מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מצוות צריכות כוונה - מלומדה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יושב ירושלים
הודעות: 658
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ג' מאי 21, 2019 10:14 pm

כדכד כתב:פשט המשנה פירושו ההבנה המקובלת במשנה וזה כולל את כל האפשרויות שהציע כת"ר.
גם המפרשים אחרת כותבים שהם באים להוציא מפירוש זה ומכאן שהוא אכן פשט שיש להוציא ממנו כדי להסביר אחרת.

הם הוצרכו להציא מביאור זה לא כי הוא הפשט אלא כי הוא נכתב על ידי המורה [רש"י].
כדכד כתב:לגבי השאלה שבתלמוד - לפחות רש"י הסביר כמו שכתבתי.

ז"ל רש"י הקדוש:
והא בעי לאדכורי יציאת מצרים - דתנן (לעיל /ברכות/ דף י"ב, ב') מזכירין יציאת מצרים בלילות, ואי לא אמר אמת ואמונה ולא אמר פרשת ציצית, היכי מדכר יציאת מצרים.

מפורש בדבריו שהקושיא רק בגלל שלא אומר שניהם ופ'.
עכ"פ לעיקר הנידון מה עיקר התקנה, כבר הראיתי לעיל שנפסק להלכה במ"ב שעיקר התקנה הוא בברכת 'אמת', וממילא לדעת החיי"א אין צריך כווונה מיחודת.

כדכד
הודעות: 3744
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי כדכד » ד' מאי 22, 2019 6:42 pm

גם למ"ד שזכירת יצי"מ היא בברכת גאל ישראל צריך לכוון במפורש גם לסברת החיי"א משום שכוונתובסתמא לברךברכות ק"ש שתיקנו חז"לולאו דווקא להזכיר יצי"מ

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ד' מאי 22, 2019 10:10 pm

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי איפה כתוב בחיי"א שאם חשב שהיום יום חול והחליט שבכל אופן הוא אוכל מצת מצווה כי רוצה לקיים מצווה שאינה קיימת יצא ידי חובתו.


ומה יהיה הדין במקרה מעניין כזה:
אדם טעה בתאריך של ליל הסדר, ובליל ט"ו בניסן (ליל הסדר) חושב שהוא ליל ט"ז בניסן (לילה ראשון של חוה"מ פסח).
אכל מצה, וכיוון לשם מצוה של אכילת מצה לפי דברי הגר"א ועוד, שיש מצוה באכילת מצה גם בשאר ימי הפסח.
למעשה אכל מצה בליל הסדר, אך לא כך הוא חשב.
ושוב הספק מנקר:
מצד אחד - בפועל אכל מצה בליל הסדר, וגם כיוון לשם מצוה (ולא טעה לחשוב שיש מצוה באכילת מצה ביום חול ממש).
מצד שני - הוא כ"מתעסק" באכילתו.
(או שנימא, שבכה"ג אולי אין זה "מתעסק", כי אולי דומה לרצה לאכול דבר איסור אחד ועלה בידו דבר איסור אחר, שאין זה "מתעסק" לפי התוס' בשבועות י"ט וז"ל: "ובחלב נמי איכא תרי גווני מתעסק, כגון נתכוין לאכול חלב זה ואכל חלב אחר דחייב בלא טעמא דנהנה דלא שייך למיפטריה מטעם מלאכת מחשבת..."

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17348
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 22, 2019 10:23 pm

לא ברור לי למה אתה קורא לזה מתעסק.
ועוד יותר לא ברור לי למה אתה קושר את זה למה שכתבתי על החיי"א. החיי"א לא דיבר על אדם שמתכוון למצווה וטעה בתאריך. החיי"א מדבר על מי שלא נתכוון למצווה.
כך שהדיון שלך הוא דיון בפני עצמו. רק כאמור לא הבנתי מה הקשר של המקרה שלך למתעסק.

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ד' מאי 22, 2019 11:03 pm

אוצר החכמה כתב:לא ברור לי למה אתה קורא לזה מתעסק.
ועוד יותר לא ברור לי למה אתה קושר את זה למה שכתבתי על החיי"א. החיי"א לא דיבר על אדם שמתכוון למצווה וטעה בתאריך. החיי"א מדבר על מי שלא נתכוון למצווה.
כך שהדיון שלך הוא דיון בפני עצמו. רק כאמור לא הבנתי מה הקשר של המקרה שלך למתעסק.


