לענין כתב:כפי זכרוני יש תשובה במשנה הלכות לענין כזה, אלא דהתם מיירי במי שאחרי שירת הים פתח ביוצר אור, ומסקנתו שימשיך [ראיתי לפני למעלה מעשור ואולי איני מדייק].
ב) במי שטעה בפסד"ז שאמר ברכו עם הציבור והתחיל ברכת יוצר אור עם הציבור ואח"כ נזכר שעומד באמצע פסד"ז כיצד יעשה וכמ"ע חשב לפמ"ש במ"ב סק"י סי' נ' בשם משכנות יעקב לגבי חומרת ב"ש וישתבח ובסי' נ"ג סק"י כתב המ"ב בשם המג"א דבשהה אפילו בדיבור לא יחזור לראש וה"ה בברכת יוצר אור כשלא באונס איפסק ברמ"א סי' ס"ה דלא יחזור לראש ולכן כתב שיגמור פסד"ז ואח"ז יגמור ברכת יוצר אור ממקום שהניח באמצע הברכה.
ולפענ"ד הארכתי בכעין זה במקום אחר והעליתי שלא יחזור לפסד"ז אלא ימשיך בתפלת יוצר אור עד לאחר שמ"ע ומזמורי פס"ד אם ירצה יאמר אח"כ כמו במי שבא לביהכ"נ ומצא קהל מתפללים ולא יוכל להגיע להתפלל בציבור שמדלג פסד"ז ומתפלל עם הציבור ואין הז"ג להאריך כעת בראיות.
על דבר השאלה שבמכתבו [במי שהיה עומד באמצע פסוקי דזמרה, והש"ץ אמר ברכו, וטעה והתחיל ברכת יוצר אור ביחד עם הציבור ואחר שאמר "ברוך אתה ה' אל' מלך העולם יוצר" נזכר שעדיין לא גמר הפסוקי דזמרה, האם רשאי לחזור כדי שלא להפסיד ברכת ישתבח].
יש לפשוט הספק מגמרא ראש השנה דף כ"ח ע"ב אמר ר' יושע כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידיך, כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידיך עיין שם, שמעינן מינה כשצריך בעל כורחו לעבור על אחד משני דברים ואי אפשר שלא יעבור עכ"פ על אחד מהן, יבחור לעבור על מה שעובר רק בשב ואל תעשה כדי שלא יעבור על מה שהעבירה הוא במעשה. והנה בנידון הספק שמסתפק אם יאמר להלאה ברכת יוצר אור ועי"ז יחסר ברכת ישתבח, או יחזור לפסוקי דזמרה, ויהיה הברכה שהתחיל יוצר אור ברכה לבטלה, מוטב שיחסר ברכת ישתבח דלא עבר אלא בשב ואל תעשה, משא"כ כשחוזר לפסוקי דזמרה נמצא דעבר על ברכה לבטלה במעשה, דעקימת שפתיו הוי מעשה, ואף דלא דמי לגמרי, דהכא בשגגה אירע לידו, ותו דלפי הכרעת החיי אדם (כלל ה' בנשמ"א אות א') אם אומר ברכה בדרך שבח לא הוי לא תשא דאורייתא אלא מדרבנן, מ"מ אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר הוי, כנלענ"ד בס"ד.
ב"ה. כ"ה למב"י י' אייר, תשל"ד לפ"ק.
החיים והשלום לכבוד האי צורבא מרבנן חרוץ ושנון דנחית לימא דתלמודא מו"מ כמר יוסף אלתר וייס הי"ו, פה בני ברק.
יקרתו הגיעני, וע"ד ששאל, במי שעומד באמצע פסוקי דזמרה, והש"ץ אמר ברכו ואף הוא ענה עמו, ועי"ז טעה והתחיל אף הוא בברכת יוצר אור, האם יפסיק כדי להמשיך בפסוקי דזמרה ולומר ישתבח או לא.
א) הנה באמצע ברכת יוצר אור ודאי שלא יתכן להפסיק, דאע"ג דמבואר בשו"ע או"ח (סי' ס"ו ס"ג) דלקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אף באמצע הפסוק, ובאמצע ברכת יוצר אור דינו לכאורה כבאמצע הפסוק של קריאת שמע, וכמו שבין ברכה ראשונה לשניה דינו כבין שמע לוהיה אם שמוע וכמבואר שם (ס"ה), מ"מ הרי הא דמפסיק לקדיש וכו' אינו אלא משום דהוה מצוה עוברת, ומזה למד המג"א שם (סק"ה) דמפסיק גם לברכת הרעמים, ועיין מ"ב שם (סקי"ט), אבל בנ"ד ודאי אין להפסיק באמצע ברכת יוצר אור ולומר ישתבח, שהרי יכול לומר ישתבח אחר שגמר יוצר אור. ועוד דהרי מבואר בשו"ע (סי' נ"ט ס"ב) שאם פתח ביוצר אור וסיים מעריב ערבים לא יצא, ולדעת הב"ח לא יועיל אף אם סיים בתוך כדי דיבור יוצר המאורות, וא"כ כשיפסיק באמצע יוצר המאורות ויאמר ישתבח שהיא ברכה, נמצא שלא סיים ברכת יוצר אור ביוצר המאורות אלא בברכת ישתבח, ונמצא שקלקל את ברכת יוצר אור.
ב) ומהאי טעמא נראה, דמש"כ המג"א הנ"ל דאף באמצע הפסוק מותר להפסיק בברכת הרעמים, היינו דוקא באמצע הפסוק דק"ש, אבל באמצע ברכת יוצר אור או אהבה רבה אין להפסיק בברכה, דא"כ הו"ל כמסיים במעריב ערבים, שהרי התחיל ביוצר אור ומסיים בברכת הרעמים. ואף שימשיך אח"כ בברכת יוצר אור, הנה אין זה אלא ברכה בפני עצמה.
