סיבתם שהם החליטו על הפיצוי.

אה"נ וכפי שציינתי בראשית דברי. רק באתי להוסיף שאפילו היה תובע מהם את הפיצוי זה מותר.

זה לא נכון, כי חייבו אותם בבית משפט, ורין זה מרצונם.
אמנם אע"פ שעפ''ר רוב זה נעשה בדרך של פשרה, עדיין הפשרה נעשית באיום בית המשפט.
לגופו של עניין אני התייעצתי עם דיין מומחה והתיר בשופי, וכנל, שכל פעילום מכח רישיון, וע"כ קיבלו עלייהו.

לא הבנתי, אתה כותב 'זה לא נכון' ואח"כ שהתייעצת עם דין שהתיר בשופי מהטעם שכתבתי?
אא"כ אתה מתכוון למ"ש הרב סובל ש'הם החליטו לפצותו' שאין זה מרצונם, אמנם לע"ד זה לא משנה אם זה מרצונם או לא אלא עצם ההגדרה של זה כ'פצוי' ולא כהשבת חוב (ולכך נ"ל שהתכוון גם סובל) ואה"נ גם מצד שפועלים מכוח החוק יש להתיר גם בלי זה.

זה לא נכון עובדתית שהם מפצים מרצונם, בשום מקרה.
התייעצתי עם דיין על הגשת תביעה ייצוגית נגדם במקרה אחר וזו התשובה שקיבלתי.
דר''א, לא מובן לי מנין להרב סובול שלא מדובר בתביעה על גביית יתר.

[שמש]

זה לא נכון עובדתית שהם מפצים מרצונם, בשום מקרה. יתכן, אך אין זה משנה לעצם הדין שאין כאן חשש ריבית.
התייעצתי עם דיין על הגשת תביעה ייצוגית נגדם במקרה אחר וזו התשובה שקיבלתי. שהיא גם מה שכתבתי לעיל (וכתבת ע"ז 'לא נכון'...).
דר''א, לא מובן לי מנין להרב סובול שלא מדובר בתביעה על גביית יתר. איני יודע, אך לכאורה גם בגביית יתר יש לדון אם ההחזר הוא בתור השבת חוב עם הצמדה וריבית או כפיצוי כללי על העוול שנעשה (שזה מה שעושים בד"כ ולעתים אף מחייבים למכור מוצר/שירות דומה במחיר מוזל לכלל האוכלוסיה כדי לפצות ע"כ).

[חיימשה]

כתבתי 'לא נכון' עמש''כ שהם מפצים מרצונם, ותל''מ.