את דברי מר לגבי החיי"א הבנתי.
ואולם קראתי את דבריך בשימת לב (אני חושב) והבנתי מתוך הדברים את תפיסתך לענין הספק הראשון שכתבתי, על אחד שחושב שהוא חול, ובכל אופן מכוון לשם מצוה.
ולכן, המשכתי הלאה לספק אחר כה"ג.

ובענין "מתעסק", הגדר בחשב שהוא חול (עפ"י דברי הרא"ה בסוגיא בר"ה) הוא גדר "מתעסק". כפי העולה מדברי המפרשים שם.
ואם כוונתך לומר, שלמרות שבחשב שהוא חול הוא מוגדר "מתעסק", אך במקרה שכתבתי בחשב שהוא חוה"מ, אין זה "מתעסק", אנא באר דבריך.
כי אם ההגדרה ב"מתעסק", זה שאינו יודע מהו עושה (כגון חשב שאכל מצה ביום חול), הרי גם כאן אינו יודע מהו עושה...
או שזה דומה למה שכתב התוס' בשבועות י"ט גבי איסורים (שהבאתי לעייל), וא"כ אין זה "מתעסק".

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17348
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 22, 2019 11:07 pm

אני פשוט לא מבין מה הקשר למתעסק ולא מבין מה הספק כאן.
הוא מתכוון לקיים מצוה דאורייתא של אכילת מצה. והוא עושה זאת מפני שהוא סבור (בצדק) שהלילה הוא זמן המצווה. מה הטעות הכפולה שלו שחושב שהזמן הוא בט"ז וחושב שהיום ט"ז משנה בכלל? ומה הקשר למושג מתעסק ששיך לאדם שלא נעשית כוונת פעולתו קשור בכלל לנושא.


עכשיו אני רואה שלא הבנתי את שאלתך נכון. הוא לא חשב שהמצווה בט"ז אלא התכוון לקיים מצווה אחרת מאשר המצווה בליל פסח. אני לא יודע עדיין מה הקשר למתעסק. אבל אני מבין את השאלה. אע"פ שנראה לי שלא יצא ולא בגלל שהוא מתעסק אלא בגלל שלא כיוון לקיים את המצווה אלא מצווה אחרת.
אם אתה מחפש דוגמא יש דוגמא יותר פשוטה. חשב שהיום יום שני של ר"ה ותקע בשופר.

ומה יהיה הדין בסוכות? זה כבר נראה קצת יותר מסובך.

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ה' מאי 23, 2019 9:07 pm

אוצר החכמה כתב:אני פשוט לא מבין מה הקשר למתעסק ולא מבין מה הספק כאן.
הוא מתכוון לקיים מצוה דאורייתא של אכילת מצה. והוא עושה זאת מפני שהוא סבור (בצדק) שהלילה הוא זמן המצווה. מה הטעות הכפולה שלו שחושב שהזמן הוא בט"ז וחושב שהיום ט"ז משנה בכלל? ומה הקשר למושג מתעסק ששיך לאדם שלא נעשית כוונת פעולתו קשור בכלל לנושא.


עכשיו אני רואה שלא הבנתי את שאלתך נכון. הוא לא חשב שהמצווה בט"ז אלא התכוון לקיים מצווה אחרת מאשר המצווה בליל פסח. אני לא יודע עדיין מה הקשר למתעסק. אבל אני מבין את השאלה. אע"פ שנראה לי שלא יצא ולא בגלל שהוא מתעסק אלא בגלל שלא כיוון לקיים את המצווה אלא מצווה אחרת.
אם אתה מחפש דוגמא יש דוגמא יותר פשוטה. חשב שהיום יום שני של ר"ה ותקע בשופר.

ומה יהיה הדין בסוכות? זה כבר נראה קצת יותר מסובך.


רק לתקן:
לא כל כך פשוט שהמצוה הקיומית של אכילת מצה בשאר ימי הפסח - לפי הגר"א - זו מצוה אחרת מהמצוה של אכילתה בליל הסדר.
יש מבארים (כהגר"ש פישר שליט"א), שלא שייך מצוה קיומית כזו , אלא"כ קדמה לה מצוה חיובית, ואז המצוה הקיומית היא "המשך" קיומי של אותה מצוה חיובית.
כל החילוק במצוות הנ"ל נובע מזמן קיומם. בליל הסדר - חיובית, ובשאר הימים - קיומית.
כלומר למעשה זו מצוה אחת, שחלק מהזמן שלה היא חיובית וחלק מהזמן שלה היא קיומית.
וא"כ, לכאורה כוונה אחת יש לשני האופנים הללו: "לשם מצות אכילת מצה" ותול"מ.