ג) אלא שיש לעיין אם יאמר ישתבח בין יוצר אור ובין אהבה רבה, דהמחבר בשו"ע (סי' ס"ו ס"ב) פסק שאם שכח להניח ציצית ותפילין יכול להפסיק בין הפרקים להניחם ולברך עליהם, והרמ"א כתב שיברך על התפילין ולא על הטלית, וביארו המג"א (סק"ד) בשם תר"י ז"ל, דתפילין הואיל דחובה להתפלל עמהם לכן מפסיק אבל טלית אינו אלא חובת מנא ולכן אינו מפסיק עיין שם, והנה ברכת ישתבח אינו חובה לק"ש דוקא אבל אם לא יאמרנה כאן שוב לא יוכל לאמרה אחר התפלה, וא"כ יתכן דמפסיק בברכת ישתבח כמו בברכת תפילין, אולם במ"ב שם (סקט"ז) הביא דרק ברכת תפילין שרי לברך משום שבלי תפילין הרי הוא כמעיד עדות שקר, ונמצא דתפילין הוא הכשר ק"ש ולכן לא הוי הפסק, אבל ישתבח שאין לו ענין לק"ש י"ל דהוי הפסק.
ד) ומ"מ נראה לענ"ד דשפיר יאמר ברכת ישתבח בין יוצר אור לאהבה רבה, ויתכן דבכה"ג גם הרמ"א מודה דשרי, דדוקא ברכת ציצית שיכול לברך לאחר התפלה וגם אינו מעכב ולכן אין לו לברך ברכה זו בין הפרקים, אבל ברכת ישתבח כיון דהוא סיומא דברכת ברוך שאמר וכמבואר בשו"ע (סי' נ"ד ס"א), ואם לא יברכו עכשיו שוב אי אפשר לברכו אחר התפלה - וכאשר כך נראה פשוט הואיל דכבר הפסיק בתפלות ובקשות שאינן מענין שבח דפסוקי דזמרה, שהרי ברכת ברוך שאמר וישתבח על שבח הקדוש ברוך הוא נתקנה ולא על תפלות ובקשות שבתפלת י"ח, ואין מקום לאמרה אחר תפלת י"ח דודאי דהוי הפסק - ואם לא יברך עכשיו נמצא שפתח בברוך שאמר ולא סיים ברכת פסוקי דזמרה שתקנוהו חז"ל, והוא מעוות לא יכול לתקון, לכן יברך עכשיו אחר שסיים יוצר המאורות. ואין לומר דברכת יוצר אור הוי הפסק בין ברוך שאמר לישתבח וא"כ איך יברך ישתבח אחר יוצר אור, דהרי מבואר בדרך החיים והביאו משנה ברורה (סי' נ"א סק"ח) דבין ברוך שאמר וישתבח מותר להפסיק בברכת הודאה כגון אשר יצר עיין שם, וגם ברכת יוצר אור הוי ברכת שבח על יצירת האור ולא הוי הפסק. ולכן נלע"ד שיאמר ישתבח אחר שסיים ברכת יוצר המאורות טרם שהתחיל אהבה רבה.
לענין כתב:הרעיון יפה [ומתבקש], אלא שמן הדין יש להמשיך בברכה שפתח בה.
תוכן כתב:אחד הגיע מאוחר לבית כנסת, ואחרי הנחת טלית ותפילין החזן כבר הגיע לברכו. הבן אדם ענה ברוך ה' המבורך לעולם ועוד, ומרוב הרגל המשיך 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם', ואז נזכר שלא אמר עדיין פסוקי דזמרה. מה עליו לעשות?
החושב כתב:תוכן כתב:אחד הגיע מאוחר לבית כנסת, ואחרי הנחת טלית ותפילין החזן כבר הגיע לברכו. הבן אדם ענה ברוך ה' המבורך לעולם ועוד, ומרוב הרגל המשיך 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם', ואז נזכר שלא אמר עדיין פסוקי דזמרה. מה עליו לעשות?
לי נראה פשוט שימשיך ביוצר אור.
אחרי שאמר שם ומלכות בכוונה לברכה אחת, ולאחר מכן החליט להסב את דבריו לברכה אחרת - בפשטות לא מועיל, והרי תהיה זו ברכה לבטלה (לא בדקתי כעת, אבל כך זכור לי). ונמצא שיצא קרח מכאן ומכאן.
.
כדכד כתב:החושב כתב:תוכן כתב:אחד הגיע מאוחר לבית כנסת, ואחרי הנחת טלית ותפילין החזן כבר הגיע לברכו. הבן אדם ענה ברוך ה' המבורך לעולם ועוד, ומרוב הרגל המשיך 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם', ואז נזכר שלא אמר עדיין פסוקי דזמרה. מה עליו לעשות?
לי נראה פשוט שימשיך ביוצר אור.
אחרי שאמר שם ומלכות בכוונה לברכה אחת, ולאחר מכן החליט להסב את דבריו לברכה אחרת - בפשטות לא מועיל, והרי תהיה זו ברכה לבטלה (לא בדקתי כעת, אבל כך זכור לי). ונמצא שיצא קרח מכאן ומכאן.
.
אז כדאי שיבדוק מר בסוגיא בברכות י"ב שצוינה לעיל ובמחלוקת הראשונים בה. לפי מה שזכור לי אין אף שיטה שפשוט לה שאם אמר שם ןמלכות על דעת להמשיך ברכה אחת והמשיך ברכהאחרת זו ברכה לבטלה.
לרש"י בזה מסתפקת הגמרא ולשיטות אחרות פשוט להם שכן יצא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 312 אורחים