לגבי ה"מתעסק" - צריך להכנס לסוגיא בר"ה, ולדברי הרא"ה והמפרשים שם, ואכמ"ל.
אך ממש בקצרה: אם הגדרת "מתעסק" היא שאדם צריך לדעת מהו עושה, כגון שאוכל מצה ולא משהו אחר, וכגון שאוכל מצה בליל הסדר ולא ביום אחר, כפי שהר"ן כותב בסוגיא בשם הרא"ה, וכפי שהשו"ע בסימן תע"ה כותב :"שהוא יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה", א"כ במקרה שלנו, איננו יודע שעכשיו ליל הסדר ואינו חושב שהוא חייב, אלא חושב שהוא בליל ט"ז בניסן ושהוא עושה מצוה קיומית לדברי הגר"א.

אגב, כבר הזכרתי לעייל את טענת הגר"י הוטנר זצ"ל בענין מבצע התפילין של חב"ד, שאם המניח לא יודע שמניח על ראשו בתים עם פרשיות, אלא חושב שמניח רק בתים ריקים, אז הוא נחשב כ"מתעסק", כדברי הרא"ה והשו"ע הנ"ל, ולא יצא ידי חובה.
והפלא הוא, ששם בוודאי שהמניח מכווין להניח - לשם מצות תפילין. ולמרות זאת מכריע הרב הוטנר זצ"ל, שלא יצא...

לענין
הודעות: 2045
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי לענין » ה' מאי 23, 2019 11:53 pm

כדי שלא יהיה ח"ו איידי דזוטר מירכס אכתוב מה שאני מסתפק תמיד.
מהיכן צריך לכוין 'הריני מקיים מצות זכירת יציאת מצרים'?
ב' האפשרויות הם-
1. המכה בעברתו כל בכורי מצרים.
2. ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם.
בדרך כלל, אני נזכר לכוין רק לפני 'ויוצא'. הבעיה שבמשפט זה לא מזכירים כלל את מצרים, ולכן לכאורה המצוה מתחילה כבר מהקטע הראשון, וצ"ע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17348
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' מאי 24, 2019 12:33 am

אליהו בן עמרם כתב:
אוצר החכמה כתב:אני פשוט לא מבין מה הקשר למתעסק ולא מבין מה הספק כאן.
הוא מתכוון לקיים מצוה דאורייתא של אכילת מצה. והוא עושה זאת מפני שהוא סבור (בצדק) שהלילה הוא זמן המצווה. מה הטעות הכפולה שלו שחושב שהזמן הוא בט"ז וחושב שהיום ט"ז משנה בכלל? ומה הקשר למושג מתעסק ששיך לאדם שלא נעשית כוונת פעולתו קשור בכלל לנושא.


עכשיו אני רואה שלא הבנתי את שאלתך נכון. הוא לא חשב שהמצווה בט"ז אלא התכוון לקיים מצווה אחרת מאשר המצווה בליל פסח. אני לא יודע עדיין מה הקשר למתעסק. אבל אני מבין את השאלה. אע"פ שנראה לי שלא יצא ולא בגלל שהוא מתעסק אלא בגלל שלא כיוון לקיים את המצווה אלא מצווה אחרת.
אם אתה מחפש דוגמא יש דוגמא יותר פשוטה. חשב שהיום יום שני של ר"ה ותקע בשופר.

ומה יהיה הדין בסוכות? זה כבר נראה קצת יותר מסובך.


רק לתקן:
לא כל כך פשוט שהמצוה הקיומית של אכילת מצה בשאר ימי הפסח - לפי הגר"א - זו מצוה אחרת מהמצוה של אכילתה בליל הסדר.
יש מבארים (כהגר"ש פישר שליט"א), שלא שייך מצוה קיומית כזו , אלא"כ קדמה לה מצוה חיובית, ואז המצוה הקיומית היא "המשך" קיומי של אותה מצוה חיובית.
כל החילוק במצוות הנ"ל נובע מזמן קיומם. בליל הסדר - חיובית, ובשאר הימים - קיומית.
כלומר למעשה זו מצוה אחת, שחלק מהזמן שלה היא חיובית וחלק מהזמן שלה היא קיומית.
וא"כ, לכאורה כוונה אחת יש לשני האופנים הללו: "לשם מצות אכילת מצה" ותול"מ.

לגבי ה"מתעסק" - צריך להכנס לסוגיא בר"ה, ולדברי הרא"ה והמפרשים שם, ואכמ"ל.
אך ממש בקצרה: אם הגדרת "מתעסק" היא שאדם צריך לדעת מהו עושה, כגון שאוכל מצה ולא משהו אחר, וכגון שאוכל מצה בליל הסדר ולא ביום אחר, כפי שהר"ן כותב בסוגיא בשם הרא"ה, וכפי שהשו"ע בסימן תע"ה כותב :"שהוא יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה", א"כ במקרה שלנו, איננו יודע שעכשיו ליל הסדר ואינו חושב שהוא חייב, אלא חושב שהוא בליל ט"ז בניסן ושהוא עושה מצוה קיומית לדברי הגר"א.

אגב, כבר הזכרתי לעייל את טענת הגר"י הוטנר זצ"ל בענין מבצע התפילין של חב"ד, שאם המניח לא יודע שמניח על ראשו בתים עם פרשיות, אלא חושב שמניח רק בתים ריקים, אז הוא נחשב כ"מתעסק", כדברי הרא"ה והשו"ע הנ"ל, ולא יצא ידי חובה.
והפלא הוא, ששם בוודאי שהמניח מכווין להניח - לשם מצות תפילין. ולמרות זאת מכריע הרב הוטנר זצ"ל, שלא יצא...


איני מכיר את דברי הגר"ש פישר לכן איני יודע אם יוצא מדבריו מה שאתה אומר. אבל מצד הסברא דבריך לא מובנים כל כך שהרי מדובר בשני פסוקים.
אני לא מבין את הקשר למתעסק. המתעסק שדיבר עליו הרא"ה ואחריו השו"ע הוא העובדה שהאדם חשב שהוא לא מקיים בפועל אכילת מצה. או כי חשב שמה שאוכל הוא חמץ או כי חשב שאוכל הוא ביום אחר שאין בו דין אכילת מצה ואין על זה שם מצת מצווה. והרי זה כמתכוון לתלוש את התלוש ותלש את המחובר. אבל בציור שלך הרי התכוון לאכול מצה לשם מצווה.

אסביר יותר. לפי הבנתי אתה תופס שני קצוות קיצוניים. או שנאמר שזה ממש מצווה אחת והוא התכוון לקים את המצווה עצמה. או שנאמר לאידך גיסא שאע"פ שהוא סבור לקיים מצוות אכילת מצה כיוון שזה לא מצוות הלילה הזה בעיניו, לא מיקרי מצה כלל. אבל לי נראה שאפילו אם תאמר כהבנתי שמדובר בשתי מצוות עדיין מדובר בשתי מצוות על אותה חפץ היינו מצה. וממילא לא מיקרי מתעסק.

בתבונה
הודעות: 1115
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי בתבונה » ו' מאי 24, 2019 1:18 am

עושה חדשות כתב:בביאוה"ל שם כותב "אם קראוהו לתורה ולוקח טליתו או טלית הקהל לעלות לבימה שאז זמנו בהול ומסתמא אינו מכוין אז בלבישתו לקיים המ"ע של ציצית ממילא עובר בזה על המ"ע אם לא כשמכוין לשם מצוה

מה עם מצוות מזוזה בלי כוונה.
ואף אילו תועיל כוונתו בעבר כגון בקביעת המזוזה. מה דין הדר בבית ולא קבע את המזוזה ולא עלתה על דעתו שיש לכווין לשם מצווה (יתכן למשל באשת בעה"ב), ומזוזה הרי חובת הדר.

יושב ירושלים
הודעות: 658
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ו' מאי 24, 2019 8:23 am

לענין כתב:כדי שלא יהיה ח"ו איידי דזוטר מירכס אכתוב מה שאני מסתפק תמיד.
מהיכן צריך לכוין 'הריני מקיים מצות זכירת יציאת מצרים'?
ב' האפשרויות הם-
1. המכה בעברתו כל בכורי מצרים.
2. ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם.
בדרך כלל, אני נזכר לכוין רק לפני 'ויוצא'. הבעיה שבמשפט זה לא מזכירים כלל את מצרים, ולכן לכאורה המצוה מתחילה כבר מהקטע הראשון, וצ"ע.

לכאורה מתחילת פסוק אחרון של פרשת ציצית הרי הוא עוסק בזכירת יציאת מצרים, וכי בקידוש היום גם יש לכוון רק לפני אמירת המילים 'ושבת קדשו'?

לענין
הודעות: 2045
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי לענין » ו' מאי 24, 2019 9:37 am

אולי להתחיל לכוין לפני 'שיר המעלות' (או 'והוא רחום')?
ברור שאם זה לא לפני קיום המצוה ממש אין לזה משמעות, אא'כ מחזיק את זה במחשבתו בהדיא.

יושב ירושלים
הודעות: 658
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ו' מאי 24, 2019 9:49 am

לענין כתב:אולי להתחיל לכוין לפני 'שיר המעלות' (או 'והוא רחום')?
ברור שאם זה לא לפני קיום המצוה ממש אין לזה משמעות, אא'כ מחזיק את זה במחשבתו בהדיא.

מהתיבות 'אני ה' א-להיכם' הכל מדבר על יציאת מצרים.

לענין
הודעות: 2045
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי לענין » ו' מאי 24, 2019 6:53 pm

אני מדבר כשמקיים בברכת של אמת ואמונה, ועל זה שאלתי מאיפה לכוין, לכה''פ לענין דיעבד.

כדכד
הודעות: 3744
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי כדכד » א' מאי 26, 2019 10:56 am

לענין כתב:אולי להתחיל לכוין לפני 'שיר המעלות' (או 'והוא רחום')?
ברור שאם זה לא לפני קיום המצוה ממש אין לזה משמעות, אא'כ מחזיק את זה במחשבתו בהדיא.

מילתא דברירא ליה למר לדשידי לא ברירא כלל ואדרבה כמעט ברירא לי הפוך.
אם לפני תחילת התפילה תכנן לכוון לזכור יציאת מצרים הרי שכל עוד לא עקר מחשבתו להדיא מקיים זכירת יציאת מצרים

עזריאל ברגר
הודעות: 5280
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 26, 2019 11:49 am

לענין כתב:אולי להתחיל לכוין לפני 'שיר המעלות' (או 'והוא רחום')?
ברור שאם זה לא לפני קיום המצוה ממש אין לזה משמעות, אא'כ מחזיק את זה במחשבתו בהדיא.

מנהג הספרדים שאומרים בערך בלשון זו:
הנה אנו באים להתפלל תפילת ערבית עם כל המצוות התלויות בה.
ודעתי נוטה שהאומר כך - קיים מצוות ק"ש, ומצוות זכירת יצי"מ, ומצוות קידוש שבת מדאורייתא, וכל כיו"ב, ללא שום פקפוק!

ואף אנו שאיננו אומרים זאת בדיבור, אבל כך היא כוונתנו בפשטות.

לענין
הודעות: 2045
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי לענין » א' מאי 26, 2019 7:47 pm

דברי שניכם נעימים מאד.
אך לענ''ד ברור שגם אם תחילה תכנן לכוין לצאת ידי חובת זכירת מעשה יצ''מ, אך מכל מקום הואיל ואח''כ האריך בכוונות הק''ש של עול מלכות שמים, הרי שעכשיו ודאי צריך כוונה מחודשת למצות זכירת יצ''מ, ומה מהני מה שחשב על זה פעם.

עזריאל ברגר
הודעות: 5280
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 26, 2019 10:01 pm

לענין כתב:דברי שניכם נעימים מאד.
אך לענ''ד ברור שגם אם תחילה תכנן לכוין לצאת ידי חובת זכירת מעשה יצ''מ, אך מכל מקום הואיל ואח''כ האריך בכוונות הק''ש של עול מלכות שמים, הרי שעכשיו ודאי צריך כוונה מחודשת למצות זכירת יצ''מ, ומה מהני מה שחשב על זה פעם.

איך לדעתך מועיל ה"לשם יחוד" הספרדי?!

לענין
הודעות: 2045
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי לענין » א' מאי 26, 2019 11:01 pm

זה מועיל בשביל התיקונים שעושים על ידי הלשם יחוד, זה לא מועיל למצוות צריכות כוונה [במקרה דנן, שהמצוה רחוקה מהלשם יחוד].

עזריאל ברגר
הודעות: 5280
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 27, 2019 12:15 am

לענין כתב:זה מועיל בשביל התיקונים שעושים על ידי הלשם יחוד, זה לא מועיל למצוות צריכות כוונה [במקרה דנן, שהמצוה רחוקה מהלשם יחוד].

לא נראה בעיני.
אבל זו סברא שלי מול סברא שלך, וצריך חיפוש להביא ראיה.

סגי נהור
הודעות: 3333
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 27, 2019 12:18 am

לענין כתב:זה מועיל בשביל התיקונים שעושים על ידי הלשם יחוד, זה לא מועיל למצוות צריכות כוונה [במקרה דנן, שהמצוה רחוקה מהלשם יחוד].

ראה מה שציינתי בתחילת האשכול, בסוף הדברים שם.

יושב ירושלים
הודעות: 658
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' מאי 27, 2019 10:12 pm

לענין כתב:אני מדבר כשמקיים בברכת של אמת ואמונה, ועל זה שאלתי מאיפה לכוין, לכה''פ לענין דיעבד.

אתה מדבר באופן שהוא לא אומר בכלל 'פרשת ציצית'? באופן פשוט הפסוק האחרון של פרשת ציצית הוא חלק בלתי נפרד מברכת 'אמת ואמונה', וקשה להבין איך הפוסקים אומרים לומר 'אמת ואמונה' בלי פרשת ציצית [בניגוד לאמור בתלמוד (יד:)], מה הכוונה במילים 'כל זאת' אם לא אמר קודם כלום?

לענין
הודעות: 2045
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי לענין » ב' מאי 27, 2019 11:02 pm

אפרט, ליקריה דמר.
אני מכוין על תנאי, שאם יותר טוב לצאת את ידי קיום המצוה בפרשת ציצית, אז אצא בה, ואם יותר טוב באמת ואמונה, אז אצא בה.
וכעת אני שואל, כאשר אני אומר אמת ואמונה, ולא נזכרתי שאני צריך לכוין כאן לקיים מצות זכירת יצ"מ, ונזכרתי רק אחרי שאמרתי את 'המכה בעברתו', וכעת אני לפני תבת 'ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם', האם סגי בכך שאכוין בתבות אלו, או שמא עלי לחזור על 'המכה בעברתו' מפני שרק שם מוזכרת בפירוש המילה 'מצרים'.

כרמי שלי
הודעות: 598
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי כרמי שלי » ב' מאי 27, 2019 11:40 pm

ושמא עוד קודם לזה, מתיבות "הקל העשה לנו כו' ", בכדי שיזכר בפירוש כלפי שמיא.

בתבונה
הודעות: 1115
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי בתבונה » ג' מאי 28, 2019 7:57 pm

בתבונה כתב:
עושה חדשות כתב:בביאוה"ל שם כותב "אם קראוהו לתורה ולוקח טליתו או טלית הקהל לעלות לבימה שאז זמנו בהול ומסתמא אינו מכוין אז בלבישתו לקיים המ"ע של ציצית ממילא עובר בזה על המ"ע אם לא כשמכוין לשם מצוה

מה עם מצוות מזוזה בלי כוונה.
ואף אילו תועיל כוונתו בעבר כגון בקביעת המזוזה. מה דין הדר בבית ולא קבע את המזוזה ולא עלתה על דעתו שיש לכווין לשם מצווה (יתכן למשל באשת בעה"ב), ומזוזה הרי חובת הדר.

ושמעתי בשם הגרד"ל , שבמזוזה דאורייתא מצוות צריכות כוונה, אלא שבני בעה"ב דינם כשוכרים, ושוכר לרוה"פ הוא דרבנן,
ודן על כוונה במעקה,
והביא השב"ל (חנוכה סימן קפה) שאסור להשתמש במעקה דרך בזיון לדרוס עליו, כמו בציצית וסוכה, שמעקה נחשב תשמיש מצווה ומשווה את המעקה לנר חנוכה.

אמנם אם לא כיוון הרי לכאורה אף שלא יחשב שקיים מצות מעקה כעת פטור שהרי כעת אינו מקום סכנה?
ובמזוזה יועיל כוונה שלא בשעת הקביעה (כמו בביה"ל הנ"ל שמכווין בלבישת הציצית בשעת העטיפה, וכן כמו שברע"א כתב לברך כשחוזר לביתו) שהרי קבעו את המזוזה כדין והקובע כיוון למצווה.
אבל במעקה יש צד באחרונים שיש בו דין תעשה ולא מן העשוי, ולצד זה בלא כוונה חשיב הוא תעשה ולא מן העשוי, ואיך יועיל כוונה אח"כ?

כדכד
הודעות: 3744
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי כדכד » ד' מאי 29, 2019 11:23 am

לענין כתב:דברי שניכם נעימים מאד.
אך לענ''ד ברור שגם אם תחילה תכנן לכוין לצאת ידי חובת זכירת מעשה יצ''מ, אך מכל מקום הואיל ואח''כ האריך בכוונות הק''ש של עול מלכות שמים, הרי שעכשיו ודאי צריך כוונה מחודשת למצות זכירת יצ''מ, ומה מהני מה שחשב על זה פעם.

מנא לך הא?
בפרט לפי החי"א שעצם ביאתו לביהכ"נ מוכיחה שרוצה לקיים המצוה מנין שיש לחשוב על כך רגע לפני הקיום בפועל?

אליהו בן עמרם
הודעות: 924
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: מצוות צריכות כוונה - מלומדה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ה' יוני 06, 2019 9:45 pm

עושה חדשות כתב:חיי אדם חלק א כלל סח -
צריך שיכוין לצאת במצוה זו, כדקיימא לן מצות צריכות כוונה וכו', ונראה לי דזה דוקא בקורא קריאת שמע בדרך לימודו וכו' וכן כשכפאוהו לאכול מצה והוא היה סבור שהוא יום חול או שהיה תוקע לשיר וכיוצא בו. אבל אם קורא קריאת שמע כדרך שאנו קורין כסדר התפלה וכן כשאוכל מצה או תקע ונטל לולב אף על פי שלא כיון לצאת יצא שהרי משום זה עושה כדי לצאת אף על פי שאינו מכוין...

בסי' ס המשנ"ב מביא את דבריו, אמנם מסייג קצת, דדוקא "היכא שמוכח לפי הענין שעשייתו הוא כדי לצאת אף על פי שלא כיון בפירוש יצא, אבל בסתמא בודאי לא יצא כדאיתא בתוס' סוכה",
מאידך בביאוה"ל שם כותב "אם קראוהו לתורה ולוקח טליתו או טלית הקהל לעלות לבימה שאז זמנו בהול ומסתמא אינו מכוין אז בלבישתו לקיים המ"ע של ציצית ממילא עובר בזה על המ"ע אם לא כשמכוין לשם מצוה",
והגדר בזה לא התברר לי כראוי.


אשמח לכל ידיעה בנושא זה, האם קיום מצוות באופן של 'מלומדה' עונה על המינימום הנצרך בשביל מצ"כ.

מענין לענין, מצאתי דבר נחמד בשם רבינו החזו"א זצ"ל בענין אי בעי כוונה לשם מצוה במצוות שבין אדם לחבירו.
מובא בתולדות החזו"א (ח"ב עמ' קפג בהערה): "הרב יעקב יהודה פלק שליט"א שמע מרבינו לעניין מצוות צריכות כונה, שיש לומר שהוא דוקא במצוות שבין אדם למקום, שהרי יתכן שיקיימה שלא לשם מצוה אלא מטעם אחר. אמנם במצוות שבין אדם לחבירו, כגון הבא לעשות חסד עם זולתו ולהיטיב לו, איך יתכן שבשעה שעסוק בזה יתכוון להרע לו או לצערו ויהיה לו כוונה אחרת, ובוודאי שרק לטובתו מתכוון, ויוצא גם כך בלי כוונה מיוחדת, שמסתמא לשם מצוה כיוון, אלא שלכתחילה אולי יש מקום להחמיר ממדת חסידות, שהרי הוא ג"כ רק מקיים המצוה מתוך שלבו אומר לו שצריך להיטיב עם הזולת ועדיין אין מוכח שעושה כן רק מתוך שה' ציוה על זה. הרב פלק ציין בזה לדברי מרן ה"חפץ חיים" בספר "אהבת חסד" חלק ב' פרק כ"ג ויו"ש גם בהג"ה"


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], Majestic-12 [Bot], יוסף פ, ישראליק, מעיין ו־ 34 אורחים